להסביר את הסופיות של הנשק הגרעיני דורש לא מעט. ההיסטוריה של החימוש, עד להמצאת הגרעין, כמובן, היתה מאוד ברורה – החל מכח הזרוע דרך אמצעים כמו חנית וגרזן, עם ההמצאה המהפכנית של התותח, הרובה ורובה הסער. דרך אמצעים כמו מטוסים ופצצות, אך הנשק הגרעיני הוא סגולה מיוחדת. עד המצאת הנשק הגרעיני לא היה כל נשק שיכול היה בלחיצת כפתור להשמיד מדינה. אבל השמדת מדינה היא לא מעשה שעובר ללא כל התייחסות. השמדת מדינה ככל הנראה תגרור השמדה של המדינה המשמידה, עין תחת עין, שתוביל לעיוורון עולמי, הרצון האישי לנקם, הרצון להשמיד, הרצון לסגור חשבון, להם הנשק הגרעיני הוא הנשק הנכון. נכון מאוד להרוס את העולם כאשר אתה נלחם בשם הנקמה.

(cc-by) Pangalactic_gargleblast

לכאורה, נשק גרעיני יצר אווירה בטוחה יותר, לפחות בתקופת מאזן האימה שהיה עד נפילת החומה. כששני הצדדים מחזיקים בנשק גרעיני הם יכולים למנוע את השימוש בו – המצב הבטוח ביותר הוא מצב בו שני הצדדים מחזיקים אחד לשני אקדח לרקה, כשידוע לכולם שכשיורים באקדח אחד, גם השני ירה. הירי ההדדי, והבטחון המלא בכך שההשמדה במקרה זה בלתי נמנעת, הוא שנותן את הבטחון הקיים. אבל אותו בטחון הוא בטחון שמושג בכח הזרוע, ולא בדרכי שלום.

דרכי השלום הן דרכים לא רציונאליות, הן מבטיחות שלום באמצעים כלכליים ולא באמצעים של כח; ללא כח קשה להתחייב לשלום אמיתי. אולם, לא רק השלום מזויף אלא הבטחון הגרעיני הוא בטחון מזויף, יש אותו רק למדינות שפיתחו את הנשק הגרעיני. מצד שני, לאחר פיתוח הנשק, מדינות כאלו מחייבות עצמן להשתמש בו רק בצורה רציונאלית, דבר שלא בהכרח ניתן להבטחה. כך נוצר מצב שבראש מדינה עם נשק גרעיני יכול לעמוד מנהיג לא רציונאלי שבוחר להפעיל את הנשק בצורה לא רציונאלית. כך יכול להיות מצב שלאחר קריסת אימפריה גרעינית הידע הגרעיני ידלוף.

(cc-by) BillPell

נשק גרעיני, כמו אקדח במחזה של צ'כוב, מרגע שהוצג לֶעוֹלם ידוע שישתמשו בו. לא ניתן לנופף בו לעולם ולא להשתמש. נשק גרעיני הוא לא רק איום, הוא הבטחה, הבטחה לשימוש ראוי, הבטחה לעולם חדש נקי. מדינה שמחזיקה נשק גרעיני לעולם תאיים לשימוש בו; היא לעולם תצטרך להציג את כוחה, רק כדי שלא תעלם יכולת ההרתעה שלה.

מצד שני, מדינה ללא נשק גרעיני עשויה לצאת נחשלת, מדינה שלא יכולה להתחרות במשחק. אם נדמה את המלחמות בעולם למשחק פוקר, כל צד מעלה את ההימור בתקווה שהעלויות שיפלו על הצד הנגדי גבוהות מדי והוא יעצור את המשחק, יוותר על הכספים שהושקעו ויותר את הכסף בצד המבלף. בניגוד לפוקר, נשק גרעיני הוא לא נשק שמחסל רק את היריב – כמו All In, אלא נשק שמשפיע יותר, הוא נשק שמשמיד את כל השולחן.

(cc-by) SnoopDroop1

ההשלכות הבינלאומיות והעולמיות שיש לנשק הגרעיני מביאות לכך שצריך להתנגד לנשק גרעיני ללא כל ספק. הבעיה היא שמרגע שלצד אחד יש נשק גרעיני, אף אחד מהצדדים לא יכול להרשות לעצמו לוותר במשחק.  השאלה למה מרדכי ואנונו עשה את שעשה היא לא רלוונטית; הסוגיה היא אחרת, הסוגיה היא כיצד מתייחסים למידע שהוא הכניס לעולם. ואנונו עשה מעשה אחד, הוא לקח את העלות על עצמו וגרם לתועלת רבה לעולם.

יש כאלו שחושבים שמעשיו של ואנונו היו כנגד מדינת ישראל, הם שוכחים שמדובר במעשים לטובת העולם כולו, לטובת עתיד נקי מצ'רנובילים והירושימות. הרעיון הוא שצריך לחשוב על טובת העולם; לא לפרק רק את ישראל, אלא גם את איראן, צפון קוריאה, ארצות הברית ורוסיה. צריך לשבור את התפיסה של נאורות של מדינות האטום. נכון, צפון קוריאה מחזיקה תאי גזים, לכאורה; איראן משמידה זכויות אדם בצורה המונית, אבל זה לא אומר שארצות הברית מחזיקה נשק נאור יותר, לפחות לבינתיים.