ערוץ 7 מפרסמים מדריך מקוצר האמור לאפשר למשתמש לזהות מתי מאזינים לו לטלפון הסלולרי: על פי מיכאל וייצמן, כותב המדריך, הסימפטומים להאזנת הסתר הן חיי סוללה קצרים, התחממות של המכשיר, סגירה איטית של המכשיר, הפרעות ורעשים על הקו והתנהגות מוזרה של הטלפון. לדעתי, מדריך זה עושה יותר נזק מתועלת כיוון שהוא לא מטפל בבעיה אלא מציג מספר סימפטומים המסבירים מתי מותקנת תוכנת האזנה או מעקב על הטלפון הסלולרי, אך לא מתי באמת מאזינים לטלפון באמצעים המוכרים בחוק האזנות סתר.
האזנת הסתר הקלאסית אינה בדיוק כזו בה השב"כ או המשטרה מתקינה אפליקציה על מכשיר סלולרי של אדם, אלא דווקא כזו בה נעשה שימוש במערכת המיתוג והטלפוניה. כך, נספח סודי של שירותי הבטחון מאפשר את התחברותם למערכות הטלפוניה, ואף לאחרונה התבשרנו כי במסגרת חוק ההסדרים ביקשו שירותי הבטחון להטיל את עלויות ההאזנה על אותם ספקי תקשורת. לכן, אם הסימפטומים של וייצמן מתרחשים אז ככל הנראה לא "מאזינים" לכם לסלולרי, אלא דווקא יש יותר סיכוי שהותקנה על הטלפון תוכנת ריגול על ידי צד שלישי.
תוכנות ריגול לסלולרי אינן עניין כה נדיר, ויש לא מעט מקומות עבודה שמתקינים את אלה על הטלפונים הסלולריים של עובדיהם. אולם, הצורה הנפוצה ביותר היא התקנת תוכנות ריגול על ידי בני זוג או הורים, כלומר ריגול בתוך המשפחה. רוב ספקי התוכנות מנסים להתנער מהאחריות על ידי כל מיני טענות כמו "התוכנה המתוחכמת מיועדת אך ורק לצרכים חוקיים כגון הגנה והשגחה על ילדים, השגחה על עובדים או שותפים עסקיים בהסכמתם, הגנה מחטיפה או ממעשים פליליים וכדומה" אך ספק רק אם טענות אלה יסייעו להם: אלה מפתחים, מראש ובידיעה תוכנות אשר נסתרות מהעין וכוללות אפשרות להסתוות מפני המשתמש האמיתי. כל אלה יחדיו מראים כי מי שמפתח תוכנות מסוג זה עושה זאת בידיעה מוחלטת כי אלה ישמשו להאזנות סתר.
בניגוד לטקסט השיווקי והמכובס בחלק מהאתרים שמוכרים תוכנות כאלה, התקנה של מערכות המיועדות לקלוט שיחות ללא הסכמת בעל השיחה עשויות להוות האזנת סתר אסורה, שהיא עבירה פלילית לכל דבר והגישה לקבצי המחשב בטלפון עשויה להיות חדירה שלא כדין לחומר מחשב, גם היא עבירה פלילית על פי חוק המחשבים. מעבר לכך, קבלת מידע כמו מיקום גיאוגרפי של אדם או פלט שיחות עשויה להיות גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות. כל אחת מעבירות אלה נושאת שנות מאסר בצידה, ולא מומלץ להתעסק עם רשויות החוק כאן.
מעבר לכך, התקנה של תוכנות כאלה עשויה להיות גם עוולה אזרחית; כלומר, ניתן יהיה לתבוע פיצויים מהמרגל. כאשר מדובר על חוק הגנת הפרטיות, הפיצויים יכולים להגיע עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק (לפי סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות).
בתי המשפט כבר הכריעו בשאלה האם בין בני זוג זכאים לפרטיות אחד מול השני, גם כאשר מדובר בבני זוג הגרים תחת אותה קורת גג וקבעו כי מתחם הפרטיות של בני הזוג אינו נפגע מעצם היותם נשואים (בג"צ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני) וכי אף אם לבן זוג אחד יש את הגישה למתחם הפרטי של אחר, אין הדבר אומר שמותר לו לחדור לאותו המתחם (עפ 30352/06 אדלר נ' אדלר). בעניין אדלר הכריע בית המשפט ופסק כי "כניסה לדירה של המערער ללא ידיעתו וללא הסכמתו מהווה פגיעה בפרטיות, אף כי למשיבה נותר מפתח מאותם ימים בהם התגוררה עם המערער. על אחת כמה וכמה יש פגיעה בפרטיות, מקום בו הסכסוך בין הצדדים נמצא בעיצומו".
ספק אם יש אדם אחד שיסכים כי תוכנות מסוג זה יותקנו על המכשיר שלו, ואם יש כזה, הרי שאין צורך להסתירן כשם שהתוכנות מאפשרות; לכן ספק אם כלל יש שימושים חוקיים לאותן תוכנות (למעט מציאת הטלפון כאשר הוא אובד).
לסיכום; ניתן לומר שהמסקנות של מיכאל וייצמן היו נכונות אם אתם חושדים שמי שמאזין לכם לטלפון הוא בן הזוג או יריב עסקי, אך לא רשויות החוק. אם יש כל צל של חשד להאזנה כזו, ובמיוחד בטלפונים חכמים, מומלץ לקחת את המחשב למומחה אבטחה על מנת לערוך בדיקות בטלפון ולאתר את התוכנה. ברוב המקרים תגלו שניתן לעשות שימוש לא רע בעובדה שמאזינים לכם על מנת לקדם את האינטרסים שלכם במאבק מול המאזין.