כנראה שהטכנופובים הגדולים ביותר הם דווקא אלו שמשתמשים בטכנולוגיות חדשות, אחרת קשה להסביר את ההתנגדות העזה של אותם "Early Adapters" ואנשי טכנולוגיה לאימוץ של אותן טכנולוגיות בטענה שיש בהן כשלים. לכן, כשקראתי את הכתבה בynet אמש על כך שאסטוניה תהיה המדינה הראשונה לערוך בחירות לאומיות דרך הרשת חשכו עיני. גם אם נתעלם מהכתבה הלא מחמיאה בWired על כך שמכונות ההצבעה האלקטרוניות בארצות הברית גרמו לא מעט נזק לדמוקרטיה והיו כתובות בצורה רעה וניתנת לפריצה בקלות, וגם מהטענות שיש לEFF כנגד הצבעות אלקטרוניות, אנו צריכים לשאול את עצמנו "מה החלופה הלא טכנולוגית?"

עיקר הנזקים מההצבעות האלקטרוניות נובעות, הן בכתבה של Wired והן בטענות של הEFF משני נדבכים: הראשון הוא קשרי הון-שלטון ואף מעורבות של חלק מהמועמדים בחברות שמייצרות את מכונות ההצבעה והשני הוא אי פתיחת הקוד של מכונות ההצבעה כך שלא ניתן לחשוף אותן לביקורת. אולם, נניח ששתי בעיות אלו היו נפתרות בעניינים טכניים, עדיין לא מדובר בהצבעה באמצעות הרשת אלא בהצבעה אלקטרונית.

הצבעה באמצעות הרשת היא מסוכנת כיוון שלא ניתן להבטיח אותנטיקציה אמיתית באמצעים ממוחשבים; למדינה אין (עדיין) מאגר ביומטרי עם כל פרטי המידע של האזרחים (וטוב שכך), וגם אם היה, ניתן היה לזייף את אותם פרטים באמצעים טכנולוגיים פשוטים, עקיפה של מערכת אותנטיקציה שדורשות תעודות חכמות היא אפשרית למדי, במיוחד אם במחשב המדובר שולט האקר שמעוניין להוכיח שיש אותנטיקציה בצורה פיקטיבית, הרי כל האותנטיקציה היא רק דפדפן ששולח מידע לצד השני.

אבל האם אותם האקרים גרועים מאשר אלו שמתחזים בקלפיות? האם אחוז הטעויות יהיה שונה? אני לא בטוח שאחוז השגיאות  יהיה שונה, אולם אני משוכנע שאותו אחוז יהיה הרבה יותר תקשורתי; לעומת זיופים ספורדיים שמעטים עולים עליהם, כאן יש הסתברות גבוהה יותר שאחד ההאקרים יראה למה הוא עשה "דווקא" ופרץ את המערכת, כמו שהם נוטים לעשות. במקביל, בני אדם לא נוטים לסמוך על מכונות.

האמינות הקטנה של בני האדם (הן בספירת קולות פיזית והן באי זיופים) מפוצה באמצעות ועדת בחירות מרכזית, שהיא ועדה שבה יש נציגים מכלל הפלגים הפוליטיים ובכמות מאסיבית. ההנחה היא שגם אם ועדה אחת באיזור בחירה אחד (של כ-1,500 אנשים) תהיה נגועה, עדיין לא תוכל להתפשט אותה מגפה של זיופים על ידי הועדה, בניגוד לתוכנת מחשב, שאם תהיה נגועה תשנה את השלכות הבחירות ובפועל תשפיע על הדמוקרטיה.

לכן בני האדם מעדיפים לא לבטוח במכונה גם במחיר של עלות גבוהה יותר לבחירות ואי דיוקים מינוריים בספירות. החלופה האחרת היא חלופה זולה בהרבה (לטווח הארוך) ומדויקת בהרבה (בהנחה שהמכונות יהיו פתוחות קוד). כבר גרסתי בעבר שללא פתיחת הקוד של מנגנונים שמקבלים החלטות במקום בני אדם אין טעם בלהסתמך על מכונות, כיוון שאלו לא ניתנות לבדיקה על ידי הציבור ולא ניתנות לבחינה אמיתית בניגוד לעדים בני תמותה שיכולים לעמוד על דוכן העדים.

לכן, הטכנופובים הגדולים ביותר הם אלו שמכירים בכוחה של הטכנולוגיה, משתמשים בה ומעדיפים לא להשתמש בה במקרים מסוימים, כיוון שהנזק הפוטנציאלי אינו ניתן אפילו לכימות. הרעיון של בחירות אלקטרוניות, של אימות זהות וירטואלית, של RFID, של זיהוי יחידני על ידי כתובת IP ושל שימוש במצלמות בכבישים, כולם יעילים מאוד לחברה; אבל הנזק הפוטנציאלי קיים עקב הטבע האנושי – שגיאות.

אותו אדם שתכנת הוא הגורם לנזק. אדם יכול לעשות טעויות, לאותן טעויות יש מחיר ויש השלכות. המכונה לא עושה טעויות, היא סומכת על האדם שלא יעשה טעויות כשהוא מתכנת אותה. הדרך היחידה להבטיח שאכן המכונה לא תטעה (או שאם היא תטעה ניתן יהיה לפצות על הנזק) היא באמצות שימוש בתוכנות קוד פתוח.

לכשתבוא הבינה המלאכותית האיכותית היא תאלץ ליתן דין וחשבון; באותם המקרים ניתן יהיה להשתמש במכונות כיוון שניתן יהיה להעמידן אחר כך לדוכן העדים, ועם קצת מזל הן גם לא ישקרו.

Technorati Tags: E-Voting, Voting, Astonia, Law, Lex Informatica, Fidem Machina