1.1 פרולוג – אפוס לוגי? (יצירה הגיונית) [דירה של ג'וני, בזמן שהוא זיין את רעות]

איפשהוא בין היום לאתמול זה קרה, אני לא יודע בדיוק כי הימים שלי מעוותים, אני הולך לישון בצהרים וקם בערב, אין כמו זה, אתה ישן במהלך כל השעות הלא מעניינות של היום, אבל בנקודה בין היום לאתמול הבנתי, הבנתי למה. זהו, יש לי את הפתרון לשאלה, למה, אין יותר לא יודע יש רק סיבה מנומקת, אבל מי בכלל רוצה לחיות בעולם ללא מסתורין, ללא שקר, ללא דחיות בלי סיבה, הרי רק ככה הבנתי איך העולם מתנהל, אחרי שדחו אותי ללא סיבה, הרי היא הייתה מושלמת, אני לא, זה לא היא זה אני, ויותר חשוב, לא משנה מה אני אעשה אין דרך להחזיר את הגלגל אחורה, אבל עכשיו שיש לי את הפתרון יותר לא ידחו אותי, אני אהיה המרכז, כולם יבואו אלי ויבינו שבעצם לא משנה מה, תמיד אני צודק, יש חיים אחרי המוות ואני אלוהים או לפחות איזשהו אל, הרי אני יודע וגיליתי דברים שאף פעם לא חשבו עליהם, טיפסתי על ההרים הכי גדולים שיש, והחזקתי בכל האתגרים, אבל עדיין שוב ושוב, יום אחרי יום, אני ניצב בבעיה שלי- איך אני יכול לפתור את העולם, ועדיין להישאר עם הבעיה הקטנה שלי, "אז מה?". אני צריך לריב עם עצמי בשביל תשומת לב, כי לפעמים אני סתם יושב בצד כדי למשוך אנשים שיבואו ויגידו "למה, בעצם אתה פה ולא שם?", אני עדיין בגישה של, אני מעליכם, אני יותר, אבל בשביל שאני אהיה יותר צריך שאתם תהיו פחות, ותאמינו בי, כי אם לא יאמינו בי, אז אחדל מלהתקיים, וזה די עצוב שאני אפסיק להתקיים בגלל שהרוב לא מאמין לי, אני אלוהים, אני יכול לעוף, אני יכול הכל וזה פשוט עוד לא מוכח, תנו לי שעה שעתיים, אחרי קצת אלכוהול אתם תבינו את זה, זה לא פשוט כל כך, הכל מסתובב סביבי, אם אתם תסכימו איתי אז אני צודק, ואם לא אז אתם טועים, כי לא משנה מה, אני מרכז היקום, כשאני אמות הכל יחדל מלהתקיים, כל מה שצריך זה לעשות את כל מה שרוצים ותמיד, כי מתים כמה שיותר מהר, והעיקר לא להתחתן ולא להוליד ילדים, החיים הם שלנו, קבלנו אותם, שימו זיין, תעשנו, תשתו, תסניפו, תזריקו, תיסע ו בלי רשיון, כי כשתמותו הכל נגמר.