כך תעשה ספין:
1. קח מבצע שחברות התחבורה הציבורית החלו לפני שנתיים, שמטרתו להעביר אוטובוס לילי מהפריפריה לתל אביב.
2. וודא שהאוטובוס לא עובר בשום מקום שגרים בו תושבי תל-אביב או בשום מקום שהם רוצים לסוע אליו.
3. פרסם ידיעה בבלוג של העירייה כאילו יזמת מהלך מהפכני.
4. המנע מלאשר תגובות שמבקרות אותך ומציגות את האמת.
עיריית תל-אביב טוענת שהיא, יחד עם משרד התחבורה, יוזמת קווי אוטובוס ליליים. הבעיה מתחילה כאשר לפני שנתיים כבר יזמה חברת דן אוטובוס זהה עם מסלול דומה מאוד. כאשר אנו מדברים על קווים שלטענת העירייה עשויים לחסוך בחיי אדם, צריך להסתכל טוב על מה יש לעירייה להציע.
כעת, בואו נסתכל על מסלול קווי האוטובוס "לרווחת הציבור": "מרכזי הבילוי של תל אביב – החל מנמל תל אביב, דרך הרחובות בן-יהודה ואלנבי ומתחם יד חרוצים. ממרכז העיר ימשיכו הקווים לערי הסביבה: כפר-סבא, רעננה, פתח-תקווה, רמת-גן, גבעתיים, ראשון-לציון, חולון, בת-ים וישובי בקעת אונו, ואחד מהקווים ישמש את שכונות עבר-הירקון בתל אביב עצמה"
כאשר כותב דר' משה טיומקין כי "ממרכז העיר ימשיכו הקווים לערי הסביבה" הוא אינו מפרט את מעבר הקווים במרכז העיר, בין היתר כי תושבי דרום העיר כלל לא יזכו לקחת את האוטובוסים האלו (ככל הנראה) וגם כי אלו נמנעים מלעבור במקומות בהם אנשים טורחים לבלות, אלא מעדיפים לעבור במתחמי הבילוי הסגורים של חולדאי: יד חרוצים, אלנבי והנמל. יתר על כן, האוטובוסים (לפחות בשנים שעברו) כלל לא עוברים במרכז העיר ובמקומות המגורים, אלא רק במתחמי הבילוי, כך שהם לא משרתים תל-אביבים.
הרעיון לקיים רגולציה של תרבות הבילוי הוא ברור, כמו גם הצורך של רון חולדאי להראות כאילו הוא עושה משהו למען תושבי העיר, כאשר הוא בקושי עושה את המינימום הנדרש, הוא המניע האמיתי לפארסה הזו. כאשר טיומקין מבהיר בבלוג של עיריית תל-אביב כי "כל פצוע או הרוג שנמנע, נותן ערך מוסף לפרוייקט", הוא לא מסביר מדוע הוא נמנע מפרוייקטים אחרים שמונעים הרוגים או פצועים בדרכים, כגון שבילי אופנים שאינם מסוכנים. אכן, טיומקין, כהגדרתו עצמו הוא "האדם שאחראי על נושא תאונות הדרכים בעירייה".
כעת, כיצד באמת היתה צריכה העירייה לפתור את הבעיה? הצגת הקווים כפתרון לבעיית הנהגים השיכורים (יחד עם מניעת מכירת אלכוהול אחרי 21:00) מראה שהעירייה עצמה אינה חושבת שתחבורה ציבורית צריכה לשרת את הציבור, וכן שכל עוד משתמשים ברכבים פרטיים אזי הנהיגה בשכרות היא בלתי נמנעת. אולי ראוי שכעת, אחרי שהם "פתרו" את בעיית הנהיגה בשכרות באמצעות אוטובוסים ליליים, הם יאשרו לי לחזור לקנות אלכוהול בקיוסק?
הם רוצים לסוע אליו ?
נ
כן,
האוטובוסים לא עוברים במרכזי בילוי של תושבי תל-אביב.
כל הקטע של האוטובוסים הליליים מזכיר לי את אוטובוסי השבת של מרצ, תמיד הם "צצים" לקראת בחירות, ונעלמים כבמטה קסם 2 דקות לאחר סיום הבחירות.
תקרא לזה באיזה מילת גנאי שתרצה,
אני אישית שמח שאוכלוסיות מסוימות מוצאות את עצמן באזורים מסוימים של תל אביב, אזורים שאני יודע להמנע מהם.
העובדה שהאוכלוסיות המסוימות האלה גם מורדות מהכביש לטובת אוטובוסים? מה טוב.
כמובן שהאידיאל היה להעביר אותם בכלל לאזור תעשיה של ראשון, אבל אני אחייה טוב גם עם זה שהם מתרכזים במועדון הנייט.
סה"כ קווי האוטובוס הם יוזמה ברוכה, ובמקום להתלונן ולהתאונן, הפתרון צריך להיות להתבסס עליהם, להוכיח את הצלחתם, ולהרחיב אותם, לקווים שיועילו גם לתושבי תל אביב.
