המהלך המבריק של אולמרט וניגוד העניינים של לדור.

אחד העקרונות בהליך משפטי הוא שהצדדים יריבים זה לזה ושעורכי הדין הם כלי שרת בידי הלקוחות. העקרון מופיע במספר מקורות חוקיים, החל מכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) שקובעים כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט" ודרך מהות שיטת המשפט, שמקדשת את חובות ההתנהגות של עורכי הדין כלפי הצד שכנגד. אולם, בפועל כולנו יודעים כיצד ההליך המשפטי מתנהל: בצעקות, גידופים, קללות ומזימות, עד כדי כך שנדרשה החלטה ספציפית של בית המשפט העליון שתקבע כי התבטאויות של עורכי דין כחלק מההליך המשפטי אינן עילה ללשון הרע (רע"א 1104/07 חיר נ' גיל).

לעיתים אחד הצדדים לוקח את המאבק והתנהגות עורך הדין כיותר מהצגה ועבודה שנועדה רק לשרת את האינטרסים של הצד השני ומאמין כי דבריו אינם משחק או הצגה, אלא באמת מכוונים מהתנהגות נלוזה (ולעיתים, להפך: עורך דין מחליט להפוך להיות צד ולעוות את כללי הדין בשביל לגרום לנצחון מול הצד השני, ראה א 161625-09 אברהם חנוך כרם נ' עיריית הרצליה). לכן, כאשר סכסוך בין צד לבין עורך הדין בצד השני של המתרס מתרחש, כל ההליך המשפטי העיקרי חייב להעצר.

לעניין הדוגמא, א' וב' הם צדדים לתאונת דרכים. רכבו של א' נפגע על ידי רכבו של ב' ונגרם לו נזק. א' שכר את עורך הדין ג' וב' שכר את עורך הדין ד'. לאחר הדיון הראשון, רכבו של ד', עורך דינו של ב', פגע ברכבו של א' גם כן. א' החליט לתבוע את ד'. מאותו הרגע, ד' אינו יכול לייצג יותר את ב' כיוון שהוא מצוי בניגוד עניינים אינהרנטי: האינטרס של ד' שונה כעת מהאינטרס של ב', מרשו, כיוון שד' עשוי להטות את המשפט בין א' לב' על מנת להשיג תוצאה טובה יותר במשפט של ב' נגדו. כך, מתחיל בעצם המהלך המבריק של אהוד אולמרט.

בקצרה, א.א הגיש תביעה אמש בעילת לשון הרע (ועילה נוספת, ששווה בחינה בהיבט החוקתי, של עוולה חוקתית) [כתב התביעה] כנגד פרקליט המדינה, משה לדור, לאחר שזה התראיין בשבוע שעבר לעיתון והתבטא בצורה מסוימת על ההליך המשפטי שמתקיים כעת בין מדינת ישראל לאהוד אולמרט (תוכן ההתבטאות פשוט לא רלוונטי לפוסט, מצטער). המהלך, שרבים טוענים שנועד להלך איימים על הפרקליטות, הוא מהלך מבריק מבחינת אסטרטגיה משפטית נטו.

כרגע, משה לדור הפך לצד מעוניין בתיק של אולמרט: אם התיק יסתיים בזיכוי, הדבר ישליך על התיק האישי נגדו ועשוי לומר שלדור לא התאמץ מספיק על מנת להרשיע את אולמרט כיוון שהאינטרס האישי שלו הוא להקלה במשפט נגד אולמרט; אם התיק יסתיים בהרשעה, הרי שלדור התאמץ יתר על המידה והיה בעל איבה אישית לאולמרט.

