כפרה של יום

יובל מבקש סליחה מכל מי שנפגע (שלא בצדק) ממה שכתב השנה. ואתה חושב לעצמך שאתה לא יודע למה, אבל אינך מרגיש את אותה האשמה, לא מרגיש צורך להתנצל בפני מישהו על משהו שעשית, לא מרגיש את הרצון הזה לבקש סליחה, ובמיוחד לא סליחה ציבורית. דווקא חוסר הנכונות להתנצל על דברים אולי יוביל לכך שתסיים בגיהנום, אבל הוא מה שמאפשר לך לחיות עם עצמך כעת. לא מעט אנשים נפגעו מדברים שעשית השנה, וזאת אפילו בלי לחשוב פעמיים על הנזק ההיקפי. אולם, כל דבר שגרם נזק כלשהו ככל הנראה היה לטובתך, ולכן לא הצטערת עליו.

גישה מאוד ילדותית, אפילו לדעתי, היא זו. הגישה שרואה את העולם מסתובב סביבך. קלינגרצנטריות היו קוראים לזה בפסיכולוגיה. אולם, אינך יכול שלא להרגיש כך; האם מישהי שננטשה במיטה לאחר לילה של יחסים קרים ראויה להתנצלות? הרי היא ביקשה מין חסר משמעות כמו האחרות. האם זו שביקשת ממנה יותר מדי ראויה להתנצלות? או שמא לבקש אינו אקט הראוי לסליחה כלל? האם בכלל בקשת הסליחה תשנה משהו במקרה הזה? ואם הסליחה היא לא בקשה כנה, אז למה לבקש בכלל?

אולי צריך לבקש בעצם סליחה על דבר אחד קטן, מעֹפר, האם אתה מצטער בשם כולם. אבל רק על זה? על מעשה קונדס אחד (או כמה) תמים של החבר'ה, שמישהו לא היה שותף אליו? על זה לבקש סליחה ועל דברים אחרים לא? אולי בעצם צריך לבקש סליחה על הפעמים שלא התקשרת כשהייתי צריך, על השיחות שסיננת, על הפעמים שישבת בבר ובחוסר עניין בדקת מיילים במקום להתייחס לבחורות שמתחילות איתך. על האדישות והצביעות, ולפעמים השחצנות, שאתה מפגין כלפי הזולת. אבל למה להתנצל על זה אם כל הדברים האלו הפכו אותך לאדם טוב יותר?

ומה לגבי האחרים? האם אלו שפגעו בך השנה יבקשו ממך סליחה? האם הם יבואו ויבקשו זאת? האם ההיא באמת תתנצל או לא? והאם היא בכלל שמעה את מה שהקלטת לה? רוב הסיכויים שלא. היא מחקה אותך מהגוגל טוק ומתעלמת כשאתה עולה אונליין. היא לא קוראת יותר את הבלוג שלך וחושבת שזהו, זה נגמר. היא ככל הנראה גם מקווה שתעביר את הכל הצידה כדי לא להפגש איתה במקרים מסוימים. ויותר גרוע, אתה כאן יושב וכותב ומפחד שהיא תקרא את זה כמעט כמו שאתה מפחד שהיא לא תקרא.

האם אתה צריך להתנצל על כך שיצאת ונלחמת למען דברים שאתה מאמין בהם? הרבה אנשים חושבים שכן. הם חושבים שתתבגר וזה יעבור לך, ותבין שהדרך היחידה להצליח בחיים היא ללכת בתלם. אבל אתה לא מאמין להם, אתה יודע שזה לא אתה, אתה רוצה לשנות ולא להשתנות.

אז בכיפור הזה גם לא תצום, בעיקר כי אתה לא מרגיש צורך לעשות את זה. אתה ככל הנראה תשב עם חברים, תשתה קצת ותחשוב על הדברים שלא עשית השנה. אתה תחשוב כמה אתה מצטער על דברים שפספסת, על הימורים שלא לקחת ועל איך לפעמים, רק לפעמים, כשמתעכבים עם משהו יותר מיום או יומיים, אז שתי הציפורים שהיו על העץ כבר מתעופפות.

Technorati Tags: , ,

4 thoughts on “כפרה של יום

  1. יהונתן,

    קודם כל התנצלות: העסק החדש לוקח לי את רוב שעות היום והלילה, כך שלא יוצא לי להתעדכן באתר. הגוונים החדשים מאוד יפים. עכשיו, רק להחליף את הגוונים של התיבות בצד :-P

    אז מה שעולה מהדברים שלך הוא, בעצם: מה אני צריך לא לאכול ולא לשתות במשך כל היום השלם הזה של יום כיפור? ומה הקשר בין לא להדליק מחשב לבין חשבון נפש?

    אחרי שאני עובר יום שלם של צום, בבית-הכנסת, כשהדעת שלי לא מוסטת על ידי אימיילים, סרטים, ספרים, פינג-פונג או פריסבי – זה הזמן שבו אני באמת יכול להגיע באופן הכי עמוק למסקנה: לא, אני לא הייתי בסדר.

    החשבון הוא לא רק חשבון של "סך הכל", אלא גם חשבון נקודתי. אז מה אם בסך-הכל-הכללי אני אדם נפלא? (רק לצורך הדוגמא, כן?) אז האם זה אומר שלא דיברתי דברים שליליים על אנשים מאחורי הגב? מה, אז התשובה המעליבה שנתתי למישהו העליבה אותו פחות, בגלל שמייד אחרי זה נתתי טיפ למלצרית וחייכתי אליה?

    מגיע לכל האנשים שבהם פגעתי, ומגיע לאלוהים, שאתן להם יום אחד בשנה, שהוא כולו שלהם, שאני כולי שלהם, וביום הזה אעשה יותר מלבקש סליחה…

    ביום הזה ארגיש שאני מתחרט.

    ואבין, שכל אחד מהמעשים שמוזכרים במהלך התפילות, וחוזרים על עצמם, הוא מעשה שלאחר שאתה עושה אותו, אין דרך חזרה. עשית אותו, וזה לא טוב, ואין דרך להשיב את המצב לקדמותו. וצריך להשתפר.

    יהונתן, שתהיה לך ולכל בית ישראל חתימה טובה. מי ייתן, והשנה תהיה שנה שבה נתחיל להתעשת, ולהתרכז בעשיית דברים נכונים, ולא רק דברים שנראים נכון, שנדאג האחד לשני באותה ערבות הדדית שאמורה להיות לנו לטבע שני, ושנתיל בדרך הארוכה אל שיפור העולם.

    שלך, בברכת שבת שלום,
    דותן

  2. דותן, אני לא יודעת מה איתך, אבל אני לא ארגיש תחושת פיצוי אם מישהו שחייב לי התנצלות, מחכה ליום כיפור כדי לעשות חשבון נפש עם עצמו, מולי ומול אלוהיו, וביתר ימות השנה מרגיש חופשי לפגוע בי. במובן הזה, יום כיפור הוא רעיון די רע. יש אנשים שמאמינים שהם יכולים לחטוא כל השנה, כי ממילא יש יום כיפור- נצום קצת, נתפלל על נשמותינו, נכה על חטא, ונשוב לסורנו. אני אחת מהאנשים האלה, ולא גאה בזה. יום כיפור כן עובד, במובן של התנזרות מהשגרה באופן מוקצן, וכן יש תחושה של רצון להשתפר. אבל האם זה עובד? אני אישית לא מפסיקה לחטוא לרגע, ואפילו מדרדרת מדי שנה. רק כי אני סומכת על י' בתשרי, ועל חלון ההזדמנויות שנפתח לי בין "כל נדרי" ל"נעילה".

  3. פלי,

    אחד ה"קריטריונים" למחילה הוא "תשובה". ומדובר כאן בתשובה במובן הרחב, ולא במובן הצר של "חזרה בתשובה" מבחינה דתית.

    "תשובה", משמעה לשוב מהמעשים השליליים שאנחנו עושים.

    ולהזכיר, אנחנו (השבח לאל בורא עולם) לא נוצרים. יום כיפור אינו בא לנקות את הדף בכל הקשור לנושאים שבין אדם לחברו. הרעיון הוא, שיש אלוהים למעלה, וכשאנחנו פוגעים באדם אחר אנחנו פוגעים גם באלוהים. למעשה, אנחנו עוברים על ציוויים מפורשים של לא לפגוע בבני-אדם.

    ומי שמתנהג כנבל במשך כל השנה, לא יום כיפור ימחק לו את המעשים.

    אני חושב שיש לכל אחד מאיתנו מקום להשתפר, וזה טוב כשאנחנו מוכנים להסתכל על עצמנו ולומר את זה בגלוי.

    בברכת גמר חתימה טובה,
    דותן

Comments are closed.