קמפיין שזכה השבוע ב"קקטוס הזהב" ראוי לזכות גם בחקירה אצל הרשות הלאומית למשפט, טכנולוגיה ומידע ובמשטרה. קמפיין דאוס של מקאן-דיגיטל וyes פוגע בפרטיות ומחזיק מידע פרטי על גולשים, תוך שהוא משתמש באותו מידע (אישי ומזהה) לצורך שיווק.
בקצרה, לצורך קידום סדרת טלויזיה, פתחו מקאן-דיגיטל אתר אינטרנט בו גולשים (ברובם, ככל הנראה קטינים, כיוון שהאתר מיועד לתלמידי בית-ספר) נרשמו ונתנו פרטים כמו תאריך לידה, מקום מגורים, רשימת חברים, מין ובית הספר, ואלו זוהו על ידי עוגיה במחשב שלהם. לאחר השקת הקמפיין, השתמשו מקאן בעוגיה שהתאימה את הפרסומות אישית לקטינים והציגה זאת כאילו פרצה למחשב שלהם (פוסט על הקמפיין במזבלה.קום). המטרה היתה להציג כאילו ההאקר-מחשב יודע הכל אודות הקטינים ומכיר אותם ואת חבריהם.
תקנון המבצע של הסדרה לא נראה יותר מדי מאיים, ולא מזכיר ואף לא ברמז כי תשתל עוגיה על מחשבי המשתתפים. אך בקריאה ראשונה ניתן לראות שהתקנון מכיל סעיפים שככל הנראה היו נפסלים על ידי בית המשפט בבואו לדון בתקנון כגון "המשתתף יהא מנוע מלטעון כלפי yes כל טענה ו/או דרישה ו/או תלונה בגין כל נזק שנגרם לו עקב טעות, תקלה, איחור, כשל בהשתתפות בפעילות או הפרס ומימושו" (במיוחד כאשר המשתתף הוא קטין, ועל פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו" (סעיף 4, אלא אם זוהי פעולה שדרכם של קטינים לעשות, וכאן די ברור שלא).
על מנת להבין מה היה פסול כאן (ומבלי להכנס לדירקטיבה האירופית להגנה על פרטיות, ובמיוחד סימן 10 שלה), צריך לקרוא את חוק הגנת הפרטיות הישראלי. אותו חוק, בהתייחס למאגרי מידע ממוחשבים קובע כי כל מאגר מידע שמכיל אחד מאלה חייב ברישום "מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000, או שהמאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה, או שהמאגר משמש לשירותי דיוור ישיר" (החלקים הלא רלוונטיים הושמטו). כיוון שאין לי כל אינדיקציה לגבי מספר הגולשים שנרשמו במאגר, נותרו לנו שני תנאים שהתקיימו: ראשית, כאשר אדם הכניס את רשימת חבריו הוא נתן לYes ולמקאן-דיגיטל מידע על אנשים שלא נמסר על ידהם, וכן המאגר משמש לדיוור ישיר שכן הוא "פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע" (זאת עוד לפני דיון בשאלה האם כאשר אותו גולש שולח את ההזמנות לחבריו הוא, ומקאן-דיגיטל, עוברים על הוראות חוק הספאם, שחל גם על פעולות ברשתות חברתיות, אך לא היה בתוקף באותה תקופה, אגב).
בעוד שבכל העולם זועמים בימים אלו על פרסומות מפולחות המוצגות לגולש על סמך מאפיינים מצטברים ולא מזהים אישית, כמו הפרסומות המטורגטות של גוגל (שאני אגב מאמין שהן לגיטימיות לגמרי), פעולתה של מקאן-דיגיטל לקחה את הנושא הזה צעד אחד קדימה וסיפקה לגולש פרסומות אישיות ומופנות אליו: כלומר דיוור ישיר; לצורך כך ישנן הוראות חוק ספציפיות אשר מקאן לא עמדה בהן, ואנו, במקום להעניש אותם, ממשיכים להזרים כסף לכיסן.
