כמה שאלות קלות

כבר זמן רב שאני רוצה למתוח את הגבול של השימוש ההוגן לצד הלא נכון . אחרי הסגירה של אולגה (הבטחתי טראקבק, לא?) באה שאלת מיליון הדולר שלי. אני רוצה למצוא מספר אנשים שיסכימו להשתתף בניסוי מטופש של קופירייט בשנת 2006. הניסוי עצמו נועד להמחיש כמה התשתית החוקית כאן מעוותת ונועד להיות ממש כיפי.

הניסויים נועדו לבחון את המצב המשפטי ולא את המצב העובדתי. אני אשמח אם תענו בטוקבקים את דעתכם (כן\לא) לגבי כל אחת מארבע השאלות.


(cc) oxtopus

1. האם זמזום של מילות שיר ברחוב הן הפרת זכויות יוצרים? אם אולגה, שמחזיקה במאגר המידע שלה יצירות המוגנות בזכויות יוצרים מפרה זכויות, האם גם אדם שזוכר בעל-פה מילים לשיר מפר את הזכויות? האם ניתן להגדיר את מוחו של אדם מסוים כמאגר מידע? האם ניתן להוציא צו שאוסר עליו לאחסן בראשו את המילים? ומה אם הוא כותב את אותן מילים על פתק? האם זו הפרה? האם כשהוא מזמזם את השיר הוא מבצע הפרה נוספת?

2. האם יש הבדל בין לזמזם שיר לבין להקליט לעצמך את הזמזום שלך? האם השמירה באמצעי דיגיטלי ולא רק בזכרונות המציאותיים. בסרט ימים משונים של קתרין ביגלו משנת 1995 ניתן לשמור את הזכרונות על מדיה דיגיטלית, משהו שנראה כמו דיסק. כיום, לאחר שאנחנו יודעים שניתן לתעד את כל הזכרונות בצורה דיגיטלית, הגיע הזמן לשאול האם תיעוד של זכרונות מוגנים בזכויות יוצרים גם יכול להפר את הזכויות ולהביא לסגירת התאים האפורים שימוקמו על כרטיס זכרון?

3. אם ניתן לתעד בצורה איכותית, האם התיעוד בראש מפר את זכויות היוצרים? אבל אנחנו יכולים גם לזכור איך שיר נשמע במדויק, לא רק את המילים או המלודיה, וגם את זה לתעד באותם אמצעים בדיוק. מה שמוביל לכך שכל תיעוד בעצם של החיים שלנו עשוי להפר את זכויות היוצרים, ובשם אותן מטרות קדושות של זכויות אנחנו צריכים לוותר על הזכרונות.

4. האם אתה הורדת אי פעם שיר מפר זכויות יוצרים מהרשת? אז הזכויות לא באות להגן על מאגר מידע, אלא על השימוש בו. כאן בא הרעיון של רפורמה בדיני הזכויות.


(cc) idealisms
כשהמצב המשפטי לא מתאים למצב העובדתי, אז לא צריך להכריח אותו להתמקם שם, אפשר גם לשנות. ככה היה עם הפיקוח על המטבע שכשל וחייב את ישראל להצטרף למדינות שלא אוסרות על סחר במטבע חוץ, כך היה עם מהירות הנסיעה, שעולה בהדרגה, וכך יהיה בכל מקום אחר. אין אפשרות להשאר עם כאלו זכויות מגבילות כשמצד אחד יש גופים שמעוניינים להגביל יותר ויותר ומצד שני אף אחד לא מתייחס אליהם ברצינות.
אחת השיחות החשובות ביותר שהיו לי עם מחוקק היתה כששאלתי אותו שתי שאלות. הראשונה היא האם הוא באמת מאמין שבאמצעות חוק הוא יכול לשנות את טבע האדם, או שמה החוק נועד לייצג את הנורמות החברתיות; והשניה היתה מדוע ח"כים חושבים שחקיקת חוקים, ולא ביטולם, הוא המדד לפעילות פרלמנטרית.

Technorati Tags: , ,

13 thoughts on “כמה שאלות קלות

  1. שאלה של בור משפטי: האם ניתן, באמצעות החוק החדש שמרצ מציעים או באמצעות חוקים קיימים לבקש צו מניעה כנגד חברת אגד על כך שהיא מאפשרת העברה דיגיטלית של חומר הפוגע בזכויות יוצרים (אני לדוגמה, זוכר מקרים רבים בהם נסעתי עם הדיסק און קי שלי, המכיל שירים ותוכנות מוגנות בזכויות יוצרים על מנת להעביר אותו למחשב של מישהו אחר)?

  2. החוק בחיים לא יעבור,
    צריך לראות אם "אמצעים" זה רק אמצעים דיגיטליים או לא. אני לא זוכר.

  3. שוב, אני לא מבין בזה כלום, אבל בחוק יש הגדרה כזו:

    "רשת תקשורת דיגיטאלית" – כל רשת תקשורת שכולה או חלקה מתפקדת באופן דיגיטאלי או רשת תקשורת אחרת, שאינה כולה אנלוגית לרבות אינטרנט.

    האם בהגדרה זו יכולה להיכלל רשת התקשורת אותה אני מקיים עם חברים שלי: העברת קבצים באופן דיגיטלי באמצעות נגני מפ3 ודיסקונים תוך ניצול אמצעי התחבורה הציבורית על מנת לחסוך בעלויות הקבלים?

  4. אה אוי לא עניתי על השאלות:

    1. אם אני נכנס לראש של אלה שחושבים על החוקים האלה (תוציאו אותי משם אם אני לא חוזר תוך 5 דקות), אז אני צריך להגיד תודה ששמעתי שיר, לשכוח מזה ולהמשיך הלאה.

    2. אני תובע זכויות יוצרים על הזכרונות שלי.

    3. עבור.

    4. הווינאמפ שלי כרגע סופר עד 2057 (הרוטס הוציאו אלבום ממש כיפי). בואו לקחת אותי. אני כבר מדמיין את בתי הכלא מלאים באנסים, חנונים של טורנט, ורוצחי ילדים.

  5. אייל,
    תיאורטית החוק הזה חל גם הפצת וינדוס כאמצעי דיגיטלי לשיתוף קבצים, כמו נגן הmp3 שלך, ולכן להערכתי כן, אסור לסוע באוטובוסים או לשלוח דואר רגיל (פן מי ישמע וישלחו דיסק צרוב).

    החוק מטופש, אמרתי את זה כבר.

  6. זכויות יוצרים צריכים לשלם חברות שמספקות תוכן ובתשלום שזה המטרה שלהם ולא אנשים פרטיים. אני מאמין שהדבר נכון גם לשימוש בתוכנה. ולםי דעתי זה המצב בפועל. יש לחייב את YES או HOT על שידור חוזר של סרט, אבל לא ניתן לחייב אותך כפרטי על שהעברת את הסרט למישהו אחר ללא תמורה וההדגש ללא תמורה. לHOT ו YES אתה ועוד איך משלם….
    אבל עם כל ההגדרה הזו מדוע ה USENET שמשמש להעברת סרטים לא משלם זכויות יוצרים…הטענה שלו שהוא רק מדיום והוא לא אחראי על מה שמשתמשים שמים בו. כמו שאת בזק אי אםשר לחייב על שימוש בקזה.

    האם זה תשובה רצינית?

  7. נ.ב. התמונה שמופיעה על שמי אקראית לחלוטין….
    מי שרוצה לראות אותי שיסתכל ב HOMETHEATER CO IL

    בתודה
    עדי לב

  8. הרי זה ידוע שחברות המוסיקה מתנגדות גם לשידורי streaming audio ברשת. במקרה זה, אף אחד לא מוריד כלום ולא נשמר שום מידע במחשבי המאזינים, ובכל זאת זה (בעיניהם) הפרת זכויות.
    ועוד לא עסקנו בשאלה, כיצד יכול האזרח הקטן לרכוש הרשאה לשמוע מוזיקה (תפיסה מגוחכת כשלעצמה). מה אני מקבל כשאני קונה תקליטור? אם זה רק עיגול פלסטיק, למה זה עולה פי 100 מעלות היצור? ואם זו הזכות להאזין, למה כשהדיסק נשרט אני צריך לקנות חדש במחיר מלא, הרי הזכות שקניתי עדיין עומדת?
    אם אפשר לומר משהו חיובי על שיתוף קבצים (ואפשר), הרי שצריך להתחיל בזה שהיכולת לשתף פקחה את עינינו לראות מה היה עד עכשיו.

Comments are closed.