פרויקט "מיליון סיבות טובות" הגעיל אותי עוד לפני שנה, כאשר בנק לאומי שיסה עמותות אחת כנגד השניה, וגרם להן להתחרות על קולות של אנשים על מנת לקדם את האג'נדה של הבנק. אלא שדווקא השנה עניינים השתפרו לטובה, ובזכות עמותת אם-תרצו שהצטרפה לקמפיין. כעת, בזכות אם תרצו, בנק לאומי יכול לשבת ולהגדיר מהי פוליטיקה עבור אזרחי ישראל שלא ידעו על כך.
למי שלא מעורה באירועי השבוע שעבר, עמותת 'אם תרצו' הצטרפה לפרויקט "שני מיליון סיבות טובות" ועוררה זעם בקרב הגולשים. ומדוע? לא כי אם תרצו היא עמותה שמקורות המימון שלה בעייתיים, או אף מקורבים לשלטון. אכן, זו לא סיבה להדיר את העמותה מהשתתפות, ועל כך אפילו צל"ש מגיע לבנק לאומי. אלא, שבעקבות לחץ ציבורי בנק לאומי פשוט סגר את התחרות הבעיה החלה בכך שלאומי פספס את ההגדרה של הפוליטי.
בנק לאומי, ככל הנראה, אסר בתקנונו על עמותות בעלות אופי פוליטי להשתתף בתחרות; תגובת בנק לאומי היתה כי "תקנון הפרויקט קובע כי עמותות 'בעלות מטרות פוליטיות' לא יורשו להשתתף בפרויקט, והכוונה בכך היא לא לאפשר לעמותות המזוהות בבירור עם מפלגה מסוימת לאסוף כספים לצורך מימון פעילות מפלגתית"; אלא, שלא כך הדבר: עמותה אשר אוספת כספים לצורך פעילות מפלגתית לא רק שעוברת על החוק, אלא גם תסגר בסופו של דבר. סעיף 8 לחוק מימון מפלגות קובע כי "לא תקבל סיעה, או רשימת מועמדים במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בין בארץ ובין בחוץ לארץ"; כלומר, מראש, ההגדרה של בנק לאומי של "פוליטי" לא ממש עומדת במבחן החוק. עם עבירה כזו, של שנת מאסר שלמה, גם בנק לאומי לא צריך להתמודד.
אז אם נצא מנקודת ההנחה ש'אם תרצו' לא שונה בהרבה מהרבה ארגונים אחרים שהשתתפו בתחרות, מדוע שיבטל בנק לאומי את התחרות בגלל שאחד המשתתפים אינו פופולרי על הרוב? זו לא הפוליטיזציה, אלא הפופוליזם (וראו דעות לכאן ולכאן). אם תרצו פועלת לשינוי חברתי בדרכה שלה לא פחות מעמותות אחרות, ואיני מסכים איתה בדבר, לרבות הנסיון שלה להשתיק את חבריי משמאל, אך חוזים יש לקיים, ועל כך בנק לאומי צריך לתת את הדין.
בנק לאומי הראה לעמותות לא רק שהן צריכות להתחנן לשבריר אחוז של תרומה, אלא שגם אם ירצה הבנק הוא יכול לקחת את התקווה הזו מהרש. עשרות עמותות נפגעו לאחר שהסתמכו על התחרות, ובכך הבנק הראה שלא רק שאין לו ראש, אלא גם אין לו לב. אם לא יאה לבנק לאומי לתרום ל'אם תרצו', או אם יאה לו והוא רוצה לעשות זאת בסתר כמו שאר תורמי העמותה, הוא תמיד יכול להחליט לעשות זאת בלי שיטת חלוקה עלומה: שיגיד ללקוחותיו שכל שורה עשירית עליה משלמים עמלה הולך להשתקת ארגוני שמאל.
מהדרתה של אם תרצו ניתן להבין מהו פוליטי: פוליטי הוא כל מה שלא נמצא בקונצנזוס בישראל, אף אם הוא בעל משמעות מדינית, מפלגתית, חברתית או כלכלית.
אתה מתכוון, כמובן, ל "…פוליטי הוא כל מה שלא נמצא בקונצנזוס בקרב המיעוט הצרחני באינטרווב העברי", לא?
מסכימה עם כל מילה שכתבת, גם לי זה לא הרגיש טוב כל הסיפור הזה עם העמותות. וללא קשר לפוסט שלך, אני חושבת שבכלל לא יזיק שיעשו כמה שינויים רציניים בבנק הזה, בעיקר בתחום השירות שהבנק מספק ללקוחות שלו. לא הייתי מתנגדת למשל אם בבנק לאומי היו מיישמים את הבנקאות ההיברידית שבנק מזרחי מציע עכשיו, שבמקום שבכל פעם יטרטרו את הלקוחות בין מוקדנים שלא מכירים אותם – הלקוחות פשוט יועברו אוטומטית לבנקאי קבוע שיכיר אותם ואת ההיסטוריה שלהם וכך הטיפול בצורכיהם הבנקאיים יהיה יותר אישי ויעיל.