הגנה עצמית

על חוק שי דרומי כבר כתבתי לפני שנה וחצי כשהסברתי עד כמה אני חושב שחוק שמקדש את הקניין על חשבון החיים הוא חוק רע שעשוי לגרום ליותר נזקים מאשר תועלת. אבל דומה שההחלטה של כנסת ישראל אמש להכליל את החוק בספר החוקים היא רעה חולה שאי אפשר לטפל בה בדרך אחרת.

אם המחוקק חשב שהגדרת ה"הגנה העצמית" צריכה לכלול את זכותו של אדם להרוג אדם אחר על מנת להגן על רכושו (ולא לפצוע, להפעיל כח סביר או לעכב בכח, להרוג)

בע"פ 20/04 קליינר נ' מדינת ישראל הסיפור היה די פשוט: הרצל טאוסי חשד שאבי קליינר מנהל רומן עם אשתו. טאוסי חתך את צמיגי מוניתו של קליינר והטרידו בצורה סדרתית. לאחר שרשרת ארועים נפגשו השניים כדי ליישב את ההדורים, קליינר הגיע חמוש באקדח ו"הוא שלף את אקדחו וירה לעבר תקרת המונית רק לאחר שהמנוח איים לדקור אותו בסכין יפנית ששלף, ורק משנוכח לדעת כי יריות אזהרה שירה לעבר תקרת המונית אינן מרתיעות את יריבו, הוא ירה לעבר פלג גופו העליון." בית המשפט הסביר באותו מקרה כי:

אדם הפועל לשם הדיפת זה שבא לתקוף אותו, ממלא למעשה את תפקידן של רשויות האכיפה, ועל-כן עליו להראות כי פנה לשימוש בכוח רק משנוכח כי לא היה ניתן להדוף את התוקף באמצעות שימוש בחלופות אחרות, פוגעניות פחות, כגון פנייה לרשויות השלטון או נסיגה. עם זאת ראוי להדגיש כי יש לתת את הדעת על המצוקה שבה שרוי המתגונן במהלך התקיפה, ועל-כן יש להיזהר מגלישה לפרשנות דווקנית של דרישת הנחיצות האיכותית, הואיל ופרשנות כזו עלולה לרוקן את ההגנה העצמית מתוכן.

לאחר חוק דרומי, תיאורטית, יכול היה לבוא קליינר ולירות בטאוסי שחתך את צמיגיו [אם זה עשה זאת בחניה בביתו] כיוון שהדבר דרוש בכדי להגן על רכושו. סעיף המידתיות הדרוש להגנה עצמית נעלם בתיקון "שי דרומי" לחוק העונשין הקובע כי "תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית, ולא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה נגד פורץ כאמור".

מה תהיה התוצאה? בעלי בתים יוכלו לירות במי שנמצא בביתם ללא כל סיבה כיוון לאחר מכן הדיון היחיד יהיה האם הפורצים נכנסו לביתם "שלא כדין", וכאמור, הפורצים לא יוכלו להסביר מדוע כניסתם היתה כדין. חוק שי דרומי הוא חוק רע שלא יביא תועלת לישראל, הוא יגרום לכך שאנחנו נתקרב עוד צעד להיות ארצות הברית.

28 תגובות ל-“הגנה עצמית

  1. אז לפי החוק החדש לא צריך לירות באוויר לפני שיורים בפורץ, אבל כן צריך לעשות זאת לפני שיורים בתוקף ברחוב?

    הו, הטימטום.

    אגב, מכאן ואילך יהיה מסוכן להיכנס לבתי אחרים להתארח (רמז, רמז). המארח תמיד יוכל לדקור את המתארח ולטעון שהמנוח התפרץ אל ביתו…

  2. אכן טמטום. הבעיה היא שהחוק משנה את הגדרת ההגנה העצמית למשהו אבסורדי. הוא לא דורש יותר שימוש בכח סביר, הוא לא אוסר על הריגה, הוא הופך אלימות נגד פולשים למשהו לגיטימי.

    אגב, הסעיף הקודם היה טוב.

  3. יהונתן, אני מסכים למרבית דבריך.

    מאידך, צריך לזכור מדוע עלה הצורך בחוק שכזה. גם המשטרה וגם בתי המשפט כשלו במשימתם. המשטרה נכשלה בהרתעה, מניעה ופענוח פשעי רכוש, במיוחד בדרום. התביעה בחרה בפעמים רבות לתבוע את אלו שניסו להגן כל רכושם. בתי המשפט כשלו בגזרם עונשים מגוחכים לעבריינים, אם בכלל. כנסת ישראל, העלובה בדרך כלל, הביעה את רחשי הלב של מרבית האזרחים במקרה הזה, ושלחה אותות אזהרה לרשות המבצעת, תוך כדי גזירת קופון פוליטי.

    חבל, יהיה קשה למדי להחזיר את הגלגל לאחור. אני לא צופה שמשטרת ישראל או בתי המשפט ישתפרו לפתע, ויימצאו הסיבות לבטל את החוק. מצד שניה בחוק דרומי טמון זרע פורענות – שיכול להצית גם מהומות בדרום בקרב האוכלוסיה הבדואית, אם חלילה יהיו מקרים נוספים בהם ייפגעו עברייני רכוש מירי. אני מקווה מאוד שאתבדה.

  4. גלעד,
    שי דרומי ירה בפורצים שברחו מביתו כאשר לא נשקפה לו סכנת חיים כלל וכלל. הנשק שדרומי החזיק היה ללא רשיון ואם אתה חושב שצריך להכשיר את כל זה בשם הגנה על רכוש (ולא על חיי אדם), אני חושב שאתה שוגה.

  5. אני כלל לא חולק עליך בנושא הזה. הכנסת טעתה בהתבססה על מקרה שי דרומי, ברור שמקרים קודמים הידהדו בחקיקה הזאת. אני בטוח שאזלת היד של המשטרה ובתי המשפט גרמה לדעת הקהל שתמכה בחקיקה כזאת.

  6. לא מסכימה עם גלעד בשום אופן. אזלת יד של המשטרה ומערכת האכיפה? זה עוד תירוץ שמצהיב כבר מרוב שימוש (ובהקשר לא נכון).
    מדובר בפורצים. לא בסכנת חיים. אזלת היד של המשטרה נמדדת באם ניתן לתפוס את הפורצים בדיעבד. בעוד שברור שהמשטרה לא תגיע בזמן במקרה של דקירה ולשם כך החוק מכיר בהגנה עצמית, תפיסה של פורץ אינה הגנה עצמית ולא ניתן לבוא למשטרה בטענות על אזלת יד (גם לו היתה תופסת אותו אני מקווה שלא היתה ממהרת להרוג את הפורץ!).
    המחוקק צריך לבחור אם הרעיון הוא לתפוס את הפורצים לפני שייברחו או הגנה עצמית. מה הקשר לכשלון של המשטרה?

  7. בנוסף, המשטרה איננה צד בין הנשדד לשודד, תפקידה לאכוף את החוק. גם כשהמדינה מעמידה אדם לדין, הקרבן אינו צד בעניין ובמקרה של שוד איש לא מבטיח שאכן יושב לו רכושו. על-כן, זה מריח כמו תיקון שנועד למנוע תסכול של אנשים מחקיקה קיימת ולא ממערכת האכיפה. המצב בדרום, אגב, גרוע ככל שיהיה, הוא לא הגרוע ביותר מאז קום המדינה והחקיקה הקיימת כבר הוכיחה את יכולתה לנרמל את המצב גם בתקופות שבהן ישראל נראתה בערך כמו המערב הפרוע (בשני העשורים הראשונים לקום המדינה, למשל) בתקופה שבה למשטרה היו הרבה פחות משאבים (וזה נכון שהם נהיים דלים יותר מדי גם היום בשל משימות בטחוניות). אזרחים פשוט הגיעו למסקנה מתישהו שאי שביעות רצון פירושו שניתן לעשות דה-לגיטימציה למשטר ללא אבחנה, ועכשיו גם החוק מסכים איתם.

  8. רונה,
    מסכים איתך לגמרי.

    אבל: התסכול הוא לא ממערכת האכיפה, אלא מהעובדה שלמשטרה יש עוד תפקיד שאף אחד לא מתייחס אליו, לשמור על הבטחון של אזרחי המדינה.

  9. מה שמעניין את המדינה – היא מטפלת בו. תמיד מצחיק אותי העניין של אוזלת ידן של רשויות האכיפה, שלדעתי היא מכוונת לגמרי מלמעלה, כיוון שלדעתי לראשי המערכת יש עניין בראשויות חוק חלשות שלא יפריעו להם לגנוב.

    הראיה היא פשוטה — כשמחבל בג'נין חושב באמצע הלילה להרכיב מטען מייד באים כוחות מיוחדים ועוצרים אותו. כשרוצים יכולים.

  10. תגיד, ג'ון. שאלה אופטופיקית: אתה מכיר רשימה של חוקים בולטים שנפסלו על ידי בג"ץ? אני לא צריך את כולם, אני רק צריך נניח עשרה מהבולטים ביותר, כדי להבהיר לחברים את המצב בישראל, שבו הכנסת מחוקקת חוקים גזעניים/אלימים/אנטי-דמוקרטיים (או סתם מופרכים) ובית המשפט פוסל אותם. יש כזה דבר?

  11. לא צריך להגזים. יותר קל לקחת משהו מהבית, לתת מכה חזקה מספיק על הראש של מישהו כשהוא לא שם לב – אפשר לדבר איתו או להסיח את דעתו בדרך כלשהי.
    גוררים אותו לבית, שמים לו סכין ביד, שוברים את החלון מבחוץ – זה חשוב.

    לא רק שהרגת מישהו, הרגת אותו עם משהו מביתך אז אין בעיה של החזקת נשק או כוח מוגזם.
    אתה יכול לטעון שהרגשת מפוחד ומאוים ולכן תקפת את השודד כביכול בכזה כוח.
    אפשר לחכות כמה דקות לוודא שהוא מת, ואז להתקשר למשטרה ולתת תירוץ שהיית צריך להרגע מכל האירוע.

    המשטרה תחשיב את זה כעוד מסומם שפרץ לבית, ורצחת בחסות החוק, עם כוונה מלאה.

    להזמין מישהו לבית שלך ולרצוח אותו זה יותר מדי מסובך כי הוא יכול להודיע למישהו או מישהו יכול לראות אותו מובל לביתך שלך דרך הדלת.

    הדרך שלי אולי לוקחת יותר זמן אבל יותר חסינה לבעיות אם מצליחים לדאוג שהוא לא ידמם.
    אני לא יודע אם יש במשטרה חוקרי נתז דם או אם הם יטרחו במקרה של מסומם (כביכול).

  12. אלעד,
    לא נפסלו עשרה חוקים על ידי בג"צ. אם אני לא טועה, זו הרשימה המלאה:

    בג"צ 1661/05 המועצה האיזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל – סעיף איסור הגישה לערכאות לקבלת פיצויים נוספים בחוק ההתנתקות בוטל.

    בג"צ 8276/05 עדאלה נ' שר הבטחון ואח' בו פסל בג"צ את התיקון שאוסר על נפגעי פעולות צה"ל לתבוע את מדינת ישראל, שוב, מטעם של איסור גישה לערכאות ופגיעה בזכות הקניין.

    בג"צ 1030/99 חיים אורון נ' יו"ר הכנסת בו פסק בית המשפט כי התיקון לחוק התקשורת שמכשיר את ערוץ 7 לשידורים אינו חוקתי.

    בג"צ 6055/95שגיא צמח נ' שר הבטחון – בנושא הזמן המקסימאלי שחוק השיפוט הצבאי יכול לאפשר מעצר.

    בג"צ 1715/97 לשכת מנהלי השקעות נ' שר האוצר בו הוטלו תנאים רבים על מנהלי השקעות על מנת לעסוק בייעוץ בתיקי השקעות.

    להערכתי אלו כל החוקים.

  13. יונתן,

    א. תודה רבה!!

    ב. באמת, זה הכל? כל הזמן שומעים על חוקים שמבוטלים, או לפחות על דיבורים מסביב לנושא, אז הייתי בטוח שהיו המון. תחשיב אותי כקורבן של הפרופגנדה האנטי-בגצ"ית

    אני מניח שהכללתי גם את החוקים שבית המשפט רמז שיפסול אותם, והמליץ לשנותם (אני חושב שהיה כזה סיפור בקשר לחוק טל), ובג"צים ששוללים פעולות לא-חוקתיות של המדינה והצבא (נניח נוהל שכן, עינויים, ענייני גדר ההפרדה, סעיף לאום בתעודת הזהות, זכויות הומולסבים, וכאלה). בכל מקרה, ביחס לדיון הציבורי שנערך בעניין, נראה שבשורה התחתונה, הרשימה של החוקים שבג"צ פסל לא ממש מרשימה. אז מה קורא לכל החוקים הגזעניים ששומעים עליהם כל הזמן? פשוט לא עוברים בקריאה שלישית?

  14. אלעד,
    חלק מהחוקים הגזעניים לא נפסלים כי הם לא עוברים קריאה שניה-שלישית. בג"צ התערב, עוד מקום המדינה (בג"צ 1/49 נדמה לי, אבל אני בסלולרי אז תצטרך לאמת אותי.) בהחלטות מדינתיות, החל מאיסור על מעאכרים (אותו 1/49), דרך איסור על עינויים (נדמה לי שזה בג"צ הועד הציבורי נגד העינויים), מינוי של בכירים לא ראויים (יוסי גינוסר) ואפילו העלאת הצעות חוק לסדר היום (כהנא).

  15. תודה שוב!

    בוודאי תודה שחלה התגברות ב"התערבות" של בג"ץ בעניינים שבאופן מסורתי נחשבים תחת האחריות של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. אם זה אכן המצב להערכתך, האם ההתגברות אכן התחילה בתקופת אהרון ברק? האם היית אומר שהיא נחלשה בזמן האחרון? (הייתי מצפה שמערכת המשפט אכן תיבהל מהביקורת הציבורית, ותרסן את האקטיביזם השיפוטי).

    כל זה רק מסקרנות, כמובן. יש הרבה דיון ציבורי בנושא, אבל אף פעם לא דואגים לספק פרטים, אז הדיון מתנהל קצת באפילה. נשמע כמו נושא מצויין לעבודת דוקטורט, לדעתי הלא-מקצועית.

  16. 1. אני חושב שאתם קצת נגררים לקיצוניות. עד כמה שהצלחתי למצוא באתרי החדשות, זה לא ש"לא צריך לירות באוויר לפני שיורים בפורץ", אין כאן היתר להרוג אנשים בשטח הפרטי.

    " על-פי החוק החדש, לא יישא אדם באחריות פלילית "למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור".
    עם זאת, החוק לא יחול אם "המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת הפורץ או הנכנס", או אם "האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". "
    (קצת copy – paste מ- ynet).

    2. מי אמר שהמצב בדרום לא הכי גרוע מאז קום המדינה? אם יש לכם מספרים על כמות פריצות לחווה, שווי רכוש גנוב לנפש או משהו כזה – אני אשמח לראות.
    המצב שקיים עד עכשיו הוא שחקלאי יכול להסתכל דרך החלון, לראות שנגנב לו רכוש בשווי מאות אלפי שקלים, לבוא אל הגנבים ולומר להם "די! תפסיקו! זה לא נעים לי!".
    חברות הביטוח כבר מסרבות לבטח את תושבי הדרום.
    צה"ל מזמן אסר לחנות מבאר שבע דרומה מחוץ לבסיסים צבאיים.
    גביית פרוטקשן היא עסק משגשג מאוד בדרום הארץ.

    3. יכול להיות שלאפשר לאזרח להשתמש בכוח (סביר או לא סביר) זה לא הפתרון – אבל לא הצגתם פתרון אחר.
    זה ממש קל לחיות (כמו כולנו כאן) במדינת תל אביב, איפה שהמדינה מנסה להשליט קצת סדר, ולומר להם לספוג כל נזק, כי אל לנו לפגוע בשודדים. אני מאמין שקורבנות השוד כבר מזמן אבדו כל סנטימנט לשודדים שלהם ומבחינתם, אם שודד נפגע – אז צריך היה לחשוב על זה קודם!
    אתם אולי לא מכירים את זה, אבל בשתי מדינות הפריפריה (הצפונית והדרומית) אין חוק. במקרה הטוב יש נורמות התנהגות.

  17. ד',
    אני מציע שתקרא שוב את התיקון לחוק העונשין ולא את הפרשנונת בYnet: "בסעיף 34י לחוק העונשין, התשל"ז-19771, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

    "(ב) לענין סעיף קטן (א), תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית, ולא ישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה נגד פורץ כאמור".

    לאחרונה שבדקתי Ynet הוא לא המחוקק שלי.

  18. ד' – קודם כל, כדאי שתבדוק עם מי אתה מדבר כאן. נתאי, אני וההורים של יהונתן גרים במעמקי הנגב, ולא במדינת תל-אביב.

    נתאי – אתה הולך לדוגמא הבנאלית, ויענו לך ש'השב"כ זה לא המשטרה'. כשיגידו לך את זה, תגיד להם שכשהמדינה רצתה לטפל במהגרי עבודה ללא אשרה, היא הקימה את משטרת ההגירה ועשתה כאן צעד מדהים באפקטיביות שלו, גם אם מעורר חלחלה באלימות שלו.

  19. רבותיי,
    בסופו של דבר, אילו פעולות מנע (נגד פורץ) תתקבלנה בביה"מ?
    האם תוכלו להפנות אותי למקור אינטרנטי רשמי המפרט מידע נוסף בעניין?
    תודה מראש,
    אזרח מודאג ( ניסו להעלים לי את הרכב לפני חצי שעה).

  20. קראתי את פסק הדין,
    על רגל אחת, לפי ראיות שהובאו לבית המשפט, בזמן הירי לא ידע דרומי וגם לא יכול היה לדעת אם מספר הדמויות שהוא ראה בחושך,שהספיקו להרעיל את הכלב שלו, ואחד מהם אחז במספריים לחיתוך מנעולים באים לכיוונו או בורחים.
    באותה תקופה נרצח חוואי אחר באזור בנסיבות דומות,
    דרומי טען במשפטו לתקלה בנשק והצליח להוכיח חלק מהטענה, תקלה שבגינה נורה כדור אחד לקרקע ובשניה אחת או שתיים לירות מספר כדורים נוספים לעבר מספר פורצים רעולי פנים שחשב שהתקרבו בחושך לכיוונו עם נשק (מספריים לחיתוך מנעולים),
    פסק הדין שכנע אותי, מעבר להתלהמויות באתרי החדשות והמערכונים בטלביזיה שהירי היה מוצדק בנסיבות וגם הזיכוי.

  21. שלום

    שאלתי הינה האם במדינת ישראל היה אירועים תקדימיים מסוג זה של תקיפת פורצים (אפילו ללא הריגתם) שבה הרשיעו את התוקף, ולא קיבלו את טענה ההגנה העצמית.
    אודה לך להפנות אותי לפסיקות אלו.

    לוטם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *