מאמי נגד אחמד, סיבוב ראשון.

אופרת הרוק מאמי, שיצאה בשנת 1986 היתה לא פחות מחתרנית. האופרה, שנכתבה על ידי הלל מיטלפונקט והולחנה על ידי אהוד בנאי ויוסי מר חיים, מספרת סיפור עגום על צעירה ובעלה. לאחר שבעלה הופך לצמח בשירות מילואים, אלו נודדים יחדיו לעיר מעיירת הפיתוח ומחפשים דרך להתפרנס. מאמי נאנסת בפאב בו היא עובדת על ידי פועלים פלשתינאים ולאחר מכן אותם פועלים נרצחים על ידי הימין הקיצוני. עותק מהאופרה ניתן לראות כאן, אבל אני דווקא רוצה לדבר על המסר החתרני של אותה האופרה, באמצעות שני שירים: שיר התולעים ושיר האונס.

[הפוסט הזה, אגב, הוא שחזור של שיחה שהיתה לי עם תחקירנית של אחד מכלי התקשורת, שבחרה בסופו של דבר לא להשמיע את דעתי באותה התכנית, מסיבותיה]

בשנת 1986, עשרים שנה לאחר מלחמת ששת הימים והסיפוח דה-פקטו של השטחים ועשור לאחר "המהפך" החברה הישראלית עברה לא מעט. היתה זו התקופה בה מאיר כהנא עדיין כיהן כחבר כנסת, ותקופה בה ארגונים כמו "שלום עכשיו" התחילו לצמוח. מאמי באה כביקורת משמעותית על התרבות שלנו, שחיה לצד הכיבוש (עוד לפני האינתיפאדה) והצליחה להציג את הסכסוך בצורה מעניינת יותר. אני חושש ששלושים שנה לאחר הדיסק, הוא רלוונטי מתמיד.

שיר התולעים, בו אריה מוסקונה מציג את הימין הקיצוני, הוא חריף ביותר. התולעים במחזמר (הימין הקיצוני) שרים כך:

שבו בשקט, תנו לתולעים לעבוד.
הערבים גוזלים מכם את מקומות העבודה.
הם פה הם שם בכל מקום וכבר קשה לכם לחיות.
הם מסריחים, הם מתרבים כמו שפנים,

ארגנו נגדנו הפגנות, לנו זה לא איכפת.
חוקקו נגדנו כל מיני חוקים, לא איכפת.

נשמע מוכר? מוסקונה לא שר משהו ששונה בהרבה מההתנהגות של פעילי הימין הקיצוני היום ולא אומר דברים שונים בהרבה ממה שאנשים כמו מיכאל בן ארי אומרים בנוגע להעסקת ערבים, ומה שאנשים כמו בנצי גופשטיין אומרים לגבי בנות ישראל. גם התפישה לפיה למרות כל חקיקה כנגדם לא יהיה ניתן להשתיק את המחאה שלהם והמעשים שלהם, מה לעשות, צודקת.

אז האופרה מאמי מ1986 היתה חתרנית, והתבטאה בצורה קיצונית במיוחד כנגד אוכלוסיה מסוימת בחברה. במה שונה השיר האחרון של עמיר בניון? בניון הלחין ושר שיר חדש, "אחמד", בו הוא מתאר את הדרך שבה הוא תופש את ערביי ישראל, או לפחות חלק מהם. בניון בחר בדרך סרת טעם, וגרר את התגובה הפבלובית מצד השמאל: קריאה לחקירה על ידי המשטרה.

כאן בדיוק הטעות. אם נסתכל על הסעיף בחוק העונשין שמדבר על הסתה לגזענות, נבין את הבעייתיות. קודם כל, מהי הגזענות אליה מסיתים? "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". כלומר, ההסתה לגזענות לא צריכה להיות סתם למצב בו אדם אינו מחבב בעלי צבע עור מסוים או בני דת מסוימת, אלא ממש קריאה לפעילות פיסית של השפלה, ביזו, איבה, עוינות או אלימות. מעבר לכך, העבירה היא כזו הדורשת "כוונה" (עפ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל). אם נסתכל על פרשת אלבה, נראה כי שופטי בית המשפט העליון היו מעט חלוקים בנוגע להיקף הכוונה. אבל בכל מקרה, כדי שמעשיו של בניון יעמדו ברף של "הסתה לגזענות" היה עליו לפחות, במקרה הקל ביותר, לצפות שהמעשים שלו יובילו למעשה פיסי, ולא רק לתחושות בטן פנימיות.

עמיר בניון ביצע קריאה תרבותית. הוא מאתגר את החברה, הוא מציג את עמדתו. הדעה הזו אינה דעה של פעילות פיסית, אלא קריאה פוליטית שאינה שונה בהרבה מאמירות של נבחרי ציבור כגון משה בוגי יעלון, שטוען כי ברשות הפלשתינאית משתמשים בספרי לימוד שמבוססים על ציטוטים של היטלר. אף אחד לא ביקש להעמיד את בוגי לדין.

בניון בשירו לא קורא לפעולה פיסית, הוא לא מעודד כזו. הוא מספר את הדרך שבה הוא רואה את המציאות. ועם כמה שאני לא מסכים איתה, אני חושש שזו זכותו. רק כדי להבדיל ולהציג היכן הגבול, אני אדגים עם הסרטון הבא:

כפי שניתן לראות, בסרטון יש קריאה אקטיבית. קריאה לפעולה; כלומר, כאן דווקא אם היה מדובר בשיר שהוא חברתי-סאטירי, אבל היה חשש שההומור לא היה נתפש כראוי (והיו דוגמאות בעבר), הרי שעשויה לקום כאן אחריות.

[הבלוג עבר אמש למצב של HTTPS, מאובטח יותר ובריא יותר. אפשר לקרוא על הנושא אצל רן בר-זיק, אבל אם אתם רואים תקלות, כתבו כאן בתגובות]

 

8 תגובות ל-“מאמי נגד אחמד, סיבוב ראשון.

  1. תודה על פוסט מענין יונתן . הענין הוא לא בדיוק הזמר עצמו . הציפיה שלו , לא מעלה ולא מורידה , אלא ניתוח אובייקטיבי של השלכות אפשריות לדברים שפורסמו על ידו . הרי לא יעזור לאדם לטעון , שהוא לא התכוון כלל וכלל להסית לגזענות . ניתוח העבירה מעיד בעליל שהיא עבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה ( סעיף קטן (ב) ל- 144ב ) . ככזו , לא חשוב למה הזמר דנן התכוון . יש להדגיש זאת , הואיל וישנה סתירה מובנית בין סעיף קטן (א) לבין קטן (ב) באותו הסעיף לעי"ל ( מחד : " המפרסם דבר מתוך מטרה …." ומאידך : " אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות ….." ) .

    אני בדיעה אבל , שרק במקרים בהם כפי המחוקק : " יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור …… " ( סעיף 144ד2 סיפא ) אזי יוגדר הפרסום או האמירה כמעשה עבירה .

    גורף מדי , רחב מדי , נופל לגדרי פרסומים לגיטימיים , הבעות דיעה לגיטימיות , מעשי אומנות וכו…… יש לצמצם זאת !! תודה

  2. כן,

    דיברתי על זה עם מנסחי החוק. אני חושש שהוא נועד לבוא לתקן מקרים של פרשנות לא נכונה של החוק שנוצרו על ידי המשטרה. יואב בן צור מסתמן כחבר כנסת אחראי מאוד.

  3. טוב , אני ממעקב אחרי מה שהולך בארה"ב , סיפור שלם שם עם זה . רק לא מבין הרי : אם יעצרו חשוד , יתיחסו לסלוללרי שלו כאל מחשב ? זה יכול להיות סיפור די לא פשוט , ראה פרק רביעי בפקודת סדר הדין הפלילי ( מעצר וחיפוש ) , בקטע אזרחי וגם פלילי גם צריך מומחה הרי לחילוט , תפיסה , העתקה וכו…. . לא רוצה לחשוב איזה סיבוך , בתפיסת חשוד , וחיפוש בסלולרי שלו ( החכם כמובן ) , גם בלי הצעת החוק , זה סיבוך אימים . תודה

  4. ההפך:

    חיפוש בסלולרי זו פעולה שצריכה להתבצע בזהירות כדי לא לזייף ראיות. היכולת של אדם לא מיומן להשמיד ראיות או לגעת בקבצים ולשנות תאריכי צפיה היא משמעותית.

    נניח, לצורך העניין שחשוד בפדופיליה טוען "לא צילמתי את התמונות על המכשיר שלי ומעולם לא ראיתי אותן". הרי שאם השוטר יפתח את התמונות על המכשיר, תאריך ה"נצפה לאחרונה" ידרס, ולא תוכל להוכיח שהאדם צפה.

  5. נו בסדר יונתן , זה מה שאני גורס הרי , צריך מיומנות וזהירות אכן . כמובן שגם נושא הפרטיות כאן , הינו משמעותי ביותר . שהרי חזקה ששוטר או חוקר נחשף או יחשף לחומר פרטי , בעליל לא רלבנטי לחקירה או לעיכוב , זוהי חזקה שאין לטעון לגביה אחרת .

    הקטע שבפועל , לא היה צריך את הצעת החוק , אלא רק להבהרה נחרצת של מצב דברים ממילא . שהרי על פי הגדרות : חוק המחשבים , ברור שסלולרי חכם הוא מחשב . תודה

  6. יהונתן שלום,
    אני מתנצל שזה לא ממש קשור לנושא הפוסט פשוט אני זוכר אותך כפעיל נגד הרב קו והמעקב שהוא עושה אחרי המשתמש.
    תהיתי אם משהו השתנה בנושא מאז 2012, פשוט עכשיו אאלץ להתחיל לנסוע ברכבת ואני רואה פרסום שהחל מה 1.12 כל הנוסעים מחויבים לרכוש את התועבה הנ"ל.
    אם יש לך ידע כלשהו לגבי כיצד להוריד את המעקב למינימום ובכלל מה מתבצע עם המידע כיום- אני מאוד אשמח לתגובה.

    תודה רבה!

  7. נ.ב לא היו איזה התנגדויות של ארגוני הנכים לגבי זה שחבריהם מחויבים בצורה הזו להיות תחת מעקב?
    או שמדובר בזכרונות שווא מצידי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *