(בתמונה: עיוות של שתי תמונות שצילמתי ביום ו'(
ימים מוזרים עוברים עליי, ימים של תשישות כללית וחוסרר רצון לעשות יותר מדי דברים. ימים שבהם אני מקווה שהכל ישתפר, ואז אני מגלה שטעיתי.
יכול להיות שהטעות באה מסיבות אחרות, יכול להיות הרבה דברים, אבל בעצם לא.
אני לא יודע מה גורם לחוסר היצרי שיש לי, שאני נוסע ברכבת ולא מגלה שום סיבה אמיתית ללמה אני קורא את הספר שאני קורא; הוא מעניין, הוא עובר, דף אחרי דף, והכל נכנס לראש שלי, אבל אני לא מתחבר.
חסר משהו, חסרה תשוקה כלשהי.
אולי דכאתי את עצמי עד כדי כך?
אתמול סידרתי את החדר, וגם קצת את הלמטה, היום אני הולך לגזום את הדשא, מעניין??? יש לי יותר מדי מכונות כביסה לעשות, וזה רק מצטבר, אני רוצה למות רק כדי להפסיק לעשות כביסה.
אני גיליתי פתאום שאני רשום באתר היכרויות שנה, ועוד לא יצאתי אף לדייט אחד מכל הסיפור הזה, האם זה האתר או חוסר היעילות שלי?
אני מעלה יותר מדי שאלות שאין לי תשובות להן, מתישהו זה יפסיק.
הכל יפסיק מתישהו.
דשא = מלחמה בצפרדעים .. זו החיה הכי מטומטמת שיש
דיכאון = מחלה כמו שפעת.. זה בא והולך וכולם תופסים את זה
בקשר לאתר הכרויות.. חוסר יעילות כן.. כי עדיין מצפים מבנים להתחיל
אני לא בטוח שמצפים מהבנים להתחיל, דווקא לא מעט בנות התחילו איתי, פשוט לא יצאתי עם אף אחת מהן.