מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "חייל, מפעיל טרקטור, שסיים עבודות הנדסיות באזור מעבר קונייטרה, אמור היה להיאסף על ידי רכב. הרכב איחר ולכן החייל נגע בגדר. סיור שהגיע למקום זיהה את החייל ואסף אותו. בשום מקרה לא נשקפה סכנה לחייל. האירוע יתוחקר במלואו בתחילת השבוע". (חנן גרינברג, Ynet, 23.09.2005)
בצה"ל הודו שלא נמצא מטען או חומר מסוכן בתיקה של הילדה, וראש אגף המבצעים, האלוף ישראל זיו, הבטיח כי האירוע יתוחקר והפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אבי מנדלבליט, הורה לפתוח בחקירת מצ"ח בנושא. (אמיר בוחבוט, NRG, 15.10.2004)
מפיקוד צפון נמסר בתגובה כי האירוע יתוחקר על מנת להפיק לקחים. (אלי אשכנזי, הארץ, 07.11.2007)
השימוש בשורש "ת.ח.ק.ר", שהוא שורש ריבועי, הוא לא חריג בשפה העברית. הנגזרת של המילה "תחקיר" בניגוד ל"חקירה" נועד לתת עומק מילולי. הרי בעוד שחקירה היא נגד אדם ספציפי (כמו חקירת משטרה בפרשה), התחקיר מבוצע על מקרה. לכן, בעוד שלא ניתן לחקור אירוע, אלא רק "לתחקר" אותו, התחקיר נועד גם להסיט את האשם (והאשמה) מבני אדם, תוך המיקוד באותו אירוע. השורש הריבועי, בכלל, הוא חלק בלתי נפרד מאותה הסטת שיח.
אבל השורשים הריבועיים חודרים עמוקות גם לשפה הסלולרית. כך מגיעים שורשים אחרים כמו "תפעול". החל מ"תפעול מכשירים סלולריים" (לעומת הפעלתם), דרך שורשים ריבועיים כמו "שדרוג". שדרוג הוא בסך הכל "שינוי דרג", אבל הוא גם נועד להסוות את העובדה שבסך הכל מוחלף מכשיר, אבל רוצים לתת לך את ההרגשה שלא "החליפו" אלא "שדרגו". בעצם, כל המילים האלו "לתפעל את הטלפון המשודרג", שנוטים להשתמש בהן, נוטות להיות חסרות משמעות.
מדי פעם אני יושב עם לקוח שאומר דברים כמו "למצב ולמתג פרופיל שיווקי" ואני מוצא את עצמי שואל אותו: "ואתה מבין על מה אתה מדבר?"; כלומר, אותו לקוח שאומר מילים כל כך ריקות מאמין שהמילים האלו משפיעות על העתיד שלו. אבל הן לא אומרות הרבה יותר מאשר "לתחקר את הלקחים שהופקו". השפה, שלמרות שממציאה מילים חדשות, נוטה לאבד את משמעותה.
אבל אם נחזור לשורשים הריבועיים הפאסיביים, בהם נאבדת המשמעות והאחריות על המעשה, נבין את הפאסיביות של השפה. בעוד שהשורש הריבועי ת+פ.ע.ל, ת+ח.ק.ר או כל ת+1.2.3 הוא שורש חסר כל משמעות, ישנם אנשים שלמים שמקבלים תפקידים על סמך אותן מילים או מבצעים פעולות. האם שאלתם את עצמכם על מה אחראי סמנכ"ל תפעול?
כשמדברים על בעיית החינוך בארץ וחוסר ההבנה של התלמידים את השפה, יש להבין קודם כל את הגורמים המחברתים; אותם גורמים מייצרים שדה שיח שאי אפשר לשוחח בו באמת, עד שהוא שוחק את משמעות המילים דק-דק ללא כל אפשרות להשוות את אותן מילים למשהו מוחשי. תפעול הוא לא הפעלה, תחקור הוא לא חקירה, תדרוך הוא לא הדרכה. המשמעויות השונות כאן גורמות לכך שאנחנו נמציא מחדש שפה, אולי באמת צריך לעצור, ללמוד ולהפנים.
לקריאה נוספת:
ספר דהלוקס, משהו משהו.
דווקא די ברור על מה אחראי סמנכ"ל תפעול, והם בדרך כלל אנשים די עסוקים :-)
על מה הוא אחראי? ולהגיד "הוא אחראי על תפעול החברה" לא נחשב.
הבעיה בשימוש בהטיות פאסיביות (בכלל, לא רק בפעלים ריבועיים) היא שלמעשה היא מסירה את האחריות ממי שצריך לבצע את הדברים. כלומר, כשאומרים "האירוע יתוחקר" (או "הדירה תנוקה") מבליעים את השאלה מי צריך לעשות את זה, על מי האחריות, להבדיל מאשר אם אומרים "מצ"ח תחקור" (או "עפרונית תנקה").
פעלים אקטיבים דורשים ממך, כמעט באופן אינהרנטי, להטיל את האחריות על מישהו, מה שבהכרח מחייב אותו הרבה יותר. לעשות, או לפחות לתת דין וחשבון לא לא עשה.
ולתת דין בחשבון זה לא כיף. עדיף שהאירוע יתחקר את עצמו (ועוד יותר עדיף, שהדירה שלי תתנקה מעצמה).
מצוין (כתמיד..), תודה.
אגב, בהיבט אחר, הקשור גם הוא במהות ולא רק בתחביר, מנהלים ועובדים בארגונים אינם משתפים פעולה עם 'תחקיר' כהזדמנות ללמידה, בדיוק משום שהוא נתפס בעיני המשתתפים בתחקיר כ 'חקירה' ולא כ 'למידה' או 'חקר'.
מימד נוסף הוא הקושי הנעוץ בכך שתחקיר עוסק באירוע שאירע בעבר ולמידה מהצלחות עוסקת בעתיד.
הלכתי עם הלינק הראשון (לכתבה על החייל שנגע בגדר)
ומה אומר – כותב תגובה 11 פשוט נביא בעירו!
התפקיד המדויק של סמנכ"ל תפעול משתנה כמובן מחברה לחברה על פי הצרכים שלה. דברים שנמצאים תחת אחריותו של ה-COO יכללו למשל:
* ניהול המלאי, או ניהול משאבים שונים של הארגון
* ניהול הייצור (במפעל), או ניהול פעילויות/שירות שהארגון מבצע באופן שוטף
* ארגון של מבצעים (פעילויות מיוחדות, פעולות חוץ, כנסים וכו')
* תכנון כח אדם – לפעמים סמנכ"ל תפעול נמצא מעל מנהל משאבי אנוש – לפעמים במקביל אליו
אצלנו ביחידה תמיד תיחקרנו כשנעלמו ציודים.
ובמילים אחרות, למרות שהפוסט מצויין, הבעיה במקרה הספיציפי טמונה בזה שהעברית הצבאית פשוט משובשת בגלל ערבוב של מילים גבוהות ואנשים קטנים.
יש מיליון דוגמאות שנולדו משפת רחוב ועברו למצגות והצהרות רציניות ביותר- משאית ה-R10 האמריקאית הפכה ל"ריו"
משאית האינטרנשיונל הפכה ל"אינטר" ואחרי זה אפילו ל"דנה".
הכוסות הרחבות (Cups) הפכו ל"קופים"
כל מנה שהיא לא בשר, גם היא חלבון טהור, הפכה ל"פחממות".
וכל דבר שקשור לנוזלים בטמפרטורה פותח במילה "תרמו" ומקונח בסיומת הרלוונית ("תרומקן" זה מיכל למשקאות חמים, "תרמוקל" זה אותו הדבר רק בקטן, ו"תרמויאל" זה מתקן ענק לחימום מים למקלחות)
ואם כבר עניין של שפה שמתווה מציאות: בצבא בחיים לא תשמע את המילה "מתנחל". שם הם או "היהודים" או ה"מתיישבים". בעוד שהפלסתינאים שגרים ליד הם במקרה הטוב "מקומיים".
אפי, אתה בטוח שלא תחקרתם אחרי שזלגו לכם הציודים? (;
ובעניין השפה: שדרג, תפעל, תרגמ וכולי הם שרשים מרובעים, לא ריבועיים. שורש ריבועי זה משהו ששיך למתמטיקה, השפה העברית מעדיפה שורש מרובע, וההבדל בין השניים הוא כמו ההבדל בין 90 המעלות שלהזוית הישרה ו-100 המעלות מנקודת הרתיחה של המים.
יוסי,
צודק.
אפי,
לא. השפה הצה"לית דופקת את המשמעות ומדירה את האחריות.
אדווה,
"ניהול הייצור (במפעל), או ניהול פעילויות/שירות שהארגון מבצע באופן שוטף
ארגון של מבצעים (פעילויות מיוחדות, פעולות חוץ, כנסים וכו')"
תסלחי לי, אבל מי שמנהל את הייצור הוא מנהל ייצור, הוא לא אחראי על "תפעול", ולגבי פעילויות מיוחדות, האם את יכולה להגדיר "פעולות חוץ" בעניין זה? את באמת משתמשת בעניין בעייתי.
הכוונה ב"פעולות חוץ" היא דברים שמתבצעים מחוץ למשרדי הארגון ויש צורך לדאוג לתכנון וביצוע מבוקרים שלהם. מה זה אומר בפועל? כמו שכתבתי, זה מאוד משתנה מארגון לארגון, בהתאם למה שהארגון עושה. גם האחריות של סמנכ"ל תפעול משתנה מארגון לארגון בהתאם למה שאותו ארגון עושה.
מנהל ייצור לעומת מנהל תפעול – מנהל הייצור יהיה כפוף לסמנכ"ל תפעול…
העובדה שמילה מסויימת הופכת ל-buzzword שעושים בו לעיתים שימוש מבלי להבין את משמעותו (כמו מיתוג ומיזוג למשל), לא מרוקנת את המושג ממשמעותו. היא רק אומרת שאולי שווה לברר מה באמת משמעות המושג הזה. אז הנה, מתוך המילון "רב-מילים": תפעול – הבאת מוסד, ארגון, מפעל וכד' לידי פעולה סדירה ותקינה.
אדווה,
"דברים שמתבצעים מחוץ למשרדי הארגון" בדרך כלל לא כפופים לארגון.
זו עדיין נשמעת כמו עבודה ריקה.
ושוב, ההגדרה של תפעול היא מיותרת. כלומר אם מוסד לא פועל בצורה סדירה ותקינה, אזי הוא לא פועל. לכן, יש כאן בעיה.
כשלימדו אותי על תחקור בצבא, באופן מפורש נאמר שמטרתו היא הפקת לקחים ולא חיפוש אשמים. לכן, הנקודה שלך לגבי השימוש בשפה היא נכונה אך לא רלוונטית: זו המטרה המוצהרת.
למיטב הבנתי, כשמישהו פעל בחוסר אחריות/בזדון הוא יועמד לדין משמעתי/פלילי, ואז תתבצע חקירה.
אגב, תמיד חשבתי ששדרוג הומצאה כמקבילה למילה "upgrade" כך שגם תשמע דומה לה, גם אם עדיין כהלחם "שינוי דרג" או "שיפור דרגה".
מה לעשות שארגון לא פועל מעצמו בצורה סדירה ותקינה.
שפה כמובן מבטאת מערכת ערכים ותרבות פוליטית. כפי שכתבת יפה, התרבות הפוליטית והחברתית בישראל היא תרבות של אי נטילת אחריות או לפחות של הרחקתה מן המקור. אנו חיים בחברה בה כיום האשמים המרכזים הם הנסיבות, המצב והאחר. זה נכון בביטחון זה נכון בתאונות הדרכים זה נכון בפוליטיקה. הרחקתה של האחריות מאיתנו הופכת את הקיום שלנו כאן לדטרמינסטי, למצב דברים שאיננו ניתן לשינוי וכתוצאה מכך מוביל לאדישות וציניות ואי השתתפות פוליטית.
ת+1.2.3?
ממך ציפיתי לפחות ל- ["ת"][2][1][0].
עד כאן בפינתנו מיצוב קונבנציות גיקיות.
"כשמדברים על בעיית החינוך בארץ וחוסר ההבנה של התלמידים את השפה, יש להבין קודם כל את הגורמים המחברתים."
'הגורמים המחברתים'? שורשים מרובעים אסור, שורשים מחומשים זה סבבה?
א. כן.
ב. תבדוק טוב את העברית שלך, חברות הוא עדיין שורש ח.ב.ר.
א. האמת שטעיתי, זה שורש מרובע ולא מחומש.
ב. שורש ח.ב.ר באיזה בנין?