בשיחה יום אחרי עם חבר הוא הסביר לי את טעותי, לא הכל בחיים זה מה שאתה אומר, לפעמים זה גם איך שאתה אומר את זה. הקשבתי למילים, אבל לא הצלחתי להבין למה, עד היום.
עד לפני חודשיים בכל פעם שהייתי מקבל הודעה חדשה במירנדה הייתי שומע את ה"או-או" הסטנדרטי של ICQ. אולם, כשהגיעו זמנים יותר לחוצים בהם אני מקבל שלוש הודעות בעשר שניות, הצליל הפך להיות בעייתי ומפריע מאוד. החלפתי את הצליל במשהו פחות מעצבן, משהו יותר רגיל כזה, צליל חללית רגיל של שיגור פוטונים.
מרגע שהחלפתי את צליל ההודעות שנאתי לקבל הודעות, הצליל עצבן אותי כל כך שלא יכלתי, כל פעם ששמעתי את הרחש חשבתי "מה לעזאזל רוצים ממני עכשיו?" ולא משנה מה, כמה נחמדה היתה הבחורה בצד השני של תיבת השיחה או כמה כסף שהוצע לי באותה שיחה על דברים אחרים, לא יכלתי לסבול את קבלת ההודעות.
היום ישבתי שעה וחצי למצוא צליל שלא עולה לי על העצבים, צליל שגורם לי אושר כשאני מקבל הודעה; אכן, זה לא רק מה שאומרים, אלא גם איך שאומרים זאת.
Technorati Tags: hmmm
מה אני אגיד, שכל הודעה שאני מקבל עושה "קוואק" של ברווז?
הקוואק שלך לא מעצבן כמו האו-או של איסיקיו
יש אלוהים!
תו אחד קצר הכי לא מעצבן.
הכי חשוב ש"ישנת" עם מישהי…
ענבל פרלמוטר אמרה כבר מזמן ש- זה לא ה"מה" אלא ה"איך"
(סיגריות לייט מכיר?)
זה האיך + המה ולהיפך….
"לא משהו שקורה הרבה מסיבות מובנות"?
מה לא מובן,
את רוצה שאני אומר שאין לי חיי מין בדרך כלל?
מדהים איך אתה מדבר על הדברים האלה בחיים שלך בכזאת פתיחות
אם לא תגיד, איך נדע להציע עזרה? :-Q
וחוץ מזה, "מסיבות מובנות"? לא מובנות לי הסיבות למה אין לך חיי מין בדרך כלל.
תציעי.
אני ממליץ להתחיל עם מייל אמיתי, נניח…
לפעמים צריך לדעת "איך להגיד" ולא להסתפק בלדעת "איזה מילים לבחור". כמו בראיון עבודה, שבו "איך שנאמר" חשוב לא פחות ממה שנאמר.
מילים מסוימות יכולות להשמע מלטפות מצד אחד, ומצליפות מצד שני. לדוגמה, אם מישהו אומר למישהי "את מדיפה ניחוח של סחלבים בין הרגליים" אז מה זה אומר? קומפלימנט? התבדחות? בכל צחוק יש שמץ של אמת. האם האמת פה היא מחמאה, אז למישהי יש קוס-ג'וס בעל ניחוח שמיימי (או כמו שנאמר, היופי הוא בעיני המריח) או להבדיל, אולי יש פה רמיזה להרגלי הגיינה לקויים. ואם לחלק מהסחלבים יש ריח לא ממש סימפטי? ומה עם ריחו של הנרקיס, שאו שמתעבים אותו או שמאוד אוהבים אותו? ומה עם הבחור שאומר את זה הוא בכלל תתרן…
לפעמים הפה אומר משהו אחד, והעינים אומרות משהו אחר. אולי הוצאת מהפה משפט סופר-אולטרה-מגה רומנטי, אבל אם זרקת את אותו משפט לחלל החדר, בדרך לדלת, תוך כדי איסוף מפתחות/ פלאפון/ לפטופ, אז איזה רושם נוצר?
מה פה נכון, המילים שנאמרות, או האופן שבו הן נאמרות?
חומר למחשבה