לא מעט יישומים קטנים גדלו והפכו למפלצתיים, בין היתר לאחר רכישה על ידי חברות גדולות. תוכנת ICQ החלה כתכנה קטנה וזריזה שנועדה לשמש כמערכת קשר בין חברים. אי שם לאחר שנת 2003 התוכנה התפוצצה והתמלאה בכל כך הרבה פיצ'רים שהיא הכבידה על המשתמשים והחברה נאלצה לשחרר את ICQ Lite, תוכנה קטנה בזמנו וזריזה. מאז עברו הרבה פאקטים ברשת, וגם גירסת הלייט הפכה למפלצתית, מה שהוליד חיבורים אלטרנטיביים לרשת הICQ בדוגמת מירנדה, תוכנה קטנה וחמודה שמסייעת לך לדבר עם כל חברייך.
אי שם בשנות ה90 העליזות היתה עוד תוכנה, התוכנה הראשונה הפופולרית של Nullsoft, התשובה הניהליסטית למיקרוסופט, צעירים פוחזים שרצו "רק" לפתח תוכנה שמשמיעה את הפורמט החדש, MP3. התוכנה נקראה Winamp, ובגרסותיה המוקדמות היא ידעה בעיקר להשמיע שירים, היא הפכה את המחשב הביתי ליותר מסתם מכונת משחקים ומכונת עבודה, פתאום הדיבור על "מכשיר בידור" התאים יותר למחשב. עם התקדמות הטכנולוגיה הציגה Nullsoft את הגרסאות המתקדמות יותר, ששילבו תוספים חדשים שאפשרו גם לראות וידיאו. גירסא 3 של וינאמפ היתה מהפכנית אך כושלת, לראשונה היא שילבה את היכולת להציג וידיאו זורם מהרשת בתוך הנגן המובנה ובעצם לראות מאות ערוצי טלויזיה חדשים. אולם, כשלונו של וינאמפ3 הביאה לגרסא משופרת, גרסא 5 – הקפיצה ל5 ישירות מ3 היתה כדי להחזיר עטרה לישנה.
בעוד שגרסא 5 אפשרה גם להראות ערוצי טלויזיה ולשמוע רדיו, מעטים היו המשתמשים שהשתמשו בתכונה זו, וידיאו לא איכותי במיוחד ברזולוציות נמוכות מצד ערוצי הטלויזיה כנראה היו הסיבה לכך. אולם, לאורך כל גרסאות 5 עד 5.2, היה הנגן הפופולרי מצויד בספריית מוזיקה פנימית שמשכה את התוכן מהשרת. בגרסא 5.2 החליטה החברה לעשות מעשה אמיץ, כדי לאמץ את תפיסת הרשת 2.0 שכל כך מאפיינת את התקופה האחרונה היא הפכה את ספריית המדיה לספרייה חיצונית שנטענת בתוך התוכנה באמצעות דפדפן אינטרנט אקספלורר. הדבר גרר לא מעט תקלות, מצד אחד, אבל גם עורר מדונים.
מסתבר ששילוב דפדפן האקספלורר בתוך התוכנה, שלטענת Nullsoft אפשרי רק באמצעות דפדפן האקספלורר ולא באמצעות אחרים, לא רק האט את התוכנה, אלא גם הפך את המצב לכזה שלא מאפשר למשתמשים שביטלו את האקספלורר במחשבם גישה לתכנים המובאים מהרשת. לא זו אף זו, אלא שוינאמפ עצמם הכריזו בפורומים הרשמיים כי לא יסכימו יותר לפוסטים הנוגעים לעניין זה, וההחלטה היא סופית. בעצם צנזורה.
אז מה גרם לחברה קטנה, שבבעלות AOL – אותו קונגלומרט שמחזיק את נטסקייפ ואי.סי.קיו, פתאום ללכת בדרך כל בשר? האם הדפדפן כל כך איכותי או האם יש משהו אחר בדבריהם? האם תוכנת מוזיקה שבשלב מסויים היתה הפופולרית בעולם הולכת לעשות מעשה גוגל ופתאום להפוך לחלק מציר הרשע? התשובות אינן ידועות.
"ובתוך הדפים של הזמן שאבד
אנשים נגמרים ברגע אחד
אימפריות נופלות לאטכל הדברים יסתדרו כך אבא מרגיע
אמא עכשיו משיבה בחיוך
חייל האימפריה אל קצה היבשת מגיע
ילד נרדם וחולם על קרבות שהיו"
מאיר גולדברג, אימפריות נופלות.
מה שכן ידוע הוא שכבר עכשיו קיים תוסף שמאפשר את השמעת הרדיו (וטרם בחנתי את הוידיאו) של וינאמפ על תוכנות אחרות, מה שיעודד מעבר ממנה בצורה מהירה. כך, כמו שקמה חלופה לנגן המדיה של חלונות שאיפשרה את הצגת הקבצים בצורה יעילה אחרי שנגן המדיה סרח, תקום גם אולי חלופה לוינאמפ.
מעגל החיים הזה, שבו תוכנה גדלה ומתעצמת, עד שגם היא סורחת כמו הבעיה שאותה היא באה לפתור אינו חדש בעולם, הוא היה קיים בעולם המוחשי והוא ימשיך בעולם הוירטואלי. לינוקס תחליף את וינדוס כמערכת ההפעלה הפופולרית, וכך למרות שאינה מסחרית, תאלץ להוליד מערכת הפעלה שתכתב מהתחלה, מאפס, ותקום לגדולה, ואחר כך תפול. כך היה עם סוני הקטנה, אותה חברה יפנית שפיתחה את הוידאו, שהיתה צריכה להתעמת מול בית המשפט העליון בטענה שהיא מפרה זכויות יוצרים, רק כדי למצוא את עצמה 20 שנה מאוחר יותר מתעמתת עם גרוקסטר שפיתחה אביזר שהיה רק חידוש של אותו הוידאו שלה, גם הוא הביא רק את הטכנולוגיה צעד אחד קדימה.
לדעתי זו הבעיה של תחום התוכנה: הפיתוח ממשיך לנצח, והופך את המערכות ליותר- ויותר מסורבלות – עד שחותכים, ומחילים מחדש.
אני התכוונתי לומר שהבעיה היא יותר פילוסופית ופחות פרקטית, שהתוכנה עצמה מקבלת מימדים מפלצתיים כי במקום לעשות "רק" את מה שהיא אמורה לעשות היא מתחילה לעשות גם קפה.
הי, מפתחים צריכים להמשיך לפתח
בעלי מניות צריכים לראות עליה ברווחים או בעצם, במקרים האלה, עליה בשימוש ברווחים.
אתה לא מצפה באמת שיגידו – עשינו טוב, סיימנו, אפשר לסגור הבאסטה וללכת הביתה. נכון?
לא, אבל אפשר להגיד: "סיימנו עם התוכנה הזו, בוא נפתח עוד דברים".
או, לחלופין, "בוא נתכנת אותה מהתחלה כך שהיא תהיה יותר טובה".