האם זה אומר שכל קמפיין פרסומי דורש ליווי משפטי צמוד? כאשר אוספים מידע רב על אנשים אחרים, מתחזים למה שאינך ובכל מקרה משתמשים במידע פרטי אודות אדם, ראוי להעזר בעורך דין. אני לא יודע אם מקאן-דיגיטל קיבלו ייעוץ משפטי צמוד לקמפיין הזה והאם קיבלו חוות דעת ספציפית על נושא מאגר המידע, אבל אין בכך כדי להעלות ולהוריד את העובדה שלפחות לכאורה נשמר כאן מידע פרטי אודות אנשים (ואפילו באתר שלהם משתמשים במילים "By filling out personal data"). כלומר, הסחר במידע פרטי ואישי נוצר על ידי מקאן-דיגיטל מבלי לידע את הצרכן, כמו גם סעיף 6.9 לתקנון בו Yes "שומרת לעצמה את הזכות" להמשיך לשלוח הודעות פרסומיות, מראים שככל הנראה, כשיש לך כסף, אתה תמיד מעל החוק.
נשאלת השאלה האם מקאן בכלל אספו את המידע הזה. על פי האתר שקישרת אליו, נראה שהמידע הזה נשמר על המחשב של המשתמש, ולאחר מכן באנרים ניגשו לעוגיה השמורה ושלפו ממנה תוכן. לכאורה, ללא העברת הפרטים האישיים האלה לשרת ולמסד נתונים של החברה.
אם זה אכן המצב, האם עדיין יש כאן עבירה על החוקים שציינת?
איתן,
העוגיה נועדה לזהות אותו מול מאגר מידע, לא להחזיק את כל המידע שמתואר שצוין בפני האדם. לכן, ככל הנראה שהמידע הוחזק על שרת מרכזי, במיוחד לאור העובדה שyes "שומרת לעצמה את הזכות" לשלוח ספאם אחר כך.
אל תשכח כמובן את תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א, 1991. סעיף 7א:
"7א. לא יעשה אדם פרסומת ולא ינקוט דרכי שיווק שיש בהן, במישרין או בעקיפין,עשיית שימוש בפרטים אישיים של קטין או בפרטים אישיים של אדם אחר שהתקבלו באמצעות קטין, אלא בהסכמת הורה או אפוטרופוס או האדם האחר לפי הענין ובלבד שאינו קטין; לענין זה, "פרטים אישיים" – כל אחד מאלה: שם, כתובת, לרבות דואר אלקטרוני,
מספר טלפון, פרטי חשבון בנק או כרטיס אשראי; הוראה זו לא תחול על שימוש בפרטים אישיים לצורך מסירה של מוצר או מתן שירות שעל עוסק לתת לקטין."
(נזקקתי לזה לפני כשבועיים לאחר תלונה שהגשתי כנגד מעריב ששלח מישהו לפרסם בבית הספר של הילדים שלי)
ראיתי את הסרטון אצל המזבלה. נראה לי שמקאן עברו על החוק ביותר מדרך אחת. נראה שהם גם פירסמו בבתי ספר (חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, התשס"ח 2007) והם מתגאים בזה!
למי פונים? הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קימחי ועירית ליבנה שהיא יו"ר הוועדה לאישור שילוב פעילות מסחרית בבתי ספר (שעו"ד קימחי חבר בה). אם יש כאן הורים, אנא פנו אליהם והגישו תלונה. (אני נמנע מלהכניס אימייל שלהם מחשש קצירה. מי שמעוניין שיפנה בפרטי ואשמח להעביר לו/לה פרטים).
אבים,
אני חושב שכאן מדובר על פעילות מחוץ לבית הספר (או מחוץ לשער). לגבי השימוש בפרטים של קטינים, כמו שאמרתי, זו לא דרכם של קטינים לסחור במידע.
תקנות הגנת הצרכן מדברות על כל פעילות פרסומית שיווקית המכוונות לקטינים.
מלבד זאת, בסרטון במזבלה רואים (מדקה 2:42) שהפעילות היא בתוך בית הספר, בין השאר.
במזבלה מצאתי גם תיאור:"במקביל לקמפיין האינטרנט התקיימה גם פעילות שטח קד"מית של קבוצת פרומרקט אשר כללה יציאה של 4 צוותי דיילים לבתי ספר יסודיים בפריסה ארצית, בתלבושות "עתידניות" ממותגות, מצויידים בפוסטרים וסטיקרים של שחקני הסדרה (מייקל לואיס, עדי הימלבלוי ומיכאל מושונוב), כאשר תסריט השיחה הוא: "רוצים לזכות בהקרנה פרטית עם כוכבי הסידרה "דאוס"? היכנסו לאתר ותוכלו לזכות". בנוסף לכך היה בשטח גם דייל המצוייד במחשב (pixman), מצלמה ובתוכנה אשר מצלמת את הילדים אונליין. "
אמנם הצילומים באתר המזבלה הם מחוץ לבית הספר
אני לא בטוח שצילום הילדים הוא ראוי, בלשון המעטה. מעניין מה עשו עם הצילומים הללו.
מעבר לכך, בתקנות הגנת הצרכן, סעיף 3 מדבר על מה אין לעשות בפרסום המיועד לקטינים ובין השאר: "5. משום עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם או בכל אדם אחר לרכוש עבורם את המצרך או השירות; 6. כדי לגרום לכך שקטינים ירגישו מקופחים, נחותים או בלתי מקובליםלעומת קטינים אחרים, אם אינם רוכשים את המוצר או גורמים לרכישתו עבורם;" להזכירך, הסדרה משודרת רק בלוויין.
מכאן שיש כאן הרבה מעבר להגנה על הפרטיות. וזה עושה את הענין חמור פי כמה.
אבים,
זה חמור גם כן, אבל אני חושש שמהיכרות עם מערכת המשפט הישראלית כלום לא יקרה כאן.
תודה ליונתן על ההפניה – הנושא הועבר לטיפול מחלקת רישום ופיקוח של הרשות. תמשיכו להפנות אותנו לאתגרים דוים
תודה לכם.
מי זה יורם הכהן?
אני לא מוצא כל פסול בקמפיין. הקמפיין מבריק.
מזל שיש רעיונות חדשים בתחום הפרסום באינטרנט, כי ממש נמאס לי מבאנרים מהבהבים.
אם כל רעיון מבריק יצטרך להתמודד עם החוק עם סוללת עו"ד, אז לא תהיה חדשנות.
בימים אלו אני עובד על מייזם תוכן חדש עם סוגיות בעייתיות ביותר של פרטיות. אני בטוח ששום עו"ד לא יתן לי חוות דעת שהכל פיקס, אבל זה הסיכון שצריך לקחת כדי לעשות דברים חדשים שעוד לא עשו.
גילוי נאות: מקאן אריקסון הם לקוחות של דקס טכנולוגיות. זו דעתי פרטית.
ג'ו.
ראש הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע.
דורטהיימר,
לא מדובר על מקרה שלא "הכל פיקס" מדובר כאן על טעויות שיכולות להביא מישהו לכלא. זה לא "להתמודד עם החוק" אלא למנוע פגיעה בפרטיות ולמנוע שימוש במידע פרטי על קטינים ללא הסכמתם. הפגיעה בפרטיות כאן היתה משמעותית במיוחד ונועדה לעשות רווח באמצעות מידע פרטי.
נכון, יש הרבה פעמים בהן החוק בעייתי ואני אומר ללקוח שהוא צריך אם לקחת את הסיכון בתביעה אזרחית, כי הוא קיים. כאן מדובר על משהו שהוא לכאורה פלילי, לא על משהו שבמקרה הכי גרוע ישלמו קצת.
לדעתי לפחות, זה מסוג המקרים בהם מישהו, בyes או במקאן, יצטרך ללכת הביתה ויש גם סיכוי שהוא לא ילך הביתה אלא לבית אחר.
בקמפיין הבא פרטיהם יועברו ישירות את משרדיו של אביגדור ליברמן, והבאנר הבא יפחיד את הנוער ללכת לצבא, פן יבוא דוב הקוטב הרשע.