לצורך הפוסט הזה, אני אעלה שאלה תיאורטית: מה היה קורה אם שער הדולר לשקל האמיתי היה אחד לאחד. כלומר כל שקל שאתם מרוויחים שווה דולר אחד? אחרי כמה טענות, שאינן מבוססות במיוחד, אני אציג היפותזה לפיה יש סיכוי שזהו השער הריאלי של הדולר לשקל, וכי בעצם בעיית יוקר המחיה בישראל נובעת מכך שאם שער הדולר לשקל אכן היה אחד לאחד, הרי שמחירם הריאלי של מוצרים היה משקף את יוקר המחיה האמיתי, והשכר הריאלי היה מאפשר לכל ישראלי גם לשפר את מצבו.

אני גם אציג, לבסוף, אנטיתזה, לפיה אם אני טועה, ועדיין יבוצע שינוי שער זמני שכזה, הרי שהשוק החופשי (ללא התערבות בנק ישראל) יתקן אותו שכן ישראלים ימכרו שקלים בשוק החופשי למכביר ויביאו למצב שבו שער הדולר לשקל יתייצב שוב על 3.5.

נתחיל בכמה עובדות. אולם, חשוב לי להסביר: אני מציג כאן השערה שאינה מבוססת במאה אחוזים אלא מבוססת על הערכות בלבד. העובדות מאפשרות לי לתת הערכות כאלו, ולתת תשובה מקורבת בלבד. אז ככה: בשנים האחרונות בנק ישראל רוכש דולרים בצורה משמעותית כדי "לייצב" את שער השקל מול הדולר. על פי דיווחים בתקשורת, בנק ישראל רוכש דולרים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים ביום, כשלפעמים מדובר על מאות מיליוני דולרים ביום אחד. בנק ישראל מחזיק, נכון לעתה, רזרבה של  למעלה מ-80 מיליארד דולר.

עכשיו, בנק ישראל רוכש את הדולרים כדי לייצב את השקל מתוך תפישה כי שער דולר נמוך פוגע בייצואנים. כשהדולר יורד, היצואן מקבל פחות עבור הסחורה שהוא ייצר בשקלים. כשהדולר עולה, הוא מקבל יותר שקלים, ויכול לשלם יותר שקלים במשק. בעצם, הייצואן אומר "אם אני מייצר מוצר בעשרה שקלים ומייצא אותו לחול בארבעה דולר, שער דולר של 2.5 ש"ח יהיה הפסד עבורי". אבל, הבה נסתכל על הצד השני של המטבע: שער דולר נמוך (או שער שקל גבוה) אומר שכח הקניה הבינלאומי שלנו גבוה יותר.

אם בנק ישראל לא היה מתערב במסחר בפעם הראשונה, יש סיכוי לא רע שהיה קורה אחד משניים: (א) או ששער הדולר היה ממשיך לרדת בצניחה חופשית לאיזור ה1 ש"ח לדולר; (ב) או שהשער הנוכחי מבוסס על ספקולנטים שיודעים שהבנק יתערב לא משנה מה כדי למנוע ירידה מתחת ל3.40 ש"ח, ולכן קונים בזול ומוכרים כשהדולר עולה.

לצורך העניין, אני רוצה להניח שאין ספקולנטים כאלה, ושאם בנק ישראל לא היה מתערב, הדולר היה צונח צניחה חופשית לאיזור ה1 ש"ח לדולר.

עכשיו, נניח שזה באמת היה קורה: אזי, קודם כל, ה"ייצואנים" שאינם יכולים להתחרות בשוק הגלובאלי היו צריכים להסגר, משרות היו נעלמות והמטבע היה נחלש (אם זו באמת ההשלכה); וגם הייבוא היה נהפך לזול יותר, וכח הקניה של ישראלי המשתכר 4,000 ש"ח היה שווה (לצורך העניין) ל4,000 דולר לחודש. כלומר, ישראלי שמשתכר שכר מינימום היה יכול לחיות בצורה טובה (למעט שכר הדירה, אליו נגיע עוד דקה).

כלומר, הוא היה יכול לעשות אחד משניים: או למכור את השקלים שלו תמורת דולרים, ולקנות בדולרים האלו בחו"ל משהו שימושי ולהביא אותו ארצה, או שהוא יכול לרכוש מייבואנים שעדיין ירוויחו עליו, אבל יורידו את המחיר.

מה היה קורה במצב כזה למחירי הדירות? וובכן, ריאלית, השכר לא משתנה. מה שמשתנה במצב של הצמדת שקל לדולר הוא כח הקניה (בחו"ל), כלומר: שוק הדיור (מחירי הדירות) שבעבר היו דולריות אבל כשהדולר התחיל לצנוח עברו למשמעות שקלית (בין היתר מסיבות רגולטוריות) יכול להשתנות מסיבה אחרת: הדירות להשקעה (שאחראיות על מחירי הדיור בעקיפין) נרכשות על ידי תושבי חוץ. אם אלו צריכים לסבול שער של דולר לשקל, הרי תושבי החוץ לא ישקיעו כאן, ומחירי הדירות ירדו באופן חופשי גם הם.

עכשיו, נניח שאני טועה ושער הדולר באמת צריך להיות 4.0 ש"ח לדולר. אז מה? אז במצב בו הבנק לא יתערב, השער יצנח, אנשים ימכרו את השקלים שלהם, ובעצם המחיר יעלה בחזרה. לכן, אי ההתערבות של הבנק יכולה לייצר טלטלה, אבל לא באמת תשנה משהו בסופו של דבר.

לכן, ההצעה שלי, לרגע, היא לדמיין לרגע מה היה קורה בחיים שלנו אם שער הדולר היה 1 ש"ח. כלומר, איך זה היה משפיע על החיים שלנו: האם זה היה מראה מה יוקר המחיה האמיתי כאן? כן. האם זה היה מאפשר חיים יותר בנוחות? כנראה שכן. האם זה היה פוגע בתעסוקה? לא בטוח, ואם כן? אז אולי העסקים שכושלים לא היו צריכים להתקיים מלכתחילה.