צנזורה בעידן האינטרנט היא מעשה קשה עד בלתי אפשרית; אך הדבר לא מונע מהצנזורה הצבאית לאנוס את המדיה שוב ושוב. מנגד, כשחושבים על כשלים בצנזורה, יש לחשוב כיצד המידע הגיע מראש לתקשורת. אכן, טוויטר והמדיה החברתית הן המפלט האחרון לשמועות לא מצונזרות, אך אונס המדיה והדיווחים על פי מקורות זרים הם רק הסימפטום לבעיה חולה: מדינת ישראל כשלה בהגנה על הנכסים הוירטואלים שלה. זה לא רק מרשם האוכלוסין, אלא גם היכולת להגן על כרטיס האשראי של גבי אשכנזי, והיכולת בכלל לשמור על כל מידע דיגיטלי.
אסף רמון, ז"ל, לא אמור לעבור נתיחת גופה וירטואלית עוד בטרם פורסם דבר מותו. צה"ל אמור לחקור כיצד הידיעה דלפה החוצה מהצבא, להביא את האנשים הרלוונטיים לדין ולהפסיק עם הצנזורה הסלקטיבית; המדינה צריכה להוכיח שהיא ראויה לקבל מאיתנו סודות רגישים, כיוון שהיא מוכיחה שוב ושוב ששותף סוד בישראל הוא כל אזרח.
אתה צודק חלקית זה לא רק שישראל היא המדינה שלא מסוגלת לשמור על סודות בתוך הרשת לפני כמה חודשים נפרץ האתר של הפנטגון(שהכיל מסמכים סודים) כך שלא רק ישראל היא זאת שלא מסוגלת לשמור על המידע אדם שיודע כיצד שמועות עובדות אני יכול להגיד לך שלא חובה שזה דווקא מצה"ל התפשט אלה גם מה האזרחים שנוכחו במקום כגון אנשי מד"א
לרגע היה נדמה לי שבפוסט שלך אתה קורא נגד חופש המידע, כדי להצדיק את המאבק נגד נטילת חופש אחר שלנו – הפרטיות שלנו.
זכות הציבור לדעת שמטוס התרסק, וזכות הציבור לדעת שאסף רמון נהרג.
המסקנה המתבקשת היא לא לחקור איך דלף ולהעניש את האשמים, אלא להבין שלא באמת ניתן לשמור על מידע סודי, ולכן להמנע ממצב שאנחנו אוספים מידע שלא צריך, או מסתמכים יותר מדי על היכולת לשמור על סודות.
דניאל,
לא. אני אומר שהצבא, או רשויות השלטון האחרות, לא יודעות לשמור על מידע סודי; אני לא מצדיק את סודיות המידע או כל עניין כזה, למרות שלהערכתי דבר לא היה קורה לו המידע היה מתפרסם רק בשעה שהוא יועד להתפרסם.
דניאל, זכות הציבור לדעת, אבל זכותה של המשפחה וזכותם של המכרים לקבל את החדשות באופן מסודר, על ידי אנשים שמיומנים במתן בשורות רעות.
נניח שהאמא לא מחוברת לטוויטר, כמו ששמעתי כבר כמה שאומרים, אז מה? מה עם חברים? קרובי משפחה אחרים? אתה היית רוצה לשמוע על מוות בתאונה של אדם יקר משמועות בטוויטר?
אכן,
מצב שבו אמא מגלה על מות בנה לפני שעשו זאת בצורה מסודרת, זה מצב כואב ואכזר.
המפחיד הם הצעדים שרבים מוכנים לקחת כדי למנוע מצב כזה.
הבחירות האחרונות באיראן, הציקלון במיאנמר, כולם מוכיחים עד כמה מסוכן לתת לממשלה יכולת שליטה על האינטרנט, או את היכולת לאתר גולשים אנונימיים.
הפתרון למצבים כאלה הוא לייעל כמה שניתן את ההודעה לקרובים במקרה של מות יקירם, והסברה מוסרית – הן דרך התקשורת, והן לחיילים, על השלכות הפטפטת שלהם.
ללא ספק, אין להם מושג איך לשמור על כרטיסי אשראי, כפי שניתן לראות בסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=vhaMEmHs56A
טוב לא נשאר לי אלא להסכים :)
לדעתי באמת הגזימו בענין רמון, עם כל הצער. והרמטכ"ל כבר פעמיים היה "על הכוונת".