0.
קניתי לה מתנה, אופניים. לא הרבה דברים עשו אותי מאושר כמו זה; לא רק הפרקטיקה: העובדה שאפשר לקחת את הקניות יותר מהר, שאפשר לעשות קניות בסופר היותר רחוק טיפה שיש בו את המצרכים שאנחנו אוהבים, אלא גם שאפשר לעשות כל מיני דברים נוספים שיוצאים ביחד. אני מרגיש שזו מחויבות, שיש לנו שני זוגות אופניים בסלון (וקורקינט שאני כמעט לא משתמש בו), מצד שני ברכב כבר לא השתמשתי.

1.
ויתרתי על הרכב לגמרי השבוע. נתתי לאחי הקטן את הסמארט, אחרי שכמעט ולא נסעתי איתו בשנה האחרונה, שחצי שנה הוא בילה במוסך כי לא היה לי כח לבדוק מה המצב שלו, כי אני כמעט ולא נוהג וכשאני נוהג זה לעיתים היה נגמר בתקלות. אפילו לא היה לי כח להכניס אותו למוסך, לשלם כסף טוב על רכב שאני לא משתמש בו. יהיה בסדר.

2.

3.
קיבלתי קצת כבוד השבוע עם כמה דברים שעשיתי ואמרתי. אבל כבוד לא לוקחים, כבוד מקבלים. יש דרכים שבהן אנשים מנסים לייצר כבוד לעיתים: הוספת תואר ה"דר'" לשמם גם כשהם לא פועלים כחוקרים באקדמיה על מנת להאדיר את הסמכותיות, הוספת תואר אחר כאשר הוא לא נועד להצביע על מומחיותם בעבודה הנוכחית, אבל הכבוד שקיבלתי גרם לי להתלהב כמו ילדה בת 12. זה מוזר.

4.
אני לא מפחד מהתחייבויות, אני מפחד ממה שיקרה כשהן נגמרות.