לא דניאל,
הפתרון הוא לא להתחיל עם ראשון. מתחמי הבילוי נוצרו כתוצאה מגיטוא של מקומות הבילוי על ידי חולדאי. אם הוא היה נמנע מלרכז אותם ככה, אז השוק החופשי היה מוביל לכך שהם היו מבלים בראשון, נתניה, רעננה והרצליה ולא דווקא במתחמי הבילוי.
האוטובוסים לשם לא יפתרו את הבעיה של האלימות, אלא (במקרה הטוב) את של הנהגים השיכורים.
הבעיה? אם תסתכל על לוחות הזמנים וכמות האוטובוסים תראה שמדובר (לפחות בשנים הקודמות) בשלושה אוטובוסים ללילה, כלומר במקרה הטוב 200 אנשים (מתוך אלפים) ולא בסופי שבוע. כלומר, לא מדובר בפתרון אמיתי אלא בלעג לרש.
נתחיל בתחבורה יעילה בתוך תל-אביב, כי זה בסמכות העירייה להגביל את התחבורה בעיר ולעזור לעידוד התחבורה הציבורית בתוך התחום, ואחר כך נפנה הלאה, לחברות מסחריות.
יהונתן,
הפעם קפצת קצת מוקדם מדי.
א. המסלול של הקווים האלה אולי לא מכסה הכל, אבל בהחלט עובר במקומות נוחים סה"כ. אני גרה באזור של אלנבי שהוא גם איזור בילוי, וכל האזור של צפון בן יהודה ודיזינגוף מלא בפאבים שבהם מבלים, רחמנא ליצלן, גם תל אביבים. גם אתה גר במרכזו של מתחם בילוי ונראה לי שאתה מסתדר גם בלי התחבורה הזאת. בכלל, רוב התלאביבים יכולים להסתדר יפה בלי רכב ובלי הסעות. זה כל הקטע של לחיות בתל אביב.
ב. עם כל הסנוביות וההתנשאות, ואני הראשונה שאודה שאני כזאת, גם לתושבים מחוץ לעיר מגיע לבלות בה ואם יש קווים שאחר כך יקחו אותם חזרה אל מעבר להרי החושך, אז כבר יש כאן יתרון מאוד גדול, גם אם זה יעלה להם בהליכה רגלית קצרה לתחנה.
ג. התוכנית רחוקה מלהיות מושלמת ובהחלט יש מקום להעביר עליה ביקורת, כמו למשל שאין קווים ביום שישי שזהו היום שבו מגיעים לעיר הכי הרבה בליינים ממחוצה לה. בעיקר חיילים וצעירים שהם עיקר האוכלוסיה שמועדת לפורענות ונהיגה בשכרות. על זה משום מה לא לא כתבת דבר.
ד. לא שאני ממש מחבבת את ההרכב הנוכחי של עיריית ת"א וכמעט תמיד אני יכולה למצוא משהו להתלונן עליו, אבל דווקא הפעם יש כאן לפחות נכונות לשפר משהו במערך הבילוי בעיר. נראה כאילו אתה ממש מחפש בנרות משהו לקטר עליו.
ליז,
יש לך מפה של קווי התחבורה? כי בשנים הקודמות זה לא עבר שם. בהודעה לעיתונות מופיע "בן יהודה", אבל זה "דרך" כאשר בשום מקום לא מצוין שהאוטובוס יעצור בו (מה גם שהוא לא בדיוק מרכז העיר השוקק).
וברור שכתבתי על הפורענות והשכרות: כתבתי שהעירייה חושבת ששלושה אוטובוסים שיצאו אחת לשעה יכולים לטפל זה. שיהיה להם בהצלחה.
אני אישית מאוד דוגל בעקרונות השוק החופשי ובחוסר רגולציה, אבל לצערי המדינה שלנו אחרי עשרות שנים של סוציאליזם עוד לא הפנימה את מה שצריך כדי לגרום לשוק חופשי לעבוד.
נראה שעל כל פיפס שמעצבן אותנו, באופן טבעי אנחנו מצפים מהממשלה להתערב.
קופאיות צריכות לעמוד בסופר? למה הכנסת לא מחוקקת חוק? (במקום – למה אנחנו לא מחרימים אותם)
המפעל שלי כבר לא רווחי? למה הממשלה לא לוקחת יותר מיסים כדי לעזור לי?
כואב לי לשמוע את מי שמפגין? נחוקק חוקים נגד הפגנות.
התחבורה הציבורית על הפנים? אשמת שר התחבורה, או הממשלה שלא מפנה מספיק תקציבים.
יש נהגים שיכורים? בואו נעניש את כולם ונגביל תחבורה בעיר.
עד שלא נלמד להצביע ברגליים (ע"ע AM PM), עקרונות השוק החופשי פשוט לא יעבדו.
מה שמדהים אותי אצלך, זה שמצד אחד אתה ממהר לגנות נטילת חירויות מסוימות, ומדבר על "רגולציה" ועל שוק חופשי, אבל מצד שני אתה קופץ על פתרונות קסם שמהותם רגולציה ופגיעה בשוק החופשי.