בכלל, אם נחזור לכללי האתיקה המקצועית, נראה משהו קטן: כלל 25 אוסר על מגע של עורך דין המייצג בתיק עם הצד השני כאשר הוא מיוצג. מרגע שמשה לדור ישיג לעצמו ייצוג משפטי (והוא יצטרך) הרי שעורכי הדין של אולמרט יהיו מנועים לפנות אליו אישית; כלומר: מרגע שהם מנועים לדבר איתו, הם לא יכולים לנהל מולו הליך משפטי ולכן ההליך יהיה נכה מצד זה ומצד זה. מעבר לכך, כללי ניגוד העניינים מחייבים כי במצב כזה לדור יחדל מלטפל בתיק של אולמרט.

כך, בקלות ובמהירות, השיגו להם פרקליטי אולמרט יתרון אסטרונומי שעוד ילמד בספרי האסטרטגיה המשפטית.

אלא, שמרגע זה, פרקליטי אולמרט שברו את כללי המשחק: עורכי דין אינם צד להליך ואינם צריכים להיות צד; מרגע שהם מוכנסים על ידי צד מסוים ששבר את הכללים והחליט להפוך את הסכסוך לאישי מול עורך הדין, הרי שכל הכלים הופכים להיות כשרים. בעוד שבכתב האישום של מדינת ישראל הוכנסו רק חומרים רלוונטיים להליך, בתביעה של א.א נגד משה לדור עוד עשויים לצאת שלדים מהארון ולהציג מידע שלא הוכנס לתיק בית המשפט,.

5 תגובות ל-“המהלך המבריק של אולמרט וניגוד העניינים של לדור.

  1. פרקליטי אולמרט שברו את כללי המשחק?! מה עם משה לדור הנכבד והראיון הביזיוני שהוא נתן בנוגע לנאשם תוך כדי שהוא מנהל משפט נגדו (מה לעזאזל הוא חשב?), ושהתחיל את כל זה?

    אני לא מחובבי אולמרט אבל הפרקליטות היא ממש לא שה תמים בסיפור הזה. מה שמשה לדור עשה הוא מעשה שראוי לכל גינוי.

  2. א.ה,
    אני מצטער, אבל אנחנו לא סובלניים כלפי סימני קריאה בבלוג הזה.

    לדור אכן התראיין בצורה שהיא כנראה לא ראויה, אבל הוא לא עבר את הגבול הפלילי, לפחות לדעתי וברור שלא ביצע שיבוש הליכי משפט או סוביודיצה.

    אני חושב שלצאת אישית נגד לדור זה גובל בשיבוש.

  3. אני מבין את התמוגגותך מהעניין בגלל שאתה עורך דין אבל הציבור מואס בכם (גם א.א. הוא עו"ד) בדיוק בגלל כל הטריקים ושטיקים הנ"ל. בין צדק לעריכת דין אין ולא כלום.

  4. יהונתן,

    קודם כל – אין בעיה, לא יהיו יותר סמני קריאה. מקווה שסמיילי מותר :)

    ועכשיו – אם לדור עבר על חוק לשון הרע (ובזה יכריע בית המשפט כמובן) למה שלא יצאו נגדו אישית? הרי הוא אישית בחר להגיד את הדברים בראיון לעיתון, והוא דיבר אישית על אולמרט ואחרים. אתה הרי יודע שהלכה משפטית היא שאין לשון הרע בין כותלי בית המשפט. לדור הוא שבחר לחשוף את עצמו כך מחוץ להם.

    ומעבר לזה – לא הכל נמדד בפלילי. מה שלדור עשה הוא בראש ובראשונה לא ראוי. לא קצת לא ראוי, לא אולי לא ראוי, אלא פשוט לא ראוי. הדבר ראוי לגינוי. המנהג הנפסד הזה לפיו פרקליטים ואנשי משטרה מרשים לעצמם לתקוף את הנאשמים בתקשורת (ואחר כך בוכים על כך שהנאשמים מנהלים מערכה תקשורתית) צריך להיפסק. אם התביעה הזאת תגרום לפרקליט אחד לחשוב פעמיים לפני הראיון הבא – דייני.

  5. "… תוצאה טובה יותר במשפט של א' נגדו" (משפטו של ב' נגדו זה אולי בעניין רשלנות מקצועית, או משהו כזה…)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *