ההבדל הדק בין שוחד לבין עמלה הוא ידוע; כעקרון, ישנן מדינות שעל מנת לסגור בהן עסקאות נהוג 'לשמן' סוכן מקומי בעמלות: בכך (לכאורה) חוטאות לא מעט חברות ישראליות ולא מעט חברות זרות. אולם, כאשר חברה כמו Sun מדווחת בדוחות הכספיים שלה שהיא יאולי' הפרה את חוקי איסור השוחד של ארצות הברית (דו"ח לרבעון) שבסיסם קובעים שגם אם שוחד מותר באותה מדינה, הדבר נאסר), יש בכך מן הפסול. אולם, בעוד ששוחד (או עמלה) הן דרך לגיטימת למחצה לסגור עסקה, יש דרך פסולה בהרבה.

אולם, בעוד שלקנות את דרכך באמצעות פקידים מושחתים היא דרך טובה להתקדם בעולם האכזר, הדרך הטובה יותר היא כנראה לעוות את המדע כך שיתאים לצרכיך. הדת עשתה זאת שנים לצורך שליטה טובה יותר בבני האדם כשהבהירה להם שהעולם מתנהל בצורה בה אלהים קבע (או בצורה בה הם פרשו כיצד אלהים קבע). הדרך שחברת Elsevier מצאה כנראה רעה לא פחות.

מאז סוף המאה התשע-עשרה מוציאה אלזוויר ספרות מקצועית בתחום המדע וכתבי עת מקצועיים כמו האנטומיה של גריי (לא הסדרה). אולם, ידיעה קטנה יחסית בבוינג-בוינג עשויה להצביע על כך שהוצאת הספרים המכובדת פרסמה ככל הנראה כתבי עת 'מטעם' חברות תרופות. כלומר, לא מדובר ב"כתבה פרסומית" בה קיים הגילוי הנאות, אלא בכתב עת מכובד בהוצאת אלזוויר, שקיבל מימון מחברת התרופות Merck על מנת לקדם את התרופות שלה.

כמו שהדת קידמה את מכירת ספרי התורה באמצעות הפחדה סדרתית, הוצאת הספרים המכובדת קידמה את עסקיהן של חברות תרופות וגרמה להטעיית והטיית המחקר המדעי. במקום לקדש את הידע והמחקר, חברות תרופות, שטובת הציבור לעולם אינה בראש טבלת האינטרסים שלהן, והן המרוויחות הגדולות מהגדלת סל התרופות, העובדה שהן מציירות מחדש את האמת בדמות האינטרסים הכלכליים שלהן היא מחרידה עד כדי חשש לפגיעה במדע עצמו.

פשע נגד האנושות הוא בדרך כלל רצח עם, אבל גם כאשר חברה יוצאת נגד המדע ונגד המחקר המדעי היא פוגעת בהתפתחות. Merck, כמובן, לא אשמה. אלזוויר כן: היא העדיפה את הכסף על האמת וצריך להעניש אותה. השוחד הוא עבירה חמורה, הוא גורם לפקיד הציבור להעדיף את האינטרס האישי שלו על אינטרס ציבורי; לעומת זאת, מעשיה של אלזוויר חמורים בהרבה: הם גורמים לפקיד הציבור להאמין שהאינטרס האישי שלה הוא האינטרס הציבורי ולפעול נגד טובת האזרחים. על פשע כזה דבר לא יסלח.