מה יהיה עם הספאם בפייסבוק?

תיקון 40 לחוק התקשורת, הלא הוא חוק הספאם, מציג לא מעט בעיות מעניינות. אחת מהן היא הפרסום ברשתות חברתיות ובקבוצות. מה יעלה, לדוגמא, בגורל כל אותן קבוצות "ימי רביעי בגאנה", "ראשון עברי בחלונות הגבוהים לגילאי 35 ומעלה שהם אנשי עסקים ומנכ"לים" שמנהליהן אוהבים לשלוח הודעות הקוראות לאנשים לבוא לערבים האלו ולשלם על אלכוהול או כניסה.

על פניו, המשלוח עונה על דרישת "הודעה אלקטרונית בחוק", שכן הוא "מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים", הוא עונה להגדרה של דבר פרסומת, שכן הבאת אותם אנשים למקומות מעודדת רכישה של מוצר (אלכוהול) או שירות (דמי כניסה).

השאלה הנכונה היא האם אותו אדם נתן, בעת שהוא הצטרף לקבוצה את הסכמתנו המפורשת בכתב הסכמה למשלוח אותן הודעות? כעקרון, אותו אדם שצירף עצמו לקבוצה בצורה אקטיבית הודיע שהוא משתייך לקבוצת אנשים שאוהדים את המקום. הבעיה היא שהוא לא נתן הסכמה מפורשת למשלוח ההודעות (כלומר, בעת שהצטרף לא ראה כל טענה של הקבוצה שהיא תשמש למשלוח הודעות בפייסבוק. הבעיה מתחילה כאן, בעצם, כשאנחנו מדברים על הסכמה, היא הופכת להיות מאוד בעייתית.

על פניו, הדרישה תהיה כעת לשנות את שם הקבוצה ל"מתעדכנים על אירועי רביעי בגאנה" ולהוסיף בדף הקבוצה את התנאי ש"מי שמצטרף לקבוצה מצהיר על הסכמתו לקבלת דבר פרסומת". אבל זהו מדרון חלקלק למשפטיזציה של מסרים אישיים.

(שאלה מאוד אגבית תהיה לגבי קבוצות כמו "הפועל קטמון", שהיא אמנם קבוצת כדורגל, ולכאורה הודעה על משחקים נועדה לגרום לאדם להוציא כסף, אך היא אגודה שלא למטרות רווח שהוקמה על ידי אוהדיה ולכן יכול שתהיה עמותה שפועלת "למטרה טובה" ואיגוד האינטרנט סובר שהיא לא מסר מסחרי, אני לא סובר כך אגב)

ובכלל, עצם הצפת רשימת הבקשות של אדם בהזמנות לאירועים מסוג זה יכולים לחסות תחת סעיף "הודעה אלקטרונית" (או בחריג של "מסר קצר" עם פרשנות רחבה דיו, למרות שאינו "מסר בזק"). השאלה תהיה איך מטפלים בבעיה הזו בצורה משפטית יפה.

(אגב, מה יקרה כאשר אני מזמין פלוני לאירוע בפייסבוק בלי הסכמתו, ואותו פלוני מקבל דיוור עקב היותו מוזמן לאירוע?)

השאלה השניה היא הצורנית, כלומר האם אותו שולח צריך לאפשר הסרה (שניתנת לביצוע על ידי לינק או משלוח הודעה) ולציין מהי זהות השולח (כלומר שם, כתובת וטלפון). כעקרון, אני בספק אם מי מהיחצ"נים ששולחים הודעות בפייסבוק מודעים לבעיה הזו ויישמו אותה; מכאן, עד למבחן של בית משפט בנושא, הדרך מאוד קצרה.

עסקיהם של אותם יחצ"נים בנויים על אותה רשימת תפוצה, הכסף שהם מרוויחים מדי יום מגיע מהעובדה שהם [מודיעים|מטרידים] אלפי אנשים כל יום בפייסבוק, בSMS ובשאר מוצרים על מנת שיגיעו לערביהם. מצד שני, אף אחד מהם לא התמרמר נגד חוק הספאם, בניגוד ל"בעלי עסקים קטנים". האם הראשון שיחטוף תביעה על פי חוק הספאם יהיה דווקא ספאמר של פייסובק?

רק כאנקדוטה, לפוסט אין קשר לעובדה שספאמר בפייסבוק יאלץ לשלם 873 מיליון דולר לפייסבוק על משלוח ספאם באתר.

34 תגובות ל-“מה יהיה עם הספאם בפייסבוק?

  1. יהונתן,

    באמת מעניין, אבל בכל זאת:

    1. להצטרף לקבוצות בפייסבוק אפשר רק על ידי ביצוע פעולת הרישום באופן עצמאי. אף אחד אחר לא יכול לצרף אותך בעל-כורחך.

    2. ישנן ברירות מחדל לגבי קבלת הודעות במערכת. כאשר משתמש מחליט באופן עצמאי לרשום את עצמו לקבוצה, הוא גם מחליט להחיל עליה את ברירת המחדל של המערכת שלו.

    אנא תקן אותי אם אני טועה.

    שבוע טוב!
    דותן

  2. 1. גם להרשם לאתר מסוים ששולח לך ניוזלטר אף אחד לא מכריח אותך.
    2. כשאני מאשר את ההצטרפות שלי לקבוצה זה בדרך כלל לא כולל את המידה של הודעות שאני אקבל ממנה, כמו גם שאם אני מאשר לקבל הודעות זה לא אומר שאישרתי קבלת הודעות פרסומיות.

  3. פוסט מצוין,
    כמה נקודות שעלו לי:
    האם ספאם מוגדר אך ורק במובנו המסחרי?
    אם כן, לפי מה נבחנת הזיקה המסחרית? (יחצן יכול לטעון שהרווח הוא אגבי והוא רוצה ליצור הנאה לחבריו)
    החוק תופס גם לדואר הפרסומי שאני מקבל בתיבת הדואר (הפיזית) שלי?

  4. עומר,
    1. כדי שההודעה תהיה "ספאם" דרוש שהיא תיועד להוציא ממך כספים. כלומר, אם היא מעודדת אותך ללכת לאירוע שממנו ירוויח המארגן כסף (לא משנה אם השולח מרוויח על זה או לא), הוא מסחרי.
    2. לגבי ההודעות הפיסיות, יש חוק טיפה שונה בנושא. השאלה אם זה "דיוור ישיר" (כלומר מאגר מידע) או ילד שממלא לך את כל הבניין עם פליירים.

  5. א. בפייסבוק כבר היה חוק נגד ספאם. מתוך תנאי השימוש:
    'you agree not to use the Service or the Site to:
    […]
    upload, post, transmit, share or otherwise make available any unsolicited or unauthorized advertising, solicitations, promotional materials, "junk mail," "spam," "chain letters," "pyramid schemes," or any other form of solicitation;'
    http://www.facebook.com/home.php#/terms.php

    ב. לפחות לגבי מיילים יש אמצעי הסרה: כל מייל שמגיע דרך מערכת אוטומטית של פייסבוק מכיל קישור בתחתיתו להפסקת קבלת מידע מהמקור הזה.

  6. גליה,
    המייל עצמו הוא סימפטום. וגם אז את לא יכולה לחסום מיילים מקבוצות ספציפיות אלא רק את כל משלוח העדכונים מכל הקבוצות.

  7. נראה לי שכאשר מדובר בדואר פרסומי כמו שדנת בו כאן הוא נשלח על ידי פייסבוק ולא על ידי "הקבוצה". כלומר:
    אדם שנרשם לפייסבוק בעצם הרשמתו הסכים לקבל דואר שיישלח אליו על ידי כל משתמש אשר הוא עצמו אפשר לו לשלוח אליו מייל. פייסבוק זאת מערכת פרטית של חברה מסחרית ומי שהצטרף לפייסבוק הסכים לתנאי השימוש (והוא יכול גם להפסיק להשתמש בפייסבוק אם תנאי השימוש לא מוצאים חן בעיניו). דואר אלקטרוני, טלפון, פקס, SMS וכדומה הם לעומת זאת ברשות הרבים: לא מדובר במערכת סגורה שמנוהלת על ידי חברה אחת. מדובר בפרויקטים שיתופיים עם יותר או פחות רגולציה שבה שחקנים רבים משתפים פעולה כדי לקיים מערכת תקשורת.
    אני מבין שהחוק מטיל את האחריות על מי שיוזם את המשלוח של דבר פרסומת – כלומר המפרסם שמשתמש בשרות זה או אחר כדי להשיג את המטרה של משלוח דואר אלקטרוני או מסר אלקטרוני לתפוצה רחבה, כך שמבחינה זאת הוא צריך לחול גם על מפרסם שפועל בדרך של הרשמה לפייסבוק כדי להשתמש בה ככלי למשלוח הודעות פרסומיות, אבל מצד שני המשלוח הוא אך ורק למשתמשי פייסבוק רשומים. אני לא רשום אז אני לא מקבל מהם שום אימייל (למעט הצעות להצטרף ל"חברים של…" או איך שלא קוראים לזה). אבל מי שהצטרף לפייסבוק הסכים ככל הנראה לקבל הודעות מקבוצות שהוא מצטרף אליהן ולכן גם אם החוק חל על משלוח הודעות כאלה עצם ההצטרפות כאשר היא נעשית בתוך המתחם הפרטי של לקוחות פייסבוק צריכה לדעתי להחשב להסכמה. המשתמש הסכים שפייסבוק תשלח לו הודעות שייזמו אותן משתמשים אחרים, וגם השולח וגם הנמען חברים באותו מועדון פרטי והתקשורת ביניהם – גם אם היא מסחרית – נעשית במסגרת פעילות המועדון הפרטי.
    אם משתמש של פייסבוק מרגיש שהוא מופצץ בפרסומות שנשלחות לפייסבוק הוא יכול לפנות לחברה ולבקש שיעשו משהו או יספקו לו כלים להקטין את ההטרדה. הם שולחים לו את האימייל והם שולטים באופן מוחלט במערכת הפרטית שלהם. למשתמש דואר אלקטרוני או טלפון אין כתובת כזאת לפנות אליה. אלה מערכות תקשורת פתוחות וספק השרות נותן רק ממשק לרשת הציבורית שבה כל אחד יכול להתקשר אליו.
    אני חושב שאם עניין כזה יגיע לבית המשפט, בית המשפט צריך להחליט שאין מקום להתערבותו במה שקורה במתחם הפרטי של "מועדון פייסבוק" שחבריו שניהם הסכימו לתנאי השימוש בו. הנהלת המועדון היא הכתובתהנכונה עבורם.

  8. אני לא בטוח שאני מסכים איתך. אחת הסיבות היא שאתה אומר ש"מי שהצטרף לפייסבוק הסכים ככל הנראה לקבל הודעות מקבוצות שהוא". זה לא בדיוק נכון. מי שהצטרף לא הסכים לקבל הודעות מכל אדם, ולא תמיד הוא יכול לשלוט על ההודעות שנשלחות אליו (לדוגמא, ניתן להזמין אותי לאירוע ואז להספים אותי עד שאני אסיר את האירוע מרשימת האירועים).

    כלומר, לא תמיד אותו אדם בוחר להצטרף ל"קבוצה" שיוזמת את ההזמנה. לכן, יש כאן בעיה.

    אני חושש שתנאי השימוש של פייסבוק אוסרים על משלוח הודעות פרסומיות ומשדלות בכל מקרה.

  9. גם אני לא בטוח שאני מסכים איתי, אבל אני לפחות די משוכנע… (אין חובה חוקית להיות עקבי).
    מה שאני חושב הוא שכאשר מדובר בהודעות מפייסבוק וכל מערכת פרטית שמעבירה מידע בין חברים צריכה להיות עדיפות גבוהה ל"ארכיטקטורה" (אלא "קוד" דה לסיג). כלומר אם בית המשפט נתקל במקרה כזה הוא צריך להשתדל לפרש את החוק כך שלא יכלול תקשורת בין חברי "מועדון פייסבוק" במסגרת ההגדרות בחוק, וגם שר התקשורת כאשר הוא\היא קובע\ת תקנות צריך להגביל אותן למערכות תקשורת ציבוריות פתוחות. אין צורך שבית משפט יצטרך לתקן את הארכיטקטורה הגרועה של פייסבוק (או כל מערכת דומה אחרת). אם המערכת בנוייה באופן שמטריד את המשתמשים החברה שמנהלת את המערכת יכולה לתקן את המערכת, ויכולה כמובן לא לתקן, והמדינה ממש צריכה להשתדל לא להתערב בזה. את מערכת הדואר האלקטרוני או הטלפוניה לעומת זאת אי אפשר "לתקן" בקלות כאשר מדובר בתיאום בין אלפי גורמים בכל רחבי העולם ולכן דרוש חוק שיסדיר את השימוש בהם.
    כמובן זה לא אומר שאין דריסת רגל לחוק ביחסים בין משתמשי מערכות פרטיות. המדינה למשל לא תשלח שוטרים לרשום דו"חות למי שנוסע נגד הכוון בתוך מגרש חניה פרטי, אבל בית המשפט כן ייתערב אם תגרם תאונה עקב כך. בכביש ציבורי המדינה כן מתערבת ומסדירה את התנועה.
    ואני לא מצליח להתאפק: בית המשפט לא היה מפרש באופן זהה לגמרי תגובה ספונטנית של חיים רמון לחיבוק של אשתו כמו לתגובה זהה לחיבוק של בחורה במשרד. ההבדל הוא מה שמשתמע מהסכם קיים או לא קיים בין הצדדים שיוצר מרחב פרטי בו משתמעת הסכמה לדברים מסויימים שאינה משתמעת במרחב הציבורי (ולא משתמעת הסכמה לדברים אחרים).

  10. אני מבין את הטענה שלך, אבל במקרה כזה אין הבדל בין פייסבוק לבין כל רשת פרטית אחרת (נניח, סלקום) שמשתמשיה רוצים לתקשר אחד עם השני.

    העובדה שיש מערכת הודעות פרטיות, להבדיל ממערכת מיילים, היא לא תנאי מספק כדי להחריג את ההגדרה של מסר אלקטרוני.

    נכון, אני בטוח שיש כאן לא מעט דרכים להתגבר על הבעיה, אבל אני חושב שצריך לטפל בה קודם כל, כדי שחוק הספאם לא יהיה כמו חוק העישון:עוד אות מתה בחוק.

  11. חוק העישון? לא מצאת דוגמא יותר טובה לחוק שלא נאכף?

    ההבדל בין פייסבוק לבין סלקום הוא שסלקום נותנים לך שירות לתקשר *עם כולם* – אתה יכול להתקשר לאורנג', לבזק, לחו"ל, לאן שאתה רוצה. אתה משלם על שירות שמאפשר לך לנהל שיחות עם משתמשים של כל חברה טלפונית שהיא. כשאתה פותח כרטיס פייסבוק, אתה יכול לשלוח הודעות רק למשתמשי פייסבוק אחרים. כלומר, אתה יכול לדבר רק עם אנשים אחרים שמשתמשים באותו השירות.

  12. עפרונית,
    חוק העישון הוא דוגמא נהדרת בגלל גובה הפיצוי הדומה.

    וכשאתה פותח תיבת מייל, אתה יכול לתקשר רק עם מי שיש לו תיבת מייל, גם אם היא בשרת שונה. לכן, לדוגמא, שירות Jabber וספאם בו עדיין יחשבו לספאם.

  13. מה עם מסרים פוליטיים, אפרופו הקמפיין? אפשר להמשיך להציף?

  14. חוק העישון הוא דווקא דוגמא נפלאה לאיך חוק שמפריט את האכיפה מצליח לצמצם בעיה מטרידה. אני כבר לא זוכרת מתי בפעם האחרונה חזרתי הביתה מפאב או מסעדה מסריחה מסיגריות.

    ההבדל הוא שאם אתה פותח תיבת ג'מייל או לקוח של סלקום, תיבת הדוא"ל או קו הטלפון משמשים כדי שתוכל ליצור קשר כללי עם "העולם החיצון". אם תעבור מג'מייל ליהאו, או מסלקום לבזק, עדיין סוקרים, מבקשי תרומות ומפרסמים יוכלו ליצור איתך קשר (ועל הדרך גם להעיר אותך משינה). לעומת זאת, הדואר הפנימי של פייסבוק או של פליקר משמש ליצירת קשר בתוך המערכת בלבד. אם אתה מתנתק מפייסבוק ופותח במקום זה כרטיס במייספייס, הנודניקים מפייסבוק לא יוכלו יותר ליצור איתך קשר[1]. זה ההבדל בין מערכת ליצירת קשר פנימי (פייסבוק, פליקר, מייספייס) לבין מערכת "חיצונית" (ג'מייל, יאהו, בזק, אורנג', הוט, סלקום, תיבת דואר).
    במציאות היום קשה עד בלתי אפשרי לנהל חיים פעילים בלי טלפון *כלשהו* (ויש שיוסיפו – גם בלי כתובת דואל *כלשהי*) בעוד שאין שום בעיה לנהל חיים מודרנים ומתפקדים בלי להתחבר לרשת חברתית כזו או אחרת[2]

    [1] אני מדברת מנסיון – מעולם לא קיבלתי פנייה משום קבוצת פייסבוק שהיא. לא צריך חוק, מפתיע כמה זה קל להמנע מכאלה.
    [2] עם כל הכבוד לפייסבוק, זה לא באמת שאם אתה לא שם אתה לא קיים. בניגוד למה שאנשים מסוימים (או בעלי עסקים מסוימים) עשויים לחשוב.

  15. עפרונית,
    אבל עדיין אנשים (א) מעשנים ו(ב) לא תובעים כל כך מהר.

    נירשמן,
    כעקרון דואר פוליטי הוא לא "דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק, הוא לא מעודד הוצאה של כספים. העקרון הוא שמותר לבקש תמיכה במועמד אבל לא תרומה אליו. הכלל שאני שומר עליו הוא "ספאם שדורש לתרום כליה : לגיטימי, ספאם שדורש לתרום כסף להטסת החולה לחו"ל : לא לגיטימי".

  16. אני יכולה לחשוב על מעט מאד חוקים, אם בכלל, שמצליחים למנוע תופעה לחלוטין. גם חוק הספאם לא מתיימר למגר את הספאם, אלא לצמצם את הכמות שלו ואת היקף הפגיעה שנגרמת כתוצאה מההתעסקות איתו. כדי שהחוק יהיה משמעותי לא צריך שכולם יתבעו, גם לא צריך שהרבה יתבעו. מספיק כמה משוגעים לדבר בשביל ליצור את ההרתעה הדרושה.
    כך בנוגע לחוק העישון וכך בנוגע לחוק הספאם. אני יודעת שבירושלים היו כמה וכמה תביעות נגד מקומות שעישנו בהם (אגב, גם לפני התיקון לחוק) ובהחלט רואים הבדל משמעותי. אפשר להתווכח על השאלה אם התיקון היה ראוי או לא, אבל קשה לי לראות איך אומרים שהוא "אות מתה".

  17. בעיתוי מושלם אני מקבל מייל מפייסבוק (או פייסובק? ;) ) שהגדרות היידוע (נו, notification, מה לא ברור?) שלי התאפסו איכשהו. מה שמזכיר שמי שלא רוצה לקבל מייל מפייסבוק על כל הודעה אישית חדשה או על כל הזמנה לקבוצה, שיבטל זאת שם ויסגור סיפור.

    הנודניק מפייסבוק שולח הודעה אישית בתוך האתר, לכן זה לא ספאם. פייסבוק הם ששולחים את ההודעה גם כמייל, במקרה שהגדרת כך בהעדפות המשתמש באתר. זה ההבדל.

    (או שאני טועה לגבי הארכיטקטורה. מעולם לא פתחתי/ניהלתי קבוצה בפייסבוק, מודה.)

  18. יש לי שאלה דומה. נניח ואני מחזיק בלוג או מערכת פורומים כלשהי, שאין בה שום פעילות מסחרית או עסקית. האם החוק הזה נוגע אלי או לכל אדם אחר הקשור במלאכת בניית ותחזוקת האתר?

  19. המיילים מאפשרים, אאל"ט, לעזוב קבוצה ספציפית או לחסום משלוח מייל מאפליקציה ספציפית.

    בכל מקרה, זה סוג של OPT-OUT. ועכשיו רק צריך לחשוב אם ההצטרפות לקבוצה היא OPT-IN מספק.

  20. האם חוק הספאם מחייב את שולחי הספאם לשלוח בקשת אישור מהלקוח, כמדומני שכן, ואם כן, האם הודעה שאומרת שבמידה ואינך מעוניין להיות חלק מהתפוצה אתה יכול להסיר את עצמך ע"י לחיצה על כפתור, נחשבת לחוקית או שעל המפרסם לדרוש הצטרפות באופן מפורש?

  21. תוהה,
    הקונסטרוקציה שאתה מציע אינה קבילה כי היא לא מפורשת. הסכמה מפורשת לא כולה להיות הסכמה בשתיקה.

  22. שאלה שמטרידה אותי… :)

    האם הזמנת אדם לקבוצה בפייסבוק, הנה אסורה במקרה בו אדם הודיע שמעוניין שיסירו אותו מרשימת תפוצת דוא"ל, ומשתמשים בדוא"ל כדי למצוא אותו בפייסבוק ולהזמינו לקבוצה בפייסבוק?

    תודה רבה רבה.

  23. תום

    *תיקון* השאלה שמטרידה אותי… :)

    האם הזמנת אדם לקבוצה בפייסבוק, הנה אסורה במקרה בו אדם הודיע שמעוניין שיסירו אותו מרשימת תפוצת דוא"ל, *ומשתמשים בדוא"ל כדי להזמינו לקבוצה בפייסבוק*?

    תודה רבה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *