זה קל לתת קנס לעובד מדינה. קצת פחות קל לתת אותו לתאגיד ענק.

עד כאן הסיפור קל: עובד מדינה עם גישה למידע על אנשים ניגש למידע בצורה לא חוקית, הוא נתפס, הרשות להגנת הפרטיות חקרה, והטילה עליו קנס של 94,000 ש"ח. נהדר. סוף טוב. הכל טוב. גמרנו, אפשר להפסיק לקרוא את הפוסט, נכון? ובכן, לא.

אני רוצה להתחיל בחלק הכי חשוב: אני מלא הערכה לאנשים ברשות להגנת הפרטיות. הם אנשים מסורים, שעומדים בפני לחצים פוליטיים לא אפשריים, שצריכים להתמודד עם ממשלה שהפרטיות היא הדבר האחרון שאיכפת לה, ושצריכים להתמודד עם מדינה שבה עבודת אבטחת המידע והגנת הפרטיות, שהן עבודות שדורשות העמקה, יסודיות, רצינות, מנוגדות לכל תפיסת הקיום של מדינת ישראל: חפיף, סמוך, יהיה בסדר, עליי, אח שלי.

בגלל זה, הרשות נמצאת בבעיה: מצד אחד, כדי שישראל תשמר את הסטטוס הייחודי שיש לה מול אירופה ותאפשר לתעשיית ההייטק להמשיך לעבוד כאן היא צריכה כלים מיוחדים כמו ה-Adequacy. לכן חשוב שתהיה רשות עצמאית, עם סמכויות, עם חוק טוב. מצד שני, יש לנו ממשלה שבעדינות אפשר לקרוא לה כוחנית וחסרת כבוד לזכויות אדם.

לכן, ההחלטה להטיל קנס חסר תקדים על עובד מדינה בגובה של 94,000 ש"ח קצת מפתיעה אותי. ומכאן, נירק קצת עובדות יבשות:

החוק מאפשר להטיל קנסות על ידי הרשות בהיקף מוגבל. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הגנת הפרטיות) משנת 2004 קובעות קנס (בערכי שנת 2004) של עד 5,000 ש"ח ליחיד ועד 25,000 ש"ח לתאגיד. בגלל זה, בפרשת דליפת המאגרים בבחירות 2020, הטילה הרשות על אלקטור קנס "רק" של 25,000 ש"ח. על עיריית הוד השרון הוטל קנס של 10,000 ש"ח אחרי שהעירייה לא דאגה לאבטח כראוי את המערכות שלה, על חברה שהחזיקה עותק לא חוקי של מרשם התושבים והשתמשה בו לצרכי שיווק הוטל קנס של 60,000 ש"ח, הסתדרות המורים השתמשה במאגרים שלה לתעמולת בחירות ונקנסה ב25,000 ש"ח, וחברה שהשתמשה במאגרים לא חוקיים לשיווק נקנסה גם היא ב-100,000 ש"ח. כלומר, הקנס של 94,000 ש"ח לאדם יחיד הוא חריג שבחריגים.

הוא חריג במיוחד כי זה נראה קל להיות חכם על חלשים. אכן, אותו עובד מדינה לא נשמע צדיק במיוחד מהכתבה המקורית. הוא עבד ברשות המסים שבה ידועה לשמצה ביצירתיות של עובדיה באיתור מידע, הוא מכר מידע לאנשים שרצו לאתר אחרים. הקנס שהוא קיבל ראוי, והוא לא הבעיה. הבעיה היא הקנסות שהאחרים לא קיבלו.

איך יכול להיות שמפלגות פוליטיות משתמשות במאגרים לא חוקיים, מדליפות מידע, כושלות באבטחה, ולא נקנסות? איך יכול להיות שהגופים החזקים במשק יוצאים בלי פגע? זו הבעיה כאן. הבעיה היא לא שהרשות אכפה את החוק על אותו עובד, אלא שהיא נמנעה מלאכוף במקרים אחרים.

2 thoughts on “זה קל לתת קנס לעובד מדינה. קצת פחות קל לתת אותו לתאגיד ענק.

  1. נושא חשוב. לא כל כך קל בכלל. חשוב להדגיש, הזהירו הבחור. ולמרות שהזהירו (מבלי לנקוט הליכים עדיין) הוא המשיך בשלו.

    על כך, אפשר היה אגב בשקט, להעמידו לדין פלילי, על הפרת אמונים פשוט (ועוד עבירות אחרות). לא מעט עובדי ציבור נענשו פלילית על כך ( נשאיר לינקים אחר כך. גם תאגידים אגב).

    לא ממש בקלות עם כל הכבוד. (וזה אגב 95 אלף. לא 94 אלף).

    כאן למשרד המשפטים:

    https://www.gov.il/he/departments/news/fine95k

    תודה

Comments are closed.