חומי נגד משרד החינוך

0.
איפשהוא באוגוסט 2009 פסק בית המשפט כי חומי, עבריין שהורשע בגניבה, ישלח לבית הסהר; על מנת ליתן לו מספר ימים להתארגן, קבע כי בעוד מספר ימים עליו להחל בריצוי ענשו. אלא שחומי לא הגיע למזכירות בית המשפט על מנת להתחיל בריצוי העונש. חומי ישב בבית ולא הסכים ללכת. המדינה החליטה שאין היא יכולה לאפשר לחומי לשבת בביתו ולא במאסר, וביקשה מבית המשפט שיורה עליו לבוא למאסר (שוב), בית המשפט פסק על חומי קנס של 5,000 ש"ח על כל יום שלא יתייצב למאסר. אלא מה? היום, כמעט שנה אחרי גזר הדין, וכשחומי יושב בבית, מציע חומי לבית המשפט פשרה, ובית המשפט מציע למדינה לקבל את הפשרה, לפיה חומי לא ישב בכלא.

1.
נשמע מוזר? וובכן, ביום 06.08.2009 פסק בית המשפט העליון בבג"צ 1067/08 יואב ללום נ' משרד החינוך. העתירה, שהוגשה על ידי ללום, נועדה לחסל את האפליה הגזעית-עדתית בבית הספר לבנות ביישוב עמנואל בין בנות ממוצא מזרחי למוצא אשכנזי. בית המשפט פסק כי "זכותן של קהילות לקיים מסגרות חינוכיות התואמות את תפיסת עולמן הוכרה בדין, אולם, מוסדות אלו כפופים לדרישות מינימום שהמדינה קובעת, בכפוף לכיבוד זכויות אדם וחירויות יסוד, [וזאת] כדי לממש אפשרות של כל פרט להשתתף בפועל בחיי החברה". בעקבות החלטה זו לא קרה דבר (ואכן, לא אחת מדינת ישראל לא מצייתת לחוק ולפסיקות בג"צ) ולכן ללום פנה בשנית לבית המשפט וזה הוציא צו על פי פקודת בזיון בית משפט המחייב את מוסד החינוך לשלם קנס על כל יום שבו האפליה נמשכת (החלטת בג"צ בנושא פקודת בזיון בית משפט).

2.
הטענה הנגדית של בית הספר היתה שאינו מפלה על סמך קריטריונים עדתיים, אלא על פי מידת הדתיות, ואותה טענה חזרה גם כעת כאשר טען בית הספר שהוא לא מפלה. אולם, אותם קריטריונים היו כאלה אשר למעט גון צבע העור דנו במוצא מבלי לומר מוצא. אכן, דרישות כמו העדר טלויזיה ואינטרנט בבית היו חלק מהקריטריונים, אבל ברור שאם תשים מולי שני אנשים, אוכל תמיד לנסח קריטריונים שיעבירו אחד מהם ולא את השני.

3.
היום, במסגרת הדיון שנערך בבג"צ בנושא אכיפת פסק הדין, "הציע" כב' השופט אדמונד לוי, פשרה. במסגרת אותה פשרה, ינסה משרד החינוך לגבש קריטריונים אובייקטיבים למידת הדתיות. בהצעת השופט לוי יש פגיעה ממשית בשלטון החוק שמגשימה את ההסתה שהיתה בשנים האחרונות נגד בית המשפט העליון ובעד זילותו. חוסר הכבוד לבית המשפט, להחלטותיו, מתחיל מלמעלה, אבל יחלחל גם לבתי משפט דלמטה, ואם בית ספר חרדי לא מציית לחוק המדינה, מה ימנע מגנב לא לציית לאותו החוק?

15 תגובות ל-“חומי נגד משרד החינוך

  1. יכול להיות שאתה צודק, אבל על שום מה החלטת שהטענות הדתיות הן טענות מופרכות?
    תתפלא יהונתן, אבל לקבוצות שונות יש גם מאפיינים התנהגותיים שונים.

    ובכלל לפי מה שהבנתי דווקא הבה"ס שמע לשופטים, זה ההורים שהוציאו את ילדיהם מהכיתות. אז מה אתה עכשיו רוצה להכריח אדם להתרועע עם אדם אחר?

  2. סימן שאלה,

    תראה. אם ההורים לא רוצי לשלוח את הילדים שלהם, אין בעיה, שלא ישלחו. אבל במקרה כזה הם מפרים את הוראות חוק חינוך חובה שמחייב אותם לשלוח את הילדים. כעקרון, הם לא ממש יכולים לא לשלוח ילדים, ובית הספר לא יכול להתלות על זה כתירוץ לאפליה.

  3. לפי מה שהבנתי ההורים הוציאו את הילדים מהכיתות והקימו כיתות אלטרנטיביות.
    מה בדיוק בה"ס היה יכול לעשות?

    בכל מקרה לעניין האפליה, על שום מה קבעת שטענות בה"ס מופרכות?
    אני למשל בחיים לא הייתי רוצה שילדי ילמד עם נוצרים ויושפע מהם. זו אגב, אחת הסיבות שיהדות אמריקה נעלמת. אז מה? אסור לי לפתוח בה"ס רק למשפחות ששומרות מצוות?

  4. מותר לך להקים בית ספר יהודי, אבל הוא לא יכול להיות ליהודים בלבד.

    בדיוק מאותן סיבות, אתה יכול להקים כיתות, אבל לצורך זה צריך את אישור משרד החינוך ואת התקציב שלו.

  5. א. בסעיף זה כתבתי תשובה קצת ארוכה, אבל החלטתי למחוק אותה ולהמעיט במילים כיוון שאני רואה שאתה משתמש בהן כדי לנתב את השיחה הצידה ולא עונה על השאלה הראשית.
    אתה צודק שניתן להסוות מניע א' במניע ב'. את זה עושים גם באי קבלה לעבודה. השאלה היא ,אם מקובל עליך מניע א', כיצד אתה יודע שמדובר בהסוואה?

    ב. 1) לא הבנתי כיצד התשובה שלך קשורה לבה"ס, שהרי הוא עומד למשפט.
    2) בקשר להורים, עם כל הכבוד, אף אחד לא יגיד לי כיצד לחנך את הילד שלי ולאן לשלוח אותו.
    3) התביעה הייתה דווקא נגד משרד החינוך, סימן שהוא אישר את זה, לא?
    4) נו, היה לי לי עוד משהו ששכחתי בזמן השיכתוב של סעיף א'…

  6. אתה צודק שניתן להסוות מניע א' במניע ב'. את זה עושים גם באי קבלה לעבודה. השאלה היא ,אם מקובל עליך מניע א', כיצד אתה יודע שמדובר בהסוואה?

    אני לא מבין את השאלה. אם מניע מקובל זה לא קריטי.

    1. התשובה אומרת: בית הספר לא יכול להקים כיתות בלי הסכמה של משרד החינוך.

    2. דווקא כן, לפחות בישראל, כמו שיגידו לך שאסור לך לצרוך חומרים מסוימים.

    3. משרד החינוך צריך לאכוף את החוק, ולכן תבעו אותו. הוא הסכים עם העותרים, בגדול.

    4. כשתזכר אני כנראה אהיה כאן.

  7. אם יש בית ספר אלטרנטיבי, ויש בית ספר שדורש דברים סבירים לחלוטין (אתה באמת לא מבין מה הבעיה בטלוויזיה ואינטרנט???), אם ניקח בחשבון ש:
    1. כן מכניסים בנות מגזע שונה (30% זו כמות לא מבוטלת), ולא דוחים אותם בלך ושוב, הדרישות מוגדרות.
    2. בית ספר זה מוסד חינוך, כשלמוסד חינוך לא מקבלים מסיבות חינוכית, זה ממש הגיוני.
    בית המשפט באמת זגזג, אבל הטעות, לדעתי, הייתה בהחלטה הראשונה, לא בשניה.

    נ.ב. אם ההפרדה הזו אינה חוקית, אז פשוט צריך לעדכן את החוק.
    הפרדה בין בנים לבנות, זה כן חוקי? אם כן, למה?

  8. א. מדבריך אני הבנתי שמבחינתך זה בסדר אם ישנה הפרדה על בסיס ערכי/תרבותי/התנהגותי/ אמוני. אם אני רוצה לספק מסגרת חינוכית לילדים שתחברת אותם לתרבות מסוימת, מותר לי להרחיק אותם מאלמנטים שמפיצים תרבות אחרת משלי.
    זהו מניע א'.
    אתה בא ומאשים את בית הספר בכך שהוא סימן ילדים שכל ההבדל בינם לבין ילדים אחרים- הוא צבע עורם, ולפיכך החליט להיטפל לאותם ילדים ולהפרידם תוך מציאת תרוצים שאופן רגיל אצל ילד אחר הוא היה מתעלם.
    זהו מניע ב'.

    אם מקרה א' מותר ומקרה ב' אסור, כיצד אתה יודע שמדובר במקרה ב' ודוחה את טענת החרדים על מקרה א'?
    הפרדה של חילונים ודתיים זו גם אפליה?

    זהו, זו הייתה השאלה הראשית שלי, השאר היה הערת אגב.

    ב. 1+3) תכף אני אענה, רק שתי שאלות קטנות, אתה בטוח שזה היה בה"ס שלימד בכיתות האלטרנטיביות שההורים הקימו? ואתה בטוח שבה"ס נהנה מתקציב החינוך?

    2) בעניין הסמים, עד כמה שידוע לי אסורה רק ההחזקה, לא השימוש. אבל כן, גם חוקי הסמים הם שערורייתיים.
    בעניין החינוך, בישראל יש את האופציה לחינוך ביתי ואני די בטוח שאין שם שום דרישות סף (למעט להראות תכנית לימודים *כלשהי*).
    בכל מקרה גם אם היה חוק שאומר כיצד עלי לחנך את ילדי, אז ההקבלה היותר מתאימה מאשר חוק הסמים הוא חוק שמורה לי להחזיק דעות פוליטיות מסוימות. כשיחוקק חוק כזה גם אז תשתמש בטיעון הזה…

  9. פתחתי את הדף הזה לפני שSRO הגיב ולכן לא ראיתי את דבריו.
    כן, תוסיף גם את הנקודות שלו.

