0. בשנת 2007 חוקק המחוקק הישראלי את חוק נתוני תקשורת, אותו תיקון לחוק שאיפשר למשטרה במקרים מסוימים לקבל את פלט השיחות של אדם מסוים, לקבל את מיקומו לפי GPS ועוד. בחוק יש לא מעט בעיות ופגיעה בפרטיות, אבל הוא איזון כלשהוא: איזון שהמחוקק קבע בין הזכות של אדם לפרטיות לבין זכות הציבור לשמור על שלומו….
0. בעקבות פשעי\מעשי ההתנתקות, צמחה פרקטיקה בקרב קטינים שהתנגדו להתנתקות (וליתר דיוק, בעיקר בקרב קטינות): אלה היו מסרבות להזדהות בפני המשטרה, ונותרות במעצר. המשטרה, חסרת אונים ושאין באפשרותה לזהות את העצורים, היתה צריכה להתמודד עם הנושא שבפניה פלונית-אלמונית, שמסרבת למסור את זהותה, כאשר ברור לכל הצדדים שמלבד סימונה כ"בעייתית" מעתה ואילך, זו לא ביצעה פשעים…
אתר האפינגטון פוסט מדווח כי מדינת ישראל החלה לבצע חיפושים בחשבונות הדואר האלקטרוני של הנכנסים בשעריה. על פי הדיווח, מספר פעילים אשר חצו את הגבול לישראל נדרשו לפתוח את מחשביהם, להכנס לחשבון הדואר האלקטרוני שלהם (המאוחסן ברשת), להזין את ססמאתם ולהריץ מספר מחרוזות חיפוש, וכל זאת בנוכחות הבודק הבטחוני. אכן, ישראל כנראה אינה המדינה היחידה…
אחת מהמחלות שמתלוות להפרטה מאסיבית של המרחב הציבורי והשירותים הציבוריים היא של שוטרים לכאורה; לא מדובר על הפרטה של תהליך השיטור והאכיפה הפלילית, אלא הצגה של אנשים כברי סמכא כלשהיא, כאשר בפועל אין להם סמכויות שיטור, ואפילו לא סמכויות פיקוח. בארצות הברית, לדוגמא, פושה התופעה של שוטרי קניון, עובדים, אשר לא ממש מחזיקים בסמכויות כלשהם,…