דמיינו את המצב הבא: תמורת 50 שקלים בחודש, מתחייבת חברת "שמוטו אלקטריקס" לשלם עבורכם את כל דוחות המהירות והחניה שתקבלו על הרכב שתרכשו אצלה. לא משנה אם תעברו על החוק, לא תעברו על החוק, תנסעו מהר מהרצוי או תסעו במהירות הרגילה, תחנו בכחול לבן, או לאו. לא נשמע טוב? אז תמורת 15% מההכנסות שלכם שאתם לא מדווחים עליהן למס הכנסה, חברת "ברוטוס השקעות" תשלם את המס וכופר המס אם תתפסו מעלימים מס.
נשמע הגיוני? נשמע חוקי? ובכן, זה לא רחוק ממה שמציע אתר "זיפי". אתר זיפי מציע באתרו שירות שנקרא "מגן מכס". זיפי מציעים, תמורת 15% מסכום הרכישה, זיכוי מלא של כל התשלומים שתדרש לשלם אם החבילה שלך "תפול" (לדבריהם) במכס, וגם אם תצטרך לשלם מע"מ, אגרות שחרור וכדומה.
האמת? הרעיון הזה נשמע מעניין מבחינת דיני הסחר האלקטרוני, הגם שהוא פשוט מייצר מצב בעייתי של מודעות של פלטפורמה להפרות החוק (הפלילי) שמבוצעות ביודעין על ידי לקוחותיה. זיפי היא פלטפורמה שמאפשרת לישראלים לקנות באתרי הסחר הגדולים בחו"ל, תוך שלדבריה היא מעבירה את הפרטים לאתרי הסחר ודואגת לכל הכללים.
בפועל, "ביטוח המכס" מאפשר לזיפי וללקוחות לעשות עסקה ראויה: הם מוכרים ביטוח נגד מצב שבו נתפסת.
משפטית, יש כאן כל כך הרבה דאגות שאני מקווה שזיפי דאגו להן, שהשירות הזה הופך למפוקפק. הראשון, הוא שהחוזה שזיפי מציעה הוא חוזה ביטוח, וכהוראות סעיף 14 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), דורש רשיון מבטח. ביטוח, לפי חוק חוזה הביטוח, הוא "חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב"; כך גם מוצג העניין בכתבה בגלובס (הגם שלא באתר זיפי).
כלומר, בשלב הראשון, מדובר בביטוח שצריך להיות כפוף לרשיון של משרד האוצר, שדי בטוח שלא התקבל כעת. בשלב השני, נוצרת בעיה נוספת, והיא השותפות והמודעות לדבר העבירה (העלמת המס) בעת כריתת חוזה הביטוח. הרי, סעיף 253 לחוק העונשין קובע כי "המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים".
מה שקורה כאן, בעצם, הוא שזיפי יכולים לדעת על העבירה: הם יודעים באיזה מחיר המוצרים שהזמנת, ומהם המוצרים (כלומר האם הם חבים במכס); הם מקבלים טובת הנאה כדי לא לדווח (עמלה). כיוון שזיפי מודעים לשאלה מתי חויבת במס הם יכולים, במצב כזה, להיות מי שחבים ביחד איתך בנושא זה.
יותר מהחבות של חברינו באתר זיפי, יש כאן בעיה של הגנת הפרטיות. כרגע, כאשר אדם מזמין חבילה מאיביי, אם הוא מעלים מסים (מכס, מע"מ, חברים) אז הוא יודע על כך, המוכר שנמצא אי שם בחו"ל יודע על כך, ואתר איביי שיושב לו בניכר יודע על כך. זיפי, לעומת זאת, יושבת בישראל.
דמיינו מפקח ברשות המסים ששומע על הנושא, ויודע שיש לפחות לקוח אחד. אותו מפקח פונה לבית המשפט ומקבל בקלות צו שבו השופט יתן לו לקבל עותק של הרשימה. באותו הרגע המפקח יודע בדיוק מי מעלים מסים ואלו חבילות הוא צריך לבדוק. האם מצב כזה סביר? בהחלט.
אז מה הבעיה עם השירות של זיפי? ספק אם הוא חוקי (כלומר אם תוכל לקבל את הכסף כשתתפס), ספק אם הוא מוסרי (לא מוסרי להעלים מס) וספק אם הוא לא יגרום לך יותר נזק מתועלת. מכאן לכאן, כנראה שעדיף לשלם מראש את המסים (בדרך כלל בין 20 ל30 אחוזים) כאשר מדובר בדברים חשובים.
תודה על הפוסט יונתן , טוב , באמת סיבוכים פסיכים לגמרי מציג הפוסט , רק היית מדלג סעיף אחד לאחור , וקורא כך בחוק העונשין :
252א. (א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.
ובכך היו מתייתרים הרבה דברים …. להתראות
רק תוספת לתגובתי לעי"ל , בבחינת גיים צ'נז'ר מסוים ביחס לפוסט :
המחוקק מסייג איסור תשלום קנס , על ידי תאגיד / מעביד , בכל הנוגע לעבירות תעבורה , כך :
69ג. הוראות סעיף 252א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לא יחולו על תאגיד או על מעביד בשל תשלום קנס על עבירת תעבורה, אלא אם כן היא עבירה לפי סעיפים 64 עד 67 או שהיא עבירה הנכללת בתוספת הראשונה או התוספת השניה. ( פקודת התעבורה ( נוסח חדש ) .
להתראות