  10. למרות שאין מגזר בימינו שלא חוטא בשנאת האחר [גם בלוג זה מנוי על כך בתוך שאר ישראל] אני חייב לציין שבתור אחד שהיה ב-2 העולמות כי הגזענות על סמך המוצא היא מושרשת בעולם החרדי בצורה קשה.
    הבעיה היא שחלק מהכללים הלגיטימיים לחלוטין מהווים מסווה לגזענות נגד מגזר מסויים ואני מסכים לחלוטין עם האמרה "אבל ברור שאם תשים מולי שני אנשים, אוכל תמיד לנסח קריטריונים שיעבירו אחד מהם ולא את השני" וזה נכון במיוחד למוסדות החינוך האלו.
    אני לא רוצה לייגע אתכם בנעשה ברקב של החברה החרדית בנושא הגזענות [מי שרוצה יכול לקרוא בפורומים חרדיים] אבל התופעה קשה ומצערת ביותר,
    מצערת במיוחד כאשר היא יוצאת מאלו המצווים על "ואהבת לרעך כמוך" ובמיוחד בימי ספירת העומר שתלמידי רבי עקיבא מתו על שלא נהגו כבוד אחד בשני.

    בדבר אחד יונתן וה"חרדים לדבר ה'" יכולים להיות בטוחים זה שמתוך השנאה והמחלוקת כולנו נצא מופסדים.

    "מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור… אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, אלא ע"י שהיו בהם דלטורין היו נופלין..
    אבל דורו של אחאב כלן עובדי עבודת כוכבים היו וע"י שלא היו בהן דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין"…
    (ויקרא רבה פכ"ו, ל"ב)

    האחדות בינינו חשובה לקיומנו.

  11. Sro,

    אני לא חושב שהסיבה שלא הכניסו היא חינוכית, אני חושב ששירות ציבורי כמו חינוך צריך תמיד להנתן לכל מי שרוצה. אם התלמידות היו נכשלות במבחנים, אז היה על מה לדבר.

    לגבי ההפרדה בין בנים לבנות, אני חושב שהיא אינה חוקית, ואם אחד ההורים היה רוצה לשלוח את בנו הזכר ללימודים, בית הספר כנראה לא היה מצליח לעמוד בסירוב במבחן בג"צ (וראה את בג"צ אליס מילר).

    סימן שאלה,

    הפרדה היא לא בסדר, אם אתה רוצה לספק מערכת חינוכית אתה לא יכול להפריד אותם מאנשים אחרים, אלא רק לקבוע את מסגרת החינוך.

  12. יהונתן, תגיד מה שאתה רוצה, אבל דבר אחד לא תוכל להכחיש.
    ההפרדה אינה על רקע עדתי.
    עובדה: יש כ-30% בנות אשכנזיות שלא התקבלו למגמה החסידית, ומאידך, כ-30% בנות מעדות המזרח שכן התקבלו למגמה החסידית.
    אלו העובדות. אבל ממתי התשקורת החילונית נותנת לעובדות לבלבל אותה?

  13. "הפרדה היא לא בסדר".
    אתה רציני?

    אתה רוצה לומר שאסור לי לפתוח מסגרת חינוכית שתקבל אליה רק אנשים בעלי קרטריונים מסוימים? ז"א רק אנשים ששומרים מצוות באופן מסוים, רק אנשים שמכירים בסמכותם של רבנים מסוימים ושוללים רבנים אחרים, רק אנשים שבבית שלהם ישנו סדר מסוים וחפצים מסוימים (והיעדר חפצים אחרים), רק אנשים שההורים שלהם מקיימים פולחן מוסים ושהם מחנכים את ילדיהם לקיים בדיוק את אותו פולחן…וכו'…

    שהרי זו מהות ההפרדה. כיוון שאתה יכול לומר שבאותו בית ספר הוקמו 2 מסגרות חינוכיות (2 בתי ספר באותו בניין). או שלטעמך לכל הנהלה מותר לנהל רק מסגרת חינוכית אחת?

    אני לא בטוח אם אתה מיתמם, מצטבע, או באמת מאמין במה שאתה אומר…

  14. דווקא הפרדה על בסיס מין במוסדות חינוך כנראה כן תעמוד במבחן בג"צ, ולו מהטעם שניתן להצביע על הבדלים רלוונטים (שאישית אני לא מסכימה איתם, אבל זה לא רלוונטי) להבדיל משירות נשים בחיל האוויר. בבג"צ מילר צה"ל לא הצליח להצביע על הבדלים רלוונטים שדורשים הפרדה (וליתר דיוק – מניעת כניסת נשים לתחום) בכל הקשור לטיס. הבדלים רלוונטים כן יכולים להיות, למשל, כשמדובר ביחידות החי"ר (בהן עד היום לא משרתות נשים כלוחמות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *