כלוב הזכוכית

את הפסקה הבאה כתבתי במסגרת כתבה שלא פורסמה לבסוף, כל הכתבה לא מעניינת יותר מדי וסוקרת את התנהלות מיקרוסופט בבתי משפט, אולם מה שכן רלוונטי הוא הפסקה הבאה שנכתבה ב16.08.2006:

הדבר החשוב להבין הוא דווקא העתיד. להחלטות בתי המשפט באירופה, כמו גם בארצות הברית, יש יכולת להשפיע דווקא על הדרך בה אנו משתמשים במחשב. גירסת ויסטה של חלונות, שמיועדת לשחרור ב2007, תהיה הגרסה המשפטית ביותר של מיקרוסופט; סביר להניח כי עורכי הדין של החברה יהיו מעורבים בעיצובה לא פחות מאשר המתכנתים וידאגו למנוע מצב בו מיקרוסופט תשלם קנסות. מצד שני, דווקא המשפטנים צריכים לבוא ולשאול מדוע לבתי המשפט הם אלו שקובעים למתכנתים כיצד לשלב בין תוכנות בדרך היעילה ביותר משפטית, ולא טכנולוגית?

עכשיו תקראו את הכתבה הזו.

האם הטכנולוגיה צריכה להיות מוגבלת בגלל כללים עסקיים?
האם יש להבדיל בין כלים עסקיים של תחרות לא לגיטימית ותנאים של הגבלת שימוש (כמו נז"ק לדוגמא)?


האם יש הבדל בין מתכנת של מיקרוסופט שמתכנן התממשקות ייעודית בין תכנת חלונות לסייר האינטרנט של מיקרוסופט, לבין מתכנת בקוד פתוח שבוחר ליישם את הטכנולוגיה בשביל לשתף קבצים בצורה בלתי חוקית? בעצם, בין השניים יש הבדל אחד בלבד. למרות ששניהם אינם עורכי דין ואינם צריכים להיות בקיאים בחוק בצורה מוחלטת, הן בקוד הפתוח והן המתכנת של מיקרוסופט צריכים להתייעץ עם מחלקה משפטית כלשהי. אולם, בניגוד למקרה של מיקרוסופט, בה הפרת דיני ההגבלים, לכאורה, מתקיימים אוטומאטית, במקרה של שיתוף הקבצים, הרשת היא שקופה לחלוטין ואדישה לחומר שעובר בה – ללא עידוד אקטיבי של המערכת לשתף קבצים לא חוקיים לא תקום אחריות לפי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב.

ומה עם פיתוח טכנולוגיות חדשות אחרות? שבהן ההבחנה לא כל כך מדויקת?

ניתן לחשוב על מקרה דומה: נניח, לדוגמא, שיצרני המכוניות משכללים את הפיתוח, ומאפשרים נסיעה במהירות מדהימה של 250 קמ"ש בצורה בטוחה לא פחות. האם החוק ישתנה? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אולם יש לשקול את שינוי החוק שנכתב רק בהתאם לנסיבות ולא להפך. כך יהיה גם במקרים של טכנולוגיות אחרות כמו תעופה ותקשרות נתונים. ואז? מה עושה חברה לגיטימית? האם היא הולכת ומבקשת מהיועץ המשפטי שלה לשנות את החוק?

כמה שהדבר נשמע אבסורד, כן. זו הדרך שבה ניתן ללכת בשביל לשפר את העולם; אפשר לשנות את החוק בצורה ישירה (על ידי מחוקקים) או בצורה עקיפה (הגנה בבית משפט ושינוי ההלכה הקיימת או תקיפה ישירה בבית משפט לחוקה\בג"צ) אך מה עושה מתכנת עם רעיון אדיר, שרוצה רק לרוץ איתו הלאה? איך הוא דואג שהוא לא עובר על חוקים? איך הוא יכול לדעת מה מסביבו פלילי ומה יכול לחייב אותו באחריות אזרחית?

מה קורה, אבל, במקרה של ניהול זכויות קניין (נז"ק) שבהן לרוכשים יש זכות לשמוע את השיר בכל אמצעי על פי חוק, אבל חברות התקליטים ומשווקות השירים מחליטות שהן מעוניינות להגביל את השימוש ההוגן בשיר ומוכרים שיר בגירסא מקוצצת? האם טכנולוגיה שיוצרת חוק פרטי בין הצדדים בצורת חוזה יכולה להשפיע על המבנה המשפטי של היחסים בין אמנים למעריצים?

הסיבה שאני שואל את השאלות האלו היא כי לאף אחת מהן אין תשובה חד משמעית, וכל אחת מהן יכולה להווה נושא שלם למחקר, אבל אני מנסה לחשוב עליו בצורה אחרת. השאלה הגדולה היא למה מטילים הגנות רבות כל כך על הקניין הרוחני, בעוד שמצד שני יש חוקים שמונעים את הטכנולוגיה מלהתפתח קדימה? ולשאלה הזו יש רק גוף אחד שיכול לענות, הכנסת.

Technorati Tags: , , , , , ,

2 thoughts on “כלוב הזכוכית

  1. זו תופעת לוואי של כל עולם הפטנטים בתוכנה, דיברתי לפני חודש עם מומחה אמריקאי בתחום והוא אמר לי ש"חדשנות חייבת מעוגנת בפטנטים" וקוד פתוח זה רק בשביל רעיונות שלא מעניינים מספיק כדי לרשום אותם כפטנטים ואין בהם תחרות. לדעתי ההתערבות המוגזמת של עורכי דין (ותסלח לי בעניין הזה) דווקא תהרוג את החדשנות בדיוק מהסיבה שציינת שאי אפשר לדעת אם עוברים על עבירה כלשהי או אם עושים שימוש בIP של חברה אחרת שעלולה לתבוע כסף רב.

    ניטפיק: לעניות דעתי ה16.08.2006 זה בעוד קצת פחות מארבעה שבועות…

Comments are closed.