אמש נחשף שוב מקרה של אזלת ידו של החוק. עוד ילד קטין קיים יחסי מין (בהסכמה?) עם בגירה. אך האם מקרה זה באמת ממחיש את אזלת ידו של החוק? אני אחד האנשים האחרונים שיטילו ספק במרותו של החוק (כל עוד זה כפוף לכללי המוסר הטבעי ומאפשר להפרו תוך כדי יישום הענשים הקבועים בו) אולם, אני כבר התרתי לפני כמחצית השנה בפני חברת הכנסת זהבה גלאון על עיוותו של חוק הענשין. ניסחתי, בזמנו, הצעת חוק שנדחתה על ידי חברת הכנסת הנכבדה בטענה כי הדבר מהווה אפליה כלפי נשים והקטנת סבלן של הנאנסות.
פעמים רבות חברים טוענים שאני קפדני מדי בנושאים מסוימים ומזזניח את הדברים החשובים בנושאים אחרים. אולם, כשהבנתי כי חייבים לפעול בנושא זה, ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי על מנת שחוק זה יגיע לשולחן הכנסת. נדחיתי מסיבות ענייניות, כנראה, אולם לדעתי עם שינוי העיתים יש לשנות את המצב.

ההצעה המצורפת מובאת בלשונה המקורית, והיא לא קלה לקריאה למי שאינו משפטן, אך המציאות דורשת כי כל אדם יכיר את החוק הקיים כיום בטרם הוא נכנס למיטה (חולה) ומוצא עצמו מאחורי סורגים. (או להפך)

אצרף בזאת כלשונה את ההצעה שניסחתי, יחד עם דברי ההסבר, בכדי להמחיש את טענתי, ותוכלו לשפוט בעצמכם:

יום שני 22 נובמבר 2004

לכבוד:
ח"כ זהבה גלאון,
מפלגת יחד.

מאת:
יהונתן קלינגר.

הנדון:
הצעת חוק לתיקון חוק העונשין, התשל"ז – 1977.

חברת כנסת נכבדה,

בהמשך לשיחתנו מאמש, הריני מצרף את הצעת התיקון ואת דברי ההסבר הרלוונטיים לתיקון חוק העונשין. לדעתי, יהיה בתיקון זה כדי להסיר את החטא הקיים כיום שמפלה בין אינוס שמבוצע על ידי גברים לאינוס שמבוצע על ידי נשים. להלן הסברי.

דברי החוק כלשונו היום:

345. (א) הבועל אשה –
(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה;

או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה או אחר מצב אחר המונע ממנה לתת
הסכמה חופשית;
(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא
היתה הסכמתה לביעלה הסכמה חופשית;
הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנה אם האינוס נעשה באחת
מנסיבות אלה:
(1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);
(2) באיום בנשק חם או קר;
(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
(4) תוך התעללות באשה לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
(ג) בסימן זה –
"בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה.
346. (א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא
אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים,
תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה
שמנוה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה אמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו
של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
(ב) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב
הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים
347. (א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר
חמש שנים;
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים
וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או
בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו
כדין אונס.
(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.
…

353. באישום בשל עבירה לפי סעיפים 346(א) או 347(א) תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים
בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה
במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

ראשית, אני מבקש להתנצל מראש על ההסברים הוולגריים שאתן במסמך זה, אין הם אלא כדי להלין על יצריו של החוק, ועל חוסר האונים של החוק לטפל בכל המקרים, וכפי שאסביר, זוהי הסיבה שהתיקון מתבקש.
שנית, את הערותי יש לראות כמכלול כולל, שכן אם לא יתקבלו, ירוקן מתוכן כל נסיון התיקון.

ומכאן, לעניינינו.

"הבועל אשה" – דרישה זו, לבעילה של אישה, ללא קשר למין הבועל אמנם, אינה מכסה מקרים של אינוס של גברים על ידי נשים (חלק מאינוס הגברים על ידי גברים מכוסה ב"מעשה סדום", אולם אין בכך מספיק), לכן יש לדעתי לשנות זאת – הגדרת "בועל" הינה "המחזיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה".

לכן, אם היינו משנים חוק זה לכך שיכסה גם מקרה שבו אישה אונסת גבר, היה חוק זה שוויוני.

כעת, אין שום אפשרות להעניש אישה שאונסת נשים אחרות על ידי כפיה של מין אוראלי (הענין לא מכוסה על ידי מעשה סדום, שכן אין החדרה של איבר) לראיה, אפילו במקרהו של גדי סבן (תפ"ח 1062/04) זה הורשע על מעשה מגונה (ולא על אינוס), שכן הנ"ל ביצע מין אוראלי על קרבנו; והאם אין בכך אפליה?

הוספת סעיף "ב1"
סעיף ב1 בא לתקן את המצב של חובת ההנמקה לגבי מקרים של אינוסים מרובים, כמו שהיה בפרשות בני סלע ואיתי ליבוביץ, ואף במקרה של "האנס הנדיב", שם בית המשפט נאלץ לנמק מדוע יורחק מהחברה אדם כה נפשע לתקופה שארוכה מ 20 שנה. לדעתי, סעיף זה מתחייב מן הצדק, כך שגם במקרים של אינוסים מרובים יגזר על האנס עונש צודק יותר, שכן ישנו עונש "מינימום" בחוק, וכך, ימנע מצב שאנס סדרתי יכלא לפחות מ20 שנים.

תיקון סעיף ג
תיקון זה מתחייב על מנת להסביר את השינוי ב"הבועל אשה" ואת השינוי בסעיף 347, ובכדי לתקן את העיוות של אינוס על ידי אישה.

אם כן, סעיף החוק החדש צריך להראות כך:

345.
(א) הבועל אדם –
(1) שלא בהסכמתו החופשית;
(2) בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
(3) כשטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתו;
או
(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרוי האדם או אחר מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה
חופשית;
(5) תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו, אם בשל מחלתו או בשל הליקוי בשכלו לא
היתה הסכמתו לבעילה הסכמה חופשית;
הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנה אם האינוס נעשה
באחת מנסיבות אלה:

(1) בקטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או
(5);
(2) באיום בנשק חם או קר;
(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;
(4) תוך התעללות באדם לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;
(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(ב1) על אף האמור בסעיף 45 לחוק זה, במקרים של אישומים מרובים של אינוס תחת הנסיבות של
סעיפים (ב)(1), (2), (3), (4) או (5), עונש המאסר שיוטל יושת במצטבר ולא בצורה חופפת.

(ג) בסימן זה – "בועל"
(1) החדרה של אבר מין גברי או חפץ לאבר מין נשי; ללא קשר לאם הבועל הינו המחדיר או המוחדר;
(2) החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם;
(3) הצמדת איבר מין לפיו של אדם; ללא קשר לאם הבועל הינו המצמיד או המוצמד;

לגבי סעיף 346
כפי שאסביר, עלי לתקן בצורה מהותית את סעיף 346 ולשנות את בעילת האישה לבעילת האדם בכלל, כמו כן בצעתי את התיקונים הבאים:

והיא אינה נשואה לו
לדעתי, בחברה מודרנית הדוגלת בזכויות האדם, ללא קשר לרב-תרבותיות אותה אנו מנסים לקיים, אין להתיר לאף אדם, ללא קשר להאם או נשוי או לאו, לדעתי, הסייג היחידי שיוכל לבוא במקרה זה הוא הסייג שהיה קיים באמצעות סעיף 353 [כפי שהובא] והוחלף על ידי בתוספת לסעיף 346.

הוספת סייג 353
הסייג המופיע בסעיף 353 נתן הגנה לבעילה מתחת לגיל שש עשרה ומעל גיל ארבעה עשרה באם הבועל הינו כזה שהפרש הגילאים בין הבועל לנבעל הינו שלוש שנים, לדעתי, יש להעביר סייג זה ל"בעילה אסורה בהסכמה", ולתקן את המינוח "תהייה זו הגנה", שכן מדובר בסייג.

הבעייתיות הגדולה בסייג זה הינה הטלת אחריות פלילית כפולה על שני קטינים, לדוגמא, בן ובת 12 שמחליטים לקיים יחסי מין מהווה איסור פלילי, אך מה קורה במקרה של בן 15 ובת 14? מי יהיה הנשא לאחריות הפלילית? תחת החוק הקיים, במקרה שגבר בן 11 היה מקיים יחסים עם אשה בת 15, הוא היה מואשם באונס, ולה היה חל הפטור הדרוש, האם מצב זה הינו ריאלי?

לכן, הדרישה היא כפי שנכתב, "הבועל קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, כשהו מבוגר ממנו בשלוש שנים או יותר" הינה הדרישה הצודקת. במקרה זה נמנע מבני נוער את האיסור על מיניות. לכן, יש לראות גם את התיקונים של סעיף 347, טרם הסתכלות על סעיף 346.

לגבי סעיף 347
למרות שחלף מן העולם האיסור על משכב זכר בשנת 1987 על ידי תיקון החוק הנפשע והבלתי צודק באמצעות שולמית אלוני, עדיין נצבים אנו כיום במצב שבשנות ה2000 ישנו איסור על קיום יחסי מין בין זוגות חד מיניים מצד אחד, ומצד שני, שהאיסור על מעשי סדום בכפיה מוחל בצורה אגבית באמצעות הפניה לסעיף החוק הדן באינוס. לכן, לדעתי, התיקונים המתחייבים.

הסרת האיסור על הומוסקסואליות קטינים
לדעתי, חלק ניכר מסעיף 347 צריך להיות מושמט מספר החוקים של ישראל, וטוב יהיה כאילו לא היה שם מעולם. יש להותיר על כנו את הסעיף הדן ביחסי תלות או מרות, ולכן להותיר חלק