0.
מזה כשנה כלי התחבורה העיקרי שלי הוא אפניים. הסיבה לכך היא תועלתנית נטו: עלות אחזקת האפניים, לעומת כל כלי תחבורה אחר, גדולה בהרבה. המהירות בה אני מצליח להגיע ממקום למקום בעיר (ואף מחוצה לה) גדולה יותר, וההרגשה בסופו של דבר טובה. אלא שלנסיעה על אפניים יש מחיר; יחד עם המעבר לאיזור שדרות רוטשילד התחלתי גם לקחת את שלג, הכלבה שלנו, לטיולים על השדרה. במסגרת הקמפיין החדש של העירייה: "שבילי האופניים הם לרוכבים בלבד" החליטה העירייה, בניצוחו של רון חולדאי להסיט את רוכבי האפניים נגד הולכי הרגל, במקום נגד כלי הרכב.
1.
בתור רוכב אפניים, כמעט שמעולם לא הפריעו לי הולכי רגל, אף כשהם עומדים על שבילים באבן-גבירול; כלי-הרכב, לעומת זאת, עושים הכל כדי להרגי. לכן, תאונת הפגע-וברח בה נהרג שניאור חשין היתה צפויה; לא רק הנהג אשם אלא שרי התחבורה של מדינת ישראל לדורותיהם. ההעדפה והתכנון של כבישים ראשיים בצורה בה לא יהיה מקום להולכי רגל או רוכבי אפניים נועדה בצורה מובהקת לייצר העדפה של תחבורה פרטית. וגם כאלה לא חסרים, הולכי רגל נדרסים כל הזמן כאשר הם מנסים להתקדם בג'ונגל הבטון. הפתרון של המדינה היא לעטות על הולך הרגל שריון של מאות קילוגרמים, לזהם את האוויר ולפגוע באיכות החיים שלו.
2.
מדי פעם מגיע מחוקק כזה או אחר וטוען שהוא מנסה לסייע לרוכבים. כך היה עם חוק הקסדות של גלעד ארדן, שנראה כאילו הולך הוא להגן על בטיחות הרוכבים ולקדם את התחבורה האלטרנטיבית. אלא מה? מותו של שניאור חשין לא היה נמנע אם היה חובש קסדה, הרי רק לפני ארבעה חודשים התרחשה תאונה באותו המקום, והמחלף בנוי בצורה רעה.
3.
המדינה חייבת לקחת אחריות ולתקן את התשתיות הקריטיות האלה, תוך הבנה שרכיבה על אפניים עשויה לסייע עם פתרון בעיות כמו השמנת יתר, זיהום אוויר, פקקי תנועה וקטל בדרכים. הפחתה של כמות המכוניות על הכביש תסייע לכל אחת מבעיות אלה, ותציל לא מעט חיים.
אני מסכים, ביחוד עם ההסתה לעימות בין הולכי רגל לרוכבי אופניים. אגב, העובדה שאתה שם לב לעובדה שהולכי הרגל באבן גבירול עומדים על שביל האופניים מעידה על זה שגם אם אתה לא מתרגז על זה, אתה שם לב להפרעה. כמי שעובר מדי יום על אופניי באבן-גבירול, אני יודע שעד כמה שזה מפריע לי, זה מפריע הרבה יותר להולכי הרגל (וארשה לעצמי להפנות לפוסט שלי בעניין – http://bit.ly/askk7C).
והערה קטנה – נדמה לי שהתכוונת לכתוב שעלות ההחזקה של אופניים קטנה בהרבה מעלות ההחזקה של כל כלי רכב אחר.
אנחנו לא באמת מעניינים את נבחרי הציבור שלנו.
וגם אלו שאני נוטה להאמין שאכפת להם מרגישים שהם חלשים מדי מול המערכת ואין להם סיכוי.
יש צדיק בסדום בכל המערכה הזו וזוהי שלי יחימוביץ.
אם דעותיה הבטחוניות היו שונות הייתי שמח להצביע עבורה לראשות הממשלה.
יונתן,
איך אתה מסתדר עם נסיעות כלליות, בילויים,עם החברה שלך ועם דייטים לפני החברה?
גם אני משתמש באופניים כיוון שאני גר קרוב לאוניברסיטה, אבל אני נאלץ בכל זאת להחזיק רכב בשביל חיי החברה…
סימן שאלה,
לי אפילו אופניים אין, אבל עבור נסיעות כלליות (אני מניחה שאתה מתכוון אל ומהעבודה/הלימודים/רופא שיניים/העירייה?) ודייטים יש תחבורה ציבורית. למעט נסיעות בינעירוניות בצהרי שישי ועד למוצאי שבת, לפחות בתל אביב ובירושלים אפשר להסתדר מצוין בעזרת השילוב בין אוטובוסים למוניות (ולפחות במרכז ירושלים, על נתיביה המשתפצים תדיר, קל יותר עם מוניות מאשר עם מכונית פרטית).
לי ולחיי החברה שלי – שלום.
סימן שאלה,
קודם כל, לי אפילו אופניים אין, אבל עבור נסיעות כלליות (אני מניחה שאתה מתכוון אל ומהעבודה/הלימודים/רופא שיניים/העירייה?) ודייטים יש תחבורה ציבורית. למעט נסיעות בינעירוניות בצהרי שישי ועד למוצאי שבת, לפחות בתל אביב ובירושלים אפשר להסתדר מצוין בעזרת השילוב בין אוטובוסים למוניות (ולפחות במרכז ירושלים, על נתיביה המשתפצים תדיר, קל יותר עם מוניות מאשר עם מכונית פרטית). לי ולחיי החברה שלי – שלום.
מעבר לכך, גם שילוב בין מכונית לאופניים עדיין עדיף בהרבה על שימוש רק במכונית. אני לא מאמינה בגישת ה"להיות או לחדול". עצם העובדה שאתה מצמצם את השימוש ברכב פרטי בעשרים-שלושים-חמישים אחוז (ובהנתן התחב"צ הבעייתית בישראל, אני מניחה שיום אחד גם לי לא תהיה ברירה אלא לקנות מכונית) כבר משפרת את המצב. לא?
קלינגר, אולי תהיה ידידותי לסביבה ותמחק את התגובה הראשונה שלי? (וגם את זו, על הדרך) :)
:)
בתחבורה ציבורית השתמשתי מאז כיתה א', ואני עדיין משתמש כשאני יכול, הבעיה היא שאם למשל יש לך מספר סידורים, היא צורכת הרבה יותר זמן. היום כשהזמן כבר פחות חופשי אצלי- זו בעיה.
ושימוש תכוף במוניות הרבה יותר יקר מאחזקת רכב.
אבל דייטים וחיי חברה באוטובוס?!
טוב את בחורה, עליך לא מופעל אותו הלחץ. אבל מהנסיון שלי, על גבר שמגיע לקחת ומוביל אותך לתחנת האוטובוס…מסתכלים אחרת…
וגם במישור החברתי הלא רומנטי, אוטובוס די מגביל. בלילה למשל, או כשאתה עם עוד מישהו וצריך לנסוע לאנשהו…אנשים רגילים לנוחיות של המכונית, וזה לא נעים שכל הזמן אנשים אחרים צריכים להביא את האוטו… ויש עוד הגבלות.
אני מניח שיש תלות בחברה שאתה נמצא בה…ואני מקנא בך :(.
לגבי צמצום השימוש את צודקת אבל חלקית.
הבעיה עם כלי רכב, זה שכסף רב נעלם גם כשהם סתם עומדים בחניה.
לא אמרתי "שימוש תכוף" במוניות, אלא שילוב של מוניות עם אוטובוסים. אגב, אני לא בטוחה אם בהשוואה לעלויות החזקת רכב פרטי (כלומר, קניית הרכב, הוצאות שוטפות קבועות והוצאות בגין שימוש) שימוש תכוף במוניות אכן יוצא יותר יקר. כמובן שזה גם תלוי באורח החיים שלך – אני עבדתי ולמדתי וחייתי וגרתי בעיר, ולמעט נסיעות אקראיות במהלך השבוע (ואל ההורים בסופ"שים), רוב הנסיעות שלי היו עירוניות (וחלק ניכר מהן היו בכלל ברגל).
