השלטונות תמיד הבליגו לגבי לינצ'ים, הם העדיפו לתת להם להתמסמס אל תוך החשכה ולהשכח על ידי הציבור כדי לא להביא למצב בו האספסוף הופך למצב טבעי. לכן התפרעויות רבות נעלמו כלא היו לאחר שהבינו כי לא יענשו על לקיחת החוק לידיהן. עם בוא האינטרנט החל שלב חדש באספסופים, אספסופי בזק, בדמות אירועי מובייל קלאבינג, פארש או קרבות כריות כאלו או אחרים. אירועי בזק כאלו החלו לתפוס הצלחה עד האחד באפריל השנה, בה האכזר שבחודשים הכה בנו, ונחלנו תבוסבה לאלו שבאו ללהג. אולם, לפי הערכתי אנו צפויים לסוג חדש של אספסוף, אספסוף שנועד להכשיל את אלו שבאים להכשיל את הטכנולוגיה.
כבר כתבתי לא פעם ולא פעמיים על הכשלים ששלטון החוק חווה כשהוא ניצב בפני תכנות קנייניות, ומדוע אני חושב שהחוק צריך לאמץ מודלים של קוד פתוח כדי לקדם את החברה; אולם, כעת אני חושב שיש לקוד הפתוח עוד סגולה. הקוד הפתוח מאפשר למפתחי תכנה לחמוק מזרועות אלו שבאים להשבית את המטרה לשמה נכתב. אחרי שכבר תקפתי את הזווית הרגולטורית\ של הפסיקה בתיק של FCC נגד Vonage, אולי הגיע הזמן באמת לתקוף את הזווית הטכנולוגית.
מדוע מתגוננת Vonage (וסביר להניח שגם חברותיה ומתחרותיה) מנגד הFCC? מסיבה אחת בלבד. לFCC יש סמכות להטיל סנקציות על תאגידים אמריקאים. הFCC משפיעה על חייה ועל הסטנדרטים לפיה נכתבו התוכנות. לא בכדי סקייפ מצפינה "רק" ב128 ביט ולא יותר, לא בכדי Vonage עברה דרך שרת מרכזי. הכל כדי לאפשר מצד אחד גביה של כסף עבור שירותי ערך מוסף ומצד שני לאפשר עמידה בסטנדרטים רגולטוריים. היכולת של הרשויות, ואולי גם הרצון שלהם, לעקוב אחרי שירותים שניתנו על ידי אחרים ולשמור על בטחונו של הציבור יכול להיות שיוטל בספק בקרוב, אם נוכל לאמץ עמדה פשוטה מאוד – מעבר לקוד פתוח.
תכנת קוד פתוח מאפשרת למשתמש שליטה מלאה על המוצר שהוא מפעיל. המוצר הוא קניינו, בבעלותו, בזכותו המלאה. המוצר הוא שלו. המוצר גם עושה _רק_ מה שבעל הזכות מבקש. המוצר מאפשר לבעל הזכות את השימוש בקניינו – קניין חפצא קלאסי. עוד אספקט של הקוד הפתוח הוא האספסופיות שלו. הקוד הפתוח לא נכתב, בדרך כלל, על ידי אדם אחד. הוא נכתב על ידי רבים וטובים, ונכתב בצורה שקופה, ללא תאגיד שעומד מאחוריו, ללא אינטרסים כלכליים, וללא כפיפות לחוקי מדינה זו או אחרת.
פרוייקט הצפנה כמו GPG, לדוגמא, יכול לשמור על פרטיות הגולשים מבלי להיות כפוף לחוקי מדינה כלשהי. דווקא ישראל, אגב, בנושא זה מאפשרת יחסית חופש כשאמצעי הצפנה שהורד בצורה חופשית מהאינטרנט (כמו דפדפן) הוא חופשי לשימוש. אבל לא בהצפנה עסקינן, החירות של תוכנות שנכתבו בקוד פתוח לעבוד שלא מול רשויות השלטון היא חירות מדהימה, הרשויות לא יודעות כיצד להתמודד עם מוסד שאינו יכול להיות בר פיקוח שכן הוא נוצר על ידי ההמון ועבור ההמון, כמו שהן לא יודעות לעבוד מול קוד פתוח. הקוד הפתוח הוא סיוט עבור רגולטור, כמו שאין לא אחראי על אינטרנט ולא חברת לינוקס, פתאום קשה להבין איך צריך להתמודד עם אספסוף כזה.
האספספוף הוא לא אספסוף טוקבקיסטים שמנסים להשמיץ מיהו בגלל ידיעה מסולפת או מוגזמת כזו או אחרת, אלא דווקא אספסוף כזה שפועל למטרה שאולי ראויה לדעתו, לוקח את החוק בידיו ומתעלם מדרישות. הוא רק מכניס ידע לעולם, הוא לא עושה את הפשע המושלם. כל אחד מבצע חלק מהעבירה, שלחוד, לא ממש מהווה עבירה. דווקא בקורסים הבסיסיים למשפטים כשלומדים על אחריות בצוותא מביאים דוגמאות אבסורדיות לכיצד ניתן להבין איך נוצר מצב בו יש קרבן ללא פשע וללא פושעים. כל אחד מהמזיקים מבצע חלק, שלכאורה הוא לא בעייתי, ואף אחד מהם לא יכול לחזות כיצד הדבר יתפתח, ולכשהוא מתפתח נוצר פשע, אדם נפגע.
דווקא במודלים של קוד פתוח ניתן להגיע לתוצאה שתמנע הגבלה של חירות הפרטים, אמנם על חשבון פגיעה בחוקים שקיימים כיום, אבל אולי אם את החוקים האלו כל כך הרבה אנשים מוכנים לזנוח, הגיע הזמן לזנוח אותם. מצד שני, גם חוקים חרים קל לזנוח.
יהונתן, כל פעם שאני קורא אחד מהמאמרים האלו שמזכירים את המושג "קוד פתוח" נורא נורא בא לי לכתוב את המאמר שאני רוצה על מה זה באמת קוד פתוח. הבלבול בין קוד פתוח לקוד חופשי, לקוד סגור ובין קוד קניני וקוד ברשות הציבור הוא כל כך גדול ומורכב שאין פלא שאנשים מתבלבלים.
לצורך הענין כרגע, אין דבר כזה קוד שאינו פתוח. המעבד של המחשב צריך להיות מסוגל לקרוא את התוכנה, ואם הוא מסוגל אז גם כל אדם מסוגל.
דרך אגב, מאוד מצחיק אותי כשהתמונה של עמיר פרץ מופיע בתגובה שלי. יש דרך להפוך את זה לקבוע?
א. סליחה, כשאני אומר קוד פתוח אני מתכוון למעמשות החופשית שיש לתוכנה. Free Software (GNU/GPL), זה מבחינתי קוד פתוח, שהוא פתוח לכל אחד לשנות, לעשות בו שימוש ולהפיץ אותו כמו שהוא (עם כל הביקורת שיש לי כלפי הגבלות בGPL, אגב).
ב. Gravatar.com, תרשם ותתקין איזו תמונה שאתה רוצה. אם אתה רוצה את התמונה של עמיר פרץ אתה מוזמן לשמור אותה ולהעלות, היא תמונה שצילמתי בעצרת בחירות בבית שמש.
ומה ההבדל בין תוכנת קוד פתוח לבין תוכנה קנינית מבחינת המשתמש? כמו תוכנה קנינית שהיא "פתוחה" רק למי שמסוגל ורוצה לקרוא שפת מכונה, תוכנת קוד פתוח "פתוחה" רק בפני המשתמש שמסוגל להתקין כלי תכנות, בעל ידע מתאים, ועבור רוב תוכנות הקוד הפתוח ששוות משהו, יש לו לפחות חודש פנוי מעיסוקים אחרים בשביל להבין איך התוכנה עובדת.
עבור 99.99% מהמשתמשים תוכנת קוד פתוח היא פשוט תוכנה חינמית ולא יותר. באותה מידה זו היתה יכולה להיות תוכנה קנינית המחולקת בחינם.
לכן אין אספסוף. האספסוף הוא עשרות המגיבים בYNET ששואלים למה אין תמיכה הולמת בשועל האש, אבל בכל העולם אין כנראה יותר ממפר מאות של מתכנתים שתרמו שורת קוד לפרויקט.
פואנטה: לא מצליח לראות את הקשר בין האספסוף לקוד החופשי/פתוח.
מרק,
העניין הוא שברגע שתכנה נכתבת בצורה חופשית, היא חופשית מהגבלות ואי אפשר להכריח את המתכנתים להתאים את התוכנה כך שניתן יהיה להאזין לשיחות שמבוצעות דרכה.
אני לא מדבר על האספקט החינמי כאן, במיוחד בגלל שהוא לא משנה.
האספסוף הוא אותם מתכנתים שהחוק לא יודע איך להתמודד איתם, כי הם עושים את מה שהם עושים ומפיצים את הידע, כשכל השאר נעשה על ידי המשתמשים.
מרגע שהאספסוף תכנת תוכנה, אף אחד לא יכול להוציא אותה ממאגר הידע האנושי, ולכן אי אפשר להתנגד לה פתאום.
תוכנה חופשית אינה חופשית מהגבלות. אני בטוח שאתה מכיר את תוכנו של רישיון הGPL וקשה להגיד אליו שאין בו הגבלות.
בשביל להאזין כלל לא צריך לשנות את הקוד. הקוד גלוי ופתוח לפני המאזין והוא יכול לפענח את זרם הביטים המגיעים. בלשון מומחי האבטחה זה נקרא "man in the middle attack"
ואם אין גישה למחשב אז גם תוכנה קנינית יכולה לשרת את האספסוף באותה מידה.
שוב, להערכתי יש בארץ 3 מתכנתים שיכולים לשנות קוד משמעותי בשועל האש. הדברים האלו הם בדרך כלל לחלוטין לא טריביאליים ודורשים הרבה זמן. אם הם יעבדו פתוח וחינם אז מאיפה הם יוכלו בזמן הזה? ואם יש מקורות מימון אז הממסד כמעט תמיד יכול לפגוע בהם.
אולי אי אפשר להוציא משהו ממאגר הידע אבל תמיד אפשר להחרים את השרת שממנו הוא מופץ.
על המגבלות בGPL יש לי קיטונות של ביקורת, אבל העניין הוא שגם אם הקוד גלוי לכל, אי אפשר להכריח את המתכנתים להכניס לקוד אמצעי שיאפשר לרשויות להאזין. אם הם יעשו את זה, אז אף אחד לא ישתמש בתוכנה. זה העניין.
מרק,
FOSS (Free and Open Source Software) נותנת לכל מתכנת ולכל חברה מסחרית, את היכולת לקחת פיסת קוד, ולעשות איתו ככל העולה על רוחם.
אפשר, בלי הרבה בעיות, לקחת תכנת VOIP כמו OpenWengo ולהוסיף עליה מנגנון הצפנה של GPG, כמו שיהונתן הציע. ה"אדם באמצע" שעליו אתה מדבר, לא יוכל להבין כלום מהשיחה שעוברת דרכו, אם היא מוצפנת, אלא אם יש לו את ה"מפתח" של הקידוד.
אבל למרות כל זאת, יכול משטר מסויים להחליט, כי אסור להחזיק תכנה מסויימת על המחשב. אם בתי משפט ברחבי העולם המערבי מוכנים לשלוח משטרה אל משתמשים שחולקים קבצים, במטרה להגן על זכויות קנייניות של חברות מסחריות, אז האם אותם בתי משפט לא יהיו מוכנים לשלוח משטרה אל בתים של אנשים שפוגעים בדברים יותר חשובים מזכויות קנייניות?
וכאן באה לידי ביטוי חשיבותו של ה"אספסוף".
שלך,
דותן (אספסוף גאה)
יהונתן, לדעתי זה מאוד נאיבי להגיד "אי אפשר להכריח את המתכנתים להכניס לקוד אמצעי שיאפשר לרשויות להאזין".
ודאי שזה אפשרי וזו אחת מהסיבות שמוזילה מחזיקה בסימן רשום עבור שועל האש.
דותן, התבלבלת אולי בין רישיון BSD ל GPL. המטרה הכמעט מוצהרת של הFOSS הוא למנוע שימוש מסחרי בתוכנה, ראה את הנוסח המוצע לGPLv3.
ואיך אתה בדיוק יודע שהPGP שאתה משתמש בו לא "מורעל"? בדקת באופן אישי את הקוד? אין לך דרך לדעת אלא אם אתה מבין בהצפנה (10 אנשים בארץ?) בדיוק כמו שאין לך דרך לדעת אם תוכנה מסחרית היא מורעלת.
מרק,
להכריח אי אפשר, במיוחד שהמדינה אינה ריבונית על כל המתכנתים (אם נניח המתכנתים כלל אינם בארצות הברית).
איך אני יודע שהPGP לא מורעל? אם הוא כן היה מורעל אז ככל הנראה מישהו היה עולה על זה, והעניין היה מתפרסם, כי כך עובדת הקהילה הזו. מצד שני, בתוכנה קניינית זה קשה יותר.