פניה המכוערים של הצנזורה:: מחשבות לקראת אינטרנט מצונזר

צנזורה היא פניה המכוערים של מדינה שלא יודעת לאכוף את החוק. מדינה שמעוניינת להפעיל צנזורה על מידע שיכול להיות זמין לאזרחיה בחינם ולאפשר להם לראות את האמת כמו שהיא עושה זאת, בין היתר, על מנת שהאזרחים לא ידעו באיזו קלות אנשים מזלזלים באותה מדינה ובשלטון החוק שלה. צנזורה, דה פקטו, היא לא השתקת קולות אופוזיציונרים אלא התנהגות בריונית שנועדה לסתום את אזניהם של המוכים מכך שהבריון הוא בעצם ילד מוכה.

cc-by-sa-nc bullish1974 לאחר הפרסומים אמש כאילו הצעת החוק של אמנון כהן לצנזורה של האינטרנט וזיהוי ביומטרי של גולשים לא תקודם כבר שקלתי להסיר את הבאנר האדום המזעזע שיושב כבר חודש ימים בבלוג שלי. חשבתי, אבל לא הסרתי. מסתבר שצדקתי בכך שהותרתי את הבאנר האדום המזעזע בצד. כפי שמדווחים NRG ונענע, אמנון כהן לא הסיר את הצעת החוק והוא מתכנן להמשיך לקדם אותה במלוא הכח. יושב ראש ועדת הכלכלה הנכנס, גלעד ארדן, אגב, מתנגד לכאורה להצעה. בענע מצוטט כהן כבר כמביע ביקורת על מבקרי החוק כשהוא דוחה את הטענה כי צנזורה תפגע בכלכלת ישראל ואומר "הכלכלה לא עומדת ונופלת על פורנוגרפיה."

אז כהן טועה. צנזורה רעה לכלכלה לא רק כי צנזורה יכולה לפגוע בסחר הבינלאומי, צנזורה רעה לכלכלה כי היא מטילה חסמים על הסחר החופשי ועל המעבר החופשי של רעיונות. אם תכנסו לפרטיכל ועדת הכלכלה מיום 21 במאי 2007 תראו את הדיון בין האנשים שמעוניינים לצנזר ואלו שמעוניינים להותיר את המצב על כנו. העלויות הכלכליות בצנזורה פוגעות בחופש הביטוי באותה צורה שבה דרישה לרשיון על מנת לדבר פוגעת בחופש הביטוי. הרשיון בפועל פוגע בנו, המחיר של המוצר יפול עלינו כשאנו נאלץ לשלם עבור "פרמיית חסימת האתרים" ועלויות ציוד התקשורת. לא רק שלא נקבל הגנה מפני "רעות האינטרנט" אלא גם נצטרך לשלם עליה.

בין היתר, כדי לקדם את דרכו הפסולה, כהן מצטט מחקרים ללא סימוכין, טוען לפרטיכל בכנסת עובדות שאינן נכונות ומתרץ עצמו בצורה מבעיתה. לדוגמא, נושא הChild Online Protection Act, חוק שנפסל (פעמיים) על ידי בתי המשפט בארצות הברית בשני גלגולים שונים, מוצג על ידי כהן כהצלחה כבירה:

אמנון כהן:

אדוני היושב ראש, אני רוצה שנדע שגם בארצות הברית וגם בעולם נרתמו לזה. בארצות-הברית זה לא נעשה מטעמים דתיים.

דוידה לחמן מסר:
האם יש חוק כזה בארצות הברית?

אמנון כהן:
יש בארצות הברית חוק שעבר. אומנם, יש איזושהי מחלוקת שם. אחר כך הוא הגיע לערכאות משפטיות.

דנה נויפלד:
הוא נפסל.

אמנון כהן:
תני לי לסיים את הדברים, ואחר כך תגידי מי נפסל ומי לא נפסל. אני רוצה להגן על הילדים שלנו, וגם על הנכדים שלך. אני רוצה לתת כלים שבעזרתם ניתן יהיה להגן על הילדים.

לאריאל אטיאס וליצחק קדמן, לעומת זאת, ברור את מי צריך לחסום ושהחוק לא הולך לפגוע בכלכלת ישראל.

שר התקשורת אריאל אטיאס:
גם הנושאים האלה. בהערת סוגריים אני חייב לומר שזהו לא חוק לחרדים. לרוב החרדים אין בכלל אינטרנט בבית. אנחנו מוגנים. החוק הזה הוא לעם ישראל, הוא לא לחילונים ולא לספרדים ולא לאשכנזים. כשנולד האינטרנט לא חשבו על זה. אבל, זה לא הדבר היחידי שלא חשבו עליו. משטרת ישראל הקימה לפני חודשיים יחידה עם 200 שוטרים שמתעסקים עם הסיפור הזה של לצוד אנשים באינטרנט. בשבוע שעבר התפרסמה כתבה בערוץ 2 על בחור בן 30 נשוי, ואשתו בהיריון, שהתחזה באינטרנט. האם הוא התחזה ב-YNET? הם הולכים לאתרים האלה ומתחילים לצוד אנשים. האם אנחנו לא יכולים לתת תרופה למכה?
(…)
יצחק קדמן:
אחת החברות התחילה לעשות תשדירי פרסומות שירות בולטים, שבהם פונים להורים באותיות גדולות. יש התחלה קטנה של העניין הזה. נציגי המשרד המשפטים, זה לא עניין של חופש הביטוי, כי אם היה אתר באינטרנט שהיה מעז להכחיש את השואה, אתם לא הייתם אומרים שיש פה חופש ביטוי. יש פה דברים נוראיים.

כלומר, מה שהתחיל באלימות, פורנוגרפיה והימורים ימשיך גם בחסימת ynet ואתרים מכחישי שואה; מדוע? כי הכחשת שואה היא לא חופש ביטוי ובאתר המוביל במדינה יש מתחזים. אכן, אני מסכים שהכחשת שואה (ותמיכה בטרור) לא ראויים להגנות חופש הביטוי, אך אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לחסום אותי מלגשת לאתרים אלו, במיוחד כשמדובר בזכות שלי למחקר אקדמי.

דווקא כאן מצטיירים פניה המכוערים של הצנזורה. הצנזורה לא נועדה לאכוף את החוק, היא נועדה לחסום מהאזרחים את העובדה שניתן לעבור על החוק ולא להענש על כך. דווקא כן, אם מדינת ישראל היתה נלחמת באנטישמיות ברשת בצורה אפקטיבית לא היה צריך את הצנזורה על אתרי הכחשת שואה. אם מדינת ישראל היתה נלחמת בפדופיליה המקוונת, לא היה צריך לחסום אותה – היא לא היתה קיימת. אם מדינת ישראל היתה נלחמת בארגוני פשע שמתקינים רוגלות על מחשבים שגורמים להופעת כל מיני תמונות פורנוגרפיות (לכאורה) לא היה צריך לחסום את האינטרנט.

אבל, מדינת ישראל (שוב) מעדיפה את האפשרות הקלה, לתת לחוק לא להאכף ולפגוע באזרחים הקטנים שמעוניינים לחיות בשלום.

6 תגובות ל-“פניה המכוערים של הצנזורה:: מחשבות לקראת אינטרנט מצונזר

  1. עוד טלטלה http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/600/805.html

    אני חושב שעד שהנושא יועלה לדיון, או ייקבר סופית. חשוב לא לקפוץ על הגגות עם המקלדת ביד…

    אני חושב לפחות בעיניין המודעות, אפשר לטפוח לכמה אנשים על השכם. אבל לגבי סיכול הפשע החקיקתי הזה, עוד מוקדם לומר.

  2. אפי,
    תגובתו של ארדן מוזכרת בפוסט.

    אני לא קופץ, אני רק תוהה למה אנחנו חיים במדינה בה חבר כנסת משקר לפרטיכל ועוד יוצא מזה בשלום…

  3. יהונתן, נדמה לי שהעניין שאתה מעלה כאן לא הודגש מספיק וצריך לחזור עליו באוזני הציבור שוב ושוב. מכיוון שמציעי החוק מבינים שפורנוגרפיה לא מאתגרת מספיק את המוסר של הציבור החילוני הם מקצינים את הטיעונים שלהם והולכים לנושא של פדופיליה ואלימות. כמו שציינת, החוק לא בא לעצור את המציאות הקשה אלא רק לעצום את עיני הציבור מלראות אותה. באותה מידה היה אפשר להציע חוק שמחייב את האזרחים לעצום את עיניהם כאשר הם רואים ברחוב זונה או גנב (או שלא נדע, פוליטיקאי מושחת).

  4. מדינת ישראל אינה נלחמת במתקיני הרוגלות כי היא לקוחה שלהם!
    http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=383074&blogcode=6324206

    אבל האמת: יש במדינת ישראל מי שמנסה להלחם בהם. לא ברור אם הוא מקבל עשירית מהמשאבים הדרושים לו.

    נו,,, ועוד משהו: אמנון כהן טועה בגדול כאשר הווא חושב שצנזורה אפקטיבית של תוכן באינטרנט לא תפגע כלכלית בישראל בגדול – ולטווח ארוך. אין לאמנון כהן מושג מה זה אינטרנט ואיך זה עובד. סינון אפקטיבי של חומר במנגנון שמבוסס על משא ומתן ישיר בין דפדפן בבית הלקוח לבין שרת בחו" אפשרי רק על ידי ניתוק המנגנון והכנסת מתווך שיעביר רק חומר "מאושר" במסגרת "חבילת התוכן" שתאושר למנוי. האינטרנט ינותק ובמקומו ישווק משהו דמוי טחויזיה בכבלים. התוצאה תהיה שהדור הבא לא יחשף כלל לטכנולוגיה עכשווית, לא יוכל למשל להשתתף בפיתוח טכנולוגיה כזאת מאין גישה לרשת אלא רק למעט חומר מאושר, לנחזור דור לאחור בתחום שהיום אנו בין המובילים בו. האפשרות האחרת היא לא ממש לחסום…

  5. pepepere,
    מסכים איתך לגמרי בנוגע לצנזורה הלא אפקטיבית. לגבי היות מדינת ישראל לקוחה של הספאמר, אני לא בטוח שהיא מיודעת למעשיו; יכול להיות שמדובר באדם שגוזר עמלה על הפניית אנשים לרשות ולכן הוא מפרסם עצמו בדוא"ז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *