על מודל עסקי אלטרנטיבי לתוכן השיווקי.

עד היום המודל הרגיל של התקשורת והבידור היה פשוט: לנו יש תוכן שמעניין את הציבור, ואנחנו יכולים לעשות שני דברים: או לגבות כסף עבור הגישה אליו או להציג לצדו (או בתוכו) פרסומות. לשני המודלים היו בעיות רציניות; הבעיה של גביית תשלום היא שפשוט זה לא עובד תמיד. כלומר, יש מקרים שבהם תוכן איכותי ביותר יכול להמכר במחיר נמוך, כמו במקרה של לואי סי.קיי או העימות הטלויזיוני של ג'ון סטיוארט וביל או'ריילי; יש גם אנשים שעדיין ישלמו סכום חודשי של כמה שקלים עבור אותו תוכן (נניח, כמו מנוי לכבלים), אבל: ככל שיש יותר תוכן חופשי ובחינם (או תוכן פיראטי) מודל ההכנסות ירד.

המודל השני היה בעייתי לא פחות. מה זאת אומר? ראשית, הצגת פרסומות מלווה לעיתים בחדירה מוגזמת לפרטיות הגולשים כדי להציג להם פרסומות רלוונטייות יותר, כאלה שיכולות להביא לכך שההכנסות מהפרסום יהיו שוות משהו; הבעיה היא שחלק מהגולשים באינטרנט לפחות הצליחו להתקין חוסם פרסומות כזה או אחר. הבעיה השניה היא שכשפרסום לא מצליח, המפרסמים פונים לתוכן שיווקי, מה שפוגע באיכות התכנים וגורם לחוסר אובייקטיביות של כלי התקשורת.

מעבר לכך, המודל של פרסום לא מניב מספיק הכנסות; התקושרת אט-אט מבינה שמערכות גדולות ומסורבלות אינן מסוגלות להתמודד עם מתח הרווחים הנמוך ונאלצות לטעון כי יש משבר בעיתונות.

מנגד, אלמנטים שיתופיים עולים ומתקדמים, ומייצרים לנו מודלים עסקיים חדשים ומעניינים. אחד מהם הוא ביטקוין פלוס. על ביטקוין עצמו אני מקווה שלא אצטרך להסביר יותר מדי, אבל מדובר בפתרון תשלום קהילתי: ביטקוין הוא מטבע מבוזר, שאינו תלוי באדם אחד או בבנק אחד, ומבוסס על אמון החברה בכוחו של המטבע. המטבע עצמו אינו הילך חוקי ואינו מוגדר כמטבע, אלא כרכוש לצרכי סחר חליפין. ככזה, ישנם לא מעט גורמים שמקבלים אותו כאמצעי תשלום לגיטימי למדי, כמו שירותי אחסון וכדומה.

יש גם חברות המציעות המרה של ביטקוין לדולרים מוחשיים או מטבעות אחרים, ואפילו שמועה על חברות שמציעות כרטיסי אשראי מבוססי ביטקוין. היתרון בביטקוין הוא שהוא לוקח את הטוב משני העולמות: את האנונימיות והשליטה של מזומן, יחד עם המיידיות והאפשרות לקיים עסקאות מרחוק בכרטיסי האשראי.

כעת, למודל העסקי של ביטקוין פלוס: ביטקוין הוא כלכלה סגורה: יש בסך הכל 21 מיליון מטבעות, כאשר כל מטבע ניתן לחלוקה לכ10,000,000 שברי מטבע (נקרא להן, לצורך העניין, אגורות ביטקוין). ביטקוינים נוצרים על ידי שימוש בכח העיבוד של המחשבים שמחזיקים עליהם את הארנק הוירטואלי. כח העיבוד משמש כדי לנסות לפרוץ את מנגנון ההצפנה ולייצר מטבע חזק יותר.

עכשיו, כאן בדיוק ביטקוין פלוס נכנס לעניין. דמיינו את המצב הבא: בזמן שאתם יושבים וקוראים את הפוסט הזה, כח המחשוב הפנוי של המחשב שלכם נתרם לטובתי, והמחשב שלכם כורה ביטקוינז. מה זה אומר? כח המחשוב שלכם הוא לא גדול במיוחד, אבל במצטבר, מיליוני אנשים שצופים באתר אינטרנט ביום מתרכזים לביטקוינז, ומאפשרים לאתר שעד עכשיו התבסס על פרסומות מעיקות לעבור למודל בו הוא רותם את כח המחשוב של המשתמשים שלו. ביטקוין פלוס נותן, בסופו של דבר, קונספט: במקום להטמיע מודעות, תטמיע את היישמון שלנו.

מודל כזה אפשרי, בדיוק על ידי ביטקוין פלוס (אבל לא במצב הנוכחי שלו). במצב הזה, כל אחד מרוויח: ביטקוין פלוס מייצרים עוד ביטקוינז (שאפשר אחר כך למכור בשוק החופשי), ומקבלים על כך עמלה, ואתר האינטרנט מקבל כסף. הבעיה כאן, כמובן, היא שכרגע מדובר באפליקצית ג'אווה. דבר הידוע בפריצות שלו ובכבדות שלו על מערכת ההפעלה. אבל זה רק עניין של זמן עד שזה יוחלף במערכת מהירה יותר.

כלומר, התרומה של קורא לבעל אתר האינטרנט תהיה על ידי מתן תשומת לב. תשומת הלב הזו תהיה מומרת לכסף, וכל הצדדים זוכים.

שוב, המודל לא מושלם, הוא עוד פתוח לבעיות, אבל הוא הולך להשתלט על השוק.

4 תגובות ל-“על מודל עסקי אלטרנטיבי לתוכן השיווקי.

  1. יונתן שלום

    אכן מעניין אבל יש מצב שכמה דברים יקרו עוד לפני שמודל כזה יתפוס. ביטקוין הוא מודל מאד מעניין מבחינת ההנדסה שמאחוריו אבל יש לו כמה בעיות במציאות ויש היום קולות שטוענים שמדובר בעוד רמאות פירמידה. הגבול של 21 מיליון ביטקוינים הוא בעייתי כי כאלה שנכנסו לזה מוקדם ינסו לצבור כמה שיותר ולהמתין לעליית הערך, שמובנית במערכת בגלל התקרה. יש מאמר של עדי שמיר ועוד חוקרת שפורסם ממש בימים האחרונים, על פיו יש טרנזקציה אחת גדולה מאד ועוד אחוז עצום של טרנזקציות משנה שנגזרות ממנה. זה אינדיקטור טוב שמישהו מהראשונים מנסה לעשות משהו מתחת לרדאר. כמה זמן יקח עד שרשויות כלשהן תתחלנה לחפור וכשחופרים עם מספיק מוטיבציה אז רשויות כאלה גם מוצאות את מה שהן מחפשות.

    אני חושב שנראה או רגולציה או מהלכים לחסימת השימוש בזה הרבה לפני שזה יהיה מספיק נפוץ כדי להיות אטרקטיבי.

    בכל מקרה – לגבי הכיוון אני נוטה להסכים איתך, אבל זה יקרה לדעתי עוד *הרבה* מאד זמן.

    יורם אורן

  2. המודל של bitcoinplus לא יכול לעבוד מסיבה פשוטה מאד – הוא משתמש במעבד שכוח החישוב הרלוונטי שלו זניח. בשבועות אלה ממש יכנסו לשוק שבבים יעודיים שכושר החישוב שלהם גבוה בערך פי 5,000 משל מעבד. הכסף שניתן ליצור באופן כזה באתר תוכן נמדד באלפיות אגורה. כמו כן הוא יוצר עלות משמעותית למשתמש מבחינת חשמל, בלאי, רעש וכו'.

    "כאשר כל מטבע ניתן לחלוקה לכ10,000,000 שברי מטבע" – המספר הנכון הוא 100 מיליון ולא 10 מיליון כמו שכתוב.

    יורם – הטיעון שהצגת הוא מיתוס שלצערי קצרה היריעה כאן מלהפריכו. הממצאים במאמר של שמיר הם קוריוז שנופח מעבר לכל פרופורציה, הם בעצמם לא חושבים שיש בעיתיות במה שהם מצאו.

  3. שלום רב
    אופציה אלטרניבית, היא לספק שירותי ענן של מעבדים, בצורה כזו, שהמחשב יתרום את שירותי העיבוד ובעל האתר יקבל את התשלום עליהם מאמזון או כל ספקית שירותי ענן אחרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *