אתמול קיבלתי טלפון מחבר, הוא ביקש לדעת האם העובדה שהוא מעלה לינק לאתר שלו לפודקאסט שמכיל שיר מסחרי יכולה לחייב אותו בהפרת זכויות יוצרים (או הפרה תורמת). התשובה שלי היתה חיובית, ובתחילה חשבתי לומר לו, אבל אם אתה מעלה לינק לעמוד שמכיל את הלינק לפודקאסט אז יכול להיות שלא, ואז שאלתי אותו: "מה יש בקובץ? האם הוא קובץ קול?" והוא שאל אותי אם פודקאסטינג לא יכול להכלל תחת ההגדרה של Fair Use, וצחקקתי.
לאחרונה סיימתי לקרוא את ספרו של לורנס לסיג, Free Culture (הספר זמין להורדה, תחת קריאטיב קומונס, במהדורת PDF למרות שאני רכשתי אותו, כי המחשב לא נכנס בצורה נוחה למיטה, ואני לא אוהב לקרוא מדפי A4) שם הוא מדבר רבות על הרחבת זכות הקניין הרוחני שהתרחשה במאה השנים האחרונות, אבל מה שהוא שוכח להזכיר זו את הבעייתיות באלטרנטיבות שהוא מציג.
ושיובהר, אני לא מתיימר להיות משפטן דגול כלסיג, ואני גם לא בא לפגוע בקהילת הקוד הפתוח והתרבות החפשית, אני פשוט חושב שהתפיסה, כפי שהיא מוצגת כיום, היא בעייתית במקצת. ואסביר,
כלומר, בעוד שאפילו גייטס מודע לכך שתחרות היא טובה, למרות שהוא מונופוליסט, רשיונות התוכנה שניתנים תחת הGPL פוגעים בתחרות, כיוון שהם לא מאפשרים לאנשים בעלי אינטרס מסחרי לפתח תוכנה ולמכרה בשנית. הרשיון אפילו פוגע בזכות להפיץ את התכנה יחד עם קוד קנייני אחר, ובכך לקדם את המצב. נוצר בעצם ערוץ מקביל, שלא יכול לעולם להשיק עם התוכנה הקניינית. בעוד שהתוכנה הקניינית מתרחקת מהתוכנה החופשית, זו לא עושה אפילו מאמץ למשוך חלק מהתוכנה הקניינית אליה, ומרחיקה אותה עוד יותר. נוצרות שתי תרבויות, אחת שמקדשת את החופש המוחלט לדרוס (אנרכומונופוליזם) וזו שמקדשת את זכות הציבור למידע (פסבדוקומוניזם).
כלומר, תוכנה חופשית תחת הGPL מסוכנת, כיוון שלעולם לא יהיה ניתן לשלב בתוכה אלמנטים קניינים (ולהפך). החריג לדוגמא זו הוא הMPL, שהוא רשיון מתקדם בהרבה מהGPL ומאפשר להפיץ את התוכנה ביחד עם רכיבים קניינים, תוך כדי שהחלק הפתוח תמיד מוצג ותמיד יורשה תחת הMPL.
את אותה דוגמא ניתן לראות באמצעות תעשיית התרבות (מוזיקה, סרטים, ספרים וכו'). אמן מסויים מעוניין לשחרר את יצירתו תחת רשיון CC, אולם הוא לא מעוניין שמישהו אחר יקח את היצירה, וימכרה בכסף, ולכן הוא מגביל את הזכות לשחרור תחת ייחוס דומה בלבד (SA) , כדי שהיצירה תשוחרר רק גם תחת CC, הוא גם מגביל את הזכות לשימוש לא מסחרי בלבד (NC) כדי שאף אחד לא ישעתק את היצירה על מדיה אחרת וימכור אותה בלי שהוא ירוויח. לבסוף, הוא מחליט גם שאין לעשות כל שימוש נגזר ביצירה (ND) ובכך אנו נתקעים שוב בתרבות לא חופשית.
כך נוצר מצב שאמן ששחרר את היצירה שלו תחת CC לא יוכל להשמיעה ברדיו כלל (אלא אם יצטרף לאקו"ם או משהו כזה) וכל חדוות היצירה שוב נעלמה. גם, אם נרצה לצור אנתולוגיה של יצירות מסוימות בCC, נתקע שוב עם בעיה, ולא נוכל לשלב בין יצירות שהן CC לבין יצירות שאינן, עקב דרישת הShare Alike (שחרור היצירה הנגזרת או האוספית תחת רשיון דומה).
כמובן, שעדיין ניתן להציג את היצירה, אבל לא ניתן להשתמש בה בתור חלק ממאגר הידע האנושי (Public Domain) שהיא בעצם הסיבה שבגללה התחלנו עם כל הסיפור. לכן, דרושה רפורמה רצינית בדיני זכויות היוצרים, הרפורמה צריכה לבוא, אולם, משני הצדדים, הן מהצד החופשי והן מהצד החופשי, שקל יותר להעבירו רפורמות, והן מהצד הקנייני, שככל הנראה, אם ימשיך כשם שהוא ממשיך, יכחד.
אתה צריך להפסיק לתת יעוץ משפטי בחינם.
גילוי נאות: כותב תגובה זו קיבל יעוץ ויצוג משפטי בחינם.
זה לא ייעוץ משפטי, זו דעה.
אגב, גילוי נאות: תיקנתי את הטעות שהודעת לי עליה.
התכוונתי למה שכתבת בפתיח, היעוץ שאתה נותן לחברים על הבלוגים שלהם. ושמתי עכשיו את הג'ימייל שתופיע התמונה שלי מגראבטר ולא הדברים המפחידים שאתה מצמיד למגיבים.
זה לפי תעריף קופת חולים: "אני פה רק לשאלה…"
יש רשיונות שנותנים יותר זכויות, ולא רק MPL.
אני שולח שאלה בעניין הזה לאתר scriptlaw.com (אתר ישראלי, דרך אגב), ונקווה שהם יגיבו כאן.
מעניין.
דותן
רישיון דמוי BSD או MIT נותנים לך יותר זכויות. הקטע הבעיתי הוא למה אתה בדיוק מתכוון במילה זכות.
צריך להבדיל בין זכות לחירות. זכויות יש הרבה, חירות היא היכולת לעשות עם התוכנה, או היצירה האמנותית שימוש נגזר, כזה שמשנה אותה. נניח אם אני כתבתי שיר ופרסמתי אותו, ואתה מלחין אותו, ובא מישהו אחר ושר אותו, ואז באה חברת תקליטים ומרוויחה כסף, אז ברור שזה לא בסדר.
אבל אם הוצאתי ספר (או כל קוד מקור אחר) לאור תחת CC-BY ומישהו החליט לביים סרט על הספר, והוא מוציא את הסרט בCC, אבל מוכר אותו, כך שהמפיצים כן שומרים אותו לעצמם (וגובים כסף)
לחלופין, אם הוא היה תחת GPL אז כל סרט חייב להיות בחינם וחייב לבוא עם המקור (סטולמן טוען שאפשר להשתמש בGPL ליצירות אמנות, אגב).
דותן תודה על ההפניה.
רישיון קוד פתוח (ואני מדבר על gpl, שכן יש אחרים) לא מתאים לכל מפתח תוכנה או תוכנה.
לעיתים עדיף לפתח תוכנה בקוד סגור, לעיתים בקוד פתוח. אם היתרון של קוד סגור הוא שליטה על הפצת המוצר, הרי שבקוד פתוח קיבלת אלפי מתכנתים בחינם שישמחו לדבג ולשפר את הקוד שלך.
חברות תוכנה מובילות כגון IBM, Sun, Oracle – מפתחות במקביל הן תוכנות במודל סגור והן בפתוח. עיקר הרווחים שלהם מגיע מהשירותים הנלווים למוצר התוכנה, כגון תמיכה, התאמה אישית ועוד.
האידיאולוגיה מאחורי קוד פתוח הוא לא להחליף את מודל הקוד הסגור, אלא להוות אלטרנטיבה אחרת (שלא בהכרח מחליפה). צריך שידעו על אלטרנטיבה כזאת.
מבחינת הלקוח, תמיד עדיף קוד פתוח, שכן זה בחינם, אולם עבור מפתח התוכנה זו שאלה. המענה עליה גלום בשקלול היתרונות והחסרונות שכל אחד מהעולמות מציע.
לכן gpl לעיתים יהא רווחי ולעיתים לא. כך לגבי קוד סגור. אם הקוד הסגור שלך גרוע, אין לך לקוחות וגם אין לך אלפי מתכנתים בחינם שישפרו לך את הקוד.
scriptlaw.com
השאלה היא לא בהכרח מה עדיף למי מהצדדים, כי ברור שלשתי החלופות יש חסרונות. השאלה היא איך משנים את המצב כיום כך שמישהו יוכל להתחרות בשוק. המודל של הקוד הפתוח מונע משחקניות מסחריות גדולות לפתח מוצרים שמבוססים על כל כך הרבה ידע אנושי שרוצה להתקדם, וצריך מנוע שיווק כדי לעמוד מאחוריו.
יהונתן, המודל של הקוד הפתוח בגירסת הgpl, אכן מעלה חששות בקרב בתי תוכנה. אולם, למרות החששות (שנובעים מהחסרונות של המודל) חברות מסחריות ענקיות שיחררו את המוצר הקנייני שלהם לעולם הקוד הפתוח. חברת סאן לדוגמה, שיחררה את תוכנת האופיס שלה : StarOffice, ובכך קמה לעולם OpenOffice. חברת סאן מתחרה עם מייקרוסופט לגבי חבילת אופיס זו. חברת IBM ונובל מממנות ומפתחות בעצמן, תחת מודל קוד פתוח את מערכת ההפעלה לינוקס.
החברות לעיל הבינו כי המוצר הסגור שלהן לא מספיק טוב או שיקר מידי כדי לשפרו בעצמם , והם פנו לעולם הקוד הפתוח.
אני לא חושב שצריך לשנות את המצב. צריך לאפשר לשתי העולמות להשאר. ישנן תוכנות שמעולם לא היו מיוצרות תחת מודל קוד פתוח ולהיפך. לעיתים טוב שכך.
אייל,
הכל נהדר עד שצריך לערב פנימה שורת קוד קנייני. אז פתאום הGPL לא מאפשר את זה.
מה עושים אז?
נכון, רישיון ה GPL הוא "מדביק". תכניס קטע ממנו לתוך קוד קנייני וכל התוכנה שלך הפכה ל GPL.
מה עושים ? -שוב, תלוי מה המודל העסקי שלך. לדוגמא, הצלחת לקבל פטנט , אם אתה רוצה כסף אל תתעסק בקוד פתוח. יש לך קוד מצויין, אבל אין סיכוי שהוא יתחרה במוצר שנמכר כרגע בשוק, אם משום המונופול שיש לאותו מוצר אחר ואם משום כוחו הכלכלי/שיווקי. במקרה כזה לך על קוד פתוח…"תדביק" את הקוד שלך. תמכור תמיכה ושאר שירותים נלווים.
ה GPL נוצר מתוך אידיאולוגיה כי קוד תוכנה צריך להיות חופשי. הידע האנושי רק יתגבר ויתפתח תחת מודל זה. אולם, עד שזה יקרה אתה רוצה לקנות לחם וחלב בבוקר, לכן מודל הקוד הסגור לא נעלם וכנראה לא יעלם.
לכן, הרבה חברות קוד סגור שמאמינות כי המודל הסגור שלהן יגרוף להן רווחים גבוהים יותר, לא יתעסקו בקוד פתוח במודל של GPL.
עם זאת, ואולי למרות זאת, יש בעיה עם פרוייקטים שהם קנייניים אך בחינם, כמו הMP3 וFLASH, שלכן לא ניתן לשלבם בתוך פרוייקטים מבוססי GPL. הנזק שנגרם לפרוייקט רק מרחיק אותו מהציבור, שכן מערכת הפעלה שלא באה מובנית עם היכולת לנגן קבצים אלו נחשבת נחותה כיום.
אכן הGPL הוא אידיאולוגי, אבל אל תשכח שבשביל לקדם את האידיאולוגיה צריך להתפשר מתישהו. אני גם חושב שתוכנה צריכה להיות חופשית, אבל בשביל לקדם אותה צריך למכור אותה בתור אידיאולוגיה פשוטה, ולא כזו שמגבילה כמעט כמו קוד קנייני.
הGPL נותן הרבה זכויות, אבל לא הרבה חירויות
אין בעיה לשלב את התוכנות לעיל במערכות הפעלה כגון לינוקס. סוזה (נובל), קסנדרוס ועוד מספר הפצות לינוקס, מוכרות את מערכת ההפעלה שלהן כקנייניות. לסוזה יש גירסה חופשית, אך משוללת אותם תוכנות קנייניות, שניתן להוסיפן באופן עצמאי מאוחר יותר. במילים אחרות, אין בעיה להוסיף למערכת הפעלה תוכנות קנייניות, שכן אלו לא נדבקות משאר התוכנות שברישיון ה gpl. הם ידבקו אם יעשו שימוש בקוד של אותן תוכנות gpl. אם התוכנה הקניינית עצמאית והיא נמצאת במארז אחד עם תוכנות הרישיון gpl אין בעיה.
אבל כמו שטענו קודם, איך בכל זאת ניתן לקדם שימוש ב gpl ע"י חברות מסחריות קנייניות שאינן רוצות להדביק את הקוד שלהן ? בשביל זה ישנו את רישיון ה lgpl.
רישיון זה מאפשר לתוכנה קניינית להשתמש בתוכנות עצמאיות או בספריות (libs) ששוחררו ב lgpl, מבלי להידבק.
אין שינוי בקוד של אותן תוכנות/ספריות אלא שימוש בהם. הרישיון הנ"ל הוא אופציה עבור חברות מסחריות שמצד אחד מעונייניות להשתמש בתוכנות/ספריות קוד פתוח ומצד שני לא ל"הדביק" עצמן ברישיון הזה. עתה חברה מסחריות יכולה לשחרר את התוכנה שלה ברישיון קנייני, אף שעושה שימוש בתוכנות קוד פתוח. את הספריות/תוכנות הנ"ל היא לעולם לא יכולה לסגור אבל את החלק שלה כן.
אני חושב שאתה טועה, הרשיון אומר במפורש: "You must cause any work that you distribute or publish, that in whole or in part contains or is derived from the Program or any part thereof, to be licensed as a whole at no charge to all third parties under the terms of this License." כך שיכול להיות שהחברות מפרות את הGPL.
לגבי האריזה המשותפת, בעוד שמותר לצרף מספר תוכנות בחבילה אחת ("In addition, mere aggregation of another work not based on the Program with the Program (or with a work based on the Program) on a volume of a storage or distribution medium does not bring the other work under the scope of this License.), אסור לקחת את הידע החופשי ולשלב אותו בתוך קניין, מהמ שמגביל אותו, שוב.
זה כמו שיהיה פטנט, שזכות השימוש בו היא רק למי שמוכן לא לגבות תשלום עליו. גם על פטנט כזה צריך לחול תאריך תפוגה, לא?
הlgpl עוזר רק לחלק מהמערכת, ולא לכולה, ושוב, יש סיבה שצריך לפתח את gnash, ויש סיבה שספריות mp3 לא באות יחד עם מערכת ההפעלה.
הGPL לא "מסוכן" ולא נעליים. הוא מאוד ברור, מי שרוצה שישתמש, ומי שלא לא. מי שמשחרר את הקוד שלו תחת GPL רוצה לשמר זכויות שהמשמעות שלהם הוא שאפשר יהיה לראות/לשפר/ללמוד מכל גירסאות הקוד שיפותחו איטרטיבית ממנה.
וכמו שאמרו כבר מעל, GPL הוא לא הרשיון החופשי/קוד פתוח היחיד. יש את הBSD שלכאורה, על פי ההגדרות שלך, "יותר חופשי". בקוד שמופץ דרכו משתמשים, פחות או יותר כל חברות התוכנה הגדולות כולל מיקרוסופט ואפל.
צריך להבין שהGPL הוא במהותו מינוף של עולם הקינין הרוחני בעולם התוכנה. it's a hack. סטולמן בנה תשתית שמבוססת על חוקים שהוא מתנגד אליהם כדי לצור עולם תוכנה שמתאים לאידיאולוגיה שבה הוא מאמין.
אני לא אומר שהGPL הוא רע, אני פשוט אומר שהרעיון שלו ידפוק בסופו של דבר את הקוד הפתוח, כי כשיפוגו זכויות היוצרים על חלק ממנועי הקוד הקנייני, הקוד הפתוח ישאר "סגור" מהמתחם הציבורי.
מה?
מתי יפוגו הזכויות הללו? עוד 20 שנה? 70 שנה? הם יפוגו בכלל? )
נכון להיום התשתית העובדתית פועלת נגד הטיעון שלך. BSD הוא *בדיוק* מה שאתה מתאר כפתרון לבעיה הזו. יש לא מעט פיתוח של תוכנות תחת רשיון BSD, אבל די ברור שבעולם התוכנה החופשית מנוע הקידמה המרכזי הוא תוכנות GPL.
על התוכנות הקנייניות זכויות היוצרים יפוגו עוד בערך 70 שנה, על הGPL לא כי הן מתחדשות כל פעם.
עולם התכנה החפשית מונע על ידי GPL, והGPL הוא דבר מבורך ביותר. הבעיה היא שלא ניתן לשלב בין תוכנות GPL לרכיבים אחרים בימינו, וזו הבעיה שלי עם הרישיון. תחשוב על פונקציונאליות למול אידיאולוגיה
גילוי נאות: איני עורך דין, יכול להיות שאני טועה, אין להתייחס למה שאני כותב כמשהו בעל משמעות, זאת דעתי הבלתי מלומדת בלבד. :-)
פונקציונאליות??
יהונתן, הטיעון של מה שיקרה עוד 70 שנה הוא מעבר לקלוש ונכנס לתחום של הסהרורי. עוד 70 הקוד הזה לא יהיה רלוונטי, כמו שקוד מלפני 70 שנה אינו רלוונטי היום. ולדעתי אתה גם טועה. הוא לא יפוג בעוד 70 שנה. מה שיפוג זה היכולת להעתיק את התוכנות הבינאריות, וגם לגבי זה אני לא בטוח (מכיוון שאתה חותם על EULA שלא מוגבל בזמן, למייטב ידיעתי). קוד המקור עצמו, ברב המקרים הוא בכלל סוד עסקי, ואינו קשור לדיני זכויות יוצרים – אליו תהיה גישה רק דרך דיס-אסמבלי – וגם זה.. אסור תחת רוב הרשיונות הקניניים.
אתה מגדיר את הזכויות של המשתמש כחשובות, וכאן שורש אי ההסכמה, הזכויות שהGPL נובעות מהגנה על היצירה של היוצר (שוב הוא נבנה על בסיס הרעיונות של זכויות יוצרים), לא של המשתמש. מבחינת הGPL כל מי שמשתמש בתוכנה הוא למעשה יוצר בפוטנציה. מכאן החוזק של הGPL יחסית לBSD.
הGPL הוא הרבה יותר קשור לרוח חוקי הקנין ממה שנהוג לחשוב.
גילוי עוד יותר נאות: זה לא משנה אם אתה עו"ד, זה לא הופך אותך לחכם יותר.
אני מסכים איתך שהטיעון הוא תיאורטי. אני גם מסכים ש"תנועת" הקוד הקנייני היא בעייתית ולא צריך לקדש אותה, אבל כשתנועת הקוד הפתוח סוגרת את עצמה משילוב במקומות אחרים בא בניגוד מוחלט לכוונות שלה.
אגב, גם הקוד יפוג (הקוד הוא יצירה ספרותית, כמו כל יצירה אחרת, אם לא לא היתה לו הגנה)
אני מגדיר את החירויות, ולא את הזכויות, של המשתמשים, כחשובות.