0.
בשנת 1977, לקראת הבחירות, פתח ראש הממשלה דאז, יצחק רבין במהלך שנקרא "התרגיל המבריק"; לאחר ששניים מחברי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעת אי-אמון בממשלה, רבין פיטר אותם, והגיש את התפטרותו לנשיא המדינה. מרגע ההתפטרות הממשלה הפכה לממשלת מעבר, כך שלא היה ניתן עוד להגיש הצעות אי-אמון, וכהונת הממשלה הובטחה לחצי שנה נוספת. המהלך עצמו, עם כל הביקורת, הוביל למערכת בחירות נהדרת שבסופה הוחלף שלטון ארוך של מפא"י בשלטון של הליכוד. מעניין, אגב, לראות את הציטוט הבא מויקיפדיה, שמזכיר לי משהו אחר מהימים האחרונים:
התחושה במערך הייתה קשה. כבר מתעמולת מערכת הבחירות השתקפה התפישה כי שלטון שאינו של המערך אינו לגיטימי. תפישה זו לא השתנתה עם הבחירות. תחושתם של רבים במערך הייתה כי הבחירות היו "תאונה היסטורית" שנבעה מהצבעת מחאה לד"ש.
1.
אבל על הבחירות לכנסת התשיעית, בחירות המהפך, אין על מה לדבר כעת. יש בעיקר להתמקד במשהו אחר שקרה היום. היום, מפלגת 'עלה ירוק: הרשימה הליברלית' יצאה באוליטמטום מעניין: לדבריה ולידיעתה של התנועה, לא פחות משמונה עשר חברי כנסת מכהנים או מועמדים הנמצאים במקומות ריאליים לא רק שמעשנים מריחואנה, אלא גם מתנגדים למדיניות של אי-הפללה. ההתבטאות של ירון לרמן, יו"ר התנועה, היא רכה יחסית; לדבריו "אני קורא למועמדים ולחברי כנסת מכהנים שצורכים קנאביס, או שצרכו קנאביס בעברם, להתוודות על כך במהרה ולהסביר לציבור מדוע הם סבורים כי ראוי להכתים את שמם של צרכני קנאביס אחרים בתיק פלילי, אך לא את שמם שלהם"; אולם, הכותרות כבר אומרות אחרת. לפחות באתר 'ערוץ 7' הספין הוא כי עלה ירוק יחשפו את שמות חברי הכנסת וכך גם באתר ביזפורטל.
2.
עלה-ירוק היא רשימה ליברלית, שדוגלת בחירויות אזרח ומתנגדת למאגר הביומטרי. הגעתו של לרמן, ביחד עם מומחים אחרים הפכה את המפלגה ממפלגת נישה למפלגה רצינית, שדומה מאוד למפלגות הירוקות בשאר העולם מבחינת אופי לוחמני (רק שבמקום לנקוט בסוציאליזם קיצוני, היא נוקטת בליברטריאניות). הבעיה מתחילה כאשר עלה ירוק פתאום אינה מודעת או אינה מכבדת את זכותם של אותם חברי כנסת לפרטיות.
3.
כלומר, אני מסכים עם עלה ירוק שמדובר בצביעות. חלק ניכר מהעוזרים הפרלמנטריים והעובדים במפלגות מעשנים גראס. זה ידוע וזה מקובל, כיוון שמדובר בהתנהגות נורמטיבית שאינה פוגעת באחרים (עם השלכות בריאותיות, בדיוק כמו אלכוהול וסיגריות); אבל מכאן ועד אאוטינג? וובכן, זה כבר מדאיג. יותר מזה, עלה ירוק מנסים (ואולי גם מצליחים) להכניס כמה חברי כנסת לפאניקה קלה: האם יחשפו אותם, וכיצד זה יצטייר בחברה הפוריטנית שלנו? והתרגיל היותר מבריק? לעלה ירוק ידוע על 18 חברי כנסת, אבל מה אם יש 30? האם ה12 שעלה ירוק לא יודעים עליהם גם יצאו להתוודות?
4.
החשש, אגב, הוא שחברי הכנסת יקחו את האולטימטום של עלה ירוק ויצאו להתוודות: במצב כזה, כאשר ארבעה חברי כנסת ליברלים מהליכוד (נניח) יצאו ויתבטאו על עברם (או תחביביהם) הנוכחיים כמעשני גראס, האם מישהו יצביע בכלל לעלה ירוק?
מהלך שנוי במחלוקת, שעורר גם אצלי את ההתנגדות הזאת בהתחלה,
אבל חשוב להבין, לא מדובר רק ב"חברי כנסת שמעשנים". אלא "חברי כנסת שמעשנים, ובו זמנית מתנגדים ללגליזציה או אי הפללה".
המשמעות היא שחברי הכנסת האלה רואים את עצמם מעל החוק, ובזמן שאזרחים אחרים נרדפים על ידי המשטרה, נפתחים להם תיקים פלילים ולהרבה מדובר בלא פחות מכתם לכל החיים.
צריך להבין שהקריאה של עלה ירוק היא ספציפית לאלה ש*מתנגדים* למדיניות אי הפללה, ואני חושב שזה כלי לגיטימי. בדיוק כמו שהיה לגיטימי לחשוף שחבר כנסת שתומך בחוק שאוסר על אכילת בשר נצפה כשהוא יושב במסעדת סטייקים,
או חבר כנסת שרוצה להכניס מהמרים ובעלי קזינואים לכלא נצפה כשהוא מהמר בוגאס.
לגבי "למה להצביע לעלה ירוק אפילו אם נגלה שיש חברי כנסת שמעשנים"? מאותה סיבה שאנשים מצביעים לעלה ירוק אפילו שיש חברי כנסת שתומכים באי הפללה.
כי יש הבדל ענק בין "להיות מוכן ללחוץ על /בעד/ אם אי פעם אצטרך להצביע בנושא", לבין ליזום הצעת חוק בנושא, ולפעול בצורה אקטיבית כדי להשיג לכך תמיכה רחבה בכנסת ובדעת הקהל.
כאחד שהמשטרה עשתה לו "אאוטינג" בתמיכתם השקטה של אותם ח"כים, שמתברר שהם עצמם מעשנים וצבועים (אם הם היו מודים בגלוי בעישון קנאביס החוק כבר היה משתנה מזמן), קל לי להזדהות עם המהלך.
אני חושב שכמעט עעם הכל אני יכול להסכים, רק שני דברים:
1. ממתי מפלגות ירוקות הן לוחמניות בהכרח או סוציאליסטיות קיצוניות? זה לא מה שאני מכיר.
2. "כאשר ארבעה חברי כנסת ליברלים מהליכוד (נניח) יצאו ויתבטאו על עברם (או תחביביהם) הנוכחיים כמעשני גראס, האם מישהו יצביע בכלל לעלה ירוק?" – אני לא רואה מה הקשר. אם אדם מודה שהוא עישן או מעשן זה עוד לא אומר שיפעל בכיוון. מצד שני גם הירוקה, מרצ ואחרים בעד לגליזציה.
כאשר אדם בוחר לרוץ לכנסת הוא מוותר על פרטיותו, במיוחד על פרטיות בנוגע לעבירות פליליות על החוק! האם היית מאשים עיתונאי שחשף מעילה שביצע שר או אונס שביצע נשיא המדינה ב"אאוטינג"? האם ייתכן הפוליטיקאים יהיו מעל החוק, יקבעו חוק לעצמם, וירשו לעצמם לעבור על החוק ללא עונש בזמן שאותנו הם שולחים לכלא? לחבורת עריצים שמנסים לזרוק אותי לכלא על כך שאני עושה משהו שגם הם עושים בעצמם לא מגיעה שום פרטיות. רוצים פרטיות? תתפטרו מתפקידכם הציבורי!
עירא,
ככל שאני מכיר את המפלגות הירוקות, הן תמיד סוציאליסטיות (וטוב שכך).
יהונתן, למה בדיוק?
יש אנשים (ואני ביניהם) שמאמינים שהדרך היחידה להגן על הסביבה היא על ידי שוק חופשי.
זה נקרא Free Market Environmentalism
http://en.wikipedia.org/wiki/Free-market_environmentalism
למה? כי כשמשהו שייך ל"כוווולם", אין לאף אחד אינטרס לשמור עליו.
זה נקרא "הטרגדיה של נחלת הכלל"
http://en.wikipedia.org/wiki/Tragedy_of_the_commons
א. לא הייתי קורא להן סוציאליסטיות קיצוניות. עובדה שהירוקה מקבלת קולות גם ממצביעים נאו-ליברליים באופן מסורתי לפי הסקרים. עד כמה שאני יודע זה המצב גם באירופה.
ב. כלכלה בת קיימא אינה תואמת כלכלה סוציאליסטית או סוציאל-דמוקרטית, זו חיה די שונה.
מספיק להסתכל על משק החשמל.
כשאתה נותן "חשמל בחינם לכולם" (סוציאליזם) – יש בזבוז חשמל עצום.
כשאתה נותן כבישים מסובסדים ודירות חינם בפריפריה, אנשים יעדיפו לגור רחוק מהעיר ולבזבז הרבה דלק. שגם הוא אגב חינם, כי לא יכול להיות שרק לעשירים יהיה דלק ולעניים לא יהיה.
מפלגות ירוקות תומכות ברגולציה נוקשה כדי לשמור על הסביבה ולכן הן אינן ליברנטיאניות בהגדרה. משום כך, מצע ירוק היה ונותר נחלתם הכמעט בלעדית של ארגונים שמאלניים. החיבור בין עלה ירוק לתנועה הליברלית איננו אידאולוגי, הוא פשוט קוריוז.
אני חושב שהתבלבלת, רונה. החיבור בין תומכי לגליזציה וליברטאנים הוא לגמרי טבעי, מה שמוזר פה הוא שאנשים מתעקשים לקרוא ל"עלה ירוק" בהגדרה שלא נכונה "מפלגה ירוקה". אין שום קשר קלוש בין המצע שלהם ובין מפלגות ירוקות.
http://en.wikipedia.org/wiki/Four_Pillars_of_the_Green_Party
תומכי לגליזציה, נכון. אבל לעלה ירוק בעבר היה מצע שמאל-ירוק.
בועז ארד, מקים התנועה הליברלית החדשה (שממנה צמחה הרשימה הליברלית), מנהל בין היתר אתר הנקרא "בלוג ירוק"(http://www.green-logic.info).
באתר זה הוא מסביר איך שוק חופשי (עם חוקים סביבתיים מחושבים ומעטים) יכול להגן על הסביבה יותר טוב מהמדיניות שמציעים רוב האירגונים הירקים.
אך עובדתית, אירגונים ירוקים הם בד"כ שמאל גם מדיני וגם כלכלי.
פשוט לגמרי, אם אני בעד חוק ואני בעצמי עובר עליו צריך לחשוף אותי.
החוק מאד ברור, אי מניעת עבירה הינה עבירה בעצמה, אזרח שיודע על ביצ׳וע עבירה מחויב על פי החוק לדווח לרשוײַות על כך…
רוצה שלא יחשפו את זה שאתה עבריין שנה את החוק… זה כבר נעשה בעבר על ידי הממשלות, וייעשה בעתיד…
כדי לא להיות עבריין עלי לשנות את החוק או להתחבא, עלה ירוק ימנעו את ההתחבאות, וייאלצ׳ו את הצבועים לשנות את החוק…
שי,
אני מסכים איתך עד גבול מסוים. חלק מהתפישה של עלה ירוק היא שמה שאתה עושה בבית שלך אינו עניינו של אף אחד. וזו הבעיה שלי: אכן, יש אנשים צבועים, וראוי לטפל בהם, אבל לחשוף אותם ככה כעבריינים? לא תמיד כדאי.
אני גם אדם שהמשטרה עשתה לו "אאוטינג" וביליתי לילה בתא מסריח עם 4 עבריינים שאחד מהם מנסה לשכנע אותי להכנס איתו למקלחת ובנס ואגרופים
מוכנים עברתי את הלילה הזה בשלום,חברי הכנסת הללו לא יגיעו למצב כזה
בגלל שהם"מעל החוק" ולא יעצרו אותם לחיפוש והשפלה.
אגב "תרגיל" אני התפקדתי למפלגת העבודה בגלל דקל עוזר והוא מספר ימים לפני הפריימריס הלך לדרכו וביקש שנצביע לך….מה שהיה מוזר…ולכן נוח להקיש שאתה בעל אינטרס של ארץ חדשה ולכן יוצא כנגד עלה ירוק האם אתה חף מכול "תרגיל"???
דניאל, "הבלוג הירוק" הוא הדבר הכי לא ירוק שיש, ומוקדש לפחות 90% מהזמן להכחשת שינוי האקלים, בעיות פיק אויל ומשאבים אחרים, ולמעשה כל מה שאנטי סביבתי. השם שלו הוא סתם מלכודת לחיפושי גוגל. האיש מתעלם מעובדות מדעיות ומחקרים, ומעדיף לחפש נראטיב קונספירטיבי מופרך ומוקצן כדי להנצדיק את דעותיו הקפיטליסטיות.
הסיבות שהפתרונות להרבה מהבעיות הסביבתיות הם בצד השמאלי של המפה היא ברורה:
בצד המדיני, מלחמה דורסת את היכולת לתכנון כלכלי וחברתי מקיים, ומושך את תשומת הלב החברתית והתרבותית לכיוונים של חשיבה לטווח קצר, אלימות וחוסר תשומת לב לבעיות ארוכות טווח.
בצד הכלכלי, הפתרונות הדרושים להעברת השוק לאנרגיות מתחדשות, חקלאות שאינה תלויה במשאבים מתכלים, תחזוקת מחזור מים שאינה הורסת בארות ומזהמת מי תהום – כל אלו מחייבים רגולציות, מכסים ותמריצים "מלאכותיים", ופרויקטים לאומיים שהרווח הכלכלי מהם לא רב ובוודאי לא מיידי. מכל המחקרים שקראתי בכלכלה התנהגותית (תתחיל מספרים פופולאריים כמו אלו של דן אריאלי!) אפשר לראות איך כסף מקלקל את השיפוט הערכי ומסיט את המוח האנושי מתכנון הגיוני (או מוסרי) לטווח ארוך. ארגונים כלכליים ירמסו אוצרות טבע ויזהמו את חייהם (הכלכליים, הבריאותיים, החינוכיים והתרבותיים) של העובדים תמורת רווחים מהירים יותר. מעטות הן החברות הקטנות שיש להם את היכולת הכלכלית או ההבנה לעשות דברים אחרת, ומעטים המנגנונים הגדולים שיש להם את האכפתיות, התמריצים, או הגמישות להשתנות בכיוון. אין זה אומר שזה לא אפשרי, אבל ההוכחות כשטח מראות חד משמעית שקפיטליזם מודרני, נאו-ליבראלי, שלא שומר מפני היווצרות מונופולים ולא מפעיל רגולציות, גורם לאסונות טבע או אסונות חברתיים או שניהם בסופו של יום.
מילטון פרידמן דיבר בשמחה וגאווה שכל השיטה הכלכלית בנויה על חמדנות, ולא היה בליבו ספק שזה דבר טוב שראוי לעידוד. אני חושב שיש לא מעט מחקרים שמראים שזה נהדר אולי בטווח הקצר או בשווקים של הרבה מתחרים קטנים ובתנאים מאוד מסוימים, אבל לא בגדול. יש הוכחות תאורתיות ואמפיריות שכלכלת שוק חופשית מדי נותנת רסן משוחרר לחמדנות וניצול שאינו בר קיימא, כלומר שסופו לירות לכולנו ברגל. הפילוסופיה של עלה ירוק ממש לא ירוקה.
הרגולציה הירוקה היחידה הדרושה היא חוקי קניין חזקים.
אם מי התהום שייכים לגוף פרטי, ואני מזהם לגוף הזה את מי התהום, הוא יתבע אותי בבית משפט.
אם אני בעלים של נכס מניב (יער), אני אדאג לשתול מחדש מספיק עצים כדי שהיער ישאר נכס מניב.
אם כבר יש מנגון שאין בו שום חשיבה לטווח ארוך, זה המנגון הפוליטי. זה שבו כל פוליטיקאי לא רואה מעבר לסוף הקדנציה.
לתאגידים ואנשים פרטיים יש אינטרס להשאיר ולהוריש קניין פרטי שישמור על הערך שלו לאורך זמן.
כל המקרים של "פגיעה בסביבה", נובעים מהעדר זכויות קניין חזקות.
אם כרתו והשמידו יער, תמיד תמצאו שהיער הזה היה בבעלות ממשלתית, אבל עם זיכיון זמני (וכשזה שלך רק לפרק זמן קצר, אתה תנסה לקחת את כל מה שאפשר).
מעבר לאנרגיה מתחדשת כמובן יקרה בצורה טבעית על ידי כוחות השוק, שמתמחרים את מקורות האנרגיה בהתאם למצוקה שלהם. ככל שיש פחות דלק ויותר ביקוש לדלק, המחיר שלו עולה, ואנחנו נוטשים את הדלק לטובת מקורות אנרגיה אחרים.
סינגפור, הונג קונג, מנהטן – כולן יעילות משמעותית בצריכת דלקים מזהמים. למה? כי יש(/היה) בהן שוק חופשי בבנייה, עם בנייה עירונית צפופה, בהעדר רגולציות ממשלתיות שאוסרות על בנייה כזו.
הן גם חסכוניות בשימוש בקרקע.
דווקא הסוציאליזם המפא"ניקי הוא זה שמנסה להנדס את האוכלוסיה ולפזר אותו בכל הארץ, עם תלות אדירה ברכבים פרטיים ובזבוז שטחים בשם ערכים נעלים כמו "ישוב הארץ" ו"עידוד הפריפריה"
אני חושב שאתה מתעלם מהאספקט של החשיבות הציבורית בעניין הפגיעה בפרטיות. זה מזכיר לי את הדיון אאוטינג המקורי, לגביי הוצאה כפויה מהארון. במקרה ההוא-אני חושב שזה פסול, כי הפגיעה בפרטיות גבוהה הרבה יותר מרגש המציצנות שלנו. במקרה הזה, אני דווקא חושב שהאאוטינג לגיטימי. כל עוד חברי הכנסת פועלים אקטיבית להשאיר עישון בתור עבירה פלילית על החוק, הם ראויים לאותו עונש כמו כל מעשן מהרחוב. בנוסף, לא חושב שהפגיעה בפרטיות כל כך גבוהה במקרה הזה, אל מול היותם דמות ציבורית.
דניאל, בדוגמא שלך, יער מניב, ישתלו בו זנים שונים של עצים ופרחים, אולי אפילו בעלי חיים, כדי למשוך תיירים ומטיילים. לרוב הדבר יעשה תוך התעלמות מההשפעות על המערכת האקולוגית ביער עצמו ובאיזור. ומה עם מקומות שאינם רווחיים? מה עם כל מיני דיונות שמטבען לא מהוות אטרקציה עסקית?
ומה לגבי האטמוספירה? אתה מעוניין למכור אותה גם כן? האם האנושות צריכה לצעוד למקום שבו אנחנו משלמים למישהו על חמצן כדי שיהיה לו אינטרס להלחם בזיהום האוויר? והתחממות גלובלית? אולי נפתור את זו על ידי מכירת כדור הארץ?
האמת היא שאין שום קשר בין סביבה לשוק חופשי ולכן גם לא תיתכן תלות ביניהם.
שוק חופשי הוא המצאה של בני אדם והיא נחמדה מאד, אבל הטבע הוא פשוט לא שלנו. המחשבה שאפשר לחלק את הטבע לבני אדם רק כדי לפתור את הבעיות שיצרה אותה שיטה קפיטליסטית מלכתחילה מעידה יותר מכל על הרדידות והחד מימדיות של החשיבה של חסידי הליברטיאניות.
היי רונה,
קודם כל, האם את מעוניינת להתקיף ולספר לי כמה החשיבה שלי רדודה, או שאולי את רוצה להתקיל ולגלות שאת לא הראשונה לשאול שאלות כאלה, ולגלות שגם יש להם פתרונות בתפיסת השוק החופשי?
כי אם את רוצה רק לנהל דיון באד-הומינם, זה אפשרי לחלוטין. אבל מי יודע, אולי אם תורידי את מסיכת היהירות, תגלי שיש עוד אנשים חושבים חוץ ממך.
מה עם הדיונות?
אם הן לא מהוות אטרקציה עסקית, אין לנו מה לפחד שמישהו יהרוס אותם.
מה שאת טוענת זה שיש לדיונות ערך, רק לקבוצה מצומצת של אוהבי טבע.
אני למשל מאוד אוהב דיונות. הן יפות, יש בהן צורות חיים מאוד מעניינות, הן משתנות ללא הרף, והן אחלה מגרש משחקים לדברים כמו גלישת חולות.
אני מתאר לעצמי שזה חשוב גם לך.
בהתאם לערכים האלה, אנחנו יכולים להתאגד (אחרי שנפסיק להאשים אחד השני בחשיבה רדודה), להקים "עמותת שימור הדיונות" או "אדם טבע ודין", ולרכוש את הדיונות האלה כקניין פרטי של העמותה. מאחר ו"אין חשיבות עסקית לדיונות", זה לא ידרוש מאיתנו יותר מדי משאבים, ולא יהיו אנשים שמנסים להתחרות איתנו על המשאב הזה.
כל מי שיעז לפגוע בדיונות יתבע על ידי העמותה, ותהיה לעמותה כל זכות להגן על הדיונות בתור הרכוש הפרטיה שלהן.
הרס הדיונות אגב, עלה כנושא בעיקר בעיקר מבנייה במקום הדיונות. אשדוד, חולון וראשון לציון מערב במיוחד.
רק שכאן מדובר על כשל ממשלתי מובהק, כשהשוק החופשי היה פותר את הנושא הזה מזמן.
אנשים לא רוצים לגור באמצע דיונות. הם רוצים לגור במרכזי ערים. הם רוצים לגור איתנו בתל אביב, או באזורים שכבר בנויים.
הבעיה היא שעודף רגולציה (שיואב לרמן יוכל לספר לך עליה בכיף), מונעת בנייה עירונית צפופה. הרי אם תל אביב הייתה בנויה כמו הונג קונג, מנהטן או פריז, אף אחד לא היה חולם על להרוס דיונות בחולון כדי להרחיב את גוש דן. רק שמרוב שאנחנו נאבקים בבנייה צפופה בתוך מרכזי הערים, דחקנו אותה החוצה מהעיר, לקצה הגבולות העירונים – והיישר לתוך הטבע הנפלא.
לגבי זיהום אוויר ואטמוספרה – השוק החופשי (האמיתי, הליברטריאני) לא סבור שזה דבר בסדר או משהו שאסור להתנגד לו. בכלל לא. הוא רק משנה את המגרש שבו נאבקים בזה.
בהחלט יש מקום בשוק חופשי לתבוע אנשים שמזהמים את האוויר שאנחנו נושמים. כל אדם שפוגע בך, בין אם בכוונה או בשוגג, יכול וצריך להתבע על ידי הנפגעים בבתי המשפט.
מורי רות'בארד, אחד ההוגים הליברטריאנים הרדוד והחד המימדיים, רשם על כך באריכות:
http://mises.org/daily/2120#11
אפשר כמובן להמשיך לדון, ואני תמיד שמח למי שמנסה להקשות על תפיסות העולם שלי, אבל אני אבין אם תעדיפי לוותר על שיחה אינטליגנטית בנושא כי החשיבה שלנו הליברטריאנים בטח רדודה מדי וחד מימדית.
הגישה הליברטאנית איננה רדודה וחד מימדית, אבל היא אוטופית, מתעלמת מהתנהגותם הלא-רציונאלית של אנשים, מניחה שכולם יודעים ומסוגלים לדאוג לעצמם, ושניידות חברתית לא תלויה בנתוני הפתיחה שלך. המון הנחות שאמפירית ידועות כשגויות לחלוטין. התפיסה הזו למעשה הולכת אחורה למצב של "חוק הג'ונגל", חמדנות ואינטרסים אישיים וקצרי טווח, במקום ללכת קדימה לחברה יותר משתפת ופחות אגרסיבית. אם לכולנו היה IQ 135 ונטיה להיות טובים בהתנהלות כלכלית, זה אולי היה עובד. אבל זה לא המצב. אנשים הם לא מכונות, לא את כולם דוחפים רווחים חומריים, והעולם שלהם משורטט ללא שום צ'אנס לאנשים שלא רוצים לספור כל היום כסף כדי לשרוד.
עירא, אין בגישה הליברטריאנית שום הנחה כזו.
אם שמעת הנחות כאלה מליברטריאנים, הם כנראה לא מכירים מספיק את הבסיס של הליברטריאניות.
אין שום הנחה שכל בני האדם מתנהגים בצורה רציונאלית או שכולם יודעים לדאוג לעצמם.
כך למשל יש אמירה מאוד ברורה של ליברטריאנים: גם פוליטיקאים הם בני אדם שמתנהגים בצורה לא רציונאלית.
דיוויד פרידמן (הבן של) נותן 10 דקות מעולות בנושא. "שווקים כושלים. אבל האלטרנטיבות גרועות יותר":
http://www.youtube.com/watch?v=sb5hr-f3Tfg
ליברטריאנים מבינים שחמדנות ואינטרסים אישיים קצרי טווח הם לא נחלתם הבלעדית של האזרחים, אלא גם מאוד נחלתם של הפוליטיקאים.
מספיק להסתכל על הגרעון של ביבי. האינטרס האישי וקצר הטווח שלו הוא לעבור את הבחירות הקרובות עם כמה שיותר מנדטים. איך עושים את זה? מעלים את ההוצאות כדי לקנות קולות, לא מעלים מיסים (ואפילו מורידים אותם) כדי לקנות קולות אחרים, ופשוט לוקחים הלוואה כדי לממן את זה. הלוואה שכבר נפתור אותה אי שם בעתיד, כשאני כבר לא אהיה ראש ממשלה.
אנשים הם לא מכונות. גם פוליטיקאים ובירוקרטים הם לא מכונות.
וכאן אגב האוטופיות של הסוציאליסטים ותומכי ההתערבות הממשלתית. הם טוענים (בצדק!) שיש הרבה כשלים בשוק והתנהגות לא רציונאלית, אבל הם מזניחים לחלוטין את העובדה שיש עוד הרבה יותר כשלים בממשלה, והתנהגות הפוליטיקאים והבירוקרטים.
להגיד שליברטריאנים לא הולכים "קדימה" לחברה "פחות אגרסיבית" זה באמת לא להכיר את הגישה הליברטריאנית – שאחת ההנחות והאקסיומות הבודדות שלה היא בדיוק זה: "עקרון אי התופקנות"
http://en.wikipedia.org/wiki/Non-aggression_principle
דווקא מנגנוני ההתערבות הממשלתית הם תמיד אלימים ואגרסיביים.
נסה פעם אחת לא לשלם את המיסים שלך, או להחליט שהעסק שלך מוכר אך ורק בדולרים ולא בשקלים. אתה תחווה על בשרך את האלימות והאגרסיביות הממשלתית.
ליברטריאנים כמובן לא שוכחים שיש גם אנשים חלשים בחברה שזקוקים לעזרה. אולי נתקלת בכמה פסאודו ליברטריאנים שטענו שכל אחד צריך לדאוג לעצמו.
אף ליבטריאן שבאמת שקל לעומק את האידאולוגיה שלו לא סבור שצריך להתעלם מהחלשים.
אבל ליברטריאנים מאמינים שהדרך לעזור לחלשים היא באמצעות צדקה, מוסדות התנדבותיים, ושינוי נורמות חברתיות. לא על ידי כפייה ואלימות.
אני אוהב להשוות לטיפים במסעדות. מה גורם לך להשאיר טיפ בסוף ארוחה? אף אחד לא מכריח אותך. אין חוקים שישלחו אותך לכלא או יקנסו אותך. מה שיש זה נורמות חברתיות עמוקות ומושרשות ש"זה הדבר הנכון לעשות".
אף פעם לא הבנתי למה מי שמאמין שצריך לעזור, להתנדב ולתרום לחלשים בכסף האישי הוא "חסר לב", אבל מי שמאמין שצריך להפקיר את החלשים לבירוקרטים ומסדרונות הביטוח הלאומי הוא "צדיק ורחמן".
וואו, חברים, תקראו שוב. "המחשבה שאפשר לחלק את הטבע לבני אדם רק כדי לפתור את הבעיות שיצרה אותה שיטה קפיטליסטית מלכתחילה מעידה יותר מכל על הרדידות והחד מימדיות של החשיבה של חסידי הליברטיאניות". לא אד הומינם, לא בעיה בגישה הליברטאנית (שהבעיה הערכית שלי איתה היא דווקא באנוכיות, באדישות, בהתנשאות וביומרה – ואם תרצו אני ארחיב על זה), אלא משפט שבסך הכל אומר שהנסיון לפתור בעיה באמצעות מה שיצר אותה מלכתחילה מעיד על רדידות וחד מימדיות. כן, הנסיון להחיל את השוק החופשי על כל בעיה באשר היא אפילו אם היא תוצאה של השוק החופשי נראה לי שטחי ואפילו אובססיבי.
ולא, ההשרדות של הטבע לא צריכה להיות כפופה למה שאנשים מחבבים יותר או פחות. אין דבר כזה, "אני חובב דיונות ואני משער שגם את", כי אם כל מטרה בעולם תקבל מימון בהתאם לפופולריות שלה, יהיו כל מיני סוגים של בעלי חיים דוחים למדי (שלא מצטלמים יפה ואינם חמודים) שייכחדו (ואיתם אולי מערכות אקולוגיות שלמות).
אבל זה בכלל לא משנה אם זה פרקטי או לא כי הטבע פשוט לא שלנו. אני מניחה שאתה לא תתעלל בכלב שלך. אני מניחה שאתה לא מסכים שמותר להרביץ לפרות לפני שחולבים אותן שוחטים אותן וכו' רק בגלל שהן גם ככה לא הולכות להשאר בחיים. ואם אתה חושב שהשוק החופשי יכול להעמיד לרשותך פתרון כמו חוק צער בעלי חיים אתה מוזמן להסביר פה איך. ואין הבדל מבחינתי בין פרה, כלב והאטמוספירה משום שאף אחד מהם לא מסוגל להגן על עצמו.
השוק החופשי הוא לא האשם ב"פגיעה בטבע".
עצם הקיום שלנו, כבני אדם, על פני כדור הארץ, הוא האשם.
גם במדינות קומוניסטיות חסרות שוק לחלוטין (צפון קוריאה, ברית המועצות) הייתה פגיעה קשה בטבע. לפעמים אפילו יותר.
אנחנו נולדים לתוך העולם הזה, ומשנים אותו מיידית. אנחנו נושמים חמצן והופכים אותו לפחמן דו חמצני. אנחנו צורכים מים נקיים והופכים אותם לשתן, אוכלים צמחים (ובעלי חיים). אנחנו כורתים כמה עצים ובונים לעצמנו בית.
גם אדם שנוחת על אי בודד לבד לחלוטין, בלי שוק, בלי שלטון, בלי ממשל, יפגע בסביבה של האי.
זה הכרח כדי לחיות את החיים שלנו.
השאלה האקולוגית היא לא "איך מפסיקים לחלוטין את הפגיעה בסביבה", אלא – איך מצמצים אותו למינימום הנדרש.
בהנחה שאנחנו לא ניהליסטים רצחניים שמציעים לצמצם את האוכלוסיה,
התשובה לשאלה היא זאת היא "יעילות בשימוש במשאבים".
ואת זה השוק החופשי יודע לספק בצורה הכי טובה.
אנחנו לא יכולים להפסיק להשתמש במשאבים. עצם החיים שלנו דורשים מים, אנרגיה, שטחי חקלאות, שטחים למגורים.
אבל אנחנו כן יכולים לבסס שיטה כלכלית וחברתית שמתגמלת אנשים בצורה חיובית על חסכון במשאבים, ומענישה אותם על בזבוז משאבים.
לשיטה הזאת קוראים "שוק".
לתמריצים האלה קוראים "מחירים".
ובכל מקום שאנחנו רואים פגיעה חמורה בטבע, אנחנו לרוב יכולים למצוא מקום שבו לא היה שוק, או שהמחירים עוותו.
לגבי התעללות בבעלי חיים – השוק החופשי לא סותר חוקים שנועדו להגן על חסרי ישע. בדיוק כמו שהשוק החופשי לא סותר שהמשטרה תעצור אנסים או רוצחים, הוא לא סותר שהמשטרה תעצור אנשים שמרביצים לפרות בשביל הכיף.
הדיון על "איזה זכויות יש לבעלי חיים ואיזה לא" הוא דיון שאפשר לקיים אותו לחלוטין בנפרד מהדיון של השוק החופשי.
מסכים איתך שאין הבדל בין פרה לכלב, אבל אטמוספרה?
גם חיטה או חסה לא מסוגלים להגן על עצמם. נאסור על בני אדם לאכול אותם?
לאטמוספרה עצמה אין שום זכויות. האטמוספרה לא תקח אותי לבית משפט, והיא גם לא זקוקה ל"הגנה". מי שכן זקוק להגנה זה האנשים שתלויים והיו תלויים עד היום במצב של האטמוספרה.
פגיעה באטמוספרה היא לא רעה בגלל הזכויות של האטמוספרה, היא רעה בגלל שהיא פוגעת בבני אדם שתלויים באטמוספרה.
ופגיעה של בן אדם (או קבוצה של בני אדם) בבן אדם אחר (או קבוצה של בני אדם) זה בהחלט נושא שהשוק החופשי מפקיד בידי בתי המשפט לטפל בו.
דניאל יקירי, אין לי כוח לאנשי הקש שלך, והפסקתי לספור את שאר הכשלים הלוגיים שבתגובות שלך. אני לא יודע מאיפה אתה מביא את האמונה העיוורת והעמוקה הזו בצדקת הכסף. אין לי אלא להציע לך את חמלתי על ראיית העולם הצרה שבחרת לאמץ במקום לקרוא איך דברים מתנהלים במקומות אחרים. איך דואגים לתחרות בשוק (רגולציה), איך מונעים מפגעים בריאותיים לפני שזה מגיע למחלות, מוות ובתי משפט (שוב, רק רגולציה), ואיך מדינות שהפריטו את שירותי הבריאות ובריאות הנפש לא ראו הצפה של אופציות פרטיות זולות צצות "בהתנדבות" להחליף אותם. איך מערכת ההשכלה הגבוהה בארצות הברית הפכה לבועה. איך צמיחה בשוק גורמת ליותר בעיות של אי-שוויון ומפוררת את החברה ועוד ועוד דוגמאות. אני לא מבין למה אתה חושב שבאופן אבסולוטי ממשלה לא יכולה להיות טובה יותר מעסקים, זה הכל שאלה של להצביע לאנשים אכפתיים ואמפתיים, ולהעיף את העסקנים וחברי הטייקונים. אחוז המליונרים בפרלמנט לא יכול להיות גדול מאחוזם באוכלוסיה. להפך, הוא צריך להיות קטן יותר כדי להגן על האינטרסים של ההמונים. זה שהשיטה הנוכחית שלנו דורשת תיקונים זה נכון, אבל זריקה לפח זו החלטה שרירותית, וילדותית, לא הדרך הנכונה לתקן את העולם. בכל מקרה, בקצב שהעולם מתחמם, לא ברור אם יש לנו מן לעשות עוד ניסויים, אנחנו רואים מה זה עשה לארה"ב מאז ימי רייגן ועד היום. ראימו מה קרה עם גזרות דומות בבריטניה. למה להמשיך את הניסויים הכושלים האלו במדינה כל כך מוכת דאגות כמו שלנו?
יש לתת את הדעת לגבי יחסם לבעלי חיים…
מצער מאד חשבתי להצביע להם.
ממתי הזכות לפרטיות כוללת בחובה גם שמירה בסוד של עבריינות פלילית ?
איך ייתכן שאותם חברי-הכנסת המשמרים מצב בו התנהגות מסויימת היא פלילית גם ייהנו מהגנה על פרטיותם כמי שנוהגים באותו אופן אסור ?
ובלי קשר לכל אלה, לי לפחות זה נראה ברור לגמרי שאם אפילו חבר-כנסת אחד יוצא מארון השימוש בחומרים אסורים בגלל פעולה של עלה ירוק, זה רק יכול להועיל לרשימה. אין שום הגיון בסברה שאנשים יימנעו מלתמוך בתנועה בגלל שיתברר שהיא צדקה בטענותיה.
מהצד השני, אין שום הגיון בוידוי מוקדם של איזשהוא חבר-כנסת, אלא אם מישהו צילם אותו עושה שימוש בחומר-אסור. האשמות הוא יכול להכחיש תוך איום בתביעת-דיבה, וכך לשרוד ללא פגיעה משמעותית בדימוי שלו עד יום הבחירות, ואחר-כך יהיו לו 3 שנים להשכיח מהציבור את שנאמר עליו. וידוי ירדוף אחריו עד יום מותו הפוליטי וכנראה גם אחר-כך.