8.1 כשאגדל אהיה כוכבית פורנו

תמיד הייתי מבקש שלושה דברים ליום הולדת, שלום עולמי, חיי מין וגיטרה פשוט אין לי מושג מה לבקש, יש לי את מיה, ברק נבחר והשלום בדרך, והגיטרה, אני מאושר עם מרווין שלי, אז מה הילד שיש לו הכל יכול לבקש?

אולי אני אבקש חופש? חופש זה מצרך נדיר, חופ זה היכולת לעשות כרצונך, זוהי האפשרות לקום בבוקר ולמשוך את השמיכה מעל הראש שלך ולחזור לישון, והבעיה בלבקש חופש זה שחופש הוא פחות מדי מוחשי, ואתה לא יכול להכנס לחנות ולבקש חופש אי אפשר לקנות את החופש שלך, אפשר רק לעבוד כדי להרוויח אותו, חופש הוא לא דבר שניתן להסביר, ההרגשה שלו היא משונה, ועד שלא חווית אותו ואיבדת אותו אינך יודע כיצד הוא מרגיש. רק אז אתה יודע בדיוק כיצד הוא מריח, יש לו ריח שונה כזה, ריח של מסטיק, אבל לא דביק, חופש הוא לא אופציה למתנה.
ואולי אני אבקש כשרון ויצירתיות, כי בזמן האחרון אני מרגיש שהיכולת שלי להחזיק עט קטנה ואני לא מצליח לכתוב כמו פעם, אבל את הכשרון אי אפשר לקבל, הוא יזרום דרכי ברגע שאצטרך לכתוב שוב, כנראה שאני לא צריך לכתוב.

הדבר שאני מרגיש שחסר לי עכשיו כל כך בלתי ניתן להגדרה שזה אוכל אותי, אני מרגיש חסר, חולה, כואב, כואב, אבל אף אחת מהמילים אינה מגדירה במדויק ולא מתארת בצורה נכונה את ההרגשה שלי, אני פשוט מרגיש רע ורוצה שההרגשה תעבור לי ולא משנה מה, היא פשוט יושבת ולא נותנת לי לעשות כלום, מאין הרגשה כזו מוזרה, אני לא מצליח להסביר את ההרגשה, ורק בזמן האחרון בכלל הבנתי שהיא קיימת.
קמתי לי בבוקר והלכתי למגדת העתידות (השכונתית) כדי לבדוק, אולי, יש דרך להפטר מהקללה, מההרגשה הרעה של חוסר יצירתיות, היא עשתה הכל, פתחה בקלפים, הסתכלה בכדור הקריסטל שלה, ושום דבר, היא אמרה שאין לי עתיד, אני חי בהווה ותוצאותיו הם עתידי, בתחילה לא הבנתי מה פשר הדבר, הרי היא בעצם מרוויחה כסף מזה שהעתיד כתוב מראש, למה היא אומרת שאין לי עתיד, כרגע היא בעצם הורידה לקוח אחד מהרשימה שלה, אבל משום מה חשבתי לעצמי, אולי היא צודקת, אתחיל לחיות כל יום בעצמו, בידיעה שאין לי יעודד בחיים, אלא שמה שאקבע לעצמי, זה לא שנולדתי להיות ראש ממשלה, או גיטריסט מפורסם, או מדען דגול או אפילו כוכבית פורנו, אני נועדתי להיות מה שאני רוצה להיות, אני נועדתי לחיות, וכשאגדל אני רוצה להיות מאושר, כמו שאני עם מיה.