שינוי תנאי השימוש, האם בנק לאומי הולך להשפיע על משפט האינטרנט?

אם יש משהו ללמוד מע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסק הדין של בית המשפט העליון מהשבוע שעבר שדן בחוקיות החוזה האחיד של בנק לאומי, הוא לאו דווקא ההתייחסות של הבנק לנושא העמלות, אלא דווקא המשמעות שיש לפסק הדין של בית המשפט על חוזי אינטרנט למינם. אם לפני חצי שנה בית משפט נמוך קבע כי תקנון אינו אכיף (תפ 2722/07 מדינת ישראל נגד גט-איט), וכך עשה גם בית משפט אמריקאי בפרשת Harris v. Blockbuster. ההנחה היתה כי עצם היכולת לשנות את ההסכם מעת לעת קובעת כי ההסכם אינו אכיף ואינו הוגן לצרכן. אולם, בית המשפט העליון הישראלי שינה בעצם פסיקה זו.

במקרה של בנק לאומי הכריע בית המשפט העליון כי זכותו של בנק לאומי לשנות את חוזה ההתקשרות מעת לעת היא בתוקף, וזאת כל עוד ללקוח ישנה הזכות לסיים את תנאי ההתקשרות: "מקובלת עלינו מסקנת בית הדין, כי היבט מקפח זה שבסעיף 42 מוצא את פתרונו בזכותו של הלקוח להפסיק את ההתקשרות עם הבנק ולהעביר חשבונו לבנק אחר. הסיטואציה שונה באופיה ובמהותה מזו שנדונה בפס"ד משען, וכדברי בית הדין קמא: במקרה שלפנינו, בדרך-כלל אין מניעה מלפני הלקוח להפסיק את ההתקשרות עם הבנק ולהעביר את חשבונותיו לבנק אחר. גם אם הדבר כרוך באי נוחות מסוימת מבחינתו של הלקוח, כמו ביטול הוראות קבע והעברתן לבנק אחר, אי נוחות זו לבדה אינה יכולה למנוע מהספק לשמור על זכותו לשנות מעת לעת, לפי הצורך, את תנאי החוזה…"

דווקא החלטה זו, שיוצאת מבית המשפט העליון יכולה לפגוע לא מעט בחירות הצרכנים, ולאפשר דווקא התנערות מהדוקטרינה כי הסכמים מקפחים נפסדים. כך היה גם בת"ק 660/09 חגי באומן נ' סופר טרייד בע"מ, שלהבדיל אלפי הבדלות מפסק הדין של בית המשפט העליון, הינו החלטה של בית משפט לתביעות קטנות. באותה ההחלטה החליט בית המשפט כי הסכמה לתנאי השימוש הינה הסכמה מפורשת לצורך משלוח ספאם לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, שכזכור דורש את ההסכמה המפורשת של הלקוח על מנת לשלוח לו הודעות.

ההחלטה כאילו הסכמה בלחיצת I Agree בישראל, כאשר לצד מסוים ניתנת הזכות לשנות את תנאי המשחק, היא אכיפה עשויה להיות מסוכנת להסכמי ספק-לקוח מבוססי רשת, ועשויה לאפשר פתח להגנה ראויה, לדוגמא, בתביעת המיליארדים נגד Google בעקבות הפגיעה בפרטיות בGoogle Buzz. מעבר לכך, ההשלכה של פסק הדין על נושאי ההתקשרות מרחוק עשויה לפגוע לא מעט ביכולת לתקוף תקנונים שאוסרים על זחלנים, ולעקוף את ההחלטה ברע"א 8304/09 בזק נ' דפי זהב, כיוון שאם תנאי השימוש אוסרים על זחלנים לקצור מידע ועובדות, הרי שגם אם מותר על פי חוק להעתיק, ההסכם עשוי להיות אכיף.

9 תגובות ל-“שינוי תנאי השימוש, האם בנק לאומי הולך להשפיע על משפט האינטרנט?

  1. משעשע שבאחד השווקים המונופוליסטים ביותר, שבו מדינת ישראל מגבילה בצורה קיצונית את התחרות ומאפשרת רק לקומץ קרטליסטים ובעלי עניין לפתוח בנק בישראל,
    בית המשפט מדבר על "זכותו של הלקוח להפסיק את ההתקשרות עם הבנק ולהעביר חשבונו לבנק אחר."

    לאיזה בנק אחר? לאחד הבנקים האחרים שמקומבנים עם השלטון, ורשאים לפעול לפי התקנות הדרקוניות של בנק ישראל והממונה על הבנקים.

    הגיע הזמן ללמד את מדינת ישראל לקח. מספיק ש10% מהאזרחים ימשכו את יתרות העובר ושב שלהם כדי להפיל את המערכת הבנקאית בארץ. צריך להזכיר לאנשים בכנסת שהם כאן בשביל לשרת אותנו, לא בשביל למשול בנו.

  2. דניאל, אני ועוד רבים היינו שמחים אבל רוב העם עסוק בצפייה בכוכב נולד ולא ממש מעניין אותו.
    בנוסף לכך שהמלחמות הבלתי פוסקות בישראל יצרו סכסוכים פנימיים שאינם ניתנים לגישור.
    אני לדוגמא מזדהה כמעט עם כל מה שיונתן כותב בנושאים כלכליים וחברתיים, יחד עם זאת שאני קורא פוסטים אודות מתנחלים בא לי לפעמים להסיר את הבלוג הזה מה rss מסיבה מאוד פשוטה שאני שייך "לימין הקיצוני ההזוי והמסוכן" כהגדרת ראשי התקשורת בישראל.
    לך תושיב אותי ואת יונתן לפעול ביחד נגד הפשע שמבצעים בנו כבר שנים רבות ראשי השוק בישראל > אין מצב.
    ——
    בנושא פסקי הדין שהזכרת פה, הייתי שמח להיות בדיון ולראות בדיוק על מה דיברו הצדדים. לעתים מגיע איזה תובע עם גישה מרושעת (לסחוט כסף) והנתבע נראה כשה תמים (שרצה להסיר מרשימת הספאם אילו רק ניתנה לו אפשרות… ידה ידה) ואז ביהמ"ש מוציא פס"ד שנכון מקומית אבל מקומם גלובלית.
    זה החסרון של שיטת המשפט מבוססת תקדימים.

  3. w.r, לא קל להתנתק משנאת המתנחלים שהורגלנו אליה מגיל 0 על ידי התקשורת, בתי הספר והפוליטיקאים.
    אפילו אמא שלי מצביעת הליכוד התקשתה להבין שכיהודי הולך להתפלל בבית כנסת יהודי עתיק, זאת לא "פרובוקציה", ואין לתאגיד שקורה לעצמו מדינת ישראל שום זכות לשלוח כוחות צבא לפנות אותם בכוח.

    הסכסוכים הפנימיים שהזכרת הם בדיוק שיטות ההפרד ומשול שבהם ראשי המדינה נוקטים כאן מהיום הראשון.
    ליברמן רוצה שתשנא את הערבים. ביבי מתנכל למתנחלים. יחימוביץ' רוצה שתשנא את בעלי העסקים, ש"ס רוצה שתפחד מהעובדים הזרים. מרץ רוצה שתשנא את הדתיים והמתנחלים, דני איילון רוצה שנחרים את הטורקים, ובן אליעזר חושב שסחורה סינית היא איום.

    למדינה יש תפקיד ליבה – הגנה על אזרחיה מפני אלימות. ברגע שהמדינה מרשה לעצמה לחרוג מהגבולות גזרה האלה, היא הופכת לתאגיד כלכלי לכל דבר, שמאפשר לכוחות כלכליים להשתמש בכוחות הצבא והמשטרה שלו כדי לצבור עושר, על חשבוננו.

    הבנקים נעזרים בבנק ישראל ובמפקח על הבנקים כדי לבסס את עצמם כמונופול.
    חברות הביטוח נעזרות בממונה על הביטוח.
    ערוצי הטלוויזיה נעזרים ברשות השידור והשידור הציבורי
    הוט ויס במועצת הכבלים והלווין.
    ספקי האינטרנט רודים בנו בעיקר הודות למשרד התקשורת,
    ואגד ודן יכולים לעשות בנו שפטים, כי משרד התחבורה מונע ממתחרים להכנס לשוק או להפעיל בחופשיות קווי אוטובוס מתחרים.

  4. אז מה עושים דניאל ?
    אני באמת הייתי שמח לדעת. ואני באמת מאמין שאם אנשים בוגרים יושבים יחד לפתור בעיה, בעזרת קצת חשיבה יצירתית תמיד יימצא פתרון.
    אני אשמח לדעת איך עוברים משלב התלונות בטוקבק ליצירה חיובית.

  5. הפתרון היחיד הוא הקמת מחתרת שתתפוס את השלטון בכוח ותעביר אותו מידי האליטות לידי העם.

    אני מארגן פגישה אצלי במרתף, בחצות הלילה שבין ה-34 ל-35 בפברואר שנה זו.

  6. D :
    טוב, אני יותר חשבתי על פעילות דמוקרטית, אבל כל אחד והג'וק שלו
    ראיתי גיליוטינה במחיר טוב באיביי

  7. נחום,
    אין כזה דבר "שלטון העם". ובטח שלא כזה שנלקח בכוח.
    הפתרון לשלטון אלים איננו השתלטות אלימה בחזרה.
    הפתרון הוא להפעיל את כל האמצעים הלא אלימים שברשותנו כדי להגביל את כוחה של המדינה להתערב בחיי הפרט, החל מההחלטות האישיות שלו, ועד ההחלטות הכלכליות שלו.

    כמות האנשים שפונו בכוח מביתם, ורכושם נלקח מהם בכוח – מתנחלים, בדואים, פלסטינים, ערבים ישראלים, תושבי פחונים בדרום תל אביב, חייבי מס ו"עברייני תקנות בניה"
    כולם ממחישים בדיוק מי הצד האלים כאן. והם לא עושים זאת בין 34 ל35 בפברואר. הם עושים את זה מדי יום.

  8. ההפך משלטון כוחני של א' איננו שלטון כוחני של ב'.
    ההפך הוא התנערות מהקונספט של "שלטון" ושררה.
    אין לנו צורך במישהו ש"ישלוט" בנו, יש לנו צורך שמי שיגן עלינו מפני אלימות.

    אנחנו לא כאן כדי לשלוט אחד בשני. אנחנו כאן כדי לשתף פעולה אחד עם השני, לקדם את החיים האישיים שלנו, ולהשתמש בכל האמצעים הלא אלימים שברשותנו (מסחר, שכנוע, התנדבות) כדי להגיע למצב שבו אנחנו יחד מצליחים להפיק יותר מהאמצעים שעומדים לרשותנו, מאשר אם כל אחד היה דואג אך ורק לעצמו.

    ומי שבכל זאת חושב שהדרך הנכונה היא להשתמש בצבא ובמשטרה למטרות שאינן הגנה עצמית, אלא למטרות של קידום האג'נדות הכלכליות שלו – שלא יתפלא אם יום אחד הוא מתעורר ומגלה שהיו אנשים שיותר מוצלחים ממנו במניפולציות על אנשי השלטון, ושהאג'נדות הכלכליות שלהם הם אלה שמנצחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *