0.
לפני כחודש הוציאה מחלקת האכיפה של פשעים כלכליים במשרד האוצר האמריקאי הנחיות הנוגעות לשימוש בכסף וירטואלי; למרות התייחסות רוב התקשורת על כך שמדובר בהנחיות הנוגעות לשימוש בביטקוין; יש להנחיות עוד מספר השלכות (שחשוב לזכור). קודם כל, ההנחיות בקצרה, ואז דיון. ההנחיות, למרות שהן מסובכות הגדרתית, מסבירות (בקצרה, ובאמת במבט מלמעלה) כי: (1) בגדול, אין מניעה לשימוש במטבעות וירטואליים כאמצעי תשלום עבור שירותים או סחורות, בכפוף להיתרים הוירטואליים; (2) שירותי המרת מטבעות וירטאוליים למטבעות אמיתיים דורשים רישוי בארצות הברית (בעיקר מטעמים של מניעת הלבנת הון).

[לא יודעים מה זה ביטקוין? הסבר קצר כאן]

1.
אבל, ההנחיות שנועדו להסדיר את הסחר ב'מתכות יקרות' (כל מיני שירותים שמבטיחים לך רכישה של חלק מסטוק וירטואלי של זהב, לדוגמא) ואת בעיות הלבנת ההון שצצות בעקבות השימוש במטבעות וירטואליים כמו ביטקוין, עשויות גם לייצר בעיה ללא-מעט מפתחי אפליקציות או סטארטאפים שמשתמשים במטבע וירטואלי כדרך שלהם למתן שירותים. לדוגמא, Facebook Credits, אמצעי התשלום של פייסבוק, עשוי להיות כפוף גם הוא להסדרה. ההסדרה חלה על ספקי שירותי מטבע אשר מאפשרים לאדם אחד לרכוש מטבע וירטואלי, לרכוש בו מוצרים או שירותים מאדם אחר, ולאפשר לאותו אדם להמיר את המטבעות הוירטואליים לכסף. כך זה, לדוגמא, כאשר Facebook מאפשרת\דורשת ממפתחים לעבוד רק עם מודל הCredits שלה.

2.
כלומר, בהתחשב בכך שעד היום הדרך המקובלת של אפליקציות היתה "תרכשו אצלנו נקודות ותשתמשו בהן" במקום שהלקוחות יקנו "כסף אמיתי" כאשראי באפליקציה, עשויה כעת לצוץ הבעיה: אם כל אפליקציה שרוצה לאפשר למשתמשים שלה לבצע פעילויות פיננסיות (כמו לסחור אחד עם השני בחפצים וירטואליים, שוק של מילארדי דולרים בשנה), תצטרך לעבור תהליך רישוי, יהיה אפקט מרתיע על השימושים האלה.

3.
אבל, דווקא השימוש של אותן אפליקציות במטבע הוירטואלי BitCoin עשויה להיות חיובי. אם אותה אפליקציה תשתמש במערכת של BitCoin, היא תהפוך להיות "משתמש" לפי הנחיות משרד האוצר האמריקאי, ולא ספק שירותים. במצב כזה, היא לא המנפיק המרכזי של הכסף, והיא יכולה לאפשר למשתמשיה לסחור בצורה חופשית בBitCoin. כלומר, ההנחיות דווקא מתמרצות מעבר מכלכלה מבוזרת, שבה לכל אפליקציה יש מטבע משלה, לידי כלכלת ביטקוין אחידה.

4.
וכאן בדיוק מגיעה הבעיה של השבוע: בועת הביטקוין שראינו בחודש האחרון, בה עלה שער הביטקוין למעל 250 דולר, התפוצץ, ירד לכמה עשרות, וכעת נסחר שוב באיזור ה120 דולר למטבע, אומרת שלמטבע אין ערך יציב. המטבע, בסופו של דבר, מייצג כעת מצב דומה לכלכלה הישראלית במשבר של שנות ה-80. המטבע אמנם משמש אמצעי תשלום, אבל הסוחרים בו מצמידים את ערך הביטקוין לערך הדולר (בדיוק כשם ששער השקל לא היה יציב עד לא מזמן, ולכן שכירת דירה נסגרה בדולרים). כך, לדוגמא, אתר הסחר בסמים האנונימי Silk Road, מצמיד את מחירי ה'סחורות' באתר לדולרים. וזו הבעיה של הביטקוין.

5.
כדי לאפשר לביטקוין להיות מטבע אמיתי, בו אנשים יוכלו להשקיע בו, לחסוך בו, לפתוח בו חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, ולתת אפשרות לכלכלה אמיתית בלי עלויות עסקה (תחשבו על מחיקת שוק הבנקאות וכרטיסי האשראי, כמה כסף עודף עובר לחברות האלה רק כדי לייצר עלויות עסקה), צריך לייצר למטבע הזה ערך. לכן, כל עוד עסקים מקבלים תשלום בביטקוין ואז ממירים אותו לשקלים או דולרים, לא יווצר למטבע ערך, והמטבע ישמש כאמצעי תשלום מאובטח בלבד.

6.
אז מה יקרה? האם אנחנו בדרך לבועה שניה? לא ממש איכפת לאף אחד, כי אף אחד לא באמת מקבל ביטקוין.