לא כל יהלום או נייר ערך, אבל האסימון הזה כן.

זסלבסקי ( U.S. V. Zaslavskiy, 17-cr-0647 ), הוא עניין שנפסק לאחרונה בה בית המשפט שאל, וענה, על השאלה האם ICO (חלוקה ראשונית של אסימונים, דרך מקובלת בה נמכרים מטבעות קריפטוגרפיים חדשים לציבור) היא הצעה לציבור לפי דיני ניירות ערך. החשיבות של זסלבסקי היא לא בפסיקה עצמה אלא בשאלה כיצד בית המשפט ניתח את המקרה ובדק …

השפעה על חקיקה באמצעות תביעה: יואב קיש ותיקון חוק זכויות יוצרים

דמיינו לכם את המצב הבא: חבר כנסת יושב ומקדם חוק שמטרתו להגביר את חופש הביטוי, ולהקטין את היכולת לתבוע פיצויים בתביעות לשון הרע. חבר הכנסת עושה זאת כיוון שבמסגרת פעילותו כחבר כנסת הוא נחשף למספר איומים בתביעה שהוגשו כנגדו, וכנגד פעילי ציבור אחרים, ובהם השתמשו בשוט הפיצויים כדי לסחוט פשרות שהשתיקו אנשים. במהלך הליך החקיקה, …

מדינת ישראל נ' שרון דגני: האם ראיות חסויות יהפכו לנוהג בבקשות הסתרת תוכן?

לפני כחודש ומחצה ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לחסימת אתר "סקס אדיר" (בצא 24237-06-18 מדינת ישראל נ' שרון דגני פיש); בקצרה, החלטת בית המשפט היתה כי כל עוד מתנהלת חקירה פלילית הרי שלא ניתן יהיה לבקש את חסימת האתר. השבוע הכריע בית המשפט העליון בערעור על החלטה זו (ע"א 5350/18 מדינת ישראל נ' שרון …

על תמריצים לצנזורה וחקירה רשלנית.

אתר האינטרנט "סקס אדיר" הוא אתר שבו גברים שהולכים לזונות מפרסמים את דברי הביקורת שלהם על השירות (ראיון שלי ב"צבע הכסף" על הבעיות המשפטיות באתרים); אלא, שבמסגרת חוק הסתרת אתרי אינטרנט האחרון, שבו בית משפט מוסמך לתת צו לחסום אתרים, ניסתה הפרקליטות השבוע לחסום את האתר, שבין כל הביקורות, נטען כי מתפרסמות בו מודעות לשירותי …

איך לא לעמוד בGDPR?

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) והוראות הרגולציה הכלליות על פרטיות (GDPR) באירופה נכנסו שתיהן לתוקף בחודש האחרון, וכמו כל רגולציה חדשה הן לוו בפאניקה, שהביאה איתה כמה הונאות, נוכלויות ובעיות אחרות. בטקסט הקצר שלנו נדבר על מה לא לעשות כדי לעמוד בתקנות ובGDPR, ואיך אנשים אחרים יכולים לנצל בורות, חולשה ופאניקה כדי לקדם את האינטרס …

על חסימות פוליטיקאים: מורגן נ' בווין

ההחלטה שניתנה במדינת קנטקי בארצות הברית: ((Morgan v. Bevin, 3:17-cv-00060-GFVT (E.D. Ky. Mar. 30, 2018, מצוטט אצל אריק כהן כאן) הוא כנראה הדיון הרציני הראשון בשאלה האם פוליטיקאי שחוסם נתינים ברשת חברתית פוגע בחופש הביטוי שלהם. בקצרה, התשובה של בית המשפט היתה "לא" (קוד אתי בישראל, והמלצות של מבקר המדינה). הסיבות לכך? ובכן, לא ממש טובות. …

מדוע אני נגד התערבות חקיקתית בטכנולוגיה? מטא-פוסט

0. הפוסט הזה כאן כדי להסביר עמדה. הוא לא מחדש שום דבר, אבל הוא כן נועד להסביר מדוע העמדה שלי עקבית בכך שאני מנסה שלא לאפשר למחוקק להתערב בקבלת החלטות עבור הספקיות ובהטלת צנזורה על תכני משתמשים. 1. מדי פעם מציגים לנו נושא חדש שבו יש שימוש לרעה של בני אדם בטכנולוגיה חדשה. יהא זה …

הלבנת הון בביטקוין: כיצד ניתן להעלים מידע במאגר מידע ציבורי?

השבוע פסק בית המשפט העליון (כב' השופטת ענת ברון) כי חברת ביטס אוף גולד, חלפן ביטקוין מתל-אביב, יוכל להמשיך לנהל את עסקיו בבנק לאומי במשך הערעור שהגיש כנגד בנק לאומי (עא 6389/17 ביטס אוף גולד נ' בנק לאומי). ערעור זה הוגש לאחר שבחודש יוני 2017 פסק בית המשפט המחוזי (תא 1992-06-15 ביטס אוף גולד נ' …

על Deepfakes ופקודת הראיות

תוכנת "Deepfakes" מעוררת תהיות רבות בתחום החברתי, אבל יותר מהכל היא הולכת לשבש את עולם המשפט. למי שלא מכיר, תוכנת Deepfakes מאפשרת לטול פנים של אדם אחד, ולהלבישם על סרטון כאדם אחר. בעוד שהתחביב הראשי של משתמשי התוכנה היה פורנוגרפיה (מה שהביא לחסימה של השימוש באתר Reddit), הרי שיש לא מעט שימושים לגיטימיים ומדאיגים לתוכנה.התחביב …

ההסברה מתעלה על הכל, על הנחיה 6.7000.

לפני כחודש הוציא היועץ המשפטי לממשלה את הנחיית היועץ מספר 6.7000: שימוש בתכנים ברשת האינטרנט בידי משרדי הממשלה [עותק מקומי]. ככלל, קחו בחשבון שכל מי שמשתמש במונח "רשת האינטרנט" ככל הנראה יכול לגור במגדל האמפייר סטייט בילדינג, או ברחוב המלך קינג ג'ורג' סטריט, ולשתות חליטת תה צמחים, או אפילו לזכות בפרס היתירות המיותרת. אבל בפועל, מדובר …