Coupon d'etat: על קופונים, תלושי מזון ותרבות בילוי

0.
מתישהוא בסוף השבוע מצאתי עצמי רוכש קופון להדברת מזיקים בדירה בתשעים ותשעה שקלים. מעולם עד כה לא הזמנתי מדביר לביתי,  ועמדתי ושאלתי עצמי: כיצד הגעתי למצב המאוד מיוחד הזה, בו חל שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה שלי. אני לא מדבר רק על החלפת הבילויים האלכוהולים של סוף שנות העשרים שלי במסעדות הנהנתניות של שנות השלושים, לא רק על הכנסת בעל חיים לדירה וכניסה למערכת זוגית, אלא איך לעזאזל תריסר אתרי קופונים מצליחים לקבוע לי את סדר היום יותר מכל דבר אחר, לפעמים. הפוסט הזה הוא אסופה של מחשבות לא קוהרנטיות,עמכם הסליחה.

1.
המילה קופון מגיעה מהשפה הצרפתית, משמעה "לגזור" או "לחתוך". לפחות על פי ויקיפדיה הקופון הפופולרי הראשון בארצות הברית היה של קוקה-קולה, כאשר אחד מכל תשעה אמריקאים בסוף המאה התשעה עשרה השתמש בקופון לקבלת כוס משקה מוגז בטעם קולה ללא תשלום כחלק ממהלך השיווק של חברת המשקאות האגדית. מאה שנים חלפו, והקופונים חוללו coup קטן, או בדיוק כשמם: coupon; לא רק הערכת השווי של אתר הקופונים המוביל בעולם ב15 מיליארד דולר, אלא עצם החלפתם מפיסת נייר זולה להילך כמעט חוקי.

2.
אז נתחיל בהלסביר מהם קופונים, בעיקר למי שנחת בעולם משנות הששים; בעבר קופונים, או תלושים היו פיסות נייר שמצורפות למגזינים וניתן היה לתלוש אותן על מנת להביאן לחנות המוכרת מוצר מסוים ולקבל הנחה כנגד התלוש. קופון שימש מצד אחד לקידום מכירות של מוצר, ומצד איפשר את מדידת אפיקטיביות ערוץ הפרסום: אם 5% מקוראי העיתון באמת השתמשו בקופון, הרי שהוא שימושי. בשנים האחרונות המטמורפוזה הפכה את הקופונים לאתרי רכישה קבוצתית בהם בעל עסק מתחייב כלפי הציבור; בפועל, אתרי הקופונים הפכו לאתרי אגרות חוב. אם הקופון ההיסטורי היה מפורסם בעיתון או מחולק יחד עם מוצר כדי להקנות החנה על רכישה של מוצרים עתידיים, כיום הקופון החדש הוא כזה בו מוצע לציבור לרכוש מראש מוצר, או זיכוי לבית העסק, בהנחה משמעותית. לדוגמא, מסעדה מציעה ללקוחותיה את היכולת לרכוש שובר של מאה שקלים במחיר של חמישים.

3. Israelis Love Little Monkeys.
"אז כיצד בתי עסק יכולים להרוויח אם הם מוכרים את המוצרים שלהם בחצי מחיר?" היא השאלה הראשונה שעולה כל פעם שאני מספר לחבר נוסף על אתרי הקופונים והוא תוהה אם לא נעקצתי כאשר רכשתי את אותן ארוחות במסעדה. הרבה עסקים יכולים להתלונן על הפגיעה בעסקים שנגרמת להם כתוצאה מאתרי הקופונים, אבל כצרכן אני צריך להסתכל על האם אני כצרכן נפגע מקיומם של האתרים ואם לא, כיצד למקסם את הרווח שלי. הצרה שלי היא מכיוון אחר לגמרי, וגם כאן אני אתן דוגמא יחסית אישית: את מסעדת פרידה קאלו הכרתי לפני כשנה וקצת ומאוד התרשמתי לטובה מהאוכל, האסתטיקה והשירות. לכן, כשהמסעדה הציעה קופון באתר "דיל היום" לפני כחצי שנה רכשתי שניים מיד. לצערי, גיליתי מהר מדי כי זו לא בדיוק הפעם הראשונה, וגם לא האחרונה שהוצעו שם קופונים, ועם הקופונים זרמו המונים למסעדה, רמת השירות ירדה בצורה שלא איפשרה לקרוא לסעודה בילוי (חיכינו 40 דקות לחשבון, נניח), וגם טעם המזון לא היה ערב כבעבר. אבל תסמין של ירידה ברמה יחד עם קופונים הוא משהו שעוד ניתן לחיות עמו.

4.
יחד עם תריסר אתרי הקופונים שקיימים,  קמו היורשים: אתרים שמאגדים מכל אתרי הקופונים את שלל המבצעים, על מנת לתת לצרכן את כל המידע במקום אחד. אלא, שיחד עם אלה, נוצרה בעיה נוספת: כמות הזבל ורעש הרקע. עם כל הבעיות שיש מסביב ועם כל הנסיון לאגד את כל המידע צצה השאלה האמיתית: כשיש תריסר אתרים, מאות עסקאות, וכולן בהנחה: מה זה עושה למחיר השוק? כלומר הצרכן מתרגל שהוא לא צריך לשלם יותר "מחיר שוק" ומתרגל למחיר בהנחה, לכן, מי שלא יצטרף למירוץ החימוש כאן יאלץ למצוא את עצמו בלי קליינטורה.

5.
לאט לאט התגלתה הבעיה האמיתית עם אתרי הקופונים: הם מחליפים את שומרי הסף הקודמים; אם בעבר המלצות מחברים, כתבה מחמיאה בעיתון או מודעה בעיתון היו דרכי השיווק הטובות ביותר למסעדה או למקום בילוי, היום גם אם כל אלה יתקיימו, כל עוד הוא לא מציע קופון, הרי שהוא עשוי למצוא עצמו קרבן של מירוץ החימוש; והבעיה? הבעיה שהתנאי אינו הדדי; הצרכנים החדשים, הנאורים, מתכננים לעיתים את הבילוי שלהם על סמך הקופונים שהם רוכשים, בלי לבדוק על מקום הבילוי או לבדוק, לטעום. הקופונים בוחרים עבורנו לאן ללכת, וזה כבר עצוב.

11 תגובות ל-“Coupon d'etat: על קופונים, תלושי מזון ותרבות בילוי

  1. השאלה האמיתית היא זו: האם יש לך ג'וקים או נמלים בדירה או לא?
    אם אין לך, הרי שאתה כנראה שאתה מכור וזו בעיה.

    בדומה לאותה חנות חשמל שמפרסמת דיל משתלם במחירי הפסד, פשוט כדי שתיכנס ויגידו שאין במלאי, אבל יש דומה והוא לא הרבה יותר יקר – כך גם המפרסמים באתרי הקופונים. נפסיד עליך פעם אחת, העיקר שתחזור (עד הקופון הבא).

    אבל כמה פעמים באמת, בהיותך אדם בררן ובעל מגבלות קולינריות ספציפיות, רכשת קופון למסעדה "על עיוור" – למקום שלא שמעת עליו מימיך, ושקרוב לודאי שלא היית נכנס אליו לו היית חולף לידה סתם כך ברחוב, אך ורק על בסיס העיסקה המשתלמת והעמוד שלהם ב-rest? והאם זו לדעתך עדיין צרכנות חכמה מצדך?

    (מצד שני, ישנו כמובן מקרה הקיצון ההפוך: אני. שקונה קופונים בודדים מאוד, רק למקומות שאני מכירה ואוהבת, וגם אז לא מוצאת את הזמן להשתמש בהם).

  2. אנחנו גרים בקומת קרקע, יש מזיקים מדי פעם, לא יותר מדי. אבל צריך הדברה בעיקר בגלל החצר.

  3. יש לי חדשות בשבילך:
    הבעיה היא עם גיבור הסרט ששאיפתו המרכזית בחיים היא "להשתייך", להתאים את עצמו באופן מודע ומכוון לאידאולוגיות האופנתיות של זמנו, תוך ויתור על הערכים עליהם גדל!
    אף אחד לא בוחר עבורך לאן ללכת ידידי, הבחירה בידך ובידך בלבד, ולא כל מה שנוצץ או שאמרו שהוא נוצץ זה באמת זהב. הבעיה העיקרית היא תרבות העדר וחוסר התוכן!
    בואו נעשה על זה כולנו גם "לייק" בפייסבוק.

  4. קונפורמיסט,
    זה לא "לאן להשתייך", זה "כיצד לנהל את החיים בצורה חכמה יותר" דווקא, שגורם לך לשנות את אורחות החיים שלך.

  5. לשאלה "אז כיצד בתי עסק יכולים להרוויח אם הם מוכרים את המוצרים שלהם בחצי מחיר?" ישנה עוד תשובה יפה: מחיר העצלות.
    אם רכשתי קופון ולא מימשתי בזמן, קניתי למעשה אופציה לקופון. מי שמכר את הקופון הפך את הרווח השולי שלו מ-X אחוזים לדי קרוב למאה אחוזים.
    אחת מהתשובות ב-answers.com – מדברת על כך ש- 94% מהקופונים לא מנוצלים –
    http://goo.gl/voEWh
    בנוסף לכך, יש שוק משני לא קטן לקופונים בלתי נצילים: http://goo.gl/8RAHi
    לסיכום, הנ"ל מצביע על מודל כלכלי שונה וציני משהו.

  6. מבחינת רווח והפסד – ברוב המסעדות הקופון מוגבל (בין אם בסכום ובין אם במספר הקופונים לשולחן) באופן שגורם לך להוציא כסף נוסף במסעדה עצמה. כך שבעצם אתה קונה רק חלק מהארוחה שלך בחצי מחיר. אחרי שנכוויתי ממסעדת נודלס חדשה ומחרידה, אני קונה בעיקר קופונים לדברים שאני מכירה, צריכה או שרציתי כבר קודם. אני מאמינה שזה יהיה הקו המנחה של רבים אחרי שההתלהבות הראשונית תדעך.

    + אני רוכשת קופונים מעת לעת, אבל מרגישה שהחווייה האמיתית היא ההבטחה. יש זמן נעים בבוקר בו עוברים על ההזדמנויות השונות. קצת כמו קריאה בעלון של הסופר-פארם. הקנייה בעיני היא לא לב העניין אלא ההזדמנות.

  7. ויש עוד משהו קטן, זה שהקופונים לא באמת תמיד מורידים את המחיר.

    אמנם אני מספר משהו ששמעתי מיד שניה, אבל יש לי מכר שיש לו מכר שהוא בעל עסק. כאשר התקשר אליו נציג של חברת קופונים ידועה והציע לאותו בעל בית עסק למכור מוצר שלו בחצי מחיר, שאל הבעלים "אבל איך ארוויח? כל הרווח שלי על המוצר הוא אחוזים לא גבוהים גם ככה." "תעלה את המחיר פי 2 ואנחנו נמכור לך במבצע" הייתה התשובה של הנציג.

    ככה שגם בקופונים האלו צריך להיזהר…
    אגב, אני מודה שמעולם לא רכשתי קופון של מסעדה, ואני לא הולך למסעדות באופן קבוע, אבל המחירים שאני תמיד רואה בקופונים הם 30-60 ש"ח (לא במרכז). זה לא המחיר של ארוחות עסקיות וארוחות במבצע גם ככה?

  8. הא!,
    אני לא מסכים איתך שהמחירים עולים. ברוב המסעדות שקניתי להן קופונים המחירים נשארו זהים בדיוק כמו בלי קופון, ואני לא חושב שהעלאת מחירים פיקטיבית כזו תעזור במיוחד.

    לגבי טווח המחירים? וובכן, המחיר בדרך כלל הוא לארוחה שאינה עסקית ולזוג. כלומר, אתה קונה קופון ב60 ש"ח עבור 120 ש"ח במסעדה, כדי להשביע זוג ולא אדם אחד.

  9. לא, לא, לגבי עליה וה"הורדה" במחיר, לא דיברתי על תחום המסעדנות. שם כאמור, אין לי כל כך נסיון.
    אני גם לא אומר שכל דיל הוא בהכרח רמאות. אבל כן צריך להיזהר. הנה עכשיו פתאום נזכרתי בדוגמא שראיתי לפני…שבועיים?… חנות לכלי מטבח שהציעה… אני חושב שאלו היו סירים ומחבתות… בכל מקרה זוכר שלפני כשנה כשביקרתי באותה חנות המחירים היו דומים…

    והורדת מחירים פיקטיבית לא עוזרת?!
    תשאל את זה את כל חנויות הבגדים שבמשך עשרות שנים עושים" 70% הנחה".

    לגבי טווח המחירים- המממ… מה שאתה אומר בעצם שהארוחה שאני מקבל היא טובה יותר מארוחה עסקית? (אני אישית מעולם לא ראיתי הבדל. אבל כאמור אני לא בליין גדול ולא אנין טעם).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *