סובייקטיביות פופריאנית – תשובה ללימור ושאלה לעצמי?

Posted on by יהונתן קלינגר

טוב, זה לא במקום שום דבר, אלא רק משהו שטיפה הרתיח אותי אתמול במועדונית, אז הרגשתי שזה המינימום שאפשר לעשות. זה לפעמים קורה לי שהאידיאולוגיה מתבלבלת עם החיים, אבל אני חייב לפעמים לעשות דברים כאלו עבור עצמי. לימור שאלה לפני יומיים לגבי "הזכות של פיזיקה להיות לא אובייקטיבית" וסיימה ב" עכשיו אני בטוחה שזו מילה אחרונה…סיימנו בספקות…" אני מאוד התפתתי לא לענות לה, כיוון שרציתי להיות הג'נטלמן בכל הסיפור התאפקתי. רק עניתי לה במייל אתמול ש"את זה אפשר לעשות בהזדמנות כבר".

את אותו הויכוח לגבי אובייקטיביות ניהלתי עם שלומית (שם, שם) ביום שני כשדיברנו ברכב על אחת המרצות שלה להיסטוריה, שמעוותת את המציאות. יש איזו הילה קדושה לאקדמיה שלכאורה מכסה על כל הבעיות של המחקר – הבדיקה באמצעות עמיתים של כל מחקר. דווקא החשיפה של המחקר החוצה והיכולת לנסות להפריך אותו (שכן מה שלא יכול להיות מופרך אינו מדעי, לכאורה) היא זו שמזככת את אותה הטענה.

לכן, חוסר אובייקטיביות הוא לגיטימי כל עוד הוא מדעי. זו בעצם הסינתזה שלי לויכוח עם לימור.

סובייקטיביות היא דבר לגיטימי במדע, אפילו בהיסטוריה, כל עוד ניתן לנסות להפריך אותה בצורה פופריאנית אני מסוגל לחיות עמה. אני מסוגל לחיות עם בורות ושמרנות, כשאני מסוגל להדוף אותם בלוגיקה או אפילו באמצעות מכתב למערכת או שניים. אני מסוגל לחיות עם גישות כלכליות שונות משלי, כשהן מניחות שהשוק עובד תחת כללים רציונאליים וכל מה שאני צריך לעשות כדי לשנות הוא לשנות את הנחת הרציונאליות. אני מסוגל גם להתווכח ויכוח עקרוני עם כל אדם שיכול ללכת אחורה בכל הנחת יסוד שלו ולהסביר אותה – עד האקסיומות הברורות – אחד ועוד אחד שווה שתיים. אבל מה קורה כשבא אדם וקובע שאחד ועוד אחד שווה שתיים, אלא אם החליט הקב"ה כי יהיה שווה זה שלוש? האם אז אני יכול בכלל לנסות לדון בסובייקטיביות של אותו אדם?

אתמול, בעת שאני מלמד במועדון הנוער תלמידה בכיתה ז' פיזיקה, הבחנתי בספר הלימוד שלה שנכתב על ידי המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה בירושלים ונכתב על ידי דר' ניסים וידאל. אותו הספר שילב בין תפיסות בריאתניות לפיזיקה קלאסית והדבר קצת הדהים אותי. בתחילה ספגתי ובלעתי את הרוק כשראיתי שנכתבי כי מאז יום הבריאה הרביעי סובבים גרמי השמים לפי החוקים של אלהים, אבל כשהגעתי למקטעים אחרים החלטתי לקחת את עצמי בידיים וצילמתי עמודים מהספר.

אותו דר' וידאל, אגב, כותב במקום אחר לגמרי כי:

קח למשל את חוק הכבידה העולמי זה שבעטיו נושר התפוח מהעץ, הם מניחים שהכוח הזה פועל בכל היקום ובמשך השנים הסיקו מזה כל מיני מסקנות. והנה התברר לפני שנתיים שישנם גלקסיות שאינן עומדות במקום הנכון, פתאום התברר שהאמונה לא בהכרח נכונה או לפחות זקוקה לתיקון.

מעניין מה יקרה כשהוא יבין שהאמונה שלו לא נכונה, או לפחות עומדת על כרעי תרנגולת?

להלן המכתב ששלחתי ליולי תמיר, בעצם רציתי לפרסם רק אותו, אבל הייתי חייב את ההקדמה הרעה הזו.

יום חמישי, 23 נובמבר 2006.

אל:
שרת החינוך,
פרופ' יולי תמיר.

הנדון: לימודי תכנון תבוני בבתי הספר בישראל.

כבוד השרה,

שמי יהונתן קלינגר, עורך דין במקצועי ומסטרנט למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. מזה שבע שנים הני מתנדב במועדון נוער בשכונת מצוקה בו אני מסייע לתלמידים בהכנת שיעורי בית ובלימודים בכלל. השכונה בה אני מלמד הינה שכונה החשופה לתופעות של אלימות במשפחה, גזענות, התחרדות של החברה ועוני רב; בין היתר, אחוז התלמידים במועדון אשר לומדים במוסדות שאינם ממלכתיים הינו גבוה מהרגיל – בין אם מדובר בתלמידים שהונשרו ממערכת החינוך ובין אם מדובר בתלמידים אשר לומדים באחד מהזרמים העצמאיים של רשתות החינוך החרדיות.

מדי פעם אני נדרש, במסגרת ההוראה שלי במועדון, לבלוע מעט מגאוותי ומהאידיאולוגיה שחונכתי עליה על מנת להתאים את עצמי לקוריקולום שמוכתב בכיתה. כשלומדים תלמידים היסטוריה ונאמר להם ש'הארץ היתה ריקה מיושבים' בעת הקמתה אני מוותר על האידיאולוגיה. כאשר מסופרות זוועות ופרעות הנאצים אך לא מוזכרת שואת הארמנים אני מבליג. כאשר תלמידים לומדים כי לקח השואה הוא "כי העם היהודי צריך להיות חזק ומאוחד" ולא כי "גזענות ולאומנות הן אבי כל חטאת" אני מבליג. וכאשר דעות לעיתים מוצגות במערכת החינוך כעובדות אני מוכן לקבל זאת, כל עוד מדובר בזכותה של החברה הישראלית להטוות את ערכיה.

כך אני נוהג גם כשאני מלמד את תלמידי ותלמידותי מהחינוך החרדי-עצמאי. כך אני נהגתי, בעצם, עד היום.

היום הגיעה למועדון הנוער תלמידה בכיתה ז'. אותה תלמידה, שהינה אמנם לא מצטיינת, הגיעה עם שיעורים במקצוע "אסטרונומיה" – מעין גירסא מרוככת של פיסיקה שמסבירה על גרמי השמים. הלימודים לתוכנית זו, כפי שאת יכולה לראות בתמונות המצורפות למכתבי, מבוצעים מספר שנכתב ב"מהדורת ניסוי" על ידי דר' נ. וידאל" על ידי "המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה" מירושלים. דר' בישראל, במכון שככל הנראה מוכר על ידי משרד החינוך, לא?

בין היתר, לאחר הסבר על מסע השמש וכדור הארץ, מתואר בספר שם "מאז אותו יום רביעי שבו נבראו השמש והירח והוכבים, הם סובבים כל אחד במסלולם שקבע להם הקב"ה." ולאחר מן בסיפא "אבל השמש אינה נעה כגולם, אלא גם היא נשמעת להשגחתו של הבורא יתברך, ולמשל בימי יהושע בן נון היא נעצרה בשמים ככתוב "שמש בגבעון דום"".

בתור מי שלמד פיזיקה בתיכון, כמו גם פיזיקה מתקדמת בעת לימודי החלקיים במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, קשה לי – להאמין כי משרד החינוך במדינת ישראל מאפשר למוסד המלמד לימודים כאלו לחנך את ילדנו.

אכן, קיומו של אל אינו נשלל על ידי המדע מעולם, ואין כלל צורך שישלל. קיומו של האל, באם ישנו כזה, הינו משני למדע ומשני לתכנית הלימודים. לא יתכן שתלמידים, לדוגמא, ילמדו כי שתיים ועוד שתיים הם ארבע, אלא בימים בהם הקדוש ברוך הוא חפץ כן ואז הם חמש. כללי הפיזיקה והאסטרונומיה הם כללים מדויקים שנבחנו בעין אובייקטיבית ובצורה שאינה ניתנת לפרשנות אידיאולוגית כלל.

אכן, תכניות הליבה כבר מזמן אינן מנת חלקם של החלק הנבחר של עם הספר. אלו בוחרים את סוגי המקצועות ואינם מתעסקים בענייני דיומא, שכן אלו זניחים לעומת לימודי הקודש (יהא בג"צ או לאו). אולם, מרגע שנקבעו כללי משחק, ונקבע כי פיזיקה בסיסית תלמד בבתי הספר, אין כל אפשרות לחלוק על אותם כללים וללמד פיזיקה אליבא דשמייע.

אנו עוד רחוקים, בינתיים, מקיומו של משפט קופים כמו שמתקיים כיום בארצות הברית, שם ניטש ויכוח בין הבריאתנים לבין אלו הדוגלים באבולוציה. כמובן שאנשי התכנון התבוני מנסים לטעון כנגד אלו המצדדים באבולוציה לגבי אמינות המקרים בPeer Reviewed Articles ומנסים לטעון לגבי מספר שנות קיומו של הארץ דברים אשר כל אדם בעל יכולת לקרוא מחקרים אקדמים יבוש לראות. אולם, מרחק זה אינו כה גדול כאשר אנו מסתכלים על ספרו של "המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה".

האם תחת אותה "אמונה" של המכון להוראת מדעים וטכנולוגיה נוכל לפתח קהילה אקדמית וקהילה פרקטית שיחקרו בליסטיקה ויגנו עלינו מפני הקסאמים? האם אותה קהילה תוכל לפתח רשתות תקשורת שיעבירו נתונים במהירות הבזק? לא.

את, כשרת החינוך, אחראית ישירות על החינוך העצמאי והדתי וחייבת לוודא כי ספרים כאלו – אשר מחנכים את ילדנו לשקרים גסים באמתלא אידיאולוגית, לא יפורסמו כספרי לימוד ולא יקבלו כל חסות פדגוגית של כל מכון.

אני אשמח לשבת עמך ולסייע לך בפעילות זו, באם תבקשי, פרטי הקשר שלי מופיעים בתחתית דוא"ל זה.

עו"ד יהונתן קלינגר.

נ.ב.
מכתב זה נכתב במסגרת יזמת "עבודה שחורה" אשר קוראת לקשר ישיר בין הבוחר, המתפקד וחברי הכנסת ויפורסם, כמו גם תגובתך באם תבוא, באתר עבודה שחורה באינטרנט.

Technorati Tags: , , , , , , , , , , , , , ,

27 thoughts on “סובייקטיביות פופריאנית – תשובה ללימור ושאלה לעצמי?”

  1. צר לי שאני לא חביבה (ועוד אחרי שזכיתי לכותרת) אני מסכימה עם השיטה הפופריאנית אבל כוונתי בתגובה הייתה מעבר- המודעות למודעות כשהולכים לפי שיטה זו. אבל עזוב "בהזדמנות כבר".

    אין לי בעיה כלשהי עם דבריו של וידאל כל עוד באותם בתי ספר מסבירים מאיזו גישה/ תיאוריה דברים אלו נובעים ומלמדים גם תאוריות מנוגדות/ שונות. משום מה נדמה לי שאין מציעים להם אלטרנטיבות אחרות/ חלופיות.
    בחינוך החילוני הרי המצב דומה, אז מלמדים אותנו את הפיזיקה הקלאסית וגם לנו לא הציעו שום אלטרנטיבות (לפחות בזמני או בבית ספרי) לדוג' לא זכור לי שדיברו איתנו על בריאתנות – למרות שאפשר לומר שזה בא לידי ביטוי בשיעורי התנ"ך.
    אבל הנק' כאן היא שמערכת החינוך פשוט יוצרת "רובוטים"- חלילה שלא יהיו תלמידים דעתניים שמתווכחים או מוחים על דברים- הכי נוח לחברה, אלה יגדלו להיות גם אזרחים כאלה.

    דברים אלו הזכירו לי "טראומה" מכיתה ט', זה היה שנה לאחר רצח רבין, והוחלט בעירי לערוך מפגש בין תלמידים חילונים ודתיים כדי לדון בנושאים ולנסות לגשר בין הצדדים. במקום שאתווכח עם התלמידים, מצאתי עצמי מתווכחת עם מדריך-דתי- מבוגר שצעק עליי שתורת האבולוציה זה קשקוש, ושלא צריך צבא (ולכן לא צריך לעמוד בצפירה)כי ה' שומר. כשאמרתי לו שאם הוא בקיא כ"כ בתנ"ך הוא יודע שגם במלחמות המסופרות בו, בני אדם נלחמו- זה שרוח ה' הייתה עימם או ארון הברית לא ביטל את האנשים – הוא צעק חזק יותר…אז עזבתי בהפגניות (סתם, זה לא היה בהפגנתיות, אבל תמיד רציתי לרשום את המילה הזו, פשוט עזבתי…והתלוננתי אצל המורה שלי ששלחה אותי כי "יש לך תמיד מה לומר").

  2. לימור,
    אי אפשר ללמד בריאתניות כ"אופציה" כיוון שהיא לא מדע. לגבי "אלטרנטיבות" לפיזיקה הקלאסית, אני לא חושב שיש כאלו שניתנות להגדרה כ"מדע"; ואם כן, אז מלמדים (אני למדתי פיזיקה מודרנית בתיכון)

  3. לא אמרתי כ"אופציה" אלא כתוספת.
    מי קבע שצריך ללמד בבתי ספר רק מה שמוגדר כ"מדע"? אני מאמינה שתלמידים יכולים לקלוט ולהבין יותר מזה, ואפילו יותר ממבוגרים שכבר הפכו לאטומים. וזו הבעיה במערכת החינוך בכלל ולא רק באותם בתי ספר דתיים. אין פתיחות לגישות שונות ואחרות.
    גם אם הדת – לא בדיוק כוס הויסקי שלי, הייתי שמחה אם היו מזכרים לדוג' את הבריאתנות בשיעורי הפיסיקה בתיכון.
    אבל עזוב, כרגיל אנחנו לא מסכימים (יותר מפעם אחת זה כבר כרגיל).
    אתה יותר מדי מגביל עצמך ל"מדע" כשהחיים הרבה יותר מורכבים מזה..

  4. גם כ"תוספת" אלא אם מדובר בשיעורי מדע בדיוני, כמו שלא מלמדים סיינטולוגיה אני לא רואה צורך ללמד בריאתנות. היא מעולם לא היתה חלק מההיסטוריה שלנו (הרמב"ם, לדוגמא, היה מדען דגול).

    אם מלמדים אז את הכל.

    אני חושב שהבעיה שאין פתיחות נובעת מכך שלמורים קשה להבין שיש יותר מאמת אחת, לא רק לתלמידים.

    אני כן מסכים איתך, אני פשוט מנסה להגיע לאנשהוא באמצעות המילים שלך, כשאני עוד לא יודע את הדרך. אולי את תובילי אותי לשם (בינתיים הבאת אותי עד פופר)

  7. תיכון חדש ע"ש יצחק רבין בת"א, כיתה ח'4, הקבצה ב' בפיזיקה. אנחנו הרכב קטן יחסית של כיתה, בשעה הראשונה ביום רביעי. המורה מנסה להסביר לנו חומר ברמה בסיסית מאוד שקשור בצורה עקיפה לתפיסה הפופריאנית. התלמידים בכיתה, למרות היותו של הביה"ס ליברלי שמאכלס את מה שהשופט ברק מכנה "הציבור הנאור", בהקבצה שלנו התקבצו להם אוסף של תלמידים משכונות מצוקה בדרום העיר. מבין כל הכיתה, אני היחיד שמחזק את דברי המורה, ואף מביא טיעונים נוספים. בשלב מסויים קם אחד התלמידים, שימי משהו, ערס ממוצע, ואומר לי: "רגע, אתה לא מאמין שאת הכל ברא הקב"ה?" -"לא. אין אלוהים" השבתי לו. לפני ששמתי לב הוא תפס אותי, זרק אותי מהכיתה, לא אחרי שהוא הפליא בי בעיטה הגונה. המורה הממושקפת שהייתה לוודאי סטודנטית כושלת לפיזיקה שעברה ללימודי הרואה – קפאה על המקום ולא עשתה דבר.

    ובמעבר חד ללתוכנית ליבה – אם אני יכול לסמן את הרגע שבו דו"ח דברת איבד את התמיכה שלי זה היה ברגע שבו הצהירה לבנת כי תוכנית הליבה תכול על כל בתיה"ס פרט לבתיה"ס החרדיים.

    ואפרופו פופר, מעניין יהיה לקיים פעם דיון על פופר והסוציאליזם בהתחשב ב"החברה הפתוחה ואוייביה" שבה הוא מוקיע את המתודולוגיה המרקסיסטית לעומת שנות נעוריו הסוציאליסטיות וכתבים מאוחרים בהם הוא יוצא חוצץ כנגד תאגידי הענק והרעות החולות של הקפיטליזם המאוחר.

  8. אין ספק שאתגר הבריאתנים הוא אתגר קשה למדע ולפילוסופיה של המדע.
    אבל אני גם לא חושב שנכון לנהלו בבתי המשפט או אצל שרת החינוך. אלא יש לנהל דיון אמיתי בנושא.
    אם תבדוק טוב, תראה שגם המדע בנוי על הנחות יסוד שאינן ניתנות לאישוש, בדיוק באותה מידה שלא ניתן לאושש קיומו של אלוהים. ההנחה הזאת היא שהטבע פועל על פי חוקים אטומיים, קבועים במקום ובזמן (ראה ג'ון סטיוארט מיל – system of logic). וכבר קאנט הראה שאין לנו דרך להגיע אל הידיעה הזאת.

    אני מניח שאם במקום לכפות אחד על השני את דעתינו באמצעים מדיניים, ונתחיל לנסות ולבדוק את הנחות היסוד שלנו, נראה שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד, ואולי נצא ממצב הבורות בו קפואה החברה הישראלית.

  9. אני חושב שדווקא כאן אפשר לנסות להפריך את ההנחה שהטבע פועל לפי חוקים אטומיים, ולכן אין כל צורך בלטעון שהוא "בנוי על הנחות יסוד שאינן ניתנות להפרכה". תורת הקוואנטים מנסה להפריך את אותם חוקים, וככל שידוע לי עושה חיל בנושא, עד שהיא מתקרבת להציג תפיסה שונה של הפיזיקה – אך כזו שלא משנה מהות ונוסחאות אגב.

    הרעיון הוא לא רק לנסות לתקוף באמצים מדיניים ומשפטיים – אלא לנסות להאיר את הנושא כיוון שמדובר במשהו שמהווה, לדעתי, סכנה למאגר הידע האנושי וליכולת לשאול שאלות קשות.

  10. אני לא מבינה אותך. בוא לא נגזים :"סכנה למאגר הידע האנושי וליכולת לשאול שאלות קשות". למה אתה ממהר לצעוק "גוועלד", במקום לראות את זה כחלק מהשיח שיוביל לשאלות מעמיקות יותר.

    טל ירון צודק- צריך לנהל דיון אמיתי (מה זה דיון לא אמיתי?) בנושא. אל תשכחו להזמין אותי!

  11. אני בעד לימור! :-)
    עכשיו רק חסרה רק זירת הדיון.

    לגבי הקוואנטים – כל התיאוריה הקוואנטית לכך כיוון פוזיטיבסטי, שמישב את כל הידע על יכולת למצוא נוסחאות או תהליכים לוגים שיתארו אותו, ללא קשר לאוביקטים שיוצרים את התנהגות התופעות. ולכן, להערכתי הפיזקה המודרנית נמצאת בכזה כאוס.
    אבל זה כבר דורש דיון רציני. תמיד שמח לדיון רציני :-)

    נ.ב.
    ראיתי שעברת דרך מכון כהן, כך שפילוסופיה של המדע לא תהיה זרה לך.

  12. טל,
    הפיל' של המדע לא זרה לי, אני פשוט לא חושב שהיא הדרך להגיע לאמת המוחלטת. לגבי הדיון הרציני – תבחר מקום, אני אשמח לבוא – למרות שאני לא רואה באיזו חסות מקיימים את הדיון…

  13. נראה לי שהפלטפורמה הטובה ביותר תהיה להקים בלוג בבלוג-לי. לשנינו תהיה כניסה לבלוג, ונוכל לכתוב, וגם לקבל תגובות מאחרים.
    הייתי בוחר כותרת "Science vs. God".
    אפשרות אחרת היא, להקים קבוצת דיון ב- google, שניתן יהיה למדר את התשובות שלה (שרק תגובות ותשובות איכותיות יוכלו להיכנס.
    מה דעתך?

  18. Pingback: הרהורים של אבא
  19. Pingback: בלוגדיבייט

  20. אני מבין שקשה לך לקבל את קיומו של הבורא. אבל אתה אינך יכול ללגלג על המאמינים.
    ישנו הסיפור המוכר על הסטודנט לפילוסופיה והפרופסור האטאיסט.

  21. לא מלגלג, אומר שבין אם הוא קיים ובין אם לא, זה לא משנה לחוקי הפיזיקה. אם הוא באמת קיים, הוא קבע את חוקי הפיזיקה וכך הם. אם לא, אז זה באמת לא משנה.

    ושוב, אם אתה יכול להביא הוכחה *מדעית* לקיומו, אשרייך. אם אתה תקוע בהוכחות תיאולוגיות, אז לא היום…

  22. אני מבין שקשה לך לקבל את קיומו של הבורא. אבל אתה אינך יכול ללגלג על המאמינים.
    ישנו הסיפור המוכר על הסטודנט לפילוסופיה והפרופסור האטאיסט. מקווה שהנמשל ברור.

    דרך אגב ללא קשר לתוכן אלא הערה עיצובית בגלל צבע הסמן בחלון התגובות פשוט לא ניתן להבחין איפה נמצא הסמן מה שמקשה על תיקון ניסוח/שגיאות כתיב בתגובה.

  23. שוב,
    לא קשה לי, פשוט אם אלהים קיים אז הוא חתיכת סדיסט מטורף שהעביר את המשפחה שלי שואה ואני לא חושב שראוי שאני אסגוד לו, ואם הוא לא קיים, אז אני פועל בצורה מספיק מוסרית בכל מקרה.

    לגבי הסמן, באיזה דפדפן אתה משתמש.

  24. Pingback: לא שומעים!
  25. Pingback: Intellect or Insanity | הבלוג של יהונתן קלינגר |
  26. Pingback: שווה קריאה

Comments are closed.