על הצלבת המאגר של הרשות לאיסור הלבנת הון

בהערת שוליים גדולה אחת בהיסטוריה, כחלק מהגזירות שנועדו להגביר את הכנסות המדינה, הודיעה הממשלה שהיא תקדם חקיקה שתאפשר העברת מידע  ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון לידי רשות המסים. הרעיון עצמו הוא מבורך: להביא יותר כסף למדינה, להלחם בהון השחור ולאפשר גביה של מס אמת. הבעיה כמובן היא לא תשלום מס האמת, אלא הפגיעה הנלווה בפרטיות בהצלבה בין המאגרים. בשנת 2000 נחקק החוק לאיסור הלבנת הון, שקובע בין היתר, הקמה של מאגר מידע שירכז את כל הדיווחים על פי החוק: בעיקר דיווחים של בנקים, חלפני כספים, מנכי המחאות ודומיהם, על פעילויות חריגות וחשודות שיכולות להיות קשורות להלבנת הון או לעבירות של טרור.

בגלל חומרת העבירות, הוטלה חובת דיווח משמעותית מהרגיל. על המאגר הוטלו חובות אבטחה משמעותיות, ויש איסור על שימוש במידע אלא לצורך מניעת עבירות של הלבנת הון וטרור. כך, לדוגמא, ישנם איסורים על עובדי הרשות לעבוד בגורמים אשר מדווחים למאגר בתקופה של לפחות שנה. אותם איסורים והגבלות לא הפריעו, כמובן, בשנת 2008 למידע לדלוף על אודות ליאוניד נבזלין ולהגיע לידי רודפיו הפוליטיים ברוסיה.

אבל הרשות עוד בת כבוד לאזרחי ישראל ולפרטיותם (על אף שהיא יכולה לעשות עוד דברים עמם); מנגד, רשות המסים בישראל אינה ממש בת כבוד לפרטיות האזרחים תמיד. אכן, היא זכאית לקבל לא מעט מידע במסגרת החוק אחת לשנה מדיווחיהם של האזרחים; אך לעיתים השימושים שעובדיה עושים עשויים להיות בעייתיים ולא מורשים. מבקר המדינה קבע כבר כי זו לא עשתה מספיק כדי לאבטח את המידע. כמובן, הכל בדרכים הרגילות: מוצאים עובד חלש ומשחדים או סוחטים אותו.

המקרים של שמואל ציילר, שהורשע בשליפת מידע שלא כדין ממחשבי רשות המסים (עשמ 3275/07 שמואל ציילר נ' נציבות שירות המדינה) ושל יוסף אסדו, שעבר עבירה דומה (עש"מ 222/07 יוסף אסדו נ' נציבות שירות המדינה) אינן אלא קצה הקרחון: כאשר מדובר על כח אדם שלא מוכשר באבטחת המידע, כאשר מדובר בכח אדם שהמטרה שלו היא גביה מקסימאלית, מתוך כיוון ברור, אז אין מה לעשות: חייבים לא לאפשר את זה.

אני לא אומר שלא צריך לשלם מס אמת: ההפך, זו החובה בחוק ועל המדינה לעשות הכל כדי לגבות אותו. אבל, מנסיון העבר אנו לומדים שחלק מהמידע שמועבר אינו דרוש. לכן, הפתרון הוא הפומביות: הרשעה פומבית בעבירות של הלבנת הון, ורק כזו, תגרור העברת המידע. במקרה כזה, אין חשש לצפיה סבירה לפרטיות ומנגד, אין שימוש לרעה במידע.

בכל מקרה אחר, אנו פשוט מבזים את העבירות של הלבנת הון ומחזירים אותן להיות עבירות רגילות כמו כל דבר אחר.

2 תגובות ל-“על הצלבת המאגר של הרשות לאיסור הלבנת הון

  1. אותי מטרידה בעיה נוספת: עצמאיים משלמים מס בריאות וביטוח לאומי כפול משכירים. והסיבה היא הקושי של רשויות המס לעקוב אחרי ההכנסות האמיתיות ולכן מראש מניחים שישנן העלמות מס. במצב החדש הזה שבו יש לרשות המיסים יותר אמצעיים לגבות את המס, הרי שצריך להשוות חזרה את המיסים שמשלמים העצמאיים. הרי לא ייתכן להחזיק את החבל משתי הקצוות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *