0.
אם אי פעם מישהו ירצה לעורר הפיכה בישראל, הוא יודע שבאמצעות אספסוף זועם הוא יוכל תמיד לעשות זאת. אם חמש מאות משוטרי משטרת ישראל לא מצליחים לרסן מהומות קטנות בעכו ולשמור על הסדר, כנראה שאין שום סיבה לכספי המסים שלי בכל מקרה. כמובן, שהיה צריך רק יום כיפור אחד כדי להצית מהומות מסוג זה ולגרור אספסופים משני צדי המתרס כדי לעורר עימות זועם בישראל. נהג שנסע ברכבו ביום כיפור היה מספיק כדי להצית אספסוף א' והמהומות נגד אותו נהג ומשפחתו היו כנראה טריגר למהומות נגד יהודים.
העדר הסובלנות הוא שגורם למקרים מסוג אלו. ברור שאין זה ראוי לנסוע בשכונה יהודית במהלך יום כיפור, גם אם אינך יהודי. סובלנות הוא הכלי שמונע אותה; אבל, גם הפעלת אלימות נגד אותו אדם שבסך הכל עושה משהו שלא ראוי לעשות, אבל עדיין חוקי לעשות, היא פעולה חסרת סובלנות שלא רק שלא ראוי לבצע, אלא אסור לבצע.
1.
בשבוע האחרון מתנהלים דיונים פה ושם על טבע האדם, בין היתר בעקבות המשבר. מצד אחד של המתרס נעמדים אלו שטוענים שהמדינה אינה אמורה להתערב בהחלטות של בני האדם, הם מסבירים שאותן החלטות תמיד יגרמו לכשלי שוק; מהצד השני עומדים אלו שאומרים שתפקידה של המדינה הוא לתקן עיוותים שנגרמים כתוצאה מכך שקבוצות מסוימות מחזיקות ביותר מדי כח.
רגולציה היא דבר נחוץ כדי להתערב במקום בו המדינה מונעת מאנשים לעשות שימוש ב"חירות" שלהם להזיק לאנשים אחרים (שאלידבא דג'ון סטיוארט מיל לא קיימת כלל). זהו תפקידה היחיד של המדינה, למנוע מאנשים להשתמש בכח1 על אנשים אחרים. חוק שיאסור על אדם לסוע ביום כיפור ברכב הוא חוק פוגעני שאין מקומו במדינה דמוקרטית, חוק שיאסור על אדם לזרוק אבנים על אדם אחר הוא חוק צודק.
[1] כח == "אלימות, לחץ כלכלי, מונופול, צנזורה, כפיה והעדר התאגדות"
מכאן, יש הבדל קטן מאוד בין חוק שאוסר לזרוק אבנים לבין חוק שאוסר על העסקה בשכר רעב. הסיבה שלא נותנים לאדם את ה"חירות" להיות מועסק בשכר שהוא מתחת לשכר המינימום, או שמחייבים אותו להשתתף בעוגת ההכנסות של המדינה כדי לשלם על הוצאות הבטחון והחינוך של אותה מדינה נובעת מהחוזה הציבורי, ההתאגדות כמדינה. אם תאגיד מסוים מתנגד לרגולציה מסוימת, הוא תמיד חופשי לחפש לו מסגרת רגולטורית אחרת שתגן עליו ללא מסים (ויש עבודת תזה מרתקת של גיא צבר, חבר עוד מארגז החול, שנכתבת בנושא). (חוקי איכות סביבה, שכופים עלויות על תאגידים, הם דוגמא נהדרת, כיוון שהסביבה היא אינטרס קולקטיבי של הפרטים על מנת להגן על בריאותם.)
2.
אז אם נחזור לתפיסתו של שונא הרגולציה, כיוון שאסור להגביל את חירותו של אדם לעשות דבר, חובת המדינה להגביל אנשים שפועלים למען הגבלת חירותו. כלומר, שוב: מטרת המדינה היא להתערב כאשר אדם מסוים פועל לפגוע בחירות כלשהיא (חייו, בטחונו, ביטויו).
לכן, אם אנו כבר נמצאים בנקודה הזו, במידה ויש כוחות כלכליים חזקים מדי, שפוגעים ביכולת של אותו אדם להיות חלק מהתחרות החופשית, על המדינה להתערב מיידית. אם המדינה כושלת במילוי תפקידה, הגיעה העת להחליף אותה.
3.
אם נחזור לבעיית האספסוף הזועם, הסיבה האמיתית ל"שוחד" שנותנת המדינה לכלל השכבות בדמות של הגנה (שהרי העשירים מסוגלים לממן לעצמם את ההגנה, החינוך, הבריאות וכו') היא העובדה שבמידה ולא תספק זו, האספסוף הזועם יכלה את זעמו בשאר האוכלוסיה, ותגרום לקריסה של מערכת השלטון. בעצם, מצב הטבע הוא אספסוף זועם.
4.
אם כבר סיכמנו שלתאגיד ענק אין שום תועלת מלהשאר במדינה שנותנת תשתית רגולטיבית שמטיבה עם האזרחים על חשבונו, אז גם לעובד עני אין שום תועלת מלהשאר במדינה בה לא מגנים עליו. הפשרה שמושגת כאן מתאימה את עצמה ומשתנה כל יום ביומו.
לא רואה את הקשר. בכל מקרה, טיעון חזק הוא שדווקא הרגולציה בארה"ב גרמה למשבר. שפרדי מק ופאני מיי הם גופים המזוהים עם רגולציה ועם הממשל ומכח ההרגל נבע האשראי הכביר שקיבלו.
א. להבנתי, הרכב המותקף נסע בשכונה מעורבת, כך שקשה לראות בזה פרובוקציה (האם מישהו היה חושב לזרוק אבנים על מכונית שנוסעת בבורו פארק ביום כיפור?)
ב. אין 'מצב טבעי' ומעולם לא היה כזה. היצורים שאחר כך התפתחו לבני אדם קודם חיו בחברות, ורק אחר כך פיתחו אינטליגנציה. אולי די עם האלגוריה הגרועה הזו, שגרמה כבר נזק מספיק לפילוסופיה המערבית?
ואיך (אפרופו כספי המיסים שלך) משתלב בסיפור המידע ש"משטרת עכו נערכה מבעוד מועד, ומפקד התחנה, סגן-ניצב אבי אדרי, אף הנחה את הרשות המקומית לשכור חברת אבטחה שאנשיה יוצבו במוקדי חיכוך אפשריים."?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3607040,00.html
כי אני למשל לא הבנתי איך זה שהמשטרה נערכת מבעוד מועד והעירייה צריכה לשכור חברת אבטחה. חשבתי שהמפכ"ל היה נגד העברת סמכויות שיטור לרשות המקומית.
רונה,
לא הרגולציה גרמה לקריסת הבנקים, החמדנות גרמה לזה. ויותר מכך, הן העדר רגולציה והן עודף רגולציה הם דברים רעים.
נדב,
אני לא בטוח שהשכונה מעורבת, לדברי מעריב היו בשכונה רק שש משפחות ערביות.
בצלאל,
תודה על המידע הנוסף.
"לעובד עני אין שום תועלת מלהשאר במדינה" – וברירה יש לו? ולנזיר בורמזי יש ברירה? לפחות לתאגידים יש.
מודי, אתה מוזמן להסתובב באיזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב בשביל להווכח שגם אזרחים יכולים לעזוב מדינות.
ואם כבר, אז אוליבר וונדל הולמס: "אני אוהב לשלם מיסים. אני קונה בהם תרבות".
יהונתן, אתה יכול להסתכל בפוסט שלי כאן, יש עדויות של תושבי המקום לגבי מה באמת קרה. לדבריהם, דווקא אותם אלו שנסעו עוררו פרובוקציות, ואת ההמשך אתה יכול לקרוא בטוקבקים באותו פוסט.
למיטב ידיעתי, אין שוםחוק שאוסר בכיפור לנסוע ברכב ואני בספק אם אי פעם יהיה דבר כזה. עד כמה שידוע לי, אנשים לא נוסעים מתוך רצון לכבד את האחרים ומבחירה שלהם, לא מבחירה של החוק.
מזל שהייתי בביקור במדינה קומוניסטית בזמן שכתבת את הגבב שטויות הזה.
לפי אותה לוגיקה שלך שאומרת: "במידה ויש כוחות כלכליים חזקים מדי, שפוגעים ביכולת של אותו אדם להיות חלק מהתחרות החופשית, על המדינה להתערב מיידית."
הרי שמחובתה של הממשלה להתערב ולשפוך חומצה בפניהם של בנות יפות מדי (או לפחות לחוקק חוק שמכריח אותן להסתובב עם רעלות), שפוגעות ביכולת של הבנות המכוערות להיות חלק מהתחרות החופשית על ליבם של הגברים.
כדאי גם לשבור רגליים מדי פעם לשחקני כדורגל, כדי שכל ילד בשכונה יוכל לנסות "להתחרות חופשית" על מקום בליגת העל.
רונה צודקת לחלוטין, וכל מי שיש לו קצת בינה כלכלית והבנה של המשק האמריקאי מבין שהשוק החופשי האמריקאי מעולם לא היה חופשי – והמשבר הזה, כמו רבים לפניו, נגרמו כתוצאה משילוב כוחות של הבנקאים הגדולים ומנגנוני הממשל – הקרן להבטחת פקדונות, הפדרל ריזרב, פרני ופרדי,
http://en.wikipedia.org/wiki/Community_Reinvestment_Act
להאשים את המשבר ב"חמדנות" מעיד או על חוסר הבנה מוחלט, או על ניסיון עלוב ודל לקצור רווח פוליטי סוציאליסטי של שנאת עשירים והצלחה. והרי ככה תמיד קוצרים רווח פוליטי, לא? אם רק נשנא מישהו מספיק, ונשכנע את עצמנו שלא מגיע לו הדברים שיש לו, הרי שיהיה מאוד קל לנשל אותו מהרכוש שלו או מהחופש שלו.
אבל יכול להיות שאתה באמת צודק. הרגולציה רק עושה טוב, וה"חמדנות" היא שגרמה למשבר. יכול מאוד להיות שזה הזמן להתחיל לחשוב על רגולטור למחשבות שלנו, שימנע מאיתנו להיות חמדנים. אולי אפילו נוכל לשלב את זה עם התעודות זהות הביומטריות. ואיזה "חיישן חמדנות" תת עורי שיעזור לרגולטורים למנוע מאיתנו להיות חמדניים.
מה שכן היטבת לעשות, זה לפרט בדיוק את הלך הרוח הסוציאליסטי-אליטיסטי ששולט בעולם.
במקום לתת לבני אדם חופש אמיתי, הממשלות מחפשות בעיקר איך להרגיע ולרכך את ההמונים.
Ignorance is Bliss – ואין ולו שיעור אחד בכלכלה בסיסית בבתי הספר הממלכתיים.
דוגמה מושלמת ל"פחד מההמון הזועם" היא האינפלציה. מה עושה פקיד ממשל רקוב שרוצה להעלות את המיסים, ולקחת עוד ועוד כסף מהאדם הפועל, מבלי שהאספסוף יבין זאת?
הוא פשוט מדפיס כסף (או יותר נכון מזייף כסף), ומשתמש בכסף הזה כאילו היה כסף שאסף בצורה של מיסים.
האזרח, שאפילו לא עבר שיעור בסיסי בכלכלה בתיכון שהמדינה מכריחה אותו ללכת אליו, עם תכנית הלימודים שהמדינה מחליטה עבורו – אפילו לא מבין שהעלייה במחירים שהוא מרגיש נובעת מהגידול בכמות הכסף, וירידת הערך של הכסף שלו.
הוא, אספסוף קל למניפולציה, מאמין לאנשים כמו יהונתן, ומאשים כל דבר החל מה"חמדנות של בעלי הסופרים – שמעלים לנו מחירים כל הזמן", או "הבזבזנות של העשירים הצפון תל אביביים, שמסכימים לקנות בכל מחיר שנותנים להם – ודופקים לכולם".
אכן יהונתן – לעולם אל תזלזל בכוחו של אספסוף זועם – ולעולם אל תזלזל בכוחם של אלה שיודעים לבצע מניפלוציות נתעבות על האספסוף הזה, כדי לקדם את האג'נדות הפוליטיות שלהם ולצבור כוח על גבם.