0.
תיקון 63 לחוק התקשורת, שהתקבל בשבוע הקודם, הוא תאונת דרכים חקיקתית. מדובר על תיקון לחוק התקשורת שנועד לתת תשובה לנושא הספאם מטעם עמותות. בפועל, במהלך ההיסטוריה מאז חקיקת חוק הספאם, היתה שאלה שקיבלה תשובות לכאן ולכאן על האם ניתן לתבוע עמותות על ספאם (לדוגמא, בעד: תק 52914-02-15 אלרון נ העמותה למען עתיד טבעוני, תק 54943-10-13 רובינס נ' תנו לחיות לחיות, נגד: תק 23960-05-13 גרוסמן נ' טיולים ואגדות). בפועל, בטרם חקיקת החוק, המצב המשפטי היה לא מובהק אבל הפסיקה לכאן ולכאן איפשרה תביעה נגד עמותות.

1.
מה החוק החדש קובע? בשלב הראשון נסו לקרוא בבקשה את הפסקה הבאה, שתו קפה, שפשפו את העיניים, ואז חזרו אליי.

אמ;לק: לעמותות מותר לשלוח לך ספאם עד שאמרת להם להפסיק. בפועל, הסעיף מפעיל חריג לחריג לחריג. בשלב הראשון הוא קובע שמשלוח על ידי עמותות אינו ספאם; זה הולם את הדברים שנאמרו בעת חקיקת החוק. כתבתי על כך בעבר בעת סקירה של הוראות החוק נגד ספאם פוליטי:

זבולון אורלב, שרצה לשמר את מוסד הנתינה, התעקש להוציא את בקשת התרומות מהיקף החוק, ואמר "אני חושב שהנורמה התרבותית והיהודית במדינת ישראל זה לא לכלול פה את הבקשה לתרומה. אני לא בעד לסגור את זה עם עניין מסחרי. לא הייתי סוגר את עניין התרומות. יש לאפשר לפנות, לבקש תרומות. מה יש". בפרוטוקול הדיון, ניהל אורלב דיון ער עם עו"ד חיים רביה שייצג את איגוד האינטרנט הישראלי בדיון. רביה אמר שהוא "מודאג מ"ספאמים" מסוגים אחרים כמו במערכות בחירות". אך אורלב ענה לו כי "אנחנו חפצי חיים וכתוב: לא תחסום שור בדישו. נראה את הממשלה עושה חוק נגד דואר של ח"כים" וכי "אני רוצה לחסום הוצאת כספים מהציבור. אנחנו מטפלים כרגע במסר מסחרי ולכן, אני מוטרד מההערה של מר רביה. כשאתה אומר כזה דבר זה שיק פתוח על זכות מאוד בסיסית, פה אנחנו יודעים שמסר מסחרי הוא מוגדר וברור, אם כי אמרת שאת לא יודעת מה זה מסחרי". (פרוטוקול הדיון)

2.
כלומר, החוק נותן לעמותות את הזכות להספים אותך, הוא נותן להם את הזכות לעשות זאת עד שתאמר די, ובכך מתחילה הבעיה. החריג הזה, שמאפשר לשלוח לך ספאם, הוא חריג שנותן לעמותות להתחמק; לחיצה על כפתורי הסרה אינה פעולה יעילה אלא ההפך: הם מעידים שהכתובת שלך פעילה ומאפשרת לספאמרים להמשיך לשלוח לך ספאם. מעבר לכך, עצם ההחרגה מאפשרת לעמותות לקנות רשימות לא חוקיות ולשלוח להן הודעות, מתוך הנחה שכל עוד לא קיבלו "לא" אז הכל בסדר. אם עד עכשיו עמותות נזהרו ולא השתמשו ברשימות תפוצה שדלפו לרשת, אז כרגע הן יתחילו לנהוג בטקטיקות מפוקפקות.

3.
אבל הגרוע מכל משתמע מההחרגה של הביטוי הפוליטי בכלל מהחוק. החוק עצמו מאפשר תעמולה בלתי מוגבלת, גם אם אמרת "לא", גם אם ביקשת שיסירו את עצמך, לפוליטיקאים מותר לשלוח לך הודעות.

כלומר, המחוקק מצא את עצמו בניגוד עניינים ויצר לעצמו הסדר מיוחד: לנו, בניגוד לעמותות, מותר לשלוח הודעות בלי הגבלה וללא כל ביקורת. בפועל, זה לא נכון.

4.
רשימת תפוצה פוליטית היא מאגר מידע על פי חוק; רשימה של אנשים בעלי דעה פוליטית מסוימת. על פי חוק הגנת הפרטיות, מאגר מידע שכולל "נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו" חייב ברישום. מעבר לכך, מאגר מידע שמשמש ל"פניה אישית לאדם, בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי איפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע" הוא מאגר לדיוור ישיר, וככזה הוא חייב לאפשר לאזרח הסרה (סעיף 17ו), לציין את הדרך בה המידע הושג (סעיף 17ה) ולאפשר לאדם לעיין במאגר (סעיף 13).

5.
כלומר, אם חוק הספאם יצר הסדר ספציפי כך שחוק הגנת הפרטיות לא יחול על ספאם אלא רק על דיוור ישיר (אולי, הדבר לא נבחן בפסיקה), ההחרגה של הספאם הפוליטי מחזירה אותנו לעולם הדיוור הישיר. הרי שכעת ניתן לתבוע על פגיעה בפרטיות (ת"ק 37529-03-12 בלהה אהרונסון ואח' נ' שמואל אהרונסון, עו"ד ואח') וגם על ניהול מאגר מידע שלא כדין.

6.
הפיצוי על ניהול מאגר מידע שלא כדין טרם נדון בפסיקה, ואולי הגיע הזמן שאנשים יבדקו זאת, אבל לבינתיים, המחוקק יצר הסדר בעייתי, שצריך תיקון. צריך רפורמה בדיני הספאם שתטיל דין אחד על ספאם מסחרי, ספאם לא מסחרי וספאם פוליטי. דמיינו הודעה שבה קוקה קולה יוצאת למאבק כנגד שר הבריאות על הגבלת סוכר במוצרי מזון. היא שולחת הודעה לכלל הציבור: "סמסו לשר ליצמן שאתם מתנגדים לרפורמת הסוכר ותרמו למאבק על ידי רכישת מהדורה מיוחדת של בקבוקי קוקה קולה". האם זהו ביטוי פוליטי? האם זה מסר מסחרי? מה בית המשפט אמור לומר כאן?

7.
העמימות והטשטוש בין המסר המסחרי, הפוליטי והתעמולתי היא רוב הביטויים. כל מעשה שלנו הוא פוליטי. העובדה שאנחנו צורכים בשר או לא צורכים בשר היא פעילות פוליטית; עידוד לטבעונות היא מעשה פוליטי, כמו גם כל רכישה בסופרמרקט. אין אפשרות לומר שמעשה מסוים אינו מכיל מימד פוליטי גם כן, ולכן צריך חוק אחד.