אגב, גם לעניין הזמן – בהתחשב בכמות הזמן שחברים שלי מבזבזים על חיפושי חנייה (בירושלים/תל אביב), לא בכל מקרה מכונית יוצאת יותר יעילה. שוב – זה תלוי מאד בסגנון החיים שלך.
זו כבר הפעם השנייה (נדמה לי) שאתה מתייחס לעובדה שאני אשה בתור הסיבה לכך שאני מרשה לעצמי להחזיק בפרקטיקה מסוימת. אז כמה הבהרות: (א) חיי חברה הם לא רק דייטים. כשאני קופצת לפאב בעיר עם חברים אני הולכת ברגל או תופסת מונית (כי מי בכלל רוצה להיות נהג תורן?), וכשאני נפגשת עם חברה בבית קפה אחרי הצהרים – אוטובוס. (ב) אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה ביקשתי מבחור שיבוא לאסוף אותי. בדרך כלל נפגשתי איתו במקום שקבענו ושנוח לשני הצדדים. אם לי אין רכב ולדייט הפוטנצאלי אין רכב, אני לא רואה סיבה שהאחריות על ההגעה תהיה רק על הצד המשתין בקיר. דווקא כאשה, אני מעדיפה להגיע עצמאית ולא להיות תלויה בדייט שלי, בעיקר כשמדובר בפגישות ראשונות. אם יש לו רכב והוא מציע לאסוף אותי כדי להפגש במקום אחר, אני זה מכניס אותי למצב מסויים של חוסר בטחון (אז אפרופו "החוויה הנשית"). יכול להיות שאתה צריך לצאת עם פמיניסטיות. החבר שלי טוען שזה הרבה יותר מוצלח.
ועם כל זאת, אני עדיין רוצה לסייג – הדברים האלה רלוונטים בעיקר למי שגר בעיר. כיום אני גרה (זמנית) בפרבר קטן, ואני מוצאת את עצמי נזקקת לא מעט לרכב פרטי, בין השאר בגלל תחבורה ציבורית מוגבלת למדי.
בענין חוק הקסדות – הוא כנראה מועיל רק ליצרני הקסדות.
http://www.cycle-helmets.com/
אני לאחרונה ויתרתי לחלוטין על המכונית. ואני משתמש בשילוב של אופניים, אופניים מתקפלים + תחבורה ציבורית (כל יום לעבודה עם רכבת + מתקפלים), מוניות, ו-car2go. מסתבר שהשילוב של כולם הולך ממש טוב.
סימן שאלה- הגדר שימוש תכוף?אחזקת רכב, כולל הכל עולה מ1,000~ ש"ח(במקרה המאוד אופטימי) והרבה צפונה. וזה לא כולל את העלות הראשונית.
עפרונית,
LOL,
אם תכף תספרי לי שדייט ראשון שבו מתחלקים בחשבון חצי-חצי יכול להוביל לדייט שני…אני אשתכנע שפמיניסטיות הן הבחירה המושלמת. (;
ואני מתנצל אם אני נשמע שוביניסט או משהו (בפעם הקודמת אגב, דיברנו על אפליה בקבלת שירותים, ואני אמרתי שאת לא הרגשת את זה כיוון שאת בחורה שנראית טוב, (לו היית בחורה שנראית לא טוב, גם היית מרגישה אפליה במידה מסוימת) כך שזה לא נושא של מגדר בלבד).
באשר לשאר הדברים אז אני מניח שזה כבר עניין של פרקטיקות בילוי, כי אצלנו יש יותר מסתם להיפגש באיזה פאב או בבית קפה. אצלנו מתחילים בנקודת מפגש א', מבלים שם קצת ועוברים לנקודה ב', אח"כ לעוד מקום, בדרך אולי אוספים עוד אנשים וכו'…
או שיוצא שאתה נפגש עם מישהו קצת, ואז לנוסע למישהו אחר גם לקצת זמן- ואז הביתה…
אבל בעיקרון, גם אם הייתי יוצא רק לנקודת מפגש אחת בלילה- ברגל זה לא פיתרון (בין שעה לשעתיים הליכה לכל כיוון- במקרה הטוב) ובמונית זה יצא בין 50 ל 75 ש"ח לערב (25 ש"ח לנסיעה). נניח שאצטמצם ל כ 2 ערבי מפגש בשבוע- 75*8= 600 ש"ח בחודש. וזה רק לבילויי מפגש רגועים.
מכונית זה 1500 ש"ח לכל הנסיעות (בסביבות 1000 ק"מ לחודש).
אוף, אני צריך את החברים שלך…
P:
עומר,
הCAR2GO הזה נשמע מעניין. חבל שהוא רק בגוש דן…
עופר,
כמו שרשתי בהודעה הקודמת. עלות כוללת בחודש על מכונית יוצאת לי, כ 1500 ש"ח (שקל וחצי לק"מ).
(ללימודים\עבודה אני נוסע באופניים\תחבורה ציבורית כך שזה לא כולל את הדברים הנ"ל).
"שימוש תכוף"… ובכן לפי החישוב שלי זה יוצא 2 נסיעות ביום ומעלה.
ובמיוחד בלילות, שבהם אין תחבורה ציבורית, זה לא נשמע כמו מספר נסיעות מופרך או גבוהה במיוחד…
עם כל כמה שמתחשק לי שלא לרדת לפסים אישיים (בעיקר כשבניגוד אלייך, לי אין מושג עם מי אני מדברת), אני רק אציין שנראה לי מובן מאליו שבדייטים ראשונים אני משלמת על עצמי, אלא אם קורה אחת משתיים – הדייט שלי מרוויח, משמעותית, יותר ממני או אם מתחיל להתפתח ויכוח מטומטם כשאני מוציאה את הארנק. פעם הייתי ממשיכה להתווכח (לשמחתה של המלצרית שהייתה זוכה לטיפ בגובה החשבון), היום אני פשוט כבר לא טורחת. אם מישהו מחזיק בתפיסות עולם שמרניות – אין לי בעיה שזה יעלה לו.
לעניין ה"פרקטיקות בילוי", זה דברים שמן הסתם משתנים ומושפעים לא רק בהתאם לאופי האנשים איתם אתה מסתובב, אלא גם מהאזור בו אתם חיים ומאפשרות הניידות שלכם. אגב, בהקשר הזה, לפחות בירושלים ובתל אביב נתקלתי לא מעט באנשים שמרגע שמצאו חנייה פשוט מסרבים לזוז. אז למי יש יותר חופש ומי יותר מוגבל בניידות?
אבל הנקודה המשמעותית ביותר היא שהפריבילגיה של לא להזדקק למכונית היא פריבילגיה ששמורה לאלו שגרים בערים (מסוימות), ובפרט – לאלו שגרים במרכזי אותן ערים.
תהרגו אותי, אני פשוט לא מבין את הביקורת (שכבר יצא לי לקרוא בכמה בלוגים) על הקמפיין של העיריה בנוגע להפרדה בין רוכבי אופניים להולכי רגיל. נכון, חלק ממה שהעיריה קוראת "שבילי אופניים" בעיר הם מחפירים (אבן גבירול לדוגמא), אבל לא חסרים שבילי אופניים טובים (פארק הירקון וחלקים מהטיילת למשל) שזוכים להתעלמות מצד הולכי הרגל. אולי לך הולכי הרגל לא מפריעים, אבל כשאני רוכב על אופניים בשבילים הם דווקא כן מפריעים, ויותר מזה – מסכנים גם אותי וגם אותם.
שי ענית לעצמך פחות או יותר – הקמפיין מעצבן כי הוא בולט כ"כ לעומת העובדה ששבילי האופניים בתך העיר הם בדיחה. ולשבילים האלו בעיקר הקמפיין מכוון.
כך שקמפיין שעקרונית חיובי, הופך לבדיחה ומצטייר כמשהו שנעשה לצאת ידי חובה ולא מתוך כוונה טהורה