פדופיליה:: 24 אגורות לקליק

גוגל נתבעת על ידי פוליטיקאי ממחוז נאסו בניו-יורק על כך שהיא מרוויחה כסף מהצגת פרסומות פדופיליות ובלתי חוקיות, הפוליטיקאי טוען במקביל שכמו שגוגל חוסמת את הערכים שקשורים לדמוקרטיה בסין, היא צריכה לחסום את הפדופיליה בארצות הברית. השאלה הגדולה היא מי כאן צבוע ומי כאן מנסה להרוויח מצביעים על חשבון בעיות שאי אפשר לפתור?

Cnet מדווח כי גוגל נתבעת במחוז נסאו על כך שהיא מאפשרת הצגת פרסומות פדופיליות באמצעות שיטת Adwords. שלה, שיטה זו מאפשרת למפרסמים לקנות בצורת מכרז מילים ספציפיות לחיפוש ועל ידי כך לקדם את אתרם באמצעות קישורים מממונים בצד הדף. הפעולה של רכישת מילות Adwords היא פשוטה וממחישה בצורה הטובה ביותר את כלכלת השוק: כל אחד יכול לקנות כל מילה (למעט מקרים של סימן מסחר וגם לא בכל המקרים), ולהציע עבורה סכום מסוים. אם אף אדם אחר לא בחר להציע סכום יותר גבוה, מודעתו תוצג (העניין מסובך טיפה יותר, שכן גוגל מסתמכת על קליקים ממוצעים לאלף, אבל זוהי השיטה). בצורה זו מי שמציע את הסכום הגבוה ביותר עבור כל מילה, מקבל חשיפה מקסימלית. מצד שני, גוגל מרוויחה כסף עבור כל קליק.

ג'פרי טובק, הפוליטיקאי ממחוז נסאו שתובע את גוגל, דורש לא פיצויים כספיים, אלא הפסקת ההפניות לפדופיליה. האם גוגל יכולה פשוט לחסום מילים מסוימות מהחיפוש, או לצנזר בצורה מוחלטת אתרים שיכילו מילים אלו? לכאורה כן, שכן כשם שגוגל מסירה בסין מילות חיפוש מסוימות, טוען טובק, כך גם ניתן לחסום כליל את הגישה לחיפוש פדופילי. השאלה הנורמטיבית צריכה להיות, אולם, לא רק האם ניתן לעשות זאת, אלא האם גם ראוי לעשות זאת. לדעתי, התשובה היא שלילית מכמה סיבות, ואציג אף את הדרך לפתרון הבעיה לדעתי.

ראשית, חסימת מילות חיפוש מהופעה במדריך (להבדיל מחסימת רכישת המילים, שאדון בה לחוד) תמנע מרוב אתרי החדשות, אתרי הבידור ואתרי המידע להופיע במדריך האתרים של גוגל. כשאתר בוינג בוינג מדווח על העניין, הוא מזכיר את המילים פדופיליה ופורנוגרפיה. מצד שני, אתרי פדופיליה בדרך כלל לא מזכירים מילים אלו אלא דווקא מילים אחרות, או בעיקר תמונות ללא מלל. כך ימנע בעצם הרבה יותר תוכן חיובי מהחיפוש, במקום למנוע רק את השלילי (הדבר נקרא false positive ואני ממליץ ללמוד עליו בכדי להבין את המבחנים שראוי להטיל).

שנית, חסימת מילות החיפוש תמנע מאתרים רלוונטיים להופיע כשמחפשים נושאים הקשורים לפדופיליה. אם הייתי קרבן לגילוי עריות, ואני מחפש גילוי עריות בגוגל כדי ללמוד על נפגעים דומים, לקרוא סיפורים של קרבנות אחרים או ללמוד על הדרכים לפעולה, אין שום סיבה למנוע ממני נגישות למידע הזה. העלות של סינון מילות החיפוש כאן היא אפס, אך הנזק החברתי הוא עצום. תחשבו שהיו חוסמים את מילות החיפוש החשובות כמו לוליטה, קטין, או כל מילה אחרת, הבעיה היתה מזכירה את בעיית החיפוש במשפט to be or not to be שקיימת. ג'ון בטל בספרו "החיפוש" מזכיר את הבעיה של to be or not to be, כל מילים אלו נפסלות אוטומטית מחיפוש כיוון שמדובר במילים נפוצות מדי, ולכן חיפוש של המחרוזת לא יחזיר תוצאות כלל. גם כאן, מניעת החיפוש, כמו מניעת המילה "דמוקרטיה" בסין, תביא רק לבעיות, שדומה שניתן לפתור בדרכים אחרות.

שלישית, לגבי רכישת המילים עצמן, אם נתמקד בתחרישים האפשריים בפסקה הקודמת, יכול להיות שאנשים לגיטימיים ירצו לרכוש מילים כמו פדופיליה, לדוגמא, כמו אתר Liberated from Abuse שמופיע ראשון בתוצאות החיפוש בגוגל למילה פדופיליה. סינון המילים עצמן יכול רק לפגוע, מה גם שלא ברור מהן המילים אותם פדופילים בהכרח מעוניינים לרכוש. אם כן, מהו הפתרון המוצע על ידי לנושא?

הפתרון צריך להכיל מספר מכשירים משפטיים שיכולים לטפל בנושא הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, תוך כיבוד הזכויות של הפרט, הזכות לפרטיות והחובה למניעת חשיפת תועבה לקטינים. גוגל צריכה לאפשר לכל אדם לרכוש כל מילה אפשרית, תוך שהוא מזין פרטים מדויקים ואמינים על עצמו. בעת שהוא רוכש מילים מסוימות, גוגל לא תעשה דבר על מנת לוודא, שכן עלות הבדיקה הינה גבוהה ותמנע מגוגל את רווחיה, ולא ראוי לפגוע באלו שלא לצורך, אלא גוגל תשאיר לינק בסגנון "דווח על פרסום בלתי ראוי" שלאחר לחיצה עליו יבחן הקישור.

בתנאי השימוש של גוגל יושמו שני מכשירים שיאפשרו לה לסייע לרשויות החוק וכן להרתיע את המפרסמים. כיוון שלגוגל יש את פרטי כרטיס האשראי של המפרסם, תוכל היא להוסיף תנאי שבאם זה יפרסם תוכן פדופילי (ותוכן פדופילי בלבד) יחויב בסכום של 10,000 דולר (או כל סכום אחר) אשר חלקם יועברו לגוגל וחלקם לקרן לנפגעי פדופיליה וכן פרטיו יועברו לרשות המוסמכת. הפעלת מכשיר זה, כולל החיוב החוזי, תעשה רק לאחר בחינה מדוקדת ולאחר שתנתן למפרסם זכות טיעון כלשהי.

ההרתעה הכספית שתקום לאתרים, כמו גם היראה מרשויות החוק, תביא למניעה נכונה והוגנת של רווח בלתי הוגן של גוגל על חשבון הפדופילים.

8 תגובות ל-“פדופיליה:: 24 אגורות לקליק

  1. יפה כתבת. בכל מקרה צריך להתארגן קצת יותר טוב לקראת כל הדילמות שעוד יצוצו בנוגע לגוגל, והספק מדיניות שלה כחברה עסקית

  2. המחרוזת "to be or not to be" כן מניבה תוצאות בגוגל.קום. יש גם סרט מצוין בשם הזה של לוביץ' (Lubitsch), אני ממליץ לך שתראה.

  3. כן, היא מניבה תוצאות, אבל רק אם מחפשים עם מירכאות אז התוצאות קשורות למשפט המפורסם. אחרת גוגל מחפש רק את "to be" שהוא פתגם אחר. על הסרט שמעתי, אבל טרם ראיתי, אני בהחלט אנסה להשיג אותו.

    תודה,
    יהונתן.

  4. פינגבאק The N.Z.B
  5. עד כמה זה אפשרי מבחינה טכנית? פדופיליה זה לא "פאלון גונג". לחפש אותה בגוגל זה מחט בערימת שחת. לא?

לא ניתן להגיב