רגולציה על מקומות בילוי זה רע, אבל רגולציה על איפה מותר לי לנסוע ואיפה לא זה טוב?
אין ספק שלתחבורה ציבורית פנים תל אביבית בסופשים ובלילות יש דרישה מטורפת. לכאורה, השוק החופשי היה מכריח את זה. קווים מסוימים בלילה יכולים היו להיות יותר רווחיים מאשר בשעות הצהריים. מעשית – הרגולוציה שיצרה מונופולים של חברות האוטובוסים, ומגבילה תחבורה ציבורית בשבת לא מאפשרת את זה.
הדבר שהכי מטריד אותי בכל הפוסט הזה הוא דווקא האמירה שלך ש"בסמכות העירייה להגביל את התחבורה בעיר". איך הגענו למצב שאנחנו מוותרים כל כך מהר על החירויות שלנו, ומעניקים סמכויות כאלה?
דניאל,
לא. מה שאני אומר הוא שהמניעה מעסקים לעבוד בשבת ואיסור על תחבורה ציבורית גורמת לכך שהרגולטור יהיה חייב להתערב, כיוון שחובתו להחזיר את המצב לכאילו לא היתה רגולציה.
אני לא אומר שהרגולציה טובה, אני רק אומר שהיא קיימת, ואם עצם הצבעה על כך שלראש העיר יש סמכות לשלוט בתחבורה סותרת את הטענה שלך וגורמת לך לצאת נגדי, עשיתי את שלי להיום.
לעניין מתחמי הבילוי,
אני מציע לך לתת קפיצה לאזור של מועדון הלופט (קריית המלאכה, מאחורי הארץ). תנסה לספור את כמות בקבוקי החורטיצה ששבורים על הכביש, ופחיות הXL הזרוקות, ותשווה את זה למה שקורה ליד מועדון המוסד או הסאבליים.
שני המקומות האלה היו קיימים בלי קשר ל"מתחמי בילוי".
הרגולציה המתאימה במקרה כזה, היא הרגולציה שכבר הוכיחה את עצמה בעולם:
1. איסור על שתיה בפרהסיה (שימנע בעיקר את תופעת ה"תדלוק" מחוץ למועדון)
2. הגדלת הסמכות של שוטרים לבצע בדיקות שכרות לנהגים, ואכיפה *מאסיבית* ביציאה ממתחמי הבילוי.
זאת רק שאלה של זמן עד שהמועדונים יתחילו להפעיל הסעות.
לצד צעדים שלא דורשים שום פגיעה נוספת בחירויות שלנו:
אכיפה מוגברת באזורי הבילוי, והחמרה בענישה גם על עבירות "קטנות" במתחמים אלה.
דניאל,
המוסד והסאבליים לא קשורים ל"מתחמי הבילוי", הם באיזורים שאינם נחשבים ככה.
לגבי האיסורים: אני נגד איסור על שתיה בפרהסיה, אלא אכיפה של איסורים על התנהגות אלימה וזיהום המרחב הציבורי.
בוא נתחיל עם אכיפה אמיתית של עבירות שכרות ושל עבירות אלימות, כמו גם פירוק של המתחמים שמרכזים את כל האלימות, יחד עם תחבורה ציבורית יעילה.
זה לא דורש להגביר את הרגולציה, אלא לפתוח את השוק.
וכן, יש סיבה שהמועדונים לא מארגנים הסעות: יש נטיה לאלימות בתוך האוטובוסים שמובילים למתחמי בילוי. אני רוצה שיהיו אוטובוסים בלילה כדי שאני אוכל לסוע, לא רק להגיע לבלות.
"הרגולטור יהיה חייב להתערב, כיוון שחובתו להחזיר את המצב לכאילו לא היתה רגולציה."
המשפט הזה מבהיר עד כמה המצב שלנו אבסורדי.
המאבק צריך להיות פשוט וברור – הפסקת האיסורים על עבודה בשבת או על תחבורה ציבורית בשבת(שבעיני זה פיקוח נפש), ופתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות נטולת רגולציה. התפתחות טבעית תהיה התאגדות של מוניות השירות ליצור חברת תחבורה שלישית בתל אביב, שרשאית לקבוע את המסלולים בעצמה, ועל פי דרישה, ולא על פי מה הרשויות מאשרות לה.
מסכים איתך שהמצב אבסורדי ושהאיסורים האלה חייבים להסתיים. אבל אם הרגולטור לא יפרק את המונופולים שהוא בעצמו הקים, אנחנו נחיה במדינה חסרת אחריות לציבור.
אתה נטפל לקטנות.
האוטובוסים יעברו דרך "מרכזי הבילוי של תל אביב – החל מנמל תל אביב, דרך הרחובות בן-יהודה ואלנבי ומתחם יד חרוצים". ב"יעברו" ניתן להניח שהם גם יעצרו ויאספו אנשים, אחרת מה הטעם בכלל לפרט את המסלול הזה. היו יכולים לכתוב שהאוטובוסים יאספו מהנמל ויד חרוצים ולסגור עניין. שוב, בבן יהודה יש עשרות פאבים מצליחים כמו גם בצפון דיזינגוף. מה שכן, די דילגו למשל על כל האזור של אבן גבירול לאורכו, אבל שים לב "מסלולי הקווים נועדו לשמש את הציבור, ולכן אנו נשמח לשנות או להוסיף קווים בהתאם לדרישה, לאחר שהמסלולים הסופיים ייקבעו וייבדקו". כלומר יש נכונות לקבל הצעות ושינויים.
התכוונתי דווקא שלא התייחסת בפוסט לזה שאין תחבורה בשישי, לא לעניין הנהיגה בשכרות, אבל אני רואה שגם את זה אתה כבר דן עם דניאל.
ברור שהתייחסתי לזה שהתחבורה היא לעג לרש.
וכן, בעיית ימי השישי, תטופל יחד עם הנהיגה בשכרות.
פוסט חשוב.
דניאל, כמעט כל אחת מהדוגמאות שלך, הן דוגמאות שבהן השוק החופשי לא מסוגל לבצע לעצמו רגולציה.
צרכנים שמחרימים סופר משום שהקופאיות אינן רשאיות לשבת, הם לא שוק חופשי — הם ההיפך. הם מוותרים על ההעדפות והנוחות שלהם לטובת החברה.
בשוק החופשי המחיר הכלכלי הוא הקובע, לא המחיר החברתי. תפקידן של הרשויות הציבוריות למנוע מהשוק החופשי להגיע לשיווי משקל בנקודות שאנחנו, כבני אדם, לא מוכנים לסבול אותן.
תחבורה ציבורית? בוודאי שהיא צריכה להיות תחת רגולציה ופיקוח. לא בהכרח חברה ממשלתית, אבל היא פועלת על תשתית ציבורית (כבישים, תנועה, מסי דלק, סבסוד כרטיסים כדי לעודד נוסעים להעדיף אותה על פני רכב פרטי).
היד הנעלמה לא מסדירה דברים מעצמה, והצרכנים שלך לא רק שהם לא רציונליים — [אנחנו] גם נוטים להיות די מפגרים ובמקרים מסויימים עדריים במיוחד.
השוק החופשי לא מרגל את עצמו, מר גרינשפן.
או שמא יש לומר "מֵרַגְּלֵת"?
ויהונתן, אני מה-זה מסכים אם lizibee, אתה באמת מפרש את זה בצורה מילולית.
"קו 21 עובר ברכבת מרכז", אין פירושו שהוא עוצר בתוך הרכבת, אבל זה בהחלט אומר שיש לו תחנה.
זה לא שאומרים לך "אפשר לראות את הרכבת כשנוסעים בקו 21, כן". ולא ממש ברור לי מה האיזורים שאתה מרגיש שאינם מכוסים? אוקיי, צריך קצת ללכת מיד חרוצים לכיכר רבין, אבל אני זוכר שהייתי הולך את זה, זה לא שכור לי שזה כל כך נורא. אולי אני טועה?
בכל מקרה, לא תקבל מהפכה טוטאלית. אני מבין את מה שאתה אומר על זה שזה לא מהפכני, ועל too little too late, ושהנימוקים מפגרים ונועדו לסבר את האוזן.
אבל אל תבטל את זה לחלוטין כי זה לא _בדיוק, עד הסוף_ מה שאתה דורש.
אגב, אין מוניות שירות של קו 5 כל הלילה?
יוני,
ההגדרה שלך ש"בשוק חופשי רק המחיר קובע" מגמתית וטועה.
המשמעות של "שוק חופשי" כשמו כן הוא – חופשי. חופשי מהתערבות של מחוקקים ורגולטרים, שמכתיבים "מלמעלה" כללים לא הגונים שמעקמים את השוק.
בכלכלת שוק חופשי, ההתנהלות נקבעת כשילוב של שני דברים – נכונות של מוכר למכור, ונכונות של קונה לקנות.
בהגדרה הצרה והלא נכונה שלך, מוכר מוכר אך ורק מוצר, וקונה קונה אך ורק בכסף.
אבל אם זה היה נכון, רשתות כמו AM:PM היו קורסות, כנ"ל קיוסקים.
כשאנחנו קונים מוצר, אנחנו לא רק קונים את המוצר, אלא את כל מה שנלווה אליו – נוחות השירות, אווירת הקניה, וכל עקרון אידיאולוגיה שנבחר להצמיד לקניה שלנו.
במקביל, המוכר דורש (ורק אם מתאים לנו גם מקבל) את המחיר שטוב לו. לפעמים המחיר הוא כספי, לפעמים המחיר הוא אחר (השתלטות על נתח שוק, אפילו במחיר הפסד).
כעובד הייטק, כשאני קונה שירות, המחיר הוא בד"כ הדבר האחרון שאני מסתכל עליו. נוחות, יחס, איכות מוצרים, ועניינים עקרוניים – דווקא אלה משפיעים הרבה יותר.
כסף הוא רק עוד אספקט שבו מוכר יכול להתחרות עליי כקונה.
בסופו של דבר, כלכלת השוק החופשי, תייצג אותנו הכי טוב כחברה.
אם כחברה, אנחנו סולדים ממוכרים שמוכרים לנו מוצר זול על חשבון תנאים סוציאליים לעובדים – מוכר כזה לא ישרוד בשוק.
אם כחברה אנחנו מעריכים קודם כל את מה שנוח לנו וקרוב לבית – רשת של חנויות נוחות תשגשג אצלנו.
אם כחברה אנחנו מעדיפים לקנות כרטיסיית אוטובוס אצל מי שהכרטיס תקף גם בשבת – הרי שחברת תחבורה ציבורית שפועלת בשבת תשגשג.
דוגמה מושלמת בעיניי לאיך העם שלנו הוכיח שכשהוא רוצה לעשות חרם צרכנים, הוא מסוגל – זה הנופשונים בטורקיה. לא משנה כמה זה משתלם כלכלית, רוב האנשים בחרו להמנע מטורקיה אחרי התבטאויות ארדואן. האם תהיה לזה השפעה? זאת כבר שאלה של מחיר.
אתה צודק בכך שבני אדם הם "עדריים", על אחת כמה וכמה בני ישראל, אבל העדריות הזאת יכולה להתבטא בהרבה מובנים.
היא יכולה להתבטא כמו שהיא מתבטאת היום – בכייה לפוליטיקאים מושחתים שאיכשהו יתקנו את החיים שלנו, או על ידי עדריות אחרת, עדריות שאומרת: עקרון שחשוב לי, ישפיע על האופן שבו אני מוציא את הכסף שלי.
אם חשוב לי פטריוטיות – אני אקנה "תוצרת ישראל".
אם חשוב לי עידוד מיעוטים – אני אקנה רק במקומות שמעסיקים בפריפריה.
אם חשוב לי מוסריות כלפי עובדים – אני לא אקנה בAM:PM
אם חשוב לי לדעת על עסקים "מרושעים" – אני "אצרוך" תוכניות, בלוגים וכתבות עם תחקירים על מוסריות של מעסיקים.
כל הדברים האלה הם מנת חלקם של השוק החופשי. כולם מתבססים על כך שלא – לא רק מחיר משפיע על החלטה לקנות. אבל זה יכול להצליח רק במקום שבו הצרכן מבין שהאחריות והמוסריות היא עליו.
המצב שיש בארץ כיום הוא כזה שאנחנו מצפים מהממשלה/עיריה/משטרה/כנסת לתקן את כל מה שנראה לנו עקום, ולא מבינים שזה אף פעם לא מצליח.
לשאלת התשתית הציבורית – אותה אכן צריך הרגולטור להסדיר.
אבל רק את התשתית צריך להסדיר, לא את מי שמשתמש בתשתית (למעט נושאי בטיחות כמובן).
אם אני רוצה ללכת ברגל בשישי בבוקר מפלורנטין לכרם התימנים, אני לא צריך את העירייה ש"תסדיר" את השימוש במדרכות אלנבי, אני כבר לבד אחליט שאלנבי צפופה מידי, ואלך על נחלת בנימין במקום. אם מספיק אנשים יחליטו כמוני, נחלת בנימין יהיה רחוב שוקק גם, ויתחילו להקים עליו חנויות גם.
רגולציה מטיבעה היא רעה ופועלת לרעתנו. היא נותנת לקומץ "נבחרים" להכתיב את אורח חיינו, והשליטה היחידה שיש לנו ב"נבחרים" האלה הוא פעם ב4-5 שנים.
את ההחלטה מה לעשות עם הכסף שלנו אנחנו מחליטים מדי יום.
חברה עסקית בסביבה תחרותית צריכה לתת דין וחשבון לצרכנים שלה מדי יום.
נציג ציבור בד"כ נזכר בבוחרים שלו רק לפני בחירות.
דניאל,
הבעיה שלי היא הדוגמאות שנתת.
אם השוק החופשי היה מסדיר את עצמו כמו שאתה מציע, AM:PM לא היו במקום שהם נמצאים בו. לא הרגולציה היא שהרימה אותם להצלחה, אבל אף אחד גם לא מבקש רגולציה _להעלים_ אותם.
הפילוסופיה שלך לא מוכיחה את עצמה במציאות.
ברור שלא צריך ממשלה שמכניסה את היד שלה לכל כיס עסקי ופרטי, אני לא מציע לחזור למשרד התעשייה של ראשית המדינה. בחייך, נראה לך שאני מאמין שלתת זכיון על משאב טבע בזיל-הזול עד 2030 זה דבר טוב?
אבל אל תשלה את עצמך ש"השוק יסדיר את עצמו."
השוק לא דואג לאינטרסים של הצרכנים, והצרכנים לא דואגים לאינטרסים של העובדים — אף על פי שהם עצמם _עובדים_.
זה כמו שתגיד לכל עובדי המסעדות להפסיק לעבוד בתנאי עושק, וללכת רק למקומות עבודה עם accountability.
וואלה, הם לא עושים את זה. מערכת הלחצים שפועלת עליהם היא כזאת שלא מאפשרת עכשיו לכל המלצרים, באשר הם, לקום ולחפש "עבודה הוגנת".
אנחנו זקוקים לרגולציה מסויימת, כי אנחנו זקוקים לגופים שתפקידם לדאוג לאינטרסים החברתיים שלנו בזמן שאנחנו עסוקים בחיי היומיום.
מאותה סיבה שאני מרשה לעצמי להתפלפל במשרד על החשיבות של תוכנה חופשית, ולמה אין ערוץ מדע בדיוני, "בזמן שבחוץ המצב הבטחוני הוא כמו שהוא" — כי יש מישהו שתפקידו לדאוג לדברים האלה.
אני לא מדבר על מי יחנך את הילדים שלי. ברור לי שזה התפקיד שלי ולא של "המחנכת". שמעתי כבר מספיק אנקדוטות ממורים שמתלוננים שההורים באים אליהם בתלונות שהילד לא עושה שיעורי בית.
כמה תחרות כבר יכולה להתפתח בשוק התחבורה הציבורית? עלות הכניסה מטורפת, ואין מקום ליותר משתיים-שלוש חברות בתוך העיר.
אז נראה לך שמישהו שם ייאלץ, על פי כוחות השוק, להעלות את הסטנדרטים ולהוריד מחירים? חשבת אולי על זה שבלי סבסוד, מחירי התחבורה הציבורית לא ישרתו את האינטרסים של האוכלוסיה?
"רגולציה" היא לא רעה בהגדרתה, אלא כשהרגולציה מתמקדת יותר בשירות אינטרסים פוליטיים, וכמו שאמרת — נזכרים בבוחר רק בבחירות.
השוק החופשי היקר כל כך שאתה מאמין בו, מורכב מאותם אנשים שבבחירות בוחרים בחירה רגשית ואידיאולוגית של _סבא_ שלהם או הרב שלהם, או בפאשיסט התורן.
רגולציה נועדה להוציא אל הפועל אי-אילו אלמנטים של רווחה חברתית, איזון מסויים של אי-שיוויון וחוסר יעילות שנובעים משום שבשוק חופשי לחלוטין נטול רגולציה, יש לך אנשים בעמדות כח שיכולים עדיין להפעיל מדיניות, כח ושרירים כלכליים.
רגולציה מתערבת כששיקולים חברתיים ארוכי טווח, עולים על שיקולי רווחיות של פירמה זו או אחרת. וזה השיקול המרכזי. לא תמיד שיווי משקל של היצע וביקוש הם כל מה שנדרש כדי להבטיח את רווח הצרכן המקסימלי. זה קורה רק במערכות היפוטטיות שבהן כל צרכן ממקסם _תועלת_ (כמו שאתה עושה) וזוכה לבחור מכל המוצרים עם אינפורמציה מלאה.
כעובד הייטק, יש לך את הפריווילגיה להיות חשוף להרבה יותר מידע, שלא לדבר על חופש בחירה במוצרים ובשירותים שיש לך גישה אליהם מפאת ההכנסה שלך והחלק הקטן יותר שצרכי היסוד שלך לוקחים בו.
זה לא לוקסוס שכולם זוכים לו.
AM:PM הוא _בדיוק_ התוצר של הכלכלה החופשית. _אף_ אחד לא חייב ללכת ל-AM:PM, בטח שלא כדי לקנות בירה באמצע הלילה. אבל וואלה, הם _בוחרים_ לעשות את זה, כי זה נוח, וזה קרוב, ואת הבקבוקים ממילא כבר עדיף לשים ברחוב שההומלסים יאספו ויקחו את הפיקדון, ולמי איכפת שהם דופקים את העובדים שלהם. *meh*. כמה זה הווינסטון לייט?
חברה עסקית לפעמים נותנת דין וחשבון, ולפעמים לא. תלוי במצב הרוח של הצרכנים, _והרגולטור_.
מה המסקנה? כנראה שהבעיה היא אנשים. לא שוק חופשי ולא רגולציה. א-נ-ש-י-ם.
דניאל, אני בהרגשה שאתה מחמיץ את הנקודה. אולי דוגמא אחרת: עיריית תל-אביב דוחפת בימים האלה פרוייקט ענק בנמל יפו. כשהוא יושלם, יהיה שם משהו שיזכיר מאד את נמל תל-אביב – מועדונים בהאנגרים ענקיים, חנויות מותגים, מסעדות ובתי קפה.
נשמע סבבה, אלא מה – התל אביבים לא ייהנו מכל זה. אין נתיבי גישה טובים מתל-אביב לתוך יפו, לא כל שכן לנמל יפו. גם ככה בכיכר השעון יש פקקים בחלק גדול מערבי השבוע. אז מי יבוא לנמל יפו, חוץ מאשר קומץ יפואים כמובן? תושבי חולון ובת-ים.
אני חושב שהעירייה יודעת את זה, ורואה בנמל יפו סוג של ייצוא. תושבי ערים שכנות יבואו לבלות, בעלי העסקים ישלמו ארנונות מנופחות, וכך יהיה הרבה כסף להוציא.
בסך-הכל נשמע הגיוני, רק במרחק של כמה מאות מטרים מהפרוייקט הגרנדיוזי ומנקר העיניים הזה גרים אנשים בבתים מתפוררים, שבחינוך הילדים שלהם העירייה משקיעה שמינית מאשר בחינוך ילדי הצפון.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1071378.html
יוני, שים לב שסייגתי את דבריי בכך שכדי שנוכל להפעיל כלכלה חופשית כדי לאכוף אידאולוגיות, צריך קודם כל, שכחברה, נפנים שזו הדרך.
הבנו את זה לגבי טורקיה, הרבה הבינו את זה לגבי ארומה תל אביב,
וככל שנצפה פחות מהרגולטור להיות המוסר שלנו, ככה ניישם יותר ויותר את ההחלטות המוסריות דרך השוק החופשי. (גם ככה הרגולטור בעצמו מצוי בחקירות שחיתות כל הזמן, יש לו מספיק על הראש).
AM:PM פעם הייתה רשת שמכרה שרימפסים ושינקן ממעדני מזרע, וחמץ בפסח.
AM:PM נקנתה על ידי הבעלים של שפע שוק.
החרדים, על ידי הפעלת הכוח הצרכני שלהם על שפע שוק, הצליחו, באיומי חרם, להכריח את AM:PM להפסיק למכור אוכל לא כשר.
הרגולטור לעומת זאת? הוא מחוקק חוקים נגד מכירת חמץ, אבל בתל אביב, השוק החופשי והדרישה לחמץ בפסח שובר גם את הרגולטור.
המסקנה שלך נכונה – הבעיה באנשים, ובעיקר בכך שאינם מבינים את הכוח שלהם כצרכנים. את הבעיה הזו אני מייחס בעיקר לעובדה שהמדינה שלנו הרגילה את אזרחיה לצפות מהרגולטר לתקן כל עוולה. ברגע שנשריש, כתרבות, את הגישה האומרת ש"מי שלא מסתדר לי בגישה שלו, אני לא קונה אצלו", נהיה חברה הרבה יותר טובה.
שוקי,
כתל אביבי, ניצלתי כבר 3 שבתות במתחם החדש שנבנה ביפו, ודווקא הייתי מאוד מבסוט ממה שעושים שם. אל תדאג למי שגר שני מטר מהחוף, בעוד כמה שנים, מחירי הדירות שלהם יזנקו. מתחמי בילוי ביפו ישרתו קודם כל את תושבי יפו(ויש מספיק בעלי מרצדסים וBMW ביפו שיודעים לצאת לבלות).
בשאלת נתיבי הגישה ליפו – אני לא חושב שלהגיע לכיכר השעון ב8 בערב שונה בהרבה מלהגיע לנמל תל אביב בערב. בתל אביב יש תשתית תחבורתית גרועה – נקודה. ודאי שיהיו פקקים אצל מי שמנסה להגיע לים.
מתוך מאמר מ-1941 של יוסף גבלס, אבי אבות התעמולה הטוטאליטרית, שטבע את המושג "השקר הגדול":
"The English follow the principle that when one lies, one should lie big, and stick to it. They keep up their lies, even at the risk of looking ridiculous."
אין ספק ששוקי גלילי הוא תלמיד חרוץ של גבלס, שכן שתי תגובות מעלי גלילי חוזר שוב על השקר הגדול כביכול עיריית ת"א משקיעה בחינוך ביפו שמינית ממה שהיא משקיעה בחינוך בצפון העיר.
אתם מוזמנים לקרוא בתגובות לפוסט הבא בבלוג של שוקי גלילי בה הוא העלה טענה זו, כיצד הראיתי שמדובר בטענה מופרכת, ולמרות זאת שוקי גלילי חוזר על השקר הגדול שוב:
http://www.notes.co.il/shooky/54381.asp
יקי,
אני מציע (שוב) שתלמד את המתמטיקה שלך, אתה לא רק טועה אלא גם פוגע בחבר קרוב שלי ומשווה אותו לנאצים. אני אשמח שאת התגובות המחרידות שלך וההשוואה לנאצים תעשה בבלוג שלך.
יהונתן, אני מציע שתקרא קצת על תולדות התעמולה ואיך לומדים בבתי ספר עד היום את עקרונות התעמולה שטבע גבלס.
את הדמגוגיה שלך על "השוואות מחרידות לנאצים" תשמור למישהו אחר. במקום זאת אתה מוזמן להגיב לגופו של עניין, קרי: האם הטיעון של חברך הקרוב אינו שקר גס, שקר עליו הוא חוזר למרות שהוא מודע היטב לכך שזהו שקר גס?
יקי,
לא רק שהטיעון של שוקי אינו שקר, אתה חוזר כאן על משהו שמראה שאתה בור בסטטיסטיקה.
שיהיה לך בהצלחה.
יהונתן, במלים אחרות אינך מסוגל להתמודד עם הטיעון – כל שביכולתך זה לזרוק דמגוגיה של "השוואות מחרידות לנאצים" ותגובות אד-הומינם כמו לכנות אותי "בור".
כה נלעג.
להלן קישור לפוסט בו ניתחתי את כתבת התעמולה של "הארץ" שבלוגרים תומכי "עיר לכולנו" כמוך וכמו חברך הטוב שוקי חגגתם איתה והפצתם בחפץ לב את השקר הגדול. בתגובות לפוסט יש הפניה לדיון ארוך על הפוסט הזה שהתנהל אצל לרמן.
http://bibi.modiin.us/?p=1073
כך תעשה לך ספין: "עיר לכולנו", חינוך בצפון מול הדרום ובלוגרים מגוייסים
1. קח נתונים מהצעת התקציב ומשנתון סטטיסטי, התעלם מנתונים אחרים הסותרים אותם ומהגיון בסיסי, ערבב אותם היטב במיקסר התעמולה של חד"ש.
2. האכל במסקנות המופרכות את כתב עיתון "הארץ".
3. שלח את כתבת "הארץ" לכל הבלוגרים המגוייסים שלך ובקש שיפרסמו בבלוגם את "ההוכחה" כביכול עיריית ת"א מפלה לרעה באופן קיצוני את דרום העיר בהשקעות בחינוך.
4. אם מישהו מפריך את הטענה המגוחכת הזו כנה אותו מיד "בור", עושה "השוואות מחרידות לנאצים" ו"סובל מבעיות בהבנת הנקרא".
יקי,
אני יכול להתמודד עם הטיעון, התמודדתי איתו לא פעם אחת ומבחינתי זו הפעם האחרונה שאתה מקבל תגובה כלשהיא בבלוג הזה ממני.
בפוסט שלך אתה בעצמך לא הצלחת להגיע למספר הילדים בגן, מה גם שמספר הילדים בגן אינו האלמנט היחיד שמדבר על אפליה. אפליה בתקצוב הציטוט שאתה מתבסס עליו לטעון לחוסר אפליה הינו "בדרום העיר וביפו נותנת העירייה מענה מלא לצרכים הקיימים", שהוא ציטוט לא נכון בצורה עובדתית. גש ליפו וצפה בגנים ובבתי הספר.
עכשיו, כשהבנו שאתה כאן רק בשביל להטריד, ולא בשביל לנהל דיון ענייני, תהנה לך.
ושוב, לכתוב בפונט גדול לא אומר שאתה צודק, כך לא גם לכתוב בצורה מגעילה על בלוגרים אחרים או לנסות לחפור עובדות כשהן לא שם.
ר' מינהל חינוך בעיריית ת"א דפנה לב הבהירה כי ממוצע מספר הילדים בכיתות הגן ביפו הוא 29 ילדים. אם ידוע לך על איזורים ביפו בהם אין גנים לילדים אתה מוזמן לפרט, במקום למרוח הצהרות כגון " גש ליפו וצפה בגנים ובבתי הספר".
עוד נתון מהסקירה של דפנה לב על ההשקעות בחינוך:
"עשרים ותשעה בתי ספר בדרום העיר מקבלים 2,705 שעות בעלות כוללת של 9 מלש"ח עבור תיגבור לימודי בתחומי מיומנויות היסוד (שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים), טיפול בפרט, לימודי העשרה, ולמספר בתי ספר גם עבור הארכת יום הלימודים.
לשם השוואה, 25 בתי ספר במרכז העיר וצפונה מקבלים 1,392 שעות בעלות כוללת של 4.5 מלש"ח."
http://tlvblog.co.il/education_budget_tlv
השוו זאת לתעמולת הכזב של תועמלני "עיר לכולנו":
"ההשקעה בחינוך של ילדי צפון העיר גדולה פי 8 מאשר ההשקעה בחינוך ילדי הדרום"
יש עכשיו איוולת נוספת בנושא האופניים
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3728522,00.html
עיריית תל אביב תיתן אופניים לעובדיה כדי להתנייד.
רעיון נפלא. רק שניתן לתהות מה קרה ליוזמה לעשות פרוייקט אופניים עירוני שנפלה לא מזמן מטעמי חוק הקסדות לכאורה. מה קרה פתאום? לעיריייה לא אכפת שעובדיה יסעו בלי קסדות? או שלהם אין בעיה לספק קסדות?
כתושבת אותן ערים בפריפרייה שהקווים של דן היו אמורים לשרת, אני יכולה להעיד שאלו לא ענו על הצרכים בגרוש – הם לא עברו במספיק אזורים אטרקטיביים, אורך הקו הוא כאורך גלות בבל (שעה וחצי נסיעה גם בשלוש בבוקר!), היו מעט מדי מהם והתחנות לא תמיד היו מסומנות כנדרש.
הפיתרון? פשוט מאוד: תחבורה ציבורית אמורה לעבוד עד שעות מאוחרות יותר וגם ביום שישי.
באשר למתגוררים בתל אביב, ממילא יש להם אופציות חלופיות לחזרה ממקומות בילוי: הליכה, נסיעה קצרה במונית או אופניים (ובינינו, הלא למצוא חנייה ייקח יותר זמן מללכת, וגם עולה כסף לרוב). אף אחת מהן לא רלוונטית לתושבי ערי השינה שמעוניינים לבלות בתל אביב.