תעודת החסיון של זאב בראודה

0.
לפעמים, אבל רק לפעמים, אני חושב שרשויות הבטחון מגזימות כאשר הן מסווגות מידע או חושבות שיש צורך בגילוי של מידע (או איסוף שלו), עד כדי כך שהן מסבכות את עצמן. קחו את המקרה הבא לדוגמא: מתנחל יורה בשני פלשתינאים והעניין מתועד, לאחר תקופה במעצר מוגש נגדו כתב אישום, הראיה העיקרית בתיק הינה תיעוד של המתנחל יורה בשני פלשתינאים. אולם, לאחר כתב האישום מבקש המתנחל לקבל לידו את מלוא החומר שמחזיקה המדינה נגדו, ולאחר שזו טוענת שחשיפת ההחומר המודיעיני שנאסף נגד הנאשם עשויה לפגוע בבטחון המדינה, מעדיפה המדינה למשוך את כתב האישום מאשר לגלות את החומר.

1.
שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, מתייחס למקרה זה בהרחבה בהחלטתו (בש"פ 2489/09 זאב בראודה נ' מדינת ישראל). רובינשטיין מסביר כי פקודת הראיות (סעיף 44(א) מאפשרת לשר הבטחון להגדיר ראיה מסוימת כחסויה ולא לגלותה במשפט פלילי. במקרה כזה, מדינת ישראל יכולה לבחור לגלות את המידע ולאפשר לנאשם להתגונן או לשחררו, כיוון שללא אותו מידע אינו יכול להגן על עצמו. הכלל הוא ברור וצודק: לו המדינה מחזיקה מידע שיכול לשמש את הנאשם להגנתו, ומידע זה נמנע מהנאשם, הרי שאין לו משפט צדק. בית המשפט מאזכר את החלטת כב' השופט מישאל חשין בבש"פ 6392/97 בלביסי נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 176 שקובעת כי "עיקר היא עשיית משפט צדק לנאשם, שמירת זכותו למשפט הוגן, ופגיעה באלו תחייב מעצמה הסרת החיסיון".

2.
עד כאן, אני הייתי מצדד במעשיה של המדינה; זו הבינה שאינה יכולה שלא לגלות את הראיות החסויות שיש בהן כדי לסייע לזכות את הנאשם (שצולם, אגב, יורה בפלשתינאים, כך שמעניין מאוד מהי אותה ראיה חסויה) ועל כן חזרה בה מכתב האישום. עם כן, נותרנו עם שאלה אחת משמעותית יותר.

3.
כיצד יכול להיות ש(במדינה דמוקרטיה) מצלמים אדם יורה באדם אחר, והמדינה אוספת מאחורי גבו באמצעות שירותים חשאיים מידע שיכול לזכות אותו? האם לא היה מצבה של המדינה טוב יותר לו לא היתה אוספת מידע כזה (או אם היתה הופכת אותו לזמינה לציבור)? כלומר, איני מסכים עם בצלם שההחלטה לא להעמיד לדין את בראודה היא אומללה. אני חושב שההחלטה היא החלטה נכונה וצודקת.

4.
יחד עם אי העמדתו של בראודה לדין יש לחשוב על אנשים נוספים שיש לא להעמידם לדין כיוון שישנן ראיות חסויות, כגון פעילי שמאל רבים (טלי פחימה ניסתה זאת ללא הצלחה, בבש"פ 7480/05 טלי פחימה נ' מדינת ישראל) או עצורים פלשתינאים; כולם יבקשו מידע על שיטות החקירה של השב"כ.

5.
האפשרות הנכונה יותר היא להפסיק לאסוף מידע בצורה שיטתית אחרי האזרחים. להפסיק לרגל אחריהם, לנהל פנקסים ולהסתמך על מידע שגילויו עשוי לפגוע בבטחון המדינה. ככל שמדובר בהליך פלילי, אין זה משחק הוגן כאשר לאחד הצדדים יש מידע שאין לצד השני. עוד דבר שיש לזכור הוא שיש להחיל את  אותו דין גם בבתי הדין הצבאיים בהם לא זוכים פלשתינאים למשפט צדק,

6.
לפוסט זה, בניגוד להחלטתו של השופט רובינשטיין, אין "נספח מסווג, שיועבר לעיון המשיבה בלבד".

28 תגובות ל-“תעודת החסיון של זאב בראודה

  1. אני מתאר לעצמי שהשב"כ מפעיל סוכן שם. סוכן שחשוב בחשיפה של רשתות טרור, וסוכן שגם יכול לזכות את הנאשם בעדותו.

    מדי יום המדינה בוחרת שלא לעצור פושעים זוטרים (כדי לא לחשוף סוכנים שיובילו לדגים שמנים יותר), להתנקש במחבלים(שכן זה יכול לחשוף מקור שיוביל לראש הארגון), או לפוצץ כורים גרעיניים (שכן עדיף לחכות לרגע לפני הפעלה).

    הפעם המדינה בחרה שלא להעמיד לדין מישהו שהיא יודעת שהוא *חף מפשע*, כדי לא לחשוף מקור.

  2. דניאל,
    קשה לי מאוד לראות איך מישהו שירה ותועד יורה הוא חף מפשע. הרבה יותר קשה לי להבין איך מדינה שיודעת שאדם מסוים חף מפשע עדיין מגישה נגדו כתב אישום. לבסוף, קשה לי גם לראות איך אותו סוכן חשאי יכול לומר שאותו אדם לא עשה את מה שתועד עושה במצלמות.

    הדבר היחיד שכן אפשרי הוא שהמדינה באמת ובתמים מחזיקה מידע על בראודה שמשחרר אותו מחבויות, אך לא מזכה אותו.

    עכשיו, למעט הברור מאליו, מה הדבר הזה יכול להיות?

  3. לא הבנתי את ההנחה שהמידע הסודי עשוי לזכות את הנאשם. סביר יותר שהמדינה מעדיפה להסתיר את פעילות הסוכן, גם במחיר שחרור של חשוד ברצח.

  4. ר"ש,
    אבל אם יש להם צילום וידאו, איזה סוכן צריך בשביל להעיד נגדו? יש סרט, זו הראיה הטובה ביותר.

  5. מבלי להיכנס לוויכוח אידאולוגי או משפטי. האם בזמן מלחמה, מחויבת מדינה א' להתנהג כלפי אזרחי מדינה ב' לפי החוקים שהיא מפעילה כלפי אזרחיה שלה?

  6. (בתי משפט צבאיים. בתי דין צבאיים שופטים חיילים)

  7. עפרונית,
    צודקת.

    ‏?,
    בלי קשר למלחמה או לא, הכל תלוי בחוקי המדינה. אבל בתי המשפט הצבאיים פועלים רק לשפיטה של פלשתינאים ולא לשפיטה של אזרחי ישראל הריבונית.

  8. אז מוסכם עליך הדבר שעל אזרחי ב' מוחל דין שונה , אתה רק קורא לרפורמות בדין הזה שמוחל עליהם?

  9. ומה ההבדל בין בית דין צבאי לבית דין רגיל?

  10. סה"כ יש פה טקטיקה משפטית פשוטה.
    יש סרט, וזו אכן הראיה הטובה ביותר. אבל כדי לתת לנאשם את היכולת החוקית להגן על עצמו, חייבת המדינה לחשוף את כל הראיות שברשותה, בכללם כאלה שקשורים כנראה לסוכנים חשאיים שחשיפתם יכולה לגרום לפגיעה בבטחון המדינה (ואולי אפילו לפגיעה באותו סוכן / בני משפחתו).

    עכשיו המדינה חייבת להחליט – לחשוף את כל המידע, או לוותר על התביעה.
    אני מתאר לעצמי שאם המקרה היה נגמר בהרוגים, ההחלטה הייתה שונה.

  11. טוב, אני אקצר את התהליך, אתה אמור לענות (ואני מניח שתענה), שבתי דין צבאיים
    שופטים אזרחים שכפופים לצבא ואז אני אשאל, אם זה ההבדל היחיד אז האם אין למדינה א' זכות לשפוט אזרחים כאלו בקודקס או בפרוצדורות חוקיות שונות?

    ב"דין" בתגובה הקודמת התכוונתי למכלול התוצאות של מעשים. כלומר גם הפרוצדורה השיפוטית גם מקום המאסר וכו'…לא רק באסופת החוקים.

  12. ?,
    לא. שוויון בפני החוק אומר שמעשים דומים יזכו לסנקצתיות דומות. העדר שוויון בפני החוק קיים רק במדינות לא דמוקרטיות.

    דניאל,
    בוא נקח מצב תיאורטי בו המדינה לא מחזיקה סוכנים, האם אז מצבה של המדינה לא היה טוב יותר?

  13. בעיניי הפרצודרה צריכה להיות הצגת הראיות לשופט, והחלטה של השופט אם יש בראיות החסויות משהו מהותי שיש בו פוטנציאל סביר להשפיע על תוצאות המשפט.

    הפעלת סוכנים חשאיים כדי למנוע פשיעה, טרור ופעולות מלחמתיות זה לא משהו שאני מתנגד לו, ואפילו תומך בו.
    אי אפשר לתפוס מי שמוכר אלכוהול לקטינים בלי הפעלת סוכן חשאי.
    אי אפשר לתפוס את ראשי הפשע המאורגן בלי להשתיל סמויים בארגונים.
    אי אפשר לאתר אסירות ממולדבה שמוכרחות להיות זונות, מבלי להתחזות ללקוח.
    אי אפשר להפציץ כור גרעיני סורי בלי סוכן שמצלם אותו מבפנים ומוודא שזה אכן כור גרעיני.

    אם המצב התאורטי שלך כולל עולם שבו אין מכירת אלכוהול לקטינים, אין פשע מאורגן, אין סחר בנשים ואין כורים גרעיניים סורים סודיים? אז כן – מצבנו היה עדיף בלי סוכנים.

  14. דניאל,
    אני לא אומר שלא צריך שירות בטחון, אני אומר שלא צריך לאסוף מידע על אזרחים "סתם" ושככל הנראה לא צריך לתת לרשויות אכיפת החוק גישה למידע שנאסף לצורך בטחון המדינה. הרי אם למשטרה לא היתה גישה לנתוני השב"כ לא היו קיימות בעיות מסוג זה.

  15. אוקיי, כנראה שלא הבנתי אותך טוב מקודם. אז אתה אומר שמדינה א' צריכה להתייחס לאזרחי מדינה ב' באותו האופן שבו היא מייחסת לאזרחיה? (אם יש להם את אותו הדין, אז יש את אותו הדין גם ביחסי ממשל-אזרח. נכון?).

    בתגובה הקודמת אמרת ש- "זה תלוי בחוקי המדינה", אני מבין שהתכוונת להבדל שבין חוקי מדינה דמוקרטית ומדינה דיקטטורית…?

  16. אתה מתייחס לנושא מאוד ספציפי ושנוי במחלוקת, וזה הפעלת גופי המודיעין כדי לסכל פעילות עוינת של אזרחי המדינה.
    האיסוף ודאי שאיננו "סתם", ומטרותיו הן סיכול פעולות טרור בידי קיצונים (ערבים ישראלים/ מתנחלים קיצוניים). כשהתגלה שהשב"כ הפעיל סוכן בקרבת יגאל עמיר, הקריאות לא היו נגד הפעלת הסוכן, אלא על כך שהסוכן לא הצליח לסכל את הרצח.
    אם לא תתן לרשויות האכיפה את המידע הדרוש כדי לעצור + לאסור את האנשים האלה, לא סיכלת כלום.

    הפעלת סוכנים זה משהו שלא מטריד אותי, ולא יטריד אותי. מקסימום גיליתי שיש לי חבר שהוא לא באמת חבר שלי. איסוף מידע באמצעים אחרים (שפולשים לפרטיות שלי, כמו האזנות סתר, חיפושים, מעקבים), זה כבר סיפור אחר.

  17. אבל זה מה שהמדינה עושה: אוספת מידע, מקטלגת ומחכה. באופן גלוי וממוסד (הלמ"ס), ובאופן חשאי (שב"כ). ממספר הלידות וההכנסה הממוצעת ועד פעולותיהם האחרונות של "פעילים פוליטיים" כאלה ואחרים. שכן 'ידע הוא כוח' (פוקו), ובלעדיו המדינה חסרת אונים . לבקש מהמדינה להפסיק לאסוף מידע? באמת.

  18. אני לא מבין בכלל מה הבעיתיות בכל האמור.

    רובינשטיין אומר ש"על פניו החומר החסוי אינו כזה שמקעקע את עמדת הפרקליטות מכל וכל, אולם בנסיבות מסוימות הוא עשוי לשנות את ההכרעה בתיק", ולכן אין להעמיד לדין את הנאשם בלי לתת לו את האפשרות להיעזר בחומר זה להגנתו.

    זו לא פעם ראשונה שזה קורה, וכנראה גם לא פעם אחרונה. זכור לי מקרה בעייתי יותר שהפרקליטות סירבה לציין שמו של עד למען בטחונו, ולכן המשפט בוטל, על אף שלא היה כאן שום חומר שיכול לעזור לנאשם.

    לשאלתך (יהונתן): חומר שעשוי לסייע לנאשם הוא לדוגמה חומר המעיד ששני הגברים שנורו היו חמושים ובאו בכוונה לפגוע בנאשם. או אולי באותם רגעים ממש איימו עליו שיעשו כן.
    מובן שאיני יודע מהו אותו חומר, אך ברור לי לחלוטין שצילום וידיאו כשלעצמו יכול להוביל למסקנות שאינן נכונות. הרי נתקלנו בדוגמות כאלה בלי סוף.

  19. יהונתן,
    על מה כל הפלפולים? אתה לא זוכר מה ראו בוידאו?
    בראודה יורה ממרחק מטר לכיוון הפרצוף של מי שניצב מולו, והנפגע קם מהאדמה ומנער את האבק מבגדיו, כאילו לא חטף לפני שנייה כדור בפרצוף.ז"א שבראודה לא יודע לכוון, או שהוא יודע ולא רוצה לפגוע, או שהכדורים היו סרק…תמשיך את אותו קו מחשבה.את זה המדינה לא רוצה לחשוף.

  20. היום הייתי בחנות הלבשה בראשון לציון.
    תאי המדידה של הגברים היו תפוסים, אז הלכתי לאזור של הנשים.
    באזור של הגברים יש מצלמות בטחון, אבל הן מכוונות למעברים.
    באזור של הנשים המצלמות מכוונות היישר לתוך התאים.
    אני מניח שמסיבות בטחוניות יש גם מישהו שיושב ומאונן על הפוטג'.

  21. ליהונתן – "קשה לי מאוד לראות איך מישהו שירה ותועד יורה הוא חף מפשע. הרבה יותר קשה לי להבין איך מדינה שיודעת שאדם מסוים חף מפשע עדיין מגישה נגדו כתב אישום. לבסוף, קשה לי גם לראות איך אותו סוכן חשאי יכול לומר שאותו אדם לא עשה את מה שתועד עושה במצלמות."

    אני רק תוהה אם לא היה הוגן גם להוסיף שהסרט מתעד עוד כמה דברים:

    "מהסרט שראיתי ברור כי הלינץ' שהתבצע בחשוד[בראודה] (…) היה בעוד החשוד שוכב על הרצפה חסר אונים, כאשר בסרט נראה בבירור כי הולכים ומצטרפים תושבים פלשתינאים, ללא כל פרובוקציה או סיבה ורק מתוך מטרה לבעוט ולהכות בחשוד" אזרחים סוג ב'? הלוואי שיכולתי לבצע לינצ'ים בלי חשש מעונש.

  22. יהונתן,
    סליחה על האיחור, אבל יש מצב לתרגום של פיסקה 3 לעברית? לרגע נראה כאילו אתה טוען שהיה עדיף שהמדינה לא תדע שיש מידע שעשוי לזכות את הנאשם, כדי שאפשר יהיה להאשים אותו בלי שיוכל להתגונן, כלומר היה כדאי לא לעשות איתו צדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *