על ההערצה

0.
Davi Davi Dan. הערצה היא סובייקטיבית; היא נובעת מקנאה כנה ביכולת או בהצלחה של האחר בתחום מסוים, מתוך כבוד לגניוס או קורפוס הידע שהוא מכיל, מתוך זיקה עזה למטרות שאותו אדם מקדם או כבוד עז ליצירות שאותו אדם יוצר. מעטים הם בני האדם שאני מעריץ ולא נתקלתי בהם או שוחחתי עמם; אבל ההערצה שלי אל בני אדם נובעת מהערצה כלפי הצלחה ופעולה, ותוכן.

1.
בר רפאלי, שוחחר תחת רשיון CCסוג אחר של הערצה הוא הערצת התהילה שנלווית להיותך נערץ. אנשים מעריצים את חיי הזהר, את המסיבות, את העובדה אותו אדם הוא בעל יופי או עושר. אבל הנוכחות של אותו אדם במדורי הרכילות, ההכנסה שלו לחיים הפרטיים של כולם, היא שהופכת את ההערצה לבעייתית. בעייתית כיוון שלא מדובר בהערצה, מדובר בחד-כיוניות.
Img CC-BY-SA-NC Gastia

2.
כאשר אני נוסע ברכבת ושומע צעירות משוחחות ומדבור על "שמעת מה X עשתה, היא יצאה עם Y ואז הלכו לאכול במקום כזה או אחר" אני לא יכול לדעת האם מדובר בחברה שלהן או בדוגמנית שהיה כתוב עליה במדורי הרכילות. הסרת החסם הזה, בין הציבורי והאישי, הוא שמפריע כל כך במפורסמי הכלום. המפורסם שמפורסם רק בגלל המראה החיצוני שלו, רק בגלל העובדה שהוא בעל ממון רב, ולא בגלל הדרך בה הוא משתמש בממון או במראה שלו על מנת לקדם אג'נדה מסוימת, היא בזויה.

3.
אולי דווקא כיוון שכיום באמצעות מספר ניתוחים פלסטיים מספק כל אדם יכול להיות נערץ, ההערצה שברה את המחסום בין האישי לציבורי; אדם שעד לא מזמן היה בסך הכל המודל, הקולב עליו תלוי הבגד, הכלי ממנו עשוי התקליט, וכעת הוא מושא, הוא הפך להיות חשוב יותר מהיוצר, גרמה לכך שכל אחד חושב שיש לו חלק בחייו של אותו אדם. אבל בין דוגמנית יפה לבין כלי נגינה אין הבדל; היא מוצר, מוצר גנרי שלא צריך להיות נערץ כמו שגיטרה אינה נערצת, אלא מי שניגן בה, או מי שהגה את העיצוב והתכנון שלה מתוך העץ, החומר בטבע שהיא פוסלה ממנו.

4.
הערצת חיי הזהר עוד נוראה יותר; הרי כל אחד יכול לצאת כל ערב, לבלות באותם מועדונים ולא לדפוק חשבון. אולם, לא על כל אחד יכתבו בעיתון, ולא על כל אחד יספקו כותרות. אבל לצאת למקום רק כדי לראות שם מפורסם כזה או אחר (גם אם במקרה הספציפי הזה המפורסם ראוי לכל התהילה עקב הכישורים שלו)? התפאורה היא אמנם חלק מהאווירה, אבל אבק כוכבים לא מתפזר לו כל כך מהר.

5.
ההערצה שלי נותרת בעינה, לאנשים ששינו את העולם, לא לאנשים שעומדים בצד. להעריץ את המיינסטרים, את אלה שלא עושים שינוי זה בדיוק כמו להצביע למפלגה אינדיאולוגית. אין בשביל מה, יש בשר, אבל אין רוח.

5 תגובות ל-“על ההערצה

  1. יפה אמרת.
    הייתי מוסיף גם הערצה על התנהלות של מישהו.
    הדרך שבה אנשים עושים את מה שהם עושים, גם אם לפעמים הם נכשלים, לא פחות חשובה בעיניי מהדברים שהם השיגו או שינו בעולם

  2. מה שארד אמר.
    וגם מדהים אותי כמה אנרגיות ומשאבים אנשים משקיעים בהערצה, ביחוד מסוג (4). יש שם הרבה כסף מסביב לזה.

  3. אנשים שמחפשים לשנות את העולם מפחידים אותי.
    אנשים מוכנים לעשות דברים מטורפים רק כדי להזכר בספרי ההסטוריה.
    לא תמיד צריך "לעשות שינוי". לפעמים גם צריך לדעת לשמר, מפני אלה שמחפשים לעשות שינוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *