מקימים סטארטאפ? תלמדו לקח מיאיר לפיד.

פסק הדין בנושא הפ 26045-04-20 יש עתיד נ' חוסן לישראל הוא אולי פוליטי לגמרי, אבל הוא גם יכול ללמד יזמי הייטק על השאלה הכי חשובה שצצה: מתי להקים חברה. השאלה הזו חשובה כאשר מנסחים הסכם מייסדים לסטארטאפ; אבל הרבה פעמים יזמים מתעכבים עם הקמת החברה. למה? כי להקים חברה עולה כמה ש"חים (בערך 2,100 ש"ח אגרות פלוס עוד איזה שעה עבודה של עורך דין), וצריך להתחיל לשלם לרואה חשבון ולהגיש דברים. אבל… להקים חברה גם מייצר יישות משפטית חדשה, וזה מה שחשוב כאן.

יאיר לפיד
CC-BY-SA 3.0 מטה יש עתיד

הסכסוך הוא סכסוך פוליטי; בעת המרוץ לבחירות 2019-2020 הסכימו שלוש מפלגות: יש עתיד, תל"מ וחוסן לישראל על ריצה משותפת תחת השם "כחול לבן"; לצורך הריצה הן עיצבו לוגו. לאחר הבחירות, מפלגת חוסן לישראל התפצלה מהשילוש, והצטרפה לממשלה. השתיים האחרות לא. שתי המפלגות תבעו את השלישית על השימוש בלוגו בטענה להפרת זכויות היוצרים. במסגרת הפיצול הפוליטי, נשארה חוסן לישראל עם השם "כחול לבן" (בגלל שהיא הגדולה מבין השלוש בכנסת).

עכשיו, אם השלוש היו מקימים מפלגה משותפת, אז הזכויות היו של המפלגה המשותפת. העובדה שהם בחרו לרוץ כרשימה, ולא כמפלגה, הוא זהה להבדל בין שלושה יזמים שטרם הקימה חברה ולכן הם מוגדרים כ"שותפות" לבין הקמה של חברה. חברה (ומפלגה) הם תאגיד עם אישיות משפטית נפרדת. הם זכאים להחזיק קניין, ובמצב כזה, כל עיצוב שהיה מבוצע לטובת המטרה המשותפת היה בבעלות של היישות המשותפת (חברה או מפלגה, לא משנה).

אלא, שהעדר הקמה של יישות אחת יצר כאן בעיה. מה הבעיה? בפועל, כל אחת מהמפלגות מחזיקה בקניין במשותף. בית המשפט מסביר זאת כשהוא פוסק שבהעדר הסכם אחר שמסדיר את הזכויות והבעלות, כל אחד מהצדדים רשאי להשתמש בקניין המשותף בצורה סבירה. זה אומר, לצורך העניין, שאי אפשר לשלול ממנו את ההנאה מהקניין.

כך, בית המשפט מסביר כי כל עוד השימוש לא מונע שימוש מכל אחד מהבעלים במשותף, אז אין למנוע אותו מהשותפים האחרים. מדובר על הסדר בעייתי גם ברמה הפוליטית (פחות רלוונטי), אבל גם ברמה המסחרית. תחשבו על חברה שתרצה לצאת לשוק, ואחד המייסדים שלה, שעזב לפני ההקמה, יכול לקחת את כל הקוד של החברה ולהעלות לאינטרנט.

ומה זה אומר לסטארטאפ שלכם? זה אומר שאם לא תרוצו לרשום חברה, אז בפועל עשוי להיות מקרה שבו היזמים יריבו בשלב מאוחר יותר, בדיוק כמו שרבו ברשימת "כחול לבן" ובכך כל אחד מהיזמים יוכל להשתמש בקניין. במצב כזה, אני בספק אם נוכל למצוא משקיע לאותו הסטארטאפ.

לכן, כאשר אתם באים להרים מיזם, השאלה הראשונה שצריך לשאול היא "למה לא להתאגד". האם שווה לכם לחסוך את כל הכסף הזה כדי למצוא את עצמכם רבים בעוד שנה בבית המשפט, כשהקוד שלכם בחוץ.

(תודה למיכאל בירנהק שצייץ על פסק הדין ראשון)

תגובה אחת ל-“מקימים סטארטאפ? תלמדו לקח מיאיר לפיד.

  1. סוגיה מעניינת. טוב, תמיד חשוב להתאגד. אבל, האנלוגיה לא ממש רלבנטית, שהרי, אי אפשר לברוח כך סתם. אסור לשכוח את " עשיית העושר ולא במשפט". גם בלי רישומים, בעלויות ברורות, התאגדות וכדומה, אדם יכול להיתבע על עשיית עושר ולא במשפט. או כי אז, הנסיבות, הרבה פחות רלבנטיות. עצם העוולה, תספיק ( גם פקודת הנזיקין פה יכולה להשתחל).

    יותר חשוב:

    השופט קבע, שאין פה ממש סיכוי להטעיה. שהרי, זוהי מעין ידיעה כללית שיפוטית, שגנץ פרש וחבר לליכוד. אז, סביר להניח, שקשה לאדם להתבלבל לכאורה ( בקשר ללוגו). מה שפחות סביר:

    זה הטיעון הפוליטי. בדרך כלל, אנו לא עושים הבחנה, בין סוגיה שיש לה צבעים או גוון פוליטי, או שייכת לתחום הפוליטי, לבין ענין משפטי גרידא. זהו מקרה שלא יוצא מן הכלל בנסיבות הענין בעיקרון. שהרי השופט בכובע אחד, מציין שאין הטעיה של הציבור בדבר, בכובע שני טוען שהפרת הבטחת בחירות הינה ענין פוליטי.אבל:

    אם תיאורטית, זה לא היה בבחינת ידיעה שיפוטית או כללית, אזי, הייתה משמעות, להפרת הבטחת הבחירות, וממילא היה משליך הדבר על השימוש בלוגו. כלומר, אם הייתה הטעיה, היה פוטנציאל להפרה, אבל, עצם ההטעיה, יסודה בהפרת הבטחת בחירות הרי.

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *