רשות ממשלתית היא אף פעם לא דבר טוב. היא גוף שלטוני שהוא לא נבחר, אלא ממונה – מצד אחד, ומצד שני, הוא לא מקצועי גרידא, אלא גם פוליטי. בין הרשויות השלטוניות ניתן למצוא, לדוגמא, את הרשות למלחמה בסמים, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות להסדרת הימורים בספורט, רשות החשמל ורשות השידור. אני מניח שרק מהצגת שמות אלו עולים זכרונות של בירוקרטים אפרוריים בחליפות כהות שטובת הציבור, ו\או הצרכן בכלל, אינן בראש מעינהן.
מצד שני, מינוי כזה הוא מינוי שנועד לפקח על הרשת; והוא מהווה שלב אחד לפני מינוי אחראי על האינטרנט. מדובר בהחלטה שתהפוך את הרשת לפוליטית ותוכל לחסום, לצנזר, לכפות תקנות שיאפשרו האזנה. כבר היום מותר לצותת לחיבור האינטרנט הביתי, ורשות כזו שמסייעת ומגבה את גופי החקירה, לא תסייע יותר מדי לאזרח הקטן, אלא דווקא לאלו שמעוניים למנוע ממנו את חירותו הבסיסית. בסך הכל מדובר בעוד כח מדינתי שנועד ויכול להגביל את החירויות הבסיסיות, ולאפשר להפוך כל אחד לחשוד באמצעות הצלבת מידע. הרשות לאינטרנט היא לא יותר מאשר גננת בשביל הילדים המסכנים שיכולים להכנס לאתרי פורנו, וככל הנראה הרשות – אם ינתן לה לפעול בצורה חופשית, תגרום לכך שכל אחד מאיתנו ישלם דמי רישוי אתר בשביל להפעיל אתר בישראל. הם יגרמו לכך שלא יהיה כדאי בכלל להתקרב לרשת.
יותר מזה, מינוי רשות נועד כדי שיהיה אפשרות לטייח מחדלים. שכשיהיה את הטרויאני הבא יהיה שעיר כלשהו שילך הביתה, וימונה בירוקרט שונה הפעם. "לא ידענו, לא היינו צריכים לדעת, יש רשות שמפקחת, לא?".
אבל לא רק זאת – הרשות צריכה ליזום חקיקה בנושא שתתאים להתפתחות הטכנולוגיה. כלומר, לא רחוק היום שטכנולוגיות נז"ק יהיו חובה גם בישראל, עד שנגיע למצב שבו גם אצלנו יסתמו את החור האנלוגי, לא רחוק היום בו אנחנו לא נוכל להשתמש במכשירי החשמל שלנו כדי לשמוע את המוזיקה שרכשנו, רק כי איזה בירוקרט צריך להראות בטבלת התפקוד שלו כמה חוקים הוא חוקק. לא רחוק היום, במיוחד במדינה כמו ישראל בה איכות נמדדת בכמות, שהרשות תצטרך להתחרות בחברי כנסת שמנסים לפקח על הרשת, רק כדי להראות שהיא יוזמת יותר מהם, מה שיגביל יותר ויותר את החירויות, ויקח מהאזרחים את כל מה שנותר להם.
כבר היום אנו חיים בעולם דיגיטלי תחת פיקוח של אח גדול ואחים קטנים; רשות כזו תוכל לתאם עם רשויות בינלאומיות, להצליב מידע, ובסך הכל לחבר בין אחים גדולים כדי לדעת הכל, להתאים את החקיקה הזרה לישראל ולמנוע מאיתנו כמה שיותר.
יש האומרים שאני לפעמים פרנואיד. אני נוטה להסכים איתם. אני גם נוטה לפסימיות, אבל בינתיים זה הכיוון שהמדינה הולכת אליו, אני מפחד. אני מאוד מפחד.
Technorati Tags: רגולציה, regulation, פרטיות, אבטחת מידע, ישראל, ממשלה, רשות, יורם הכהן
אתה לא פרנואיד, אבל אתה גם לא לחלוטין מחובר למציאות. מטרת הרשות היא לא לפקח על האינטרנט. יש פער מאוד גדול בין טכנולוגיה לאינטרנט והאינטרנט הוא רק עוד משהו ולא כל היקום כולו. הרשות אמורה לשפר את ההתמודדות המשפטית עם טכנולוגיות המידע באשר הן. כמו כן, הרשות אמורה להגן על פרטיות האזרחים ופה אני דווקא חושב שנמצאת נקודת הכשל של הרשות. אבל זה סיפור אחר (אתה יכול לקרוא על זה כאן: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=177394&blogcode=4540020).
אני לא חושב שמדינת ישראל תסגור את האינטרנט, זה קצת גדול עליה. גם אם יש כמה חברי כנסת שרוצים בכך. דווקא בתחומים אחרים יש יותר מקום לדאגה.
המטרה של הרשות היא לסייע לרשויות אכיפת החו, היא גם לשנות חיקה ולהציע דברים, לכן אני פרנואיד, ואני חושש שהפעם בצדק.