הפוסט הזה ישב מספר ימים במגירה כדי לא להיות מועלה עד אחרי שישקעו הרוחות וההתלהטות של אנשים לדיון הזה תרגע ותהיה רציונאלי, עם רוצחי ראשי הממשלה הפוטנציאליים שעשוים להיות מושפעים מדברי יגאל עמיר הסליחה מראש.
רבות דובר בימים האחרונים על [אי]שידורו של הראיון עם רוצח ראש הממשלה, יגאל עמיר בשני הערוצים המרכזיים בטלוויזיה. לכאורה, פעילויות חשאיות בוצעו באישון לילה, תוך שמראיינים הוברחו לבית משפחתו כדי לראיין אותו במסגרת זמן השיחה המוקצה לו ולמשפחתו. לאחר שראיונות אלה עובדו ונטחנו, הוחלט לשדר פרומו בערוצים, שבעצם סיכם את כל הדברים שהיה לעמיר לומר באותו ראיון, וכעת עלתה השאלה האם לשדר את הראיון המלא או לא. חשוב לזכור שמרגע שהפרומו שודר, אין כל הבדל באם ישודר הראיון או לא. כמו הפרק של סאות'פארק שמציג מקרה בו פאמילי גאי ישדרו את דמותו של מוחמד, די בפרומו כדי לנטוע זעם.
דעתי, שעשויה לא להתחבב על המיינסטרים הישראלי, היא שאוסר לצנזר את הראיון ויש לאפשר לשדר את דבריו של עמיר. החטא היה של התקשורת, ולא של עמיר, והתקשורת צריכה לשלם את המחיר ולשדר את הראיון, לא לקבל את מחילת הציבור כעת.
כעת, אף אחד לא שוקל לפתוח בחקירה נגד אמצעי התקשורת על הפרת הוראות שירות בתי הסהר בנושא שיחות טלפון של אסירים האוסרות על אסירים שעברו עבירות משמעת או השתמשו בטלפון לאיומים, אלא דווקא מדברים על האם לשדר את הראיון או לא (גם תקנון מועצת העיתונות אוסר להשיג סיפורים עיתונאיים באמצעים פסולים). ערוצי הטלוויזיה נמצאים בישראל מעל לחוק, ערוצי הטלויזיה רק מדברים על האם ראוי לשדר או לא ראוי לשדר, לא על האם חוקי בכלל לשדר את הראיון.
הראיון הוא מידע שהושג על ידי שני ערוצי הטלויזיה תוך הפרת החוק, בה נקבע כי שיחות טלפון עבור אסירים הינה הטבה.כלומר, מבלי להדרש לצדקת החוק (שלהערכתי פסול), השאלה היא לא האם לשדר את הראיון עם יגאל עמיר או לא (וראו את מאמר המערכת של 'הארץ' שטוען שכן) אלא האם בכלל היה ראוי לערוך אותו.
חוקית, ברור לנו שהראיון עם יגאל עמיר, שהוכן בצורה נסתרת (כמו תחקירים רבים) נעשה תוך הונאה של רשויות השלטון; לכן חוקית השאלה היא ברורה.
מוסרית, השאלה חמורה הרבה יותר: לעמיר יש חופש ביטוי. חובת העיתונות היא לדווח על נושאים שיש להם עניין לציבור. דבריו של עמיר ככל הנראה לא נעימים לאוזן; מי שרצח את יצחק רבין ולא התחרט על כך עד ליום זה, עדיין זכאי לאותן הגנות בחוק שאני זכאי להם: הוא אזרח במדינה וכשיש דבר מה ציבורי במילותיו, ראוי לתת לו את הפה.
אני הייתי צופה בראיון עם עמיר, אני הייתי צופה מתוך עניין; אני חייב להודות שאותו יצר מציצנות שקיים אצל חבריי בעת שהם צופים בתכנית הריאליטי קיים אצלי בנוגע לעבריינים: רוצחים, אנסים, גנבים גדולים. אותי תמיד מעניין לשמוע מה יש להם להגיד ואיך הם אומרים את זה. אני מאוד רוצה לשמוע את דברי עמיר ואני לא חושב שיש פסול בלשדר אותם.
מוסרית, עדיף לי לתת במה לאותו אדם שרצח ולקבל בתמורה את חירות הביטוי בישראל מאשר לקחת מהעיתונות את החירות להחליט מה חשוב דיו לציבור (וכן, רייטינג מסמל חשיבות ציבורית). בסופו של דבר, מי שלא מתאים לו לצפות ביגאל עמיר, יכול לכבות את הטלויזיה. לי אין אחת כבר לא מעט זמן.
לפי הבלוג של רביב דרוקר, הראיון שבידי ערוץ 10 הורכב משיחות בהן עמיר התקשר לעיתונאית הערוץ, ודיבר עמה במשך כעשר שעות בסך הכל. אם זה נכון, לא נראה לי שערוץ 10 עבר עברה כלשהי על החוק. מתוך עשר השעות האלה הם ערכו 18 דקות, תוך שהם משאירים רק דברים רלוונטיים לרצח עצמו, ומוציאים החוצה את כל הדברים האחרים שעמיר מאוד אוהב לדבר עליהם, כי הוא רואה בעצמו סוג של מנהיג רוחני.
בסוף כל העניין, שני הערוצים היו יכולים להעלות את החומרים לאינטרנט, ומי שירצה יראה. העובדה שהם לא מעלים את החומרים רומזת שהם מעריכים שעוד יוכלו להרויח משידור הכתבה בעתיד.
ר"ש,
גם אם הוא התקשר לעיתונאית הערוץ במקום לאשתו, הוא עבר על החוק והעיתונאית ידעה זאת.
וברור שהם לא יעלו את זה לרשת, הם רוצים להרוויח כסף. את הכסף הם עוד יעשו מהראיון הזה.
"רייטינג מסמל חשיבות ציבורית" – אפשר להתווכח על זה.
יגאל עמיר עבר על החוק (למעשה על תקנה פנימית, הוא לא יעמוד על כך לדין בבימ"ש), ערוץ עשר וערוץ שתים לא עברו על החוק. התקנות של בתי הסוהר מתייחסות לאסירים ומועצת העיתונות זה בכלל גוף וולנטרי שאין לתקנות שלו תוקף חוקי.
אני לא מבין, זה לא חוקי שאסיר ידבר עם העיתונות? איזה מן חוק מזדיין זה, תסלח לי?
בנוגע לחופש הביטוי של יגאל עמיר: אני חושב שאם הסיבה לא נותנים לדבריו של יגאל עמיר להתפרסם כי הוא "עוכר ישראל ארור", אז הסיבה היא פשיסטית, מטומטמת, צבועה ופחדנית. מצד שני, אם היתה איזשהי עבירה על החוק, אז אפשר להתווכח על החוק, אבל אי אפשר לשפוט את האיסור על האזרחים (העיתונאים) שלא הפרו אותו.
אני פשוט מתכווץ לחשוב על עם שלם של מוגי-לב שלא מסוגלים לשמוע דעה הנוגדת לשלהם. אפשר לחשוב שאנחנו מוקפים באוקיינוס של סיקופנטים כל הזמן. דעה מנוגדת עוזרת לאדם להתפתח, חבורה של מנהנים נצחיים פשוט מובילה לסטגנציה.
לא שאני טוען שדעתו של יגאל עמיר יכולה להיות מועילה במיוחד, אבל בלי שום קשר לטיעון המוסרי (שאני מסכים איתו לחלוטין), אני חושב שצריך להיות ממש פחדן וחסר עמוד שדרה בשביל לפחד או לשים זמם על פיו של אדם שאינך מסכים איתו או שאתה ממש ממש שונא (שני משפטים שאני בהחלט יכול להגיד על עצמי בהקשר של יגאל עמיר)
יהונתן,
אני חושב שפספסת משהו מרכזי…
http://news.walla.co.il/?w=/1/1369739
ציטוט:
" הראיון עם יגאל עמיר יגנז ולא ישודר גם בערוץ 10. לחצים מדרגים פוליטים שהופעלו על בעלי המניות הובילו את אלו להנחות היום (שישי) בצהרים את חברת החדשות של הערוץ שלא לשדר הערב את הראיון."
לחצים מדרגים פוליטיים…
איזה שוקר, לחצים פוליטיים! חוץ מלהראות כ"מגיני החרות עם MOUTH-GAGS", מה עוד יש לפוליטיקאים להרוויח מזה?
עזוב אותך מהפוליטיקאים, הם עושים את מה שהם עושים.
העניין הוא ערוץ 10. אני מודה שאני כבר לא צופה בצהובון הזה, אבל אם עד עכשיו ידעתי שהוא זול וקצת מושפע פוליטית מדעות היוצרים מהדרג הנמוך – בינוני, היום אני יודע שהוא זול ומוטה פוליטית אפילו מהדרגים הגבוהים שמעבירים הוראות על מה לשדר.
אילו דברים צונזרו שאנחנו *לא* יודעים עליהם?
(בניגוד לדברים שראוי שבאמת יהיו מצונזרים ולא ראוים למהדורת חדשות רצינית – שכן משודרים).
הוצאת לי את המילים מהפה!
חבל לי שזו דעת מיעוט והיא למעשה אינה במיינסטרים ובעוד הרוב מושפע
ומתחסד בדיוק כשם המצב דאז שהביא אותנו לרצח נתעב זה
אני בכלל בדעה שיש להתחיל את שאלת חופש הביטוי מהצד של העיתונות הכתובה והמשודרת. כבר כמה שנים החדשות היחידות מגיעות אלי מפי השמועה או מגלי צהל בדרך מהעבודה וחזרה אליה, שמתי לב שבשנתים האחרונות קם מאוחרי גב השיטה ובשקט גמור תוך שימוש במושג חדשות "בית משפט של מעלה". רצונם הם שופטים איש ציבור (גם אם מגיע לו עונש לעניות דעתי) ומחייבים את ביהמ"ש לגזור עונשו בהתאם למשפטם הם, כך הוא הדין לגבי כל מי שהחליטה הגברת "עיתונות" לרומם או להשפיל ואין מי שינקה ממשפטה. נגד המדינה או גוף אחר יש בג"צ אבל נגד העיתונות בג"צ אינו יכול להפגין שריריו המדולדלים מחוסר שימוש ומי בכלל יהין לתבוע את העיתונות, אם כולם אוכלים מפתבגם?
תאמרו אתם, האם יש הצדקה לפתיחת מהודרת חדשות מרכזית בידיעה "עוד קרוב משפחה של ימיני נתפס נוהג תחת השפעת סמים"? מה עכשיו נעמיד את כל מי ששם משפחתו ימיני לבדיקת דם ושתן ונרשיע אותם?
באותו הקשר כאדם תמים לחלוטין שיצא למצוות ביקור חולים ונפל על מהדורת חדשות בקופסא המטומטמת שהתמקדה כל כולה בהעמדה שטנית של הגברת ימיני המוזנחת אל מול משפחת הקורבן והליכותיה האריסטקרטיות, האם נראה לכם שזהו חופש? האם נראה לכם שיש כאן גבול? האם אתם מסכימים שיטפלו לכם בקופסא ככה בכל פעם שעורכי חדשות ערוץ זיין יחליט לרסק מישהו? אתם לא חוששים שבשל טעות זיהוי יטפלו גם בכם באופן הזה?
מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים, הזהרו מעצי הבאובב!!