תביעות הספאם הולכות להשתנות | אילן חזני נ' שמעון הנגבי

מאז חקיקת תיקון 40 לחוק התקשורת (חוק הספאם), היה ברור כי לא יעיל כלכלית לאכוף את החוק ולמפרים היה מזור. בעוד שחקיקת החוק לוותה בפאניקה של מפרסמים שניסו להפעיל כישורים פוליטיים כדי להגביל את כניסת החוק לתוקף, הרי שבפועל הסתבר כי לשלוח ספאם משתלם. בארבע השנים הראשונות לחקיקת החוק נפסקו רק כמיליון שקלים פיצויים. כלומר, היה ברור לכולם שמשתלם לשלוח ספאם | אם אתר איגוד האינטרנט מכיל, נכון ליום זה, 162 פסקי דין בתחום ולצורך העניין בכל אחד מהמקרים לא היתה מדוברת על הודעה בודדת, אז ברור לנו שיש כאן אכיפה של החוק בחסר. כל אחד מכם קיבל, מאז 2008 ועד היום, הרבה יותר מ162 הודעות ספאם לתיבה שלו, הוא פשוט לא טרח ללכת לתבוע את הסכום.

כזכור, חוק הספאם קובע פיצויים "לדוגמא" ללא הוכחת נזק בהיקף של עד 1,000 שקלים לכל הודעה שנשלחה. הבעיה היתה שבתי המשפט נקטו בפרשנות יצירתית למונח "עד" 1,000 שקלים. כמה יצירתית?

בתק 4107-03-13 סומך נ' הוט מובייל פסק בית המשפט פיצוי של 200 ש"ח להודעה, לא לפני שאמר כי "לכאורה, ורק לכאורה, מדובר בתביעה קטנונית, שלא לומר קנטרנטית", שכן היה מדובר על תביעה בה התובע תבע בגין צירוף פרסומת בתוך החשבונית החודשית.

בתק 50537-11-12 זיו גלסברג נ' שיווק פשוט בע"מ פסק בית המשפט פיצוי של 150 ש"ח בגין כל הודעה שנשלחה עד להגשת בקשת ההסרה (ו550 לאחר מכן). בתק 54943-10-13 רובינס נ' עמותת תנו לחיות לחיות פסק בית המשפט פיצוי בגובה של 150 ש"ח להודעה גם כן; בתק 22837-11-12 ראוך נ' פנחסוב פסק בית המשפט כי "התובע הוא עורך דין, כך שאין צורך לעודד אותו לממש את זכיותיו (כל התביעות שהתבררו בפני, למעט אחת, לפיצוי לדוגמא על פי החוק הנ"ל, מוגשות על ידי עורכי דין)" ונתן 750 ש"ח לכל הודעה.

הפרקטיקה והפיצוי הבעייתי יצרה מספר שחקנים חוזרים (או "תובעים מקצועיים"), אבל גם הם לא תומרצו בצורה שמצדיקה זאת. אם עורך דין מגיש תביעה בגין משלוח הודעות, מתייצב למספר דיונים, מטפל בחוות דעת מומחה ואף נאלץ להמתין עד פסק דין, וכל זאת כדי לקבל פיצוי של 4,000 ש"ח (תא"מ 12631-08-09 עו"ד אילן חזני נ' דניאלה רופא ואח'), הרי ברור שאזרח מהשורה לא יתאמץ אפילו לעשות זאת וישבר באמצע.

לכן, שתי החלטות של בית המשפט העליון מהשבועיים האחרונים עשויות לשנות את המצב. הראשונה, רע"א 2904/14, רע"א 3545/14 זיו גלסברג ואח' נ' קלאב רמון בע"מ ואח', היא רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין בתביעות קטנות. השופט אליקים רובינשטיין פוסק, בקצרה, כי הפיצוי שנקבע בחוק הוא פיצוי לדוגמא שהכלל הוא ליתנו בלי שאלות, אלא אם יש נסיבות להקטנת הסכום.

אולם, בהחלטה המאוחרת יותר, רעא 1945/14 אילן חזני נ' שמעון הנגבי, נכנס דיון משמעותי יותר. המסקנות של בית המשפט אכן היו דומות: (1) יש להרתיע משלוח הודעות על ידי פסיקת פיצוי שמשקף את האכיפה בחסר; (2) הוצאות המשפט צריכות לשקף הוצאות ריאליות שכן יש אכיפה בחסר של החוק; (3) מצד שני, סכום הפיצוי אינו בהכרח 1,000 ש"ח להודעה, אלא יש לשקף סכום שירתיע את הנתבעים משליחה.

כלומר, אם עד עתה הכלל היה לאגור כמה שיותר הודעות (גם לאחר בקשת ההסרה) כדי להגיע לבית המשפט ושזה יפסוק פיצוי בהתאם לכמות ההודעות, כעת יכול להיות מצב בו יפסק פיצוי של 1,000 ש"ח על ההודעה, אך 15,000 ש"ח כהוצאות משפט.

מה שדווקא חשוב בפסק הדין הוא הדיון האגבי בשני נושאים: הראשון הוא האם יש כלל צורך לשלוח את הודעת ההסרה הראשונה כדי לקבל פיצויים. היו לא מעט מקרים בהם בית המשפט התייחס לכך ששליחת ספאם, ללא כל הסבר לסיבת השליחה, לא תמיד יתן פיצויים אם התובע לא ביקש את הסרתו מהרשימה. בית המשפט העליון מסביר בצורה ברורה ש"אין מקום לתמרץ את הנמענים לבצע opt-out ולשאת בעלויות הכרוכות בכך, משנדחה מודל זה על ידי המחוקק". בית המשפט אמנם סבור, בשוגג, כי לחיצה על קישור ההסרה עשוי להביא לוירוסים, אבל המשמעות האמיתית של opt out היא בדרך כלל הוכחה כי הכתובת חיה וקיימת.

ההסבר השני הוא לגבי הדרך היצירתית שבה מפרסמים פרשו את החריג שמאפשר פניה חד-פעמית לעסק לקבלת הצעות פרסומיות. בית המשפט מסביר כי פניה כזו צריכה להיות "נייטרלית" שלא כרוכה בה פרסומת של המוצר או השירות שהשולח מבקש לפרסם.

כלומר, יש כאן החלטה משמעותית שעשויה לשנות את המודל העסקי של תובעי הספאם למינהם. קודם כל, אין צורך לאגור כמות מאסיבית של הודעות או לשלוח בקשות הסרה. שנית, יש צורך לייצר מודל יעיל יותר לאכיפה של החוק, על ידי שינוי ההתנהגות של המפרסמים שעד עכשיו ניסו לנקוט בפרשנויות יצירתיות.

 

25 תגובות ל-“תביעות הספאם הולכות להשתנות | אילן חזני נ' שמעון הנגבי

  1. יחד עם זאת, כמות הספאם הישראלי שמגיע אלי ירדה פלאים מאז כניסת החוק לתוקף.

  2. אפשר לשאול מה המצב החוקי של הודעות ספאם ב-sms?
    הן מתרבות מאוד בחודשים האחרונים, בעיקר הודעות של מלווים (כנראה בשוק האפור או השחור), ולא של עמותות כמו שהיה בעבר.

  3. לעמיר – הודעות אסמס נכללות בחוק הספאם, וזה לא נותר במגבלות החוק היבש. עבדך הנאמן כבר תבע פעמיים על אסמסים וזכה במלוא הסכום.
    הבעיה המרכזית היא לאתר את השולח אם הוא חפץ באלמוניותו, שכן בניגוד למיילים אסמסים הם תמציתיים יותר ואין בהם (בד"כ) לינקים שדרכם ניתן לאתר את החברה השולחת.

  4. ויהונתן – תודה על הפוסט!
    צריך לשים לב, אגב, שהעמדה של פוגלמן ביחס לסכום הפיצוי לדוגמה שונה, ולא בהכרח לטובת התובעים, מהעמדה שהביע רובינשטיין בעניין גלסברג. רובינשטיין קבע (לראשונה עד כמה שידוע לי) שהסכום של 1,000 ש"ח להודעה הוא נקודת המוצא, שממנה אפשר לחרוג בהתאם לנסיבות. הוא לא התייחס כלל לסוגיות ההוצאות. פוגלמן אומר: דבר ראשון נחליט על הפיצוי הראוי, באופן כללי, בנסיבות – ואז ניקח את סך ההפרות + את רכיב ההוצאות המשפטיות, ונתאים אותם כמו פלסטלינה לתוצאות שאנחנו מעוניינים בהן – אכיפה, הרתעה, ועידוד תביעות.
    ייתכן שההבדל ביניהם בפועל הוא סמנטי, כי שניהם נותנים מקום לשיקלול הנסיבות – אבל אני מרגיש שהניסוח של פוגלמן מחליש את המומנטום התקדימי שהיה בעניין גלסברג.

  5. זה טוב ונחמד. נראה שספאם מחברות לגיטימיות די נעלם לאחרונה. הבעיה העיקרית שאני נתקל בה היא שיחות טלפון מוקלטות (ירידה במשקל, הפרעות קשב וריכוז וכו'). החברה שמתקשרת איננה מזדהה בשמה, אלא רק מאפשרת להשאיר מספר טלפון. כמובן שאין לי יכולת וזמן לנסות לברר באיזו חברה מדובר ולתבוע אותה, כך שהחוק לא כל כך אפקטיבי מהבחינה הזו. כנ"ל לגבי סמסים מפוקפקים על הלוואות, אם כי כמובן שהם הרבה פחות מטרידים משיחת טלפון.

  6. תודה על הפוסט יונתן . לא לגמרי התעמקתי בסוגיה הזו . רק לא הצלחתי להבין , כיצד מסר כזה יכול להיות נייטרלי ? מלשון החוק , ניתן להבין בבירור כי המונח " מפרסם " כולל – שם , מען , מען להתקשרות , ולשם רכישה ….ובהגדרה עצמה , את עצם הקידום או השיווק העצמי והמותגי .

    אחר כך , בסעיף קטן (ב) מוגדרת פנייה לקבלת רשות מכללא , כ – פנייה חד פעמית …..אשר מהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת . משמע – לא רק שאין אמירה מפורשת לגבי נייטרליות , אלא :

    שברור שעסקינן באיזשהוא לוגו של בית עסק , ושם קרוב לוודאי , מוטבעים כל מיני סלוגנים , מבצעים וכו…..

    קשה להבין איך יכול להיות נייטרלי הדבר ?

    תודה

  7. אילן, הוגשה לפני כחצי שנה תביעה ייצוגית כנגד (ה)חברה שעומדת מאחורי השיחות הפרסומיות (הפרעות קשב, הרזיה וכו'). מצ"ב לינק.
    http://elyon1.court.gov.il/heb/tovanot_y/4169b.pdf
    זו חברה שגם עומדת מאחורי ספאם אסמסים בנושא הלוואות. כמאמר הכתוב: "אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך".

  8. תודה על הפוסט יונתן.

    שאלה לי בקשר למסרונים שהתקבלו ללא אפשרות למשלוח הודעת סרוב במסרון חוזר. קיבלתי בשנה האחרונה 12 מסרונים מרשת סופרמרקטים גדולה, כאשר 9 ההודעות הראשונות כוללות מספר טלפון לחזרה לטובת הסרה מרשימת התפוצה (מיותר לציין שזה הליך ארוך ומייגע, ולמיטב הבנתי מנוגד לנוסח החוק). ההודעה העשירית כללה אפשרות להסרה בהודעת "הסר" במסרון חוזר. לאחר ששלחתי הודעה "הסר" קבלתי שני מסרוני פרסומת נוספים.

    שאלתי היא האם (ומה) אני יכול לדרוש על 9 ההודעות הראשונות בהן לא העמידו לרשותי אפשרות הסרה במסרון חוזר. ( נוסח החוק: "הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען."

    אגב, אני יוצא מתוך נקודת הנחה שכשהצטרפתי למועדון הלקוחות של הסופרמרקט אישרתי באפן מסויין קבלת זבל לטלפון שלי.

    תודה מראש.

  9. אוקי אז אני רוצה לתבוע על ספאם? (יש שולח ששלחת לי בערך 10 הודעות פרסום ללא הסכמתי).
    מאיפה מתחילים? אין לי מושג ירוק בתחום. יש קישור למדריך מסודר בנושא?

    תודה.

  10. ללירן , גש ללינקים להלן , ושם כל הוראות החוק הרלבנטיות והליבתיות נמצאות ( ואני מדגיש : ליבתיות בלבד ) . השפה משפטית , קצת לא פשוטה כלל להדיוט . אם לא תסתדר , תנסה לחפש בגוגל איזה מדריך שכתוב בשפה פשוטה , או לפנות אלי ( קח הכתובת אי מייל מיונתן , או תשאיר תגובה ) ואני אשתדל לעזור כמיטב יכולתי . בהצלחה

    להלן :

    לינק ל – חוק בתי המשפט ( נוסח משולב ) תשמ"ד 1987 , גש לסימן ה' : בתי משפט לתביעות קטנות , סעיף 59 – 67 כולל . הנה הלינק :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_002.doc

    ועוד ל :

    תקנות שיפוט בתביעות קטנות ( סדרי דין ) תשל"ז 1976 בלינק :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_030.doc

    אילו הדברים העיקריים , תנסה להתארגן . אל תהסס לפנות אם תצטרך עזרה . בהצלחה

  11. תודה רבה לכם! ודרך אגב (עוד לפני שקראתי את החומר) אם מדובר בחברת משלוח דואר פרסומי שנותנת שירות לחברות ששולחות דרכה את מי בעצם אני תובע את החברה ששלחה את המייל את מי שפרסם בגוף המייל? מי הוא העובר על החוק? שתיהן?

  12. לירן , אתה מעלה שאלה כלל לא פשוטה . הרבה יכול להיות תלוי בחוזה שבין שני החברות , וזה סיפור לתובע כמוך בבית משפט לתביעות קטנות, כי במציאות גם , ייתכן שנתבע אחד , יפיל התיק על נתבע אחר , הכל בהודעת צד ג' .

    אתה יכול גם פשוט לא להכריע , ולהשאיר לשופט את שיקול הדעת , פשוט להציג שניהם כנתבעים , והשופט יכריע : של מי החבות, ואולי יחלק בין שניהם . אלא , שתצטרך לדאוג להמצאה לשניהם , ולפרט בכתב התביעה , מה לדעתך החלק הפוטנציאלי לפחות , של כל אחד מהם ( לפחות עובדתית ) . קח בחשבון . בהצלחה .

  13. תודה רבה! קיבלתי בסיס טוב ללמידה וביצוע.
    לילה טוב.

  14. היי, ברצוני לשאול האם יש תקדים באשר למשלוח לינק להסרה, לא לגמרי הבנתי את ה-opt-out שהוספת. זה חוקי להוסיף לינק לא מזוהה?

  15. היי
    רציתי לשאול.
    התקשרתי לברר מחיר על הובלה ועשיתי בירורים אצל מספר מובילים.
    מאחד המובילים הגיעה אליי הודעה מיד לאחר השיחה עם הפרטים שלו תאני משער כדי שאוכל לחזור אליו במידה וארצה.
    זו הייתה הודעה יחידה ואחריה לא הגיעה שום הודעה.
    רציתי לשאול אם אפשר לתבוע על זה.

    תודה מראש

  16. האם יש לך תבנית של תביעה לגבי עבירה על חוק הספאם?
    פורסם בגלובס קישור לתבנית כזו וזה לא עובד

  17. רפאל , למה אתה מתכוון בתבנית ? אתה מתכוון לכתב טענות , כתב תביעה שמוגש תכל"ס לבית המשפט ?

  18. היי
    לפני מספר חודשים הגשתי תביעה בבית משפט לתביעות קטנות כנגד רשת סופרים קטנה.
    קיבלתי SMSים ולמרות ששלחתי הודעת "הסר" שלחו לי שוב ושוב.
    תבעתי 5000 ש"ח כנגד 5 הודעות שקיבלתי.
    הנתבע פנה אליי וביקש שאסיר את בתביעה ויפצה אותי בארוחת בוקר זוגית – כמובן שסירבתי.

    בקרוב מגיע מועד הדיון ואין לי כלל ניסיון בבתי משפט.
    האם עליי להיערך בצורה כלשהי? יש משהו שעליי לומר?

  19. שלום
    קיבלתי הודעות ספאם בסמס
    איך אני יודע את מי לתבוע ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *