מירב ארלוזורוב וקונספציית האקדמיה השגויה

מירב ארלוזורוב וTheMarker ניהלו במשך מספר שנים מלחמה בהשכלה הגבוהה. החל מטענות על ניצול החופש האקדמי, קריאות להעלאת שכר הלימוד, (ושוב), טענות שהחופש האקדמי מנוצל למחקרים לא מפוקחים ומאבק בשכר המרצים, ניהול האוניברסיטאות כמוסדות לכוונת רווח, ועוד.

במיוחד המאבק בלט כאשר ארלוזורוב טענה כי יש לפקח על איכות ההוראה על ידי גופים שאינם אקדמיים במהותם, אלא כלכליים, יצאה בקריאה להנהיג פיקוח תקציבי על האוניברסיטאות וטענה כי העדר שכר דיפרנציאלי למרצים הוא שגורם לבריחת המוחות. אותה בריחת מוחות היתה כל כך משמעותית, עד שדה-מרקר בפועל החליט לצאת ל'הצלת' האוניברסיטאות שקרנן האקדמי ירד, וכיצד? על ידי קמפיין ה'כוכבים' שמקדם את החזרת המוחות ארצה. התכנית המדהימה להחזרת המוחות שכוללת עיסוקים פרקטיים בלבד כנראה שהיתה כל כך מהפכנית, שההשפעה שלה הכתה גלים באקדמיה.

וובכן, כתבתה של מירב ארלוזורוב מהשבוע שעבר על שובה למסדרונות החוג לכלכלה היתה בדיוק ההזדמנות להראות לדה-מרקר את תוצאות הקמפיין שלו עצמו. ארלוזורוב מצביעה על כך ש"בתוך עשור בלבד, קרס החוג שהיה אחד הטובים מסוגו בעולם. זה קרה אחרי שהחוג התרוקן מחוקריו שעזבו לחו"ל" ו"מתוך 25 חברי סגל קבועים באמצע שנות ה-90, נותרו ב-2007 רק שמונה – שחלקם היו על סף פרישה". אולם האקדמיה הישראלית קפאה ונפגעה לא בגלל הניהול הכושל (ולא שלא היה ניהול כושל) אלא כיוון שהמדינה אינה מסוגלת לתקצב חינוך זמין, זול ונגיש לציבור. ארלוזורוב עצמה מסבירה שהסגל הקבוע הצטמק לשליש, עד שלא ניתן לנהל מחקרים, והעיסוק של האקדמיה בלהיות רווחית גם הורג את עצמה. ובכלל, תחת שכר דיפרנציאלי לא ינוהלו מחקרים אמיתיים, אלא רק מחקרים שמחזירים את השקעתם, לא תהיה אפשרות לתקצב מחקרים בתחומי האומנות, הספרות ומדעי הרוח, אלא במקרה הטוב במשפטים, כלכלה ופיסיקה.

קשה לנהל אקדמיה בישראל, עם משכורות נמוכות (שגם בתקצוב דיפרנציאלי ישארו נמוכות יחסית ליכולת בשוק הפרטי) ועם העדר אפשרות לקידום, חוקרים ישראלים מחויבים לצאת לחו"ל כדי להתפרנס, כי בישראל אין מספיק תקנים. מי שנותר בארץ עושה זאת למרות המצב, ולא בזכותו, ושום תוכנית לא תשפר אותו. אם ארלוזורוב רוצה לחזור ולשפר את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, ראוי שתעשה זאת על ידי שינוי דעת הקהל לקידום האקדמיה, ולהמשך החירות האקדמית.

[פורסם במקור בעבודה שחורה]

http://www.blacklabor.org/?p=18252

14 תגובות ל-“מירב ארלוזורוב וקונספציית האקדמיה השגויה

  1. "חירות אקדמית"?
    החירות האקדמית הבסיסית ביותר היא החירות ללמוד איפה שאתה רוצה ללמוד,
    לפתוח אוניברסיטה ללא "רשות" המועצה להשכלה גבוהה,
    וללא כפיית תשלום על אנשים שאין להם שום רצון ללמוד באוניברסיטה שלך.

    אם אני לא לומד באוניברסיטת תל אביב, אין שום סיבה שאני אשלם משכורת למרצים באוניברסיטת תל אביב דרך כספי המיסים שלי.
    אם אני רוצה לפתוח אוניברסיטה פרטית ולחלק תעודות, אין שום סיבה שאני אצטרך לבקש "רשות" ממדינת ישראל.

    מי שרוצה חירות אקדמית, צריך לשאוף להפרדה מלאה של אקדמיה ומדינה.
    ההפרדה הזאת חייבת להתחיל בראש ובראשונה תקציבית – שהרי בעל המאה הוא בעל הדעה. כשאקדמאים תלויים בפוליטיקאים בשביל לקבל את השכר שלהם, שלא יתפלאו שהאקדמיה הפכה פוליטית ורקובה.

  2. ולמי הזכות להחליט מה "המטרה של אוניברסיטה"?
    רק האוניברסיטה צריכה להיות זו שמגדירה לעצמה את המטרות שלה, ואיזה שירותים היא מספקת.

    אם אוניברסיטה רוצה ללמד, שתלמד.
    אם אוניברסיטה רוצה לחקור – שתחקור.
    אם אוניברסיטה רוצה לפרסם מאמרים – שתפרסם
    אם אוניברסיטה רוצה לפתח כלי נשק ופצצות אטום – שתפתח.

    אין הבדל בין אוניברסיטה לבין כל ישות אחרת, שבוחרת להקדיש זמן, אנשים, ומשאבים לכיוון דברים שהיא רוצה להצליח בהם וחושבת שהיא טובה בהם.

    עכשיו רק נשאלת השאלה, איך האוניברסיטה ממנמת את כל הדברים שהיא רוצה לעשות וחושבת שהיא עושה טוב.
    האם היא גובה תשלום מסטודנטים? האם היא גובה תשלום מחוקרים? האם היא גובה תשלום מאנשים תמורת מחקרים ספציפים? האם היא חיה מתרומות?

    כרגע, היא עסוקה בעיקר בגניבה דרך צד שלישי.
    יוסי מדימונה מעולם לא הכיר את החוקר התל אביבי שהוא משלם לו שכר.
    הוא לעולם לא יחלה במחלה שאותו חוקר חוקר,
    הוא לעולם לא יצטרך טיפול נפשי בעבור הפרעת הנפש האיזוטרית שהפרופסור לפסיכולוגיה כותב עליו מאמר.
    ובכל זאת, יוסי מדימונה יצטרך לשלם עבור זה.
    הוא יעשה זאת כל פעם שהוא הולך לסופר, כל פעם שהוא נכנס לאוטו ונוסע למקום עבודה שלו, כל פעם שהוא מדליק את האור בבית, או כל פעם שהוא מעשן סיגריה.
    בסוף כל חודש, מדינת ישראל תקח חלק לא מבוטל מהשכר שלו לטובת "מס הכנסה". כן, חלק מה יחזור אליו בתשתיות, חלק מזה ילך לבטחון שלו. אבל חלק מזה, גם ילך לשכר של אותו פרופסור תל אביבי, או לשכר הלימוד של אותו רמת גני שמעולם לא פגש.

    כדי שהאוניברסיטה תשיג את הכסף הזה מיוסי, היא זקוקה לשירותים של העולם התחתון. עבריינים אלימים שהולכים מבית לבית וגובים דמי פרוטקציה, לוקחים נתח נכבד לעצמם, ונותנים חלק מזה לאוניברסיטה.

    אי אפשר לדבר על חופש אקדמי, בין אם זה במאמרים, במחקרים, או בתכני ההוראה, כשהקיום שלך תלוי בעולם התחתון. יכול להיות שתצונזר על ידם, יכול להיות שתבצע צנזור עצמי. יכול להיות שתמנע מלהעסיק מרצים שיעצבנו את האנשים שמביאים לך את הכסף.
    אבל מה שבטוח – מי שרוצה "חופש אקדמי", חייב קודם כל לדאוג שהכסף שלו לא יגיע מהעולם התחתון, אלא מאנשים שמוכנים לשלם מרצונם החופשי.

  3. לא הבנתי דניאל, אתה מעדיף את המצב באמריקה היכן שרק בעלי אמצעים יכולים לקבל תואר ראוי?

    בכל מקרה מה הבעיה בתקצוב ממשלתי?
    יכול להיות שאתה צודק וכל מוסד צריך לבחור מה הוא רוצה לעשות ולקבל תקציב בהתאם, אבל גם לממשלה יש זכות בתור מחלק התקציבים לומר שכדי לקבל תקציב עליכם לעמוד בתנאי א' ב' ג'….
    ובאשר למוסדות לימוד ומחקר שלא מקבלים תקציב ממשלתי- אז יש כאלו!

  4. יוסי, האקדמיה בארה"ב לא יותר חופשית מאשר בארץ.
    סבסודים ממשלתיים, הלוואות מהמדינה ואוניברסיטאות ממשלתיות – כולן מובילות לעלויות אדירות של לימודים. תוסיף לזה מענקים ממשלתיים אדירים לתחומי מחקר, ואתה לא רחוק מהמצב שיש לנו בארץ.
    גם מנטליות של "כל אדם מבוגר צריך לעשות תואר" מובילה אחוז ניכר מהצעירים שם להוציא תואר למדעי הכלום.
    90% מהתארים הם לא "תארים ראויים". אבל זה לא שונה מהמצב בארץ.
    ראיינתי מספיק מהנדסי חשמל עם ציונים מעולים, שלא ידעו לפתור בעיות הנדסיות פשוטות. ילדים בני 17 לעומת זאת שקוראים קצת slashdot ומרכיבים את המחשבים שלהם לבד בבית, ידעו לענות על השאלות שלי בדרכים שלא חשבתי אפילו.

    "תואר" איננו מטרה. השכלה ורכישת כישורים הם המטרה. אוניברסיטה היא רק דרך אחת להשיג את המטרה הזו. דווקא בעידן שבו אפשר לצפות בהרצאות באינטרנט, לקרוא ספרים שהזמנת מאמזון על קינדל שעלה לך פחות מקורס באוניברסיטה, ולעקוב אחרי בלוגים של מרצים מובילים מכל העולם, התואר הולך ופוחת כאמצעי אמיתי לרכישת השכלה.

    יהונתן כתב פה לפני הרבה זמן על איך תואר מישיבה יוניברסיטי, אחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב, לא מוכר בארץ על ידי משרד החינוך.
    זה מה שקורה כשנותנים לפוליטיקאים לפקח על אקדמיה ולתקצב אותה.

    הבעיה היא כמובן לא העובדה שהממשלה היא "מחלק תקציב".
    אני בטוח שאם טורקיה למשל הייתה תורמת ראשית לפקולטה למדעי החברה באונ' ת"א, לא היינו שומעים על השואה הארמנית בכותלי האוניברסיטה.
    הבעיה היא המקור של התקציבים. מלכתחילה סטודנטים שהולכים ללמוד באוניברסיטת תל אביב מגיעים ממעמד סוציו אקונומי גבוה.
    מלכתחילה מרצים וחוקרים באוניברסיטת תל אביב חיים חיי נוחות על פרישמן פינת בוגרשוב, או בצמוד קרקע ברמת השרון.

    יוסי, שאחרי צבא היה צריך ללכת לעבוד כדי לעזור לפרנס את המשפחה שלו, לא יהנה מהסבסוד של אוניברסיטת תל אביב. יותר מזה – הוא ישלם מיסים על השכר שלו – מיסים שילכו לסבסוד אוניברסיטת תל אביב.

    הפתרון שלי ברור ופשוט.
    להפריד אקדמיה ומדינה. בדיוק כמו שצריך להפריד דת ומדינה.
    בלי פיקוח ממשלתי על האקדמיה, בלי סבסוד ממשלתי לאקדמיה, ובלי תנאים ממשלתיים של "רק אם למדת באוניברסיטה X, מותר לך לעשות Y וZ"

  5. אני עדיין לא בטוח שאני מבין אותך.
    קודם לגבי הפיקוח "רק אם למדת באוניברסיטה X, מותר לך לעשות Y וZ"- על מה בדיוק אתה מדבר?
    עד כמה שידוע לי, המשמעות היחידה בהכרה של משרד החינוך לתואר אקדמי כלשהו היא לצורך העלאת שכר לעובדים במגזר הציבורי. יש למשרד החינוך זכות בדיוק כמו לכל מעסיק פרטי.
    חוץ מזה, לא יודע לגבי ישיבה U, אבל בהחלט לא נראה לי שלתואר מטעם אוניברסיטת-שקר כלשהו- במולדובה, יש הרבה משמעות…

    בכל מקרה איך בדיוק סבסוד מייקר השכלה?
    אתה יכול להביא דוגמאות למקומות בלי סבסוד ואיך זה פועל שם?
    אז הבעיה העיקרית שלך היא עם סבסוד לצורך לימודים? ז"א שאר המטרות (כגון מחקר) זה בסדר?
    ואני מבין שמה שמפריע לך זה חוסר צדק חברתי. שסטודנט עשיר מאוניברסיטת תל אביב משלם את אותם 13 אלף שמשלם סטודנט מבן גוריון או סטודנט מתל-חי (זו מכללה אקדמית מסובסדת נכון?)

  6. יוסי,
    בוא נניח שאני פסיכיאטר שלמד בישיבה U.
    אוניברסיטה פרטית יוקרתית, שוכנת בניו יורק, וקיימת כבר 100 ומשהו שנה.
    אוניברסיטה שמדורגת בין 400 הטובות בעולם, ובין 50 הטובות בארה"ב.
    אוניברסיטה יהודית, שאפילו שולחת את הסטודנטים שלה ללמוד בקמפוס שלה בארץ.
    שום בית חולים ממשלתי או קופת חולים לא יעסיקו אותך כפסכיאטר, אלא אם כן מדינת ישראל מכירה לך בתואר.
    ומאחר שאנחנו חיים במדינה שבה אין שירותי בריאות פרטיים, ושירותי הבריאות הממלכתיים הם חובה דרך מס בריאות – למעשה מדינת ישראל אוסרת עליך לעבוד במקצוע שלך.

    סבסוד מייקר השכלה, כי הוא דוחף הרבה מאוד אנשים לרכוש השכלה בדרך שהיא לאו דווקא הדרך הנכונה עבורם.
    ביום יום, אנחנו נדרשים לקבל החלטות כלכליות עצמאיות. האם אני מוכן להקריב 3 שנים מהחיים שלי כדי ללמוד באוניברסיטה, או שאני יוצא לעבוד ומתפרנס.
    האם אני באמת צריך ללכת עכשיו לאוניברסיטה בשביל להוציא תואר בספרות עברית, או שאני יכול לרדוף את הנושא כתחביב.
    ומה לגבי אנשים שבלאו הכי אין להם שום סיכוי להצליח בסביבה אקדמית?
    הסבסוד דוחף גם אותם לתוך כיתות הלימוד.
    במצב הזה, במקום שאוניברסיטאות יצטרכו להתחרות על תלמידים, להוריד עלויות ולייצר תכניות שימשכו סטודנטים – בנושאים שבאמת מעניינים את הסטודנטים ללמוד, הם יכולים לסמוך על הסבסוד הממשלתי שידחוף אותם ללמוד בכל מקרה, יהיה המחיר אשר יהיה.

    סבסוד למחקר גם הוא פסול. למחקר צריכה להיות מטרה. אם אני חוקר טכנולוגיה מסוימת – צריך להיות לקוח שמעוניין לקנות את הטכנולוגיה. אם אני חוקר תרופה מסוימת – צריך להיות לקוח שירוויח מהתרופה.
    את המחקר צריכים לממן חברות הייטק, חברות תרופות, וכל מי שמתמחה ביצירת ערך עבור לקוחות.
    לא משלם המיסים, בייחוד לא אם הוא לעולם לא ישמע על תוצאות המחקר, או ישתמש בתוצרים של המחקר.

    ממש לא מפריע לי "חוסר צדק חברתי". מפריע לי גזל וגניבה בחסות החוק.
    מפריע לי שתואר עולה 25 אלף שקל, אבל סטודנט בתל אביב ישלם 13 אלף שקל, כי שאר הכסף שהוא צריך נלקח בכוח מאזרח אחר שעובד קשה כדי להביא כסף הביתה.
    מפריע לי שאם יוסי מדימונה אף פעם לא ילמד באוניברסיטה, זה לא אומר שהוא לא ישלם לאוניברסיטאות ולמשכורות של הפרופסורים בתל אביב. רק שהוא לא יעשה את זה דרך שכר לימוד – הוא יעשה את זה דרך כספי המיסים שלו.

  7. , .
    , , " ", …
    , , ( ), " "!
    ?

    -" …"-
    ???
    , , , . ( ), ".

    ( ), 26 " ( ) ? , . , , .
    , - , ?…
    - , 50 ", , , -8 ?… ? , , ?

    , . ' , , , . ?

    -" …"-
    .
    , . . , . .

    , .
    , , .
    .

    , . . . . , . , " ".
    , , , . , . …
    " , . ( ) ( , ).

    - . ( . , -17 / (, ' , ). " ).

    , . . , , " " (" ), . .

    , , , , . .

    , , " ,

    -" " "…"-
    , . ( ;P)…
    , - .

    , , ? ( )…

    , .
    , 5000 " , 20 …

    , ? ? ? ? …

  8. {לא יודע מה התחרבש במערכת.
    טייק 2.}

    נו, כאן אתה מערב בכלל נושא אחר.
    קודם כל זה לא מדויק שאין בארץ שירותי רפואה פרטיים, אבל בכל מקרה גם אם הרוב הוא אכן ממשלתי, אז הממשלה כמעסיק יכולה לבחור שבוגר אונירסיטת "מדפיסים תעודות לכל דיכפין", הוא לא מישהו שהיא מעוניינת להעסיק…
    אגב, אני אלך יותר רחוק, גם אם למשרד החינוך הייתה זכות וטו על כל מקצוע שדורש רשיון בארץ (וזה לא המצב), גם את זה ניתן להכניס תחת הקטגוריה "סיבות לרישוי מקצועות מסויימים"!
    אני צריך להסביר מה הסיבות הללו?

    -"סבסוד מייקר השכלה…"-
    ???
    אמממ, אמרת כל כך הרבה דברים שאני לא מסכים איתם בפסקה אחת, שכרגע אני קצת בהלם משתק, מוצף רגשות ולא יודע מאיפה להתחיל. נראה לי שאני לא אספיק עכשיו (צריך ללכת), אז נחזור לזה אח"כ.

    רק נקודה מהירה אחת(שלא נגעה בנימי רגש), אם כך מדוע סטודנט במכללה פרטית משלם 26 אלף ש"ח (נדמה לי) בשנה? כל מה שאתה אומר זה נחמד ויפה, אבל בפועל כששוק נשאר לא מפוקח אז בסופו של דבר הוא מתייצב ברמה המקסימלית שהצרכן מוכן לשלם. ועבור תואר, כמו שאמריקה מוכיחה, אנשים מוכנים לשלם והרבה.
    נו טוב, עוד נקודה- אתה אמרת בעצמך שתואר היא הדרך הפשוטה ביותר להשכלה, אני מניח שאתה אומר שגם ככה יש לנו יותר מדי משכילים וזה בסדר אם נצמצם אותם?…
    ומשהו אחרון בנתיים- תן לי להבין, אתה אומר שאם ניקח תואר שעולה 50 אלף ש"ח, נבטל את הסבסוד, ונוריד את כמות הלקוחות, האוניברסיטאות יתייעלו בצורה כזו שתואר יעלה בעצם פחות מ-8 אלף תוך שהסטודנט יקבל את אותה רמת שירותים ולימוד שהוא מקבל היום?… אתה באמת מאמין לפלט מקשיך? למה שבכלל, במקרה האוטופי ביותר, שכר הלימוד ירד ביותר ממה שהוא היום?

    אה, ובדקתי באינטרנט על סבסוד ממשלתי לסטודנטים באמריקה ולא מצאתי על מה אתה מדבר. למעט מספר קולג'ים של המדינה, שתואר בהם, אינו תואר נחשב מאוד, שאר הסטודנטים מסתדרים בכוחות עצמם. או שאתה מדבר על הלוואות?

    -"סבסוד למחקר גם הוא פסול…"-
    מספר בעיות.
    קודם כל, זה עניין של גישה ולא איזו אמת אבסולוטית. אני למשל ממש לא מסכים איתך. גם מחקר לצורך הרחבת בסיס ידע הוא חשוב ביותר, שלא לדבר על כל הטכנולוגיות והחברות שנוצרו כתוצאה ממחקרים כאלו. אתה לא תמיד יכול לדעת מה יצא וכיצד משהו יועיל או ישפיע בעתיד.

    כשאתה משאיר את המחקר רק לבעלי קבוצות אינטרסים, אז אתה גם נותן להם השפעה גדולה מאוד.
    מחקרים מוזמנים, אלו מחקרים מאוד בעייתיים, ואתה מציע להשאיר רק אותם לציבור.
    רק את אותם המחקרים של החברה הסלולרית שמראים על חוסר השפעתה של קרינה על בריאות האדם ולא יצירת מחקרים אחרים המעידים אחרת.

    ובאשר לגילוי טכנולוגיות חדשות, אז לא כל טכנולוגיה משתלמת כלכלית. למשל גילוי מרפא למחלה נדירה שכמעט ואף אחד לא חולה בה. אז אתה יכול להגיד שאם זה לא משתלם כלכלית אז גם לציבור אין צורך להשקיע באנשים אלו. אז זו באמת גישה אחת. אכן נתינת עזרה לאחר, היא לא כלכלית. מה שכן, עדיין תקף הטיעון של "כל ידע מקדם את המדע ובעל סבירות גבוהה להתברר כאבן בסיס של הדבר המסחרי הבא".
    או למשל מחקר על צמחי מרפא, דיקור סיני או שיטות ריפוי טבעיות אחרות, שהם מחקרים שאף חברה מסחרית לא הייתה יכול להרוויח מהם כסף, לא היו קיימים. מחקרים שהתועלת לציבור עצומה, אבל אף גורם מרוכז לא מרוויח מהם באופן ישיר. מחקרים אקולוגיים ועוד…
    אם המחקר היה נעשה רק ע"י חברות מסחריות, אז היינו חיים בעולם אחר לגמרי ממה שאנו חיים בו. והרבה דיסציפלינות אקדמיות (בעלות השפעה על האנושות) בכלל לא היו קיימות (ואני לא מדבר רק על דברים שאתה מחשיב נחותים כמו סוציולוגיה או פסיכולוגיה, גם פיזיקה תאורטית).

    האפשרות שהשוק חוקר את מה שמעניין אותו ומה שיביא רווח אישי לבעליו- כבר קיימת. האקדמיות נותנות רק עוד ידע (ואם כבר אז הפוך מקור הידע העיקרי הוא לא בשוק הפרטי. למעשה, ההבדל בין המאה ה-17 לתקופתנו הנוכחית נעשה בעיקר בעזרת מחקר אקדמי/כספים ציבוריים (ולא, אני לא מתעלם מגאדג'טים כמו הנורה או הטלפון, שאגב גם הם מבוססים על מצבור ידע קודם). אני מניח שאתה מציע לבטל גם את נאס"א או מכון וולקני).

    שנית, כשאתה מפקיר את מצבור הידע האנושי לשוק. אז אתה מכיל עליו את התכונות של השוק שבהם החזק שולט. טכנולוגיות וידע שכבר גילו, יהוי שייכות באופן מוחלט לבעליהן וינוצלו למיקסום האינטסרס של החברה שחקרה אותם, בין אם ע"י פתיחתם ובין אם ע"י גניזתם (ע"ע חברות נפט באמריקה), והאינטרס הוא רווח ישיר. בעוד שאצל האקדמיה האינטרסים משתנים ולא מעט פעמים הידע משוחרר לציבור.

    שלישית, כשאתה משקיע כספים במחקר, אתה יוצר סביבה ותרבות ארץ אינטלקטואלית תוססת, חממת גידול למוחות והחזקה בהם, מקום פריוני שממנו יש נדידה מתמדת לעבר השוק הפרטי ובחזרה. זו מעין תגובת שרשרת שמגדילה את השוק הפרטי בכל מקרה.

    ולבסוף רביעית, נו באמת, השקעה ממשלתית במו"פ נחוצה ביותר כדי למצב ארץ כלשהי כארץ עתירת ידע, את התח

    -"ממש לא מפריע לי "חוסר צדק חברתי"…"-
    טוב, זה כבר דיון אחר על מהות של מיסים. אני זוכר שהתחלנו כזה (ואז אתה הפסקת ;P)…
    בכל אופן אז כן, כמו שאמרתי כמה הודעות מעל- אתה מעדיף מצב שבו רק בעלי אמצעים יכולים להשיג תואר.

    ובנוגע למהות ולסיבה של המדיניות הממשלתית הזו, חשבת אולי שזה אינטרס של המדינה לספק השכלה לכמה שיותר אזרחים, ולגדל כמה שיותר מוחות בארץ? (ראה את תשובותי לפיסקה הקודמת)…

    אגב, רוב הסיכויים שהילדים של יוסי מדימונה כן יוציאו תואר כלשהו.
    ויש לי תחושה שיוסי מדימונה הוא בעצם אבנר מתל אביב, שכן יוסי שמתשתכר שכר של 5000 ש"ח משלם מעט מאוד מיסים שהולכים לאוניברסיטאות ובכסף הזה לא היה מצליח לחסוך לבניו לימודים גבוהים, בניגוד לאבנר שמרוויח 20 אלף ושחלק מכספיו מועברים למימון הלימוד של ילדיו של יוסי…

    ובכלל, למה שלא נבטל בתי ספר? תשתיות? עזרה ויעוץ לעסקים קטנים? חממות טכנולוגיות? ועוד…

  9. דניאל – אתה באמת נגד מחקר בסיסי ? זו לא בדיחה ? (אני כל כך בשוק שאני שובר את הטאבו של עצמי להגיב רק על המאגר הביומטרי) למקרה שאתה רציני, אני מציע לך לבדוק (סתם דוגמא מאוד בוטה) את פרק הזמן שחלף מפריצות הדרך התיאורטיות והנסיוניות הראשונות בתורת הקוונטים, ועד היישום הבאמת רווחי הראשון (מוליכים ומחצה). אתה באמת חושב שזו עבודה לילדים שקוראים slashdot ? עוד דוגמאות: מבנה הDNA (כל המולקלות האורגניות מיצרות כיום ע"י DNA injection לחידקים), ECC/HECC (העבודות התיאורטיות על עקומים אליפטיים החלו בסוף המאה ה18). יחסות כללית (תיקונים יחסותיים ל GPS – שבלעדיהם הצערכת היתה חסרת תועלת). אני יכול להמשיך על פני כמה עמודים אם אתה מעונין.

  10. אני לחלוטין תומך במחקר. אני רק חושב שכמו כל דבר – המחקר צריך להיות ממומן שלא על ידי גזל וגניבה. גם מעבדים של אינטל לא נבנו על ידי ילדים שקוראים סלאשדוט, ואינטל שפכה סכומים אדירים על מחקר. גם האלגוריתמים של גוגל לא נבנו על ידי ילדים שקוראים סלאשדוט.

    מחקר זה חשוב – וכל עוד הוא ממומן על ידי האנשים שמעוניינים במחקר (ולא על ידי גוף שלוקח את הכסף בכוח מאנשים אחרים) – אני תומך נלהב.

  11. דניאל – אני שמח שאנחנו מסכימים שהעולם לא מתוכנן ע"י script kidies. כענין עובדתי, החברה היחידה בהיסטוריה שביצעה מחקר בסיסי בעל חשיבות היתה בל בימי המונופול שלה. אינטל מבצעת מחקר מצוין לטווח של כמה שנים קדימה, אבל מעולם לא ניסתה לבצע מחקר בסיסי (לקרא למה שגוגל עושים מחקר בסיסי זה עוד יותר מגוחך). מחקר בסיסי לא מתעסק עם "בא נקטין טרזיסטורים / בא נאיץ את השעון / בא נוסיף עוד ליבה", אלא עם "מה זה פרוטון". אתה באמת חושב שניתן להקטין טרנזיסטורים בלי לבנות אותם קודם, או לבנות אותם בלי שתהיה תורת הקוונטים ? למה שחברה תעשייתית תירצה לפתח ולאמת את תורת הקוונטים בתחילת המאה ה20 – או את משואות מקסוול במאה ה19 ? כי הם ינחשו ש 50 עד 100 שנה אח"כ יהיו טלויזיות ומחשבים ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *